רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמו"ר מחב"ד-ליאדי (אנ')
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
לידה 1813
תקע"ג
ליובאוויטש
פטירה 19 בדצמבר 1879 (בגיל 66 בערך)
ד' בטבת ה'תר"ם
ליאדי
מקום קבורה ליאדי
מקום מגורים לובביץ' ליאדי
מקום פעילות לובביץ' ליאדי
רבותיו האדמו"ר האמצעי הצמח צדק
בת זוג חיה
אב הצמח צדק
אם חיה מושקא שניאורסון (אנ')
אדמו"ר מחב"ד-ליאדי (אנ')
ה־רביעי בחב"ד, ה־ראשון בליאדי
תרכ"ט
רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטין ←

רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מלאדי (ה'תקע"ג 1813 - ד' בטבת ה'תר"ם, 19 בדצמבר 1879) היה אדמו"ר לחסידי חב"ד-ליאדי (אנ') ובנו השלישי של האדמו"ר בעל צמח צדק מליובאוויטש.

ביוגרפיה

המהרחש"ז נולד בעיירה לובביץ' לאביו ולאמו הרבנית חיה מושקא (אנ'). בשנת ה'תקע"ג (1813)[1], כמה חודשים לאחר פטירת זקנו האדמו"ר הזקן מחב"ד, ונקרא על שמו.

היה תלמידו של סבו האדמו"ר האמצעי. לאחר הסתלקות סבו בשנת ה'תקפ"ח (1828), קיבל אביו את נשיאות חסידות חב"ד, ובנו שניאור זלמן, למד אצלו. בבחרותו חלה במחלה קשה, ואביו הצ"צ הוסיף לו את השם "חיים". כאשר חסידות חב"ד הלכה והתעצמה ואלפי חסידים הגיעו ללובביץ', נרתם גם הוא לעזרת אביו הצמח צדק שמינה אותו לחזור את דרושי החסידות שלו בפני החסידים ולהשיב על שאלותיהם הן בעניינים של עבודת השם והן בעניינים גשמיים.[2]

שם אשתו חיה, שם חותנו ישעי' מהאמיל[3].

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרכ"ו (1866), קיבל אחיו הצעיר שמואל את נשיאות התנועה. אך הוא נשאר להתגורר כשלוש שנים בליובאוויטש, בסמיכות לאחיו. בשנת 1869 עבר לעיירה לאדי, מקום מגורי זקנו שעל שמו הוא נקרא בצטטו את הפסוק "דור רביעי ישובו הנה.." (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן), והקים את חסידות חב"ד-ליאדי. נפטר בד' טבת ה'תר"ם, 19 בדצמבר 1879.

לאחר פטירתו התפלגה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו יצחק דובער שניאורסון מחבר ספר "סידור מהרי"ד" שנשאר בעיר ליאדי. וחלקם קיבלו את הנהגת חתנו רבי לוי יצחק גוטרמן (שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikibase בשורה 22: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).(Q108828526)) מסירוטשין (צאצא לאדמו"רי ראדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד). רבי לוי יצחק העביר את מרכז החסידות שלו לעירו סירוטשין[4], אך בסוף ימיו עבר לוורשה שבפולין ושם נפטר בכ"ג בטבת ה'תרס"ה (1904)[5].

משפחתו

  • בנו רבי יצחק דובער שניאורסון, ממשיך דרכו כאדמו"ר חסידות חב"ד-לאדי.
  • בתו סטערנא, אשתו הראשונה של אחיו רבי שמואל שניאורסון ונפטרה כשלושה חודשים לאחר חתונתה
  • בתו הרבנית ראדא[6], הייתה נשואה בנישואין ראשונים עם בן דודה שניאור (בן רבי יעקב שניאורסון בן הצמח צדק) ובנישואים שניים התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן.

 

כתב יד

באדר א' תשפ"ב (פברואר 2022) העלתה ספריית חב"ד לאתר האינטרנט של הספרייה סריקה של כמה כרכים של מאמרי חסידות שאמר, חלקם בכתב ידו,[7] ותיאור של כמה דרושים שלא עלתה סריקה מהם.[8]

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד

לקריאה נוספת

  • עמרם בלוי, "בית ליאדי: אדמו"רי ליאדי, כ"ק אדמו"ר מהרחש"ז, מהריד"ב, מהרליוי"צ", היכל הבעש"ט גיליון י"ח עמודים צ"ז-קל"ו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בעבר היה מקובל שנולד "בערך בשנת תקע"ד-1814", אך לאחר שהתגלו מפקדי מחוז אורשא משנות 1834 ו-1851, התברר בוודאות שרבי חיים שניאור זלמן נולד בשנת 1813. ראה אגרות קודש הצמח צדק מהדורת תשע"ג עמוד קכא, באתר היברובוקס
  2. ^ עמרם בלוי, היכל הבעש"ט - יח, באתר היברובוקס.
  3. ^ אגרות קודש הצמח צדק עמוד קכ"ב ובהערה, הערות וביאורים גיליון א'קא ע' 116
  4. ^ לפי האסיף, משנת תרמ"ט עמוד 179 - חוג פעולתו של רבי לוי יצחק היה קטן מאוד
  5. ^ אודותיו ראה: עמרם בלוי, פרדס חב"ד, תשס"ה גיליון 15 עמודים 121-138
  6. ^ לא היה ידוע השם שלה (שלשלת היחס, עמוד כ"ט, הערה 159) עד שבשנת תשע"ג התגלה מסמכי רישום מפקד העיירה ליובאוויטש (אג"ק צ"צ עמודים: 12-15 ועמודים קכא-קכג)
  7. ^ ביניהם, כרטיסים:
    • כרטיס 112, במנוע החיפוש כתוב: "112; אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי"
    • כרטיס 125, במנוע החיפוש כתוב: "125; אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי"
    • כרטיס 132, במנוע החיפוש כתוב: "132; אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי"
    • כרטיס 186, במנוע החיפוש כתוב: "186; אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי"
    • כרטיס 291 "דרושי אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי, אדמו"ר מהרי"ד מלאדי"
    • כרטיס 301, דרושים בגוכתי"ק: אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי *
  8. ^ כנראה העתקות מספריות אחרות. כגון:
    • כרטיס 807 "צילום כת"י מאנ. 1347. כנראה דרושי, אדמו"ר מהרחש"ז מלאדי, אדמו"ר מהרי"ד מלאדי"
  9. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  10. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון


תקופת חייו של רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן



Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0