רחב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־10:32, 9 ביולי 2020 מאת מוטל (שיחה | תרומות) (/* דמותה בספרות חז"ל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רָחָב הייתה אשה שסייעה למרגלי יהושע בריגולם לפני הכניסה לארץ, עזרתה הייתה חיונית להצלחת בני ישראל לקראת כיבוש יריחו, כמתואר בספר יהושע. ועל פי המדרש היא התגיירה ונישאה ליהושע לאחר התנחלות השבטים.

תיאורה בתנ"ך

על פי ספר יהושע, רחב הסתירה את שני המרגלים (על פי המדרש היו אלה כלב בן יפונה ופינחס[1]) ששלח יהושע, וסייעה לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה נדרשה לתלות חוט שני שכונה תקוות חוט השני בחלון ביתה אשר בחומה, באמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.

כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב בידי המרגלים: ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הָרִיעוּ כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָעִיר וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַ-ה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ” (ספר יהושע, פרק ו', פסוקים ט"ז-י"ז)

עיסוקה של רחב

על פי התנ"ך רחב הייתה אשה זונה: ”וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב” (ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'). וכך מתרגמים התרגומים הארמיים למקרא את מקצועה של רחב: " פונדקיתא".{{הערה תרגום יונתן, יהושע ב', א'}}

היו בין מפרשי התנ"ך שפירשו את המונח "זונה" לא כפשוטו של מקרא וכגישת הגמרא אלא "מי שהייתה מוכרת מזונות". רש"י היה מהראשונים שפירשו שרחב הייתה מוכרת מזונות, וצעד בכך בעקבות פירושו של תרגום יונתן בן עוזיאל, שתרגם "פונדקיתא" (=בעלת פונדק). עם זאת על פי רש"י רחב עסקה גם בזנות כמשמעה.[2]

על פי הרד"ק הפירוש האמיתי של דברי התרגום, אינה שרחב עסקה במכירת מזונות, אלא שעסקה בזנות, שכן בלשון התרגום "פונדקיתא" היא כינוי לזונה ,וכך מופיע בתרגום יונתן גם ב"שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת"[3] שתרגם 'נשים פונדקן'. גם המלבי"ם סבר שרחב הייתה זונה והמרגלים הלכו אליה על מנת לתשאל אותה, כי כל גדולי הארץ ביקרו אצלה.

הסבר המשלב את שתי המשמעויות בכך שעוברי דרכים מצאו בפונדק את כל מחסורם הפיזי, מזון ואישה, ורחב כבעלת הפונדק סיפקה את שניהם. הסבר זה מאיר באור חדש מדוע דווקא אליה באו המרגלים, וכן מניין היה לה ידע רב כל כך על הנעשה בארץ, היות שעוברי דרכים היו מצויים אצלה.

דמותה בספרות חז"ל

בגמרא נאמר שהייתה רחב בת עשר כשיצאו בני ישראל ממצרים וזנתה כל ארבעים שנה שהיו במדבר (זבחים קטז:). כשנכנסו בני ישראל לארץ הייתה בת חמישים, התגיירה ונישאה ליהושע בן נון.[4] התלמוד מציג את רחב כנאה ביותר[5], ומתאר את מעלליה[6]. על פי המדרש מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות.[7]

מצאצאיה היו שמונה נביאים כהנים - ירמיהו, חלקיהו, שריה, מחסיה, נריה ובנו ברוך, שלום ובנו חנמאל,[8][9][10] אף חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', היא לפי אחת הדעות בתלמוד מצאצאי רחב הזונה.[11]

הערות שוליים

  1. ^ מדרש בראשית רבה, פרשה ט"ז, באתר "דעת"
  2. ^ רש"י על יהושע, ב', ט"ו
  3. ^ מלכים א', ג', ט"ו
  4. ^ מדרש רבה קוהלת, ‏פרשה ח, פסקה י, טקסט דיגיטלי באתר ספריא;
    תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד ב'
  5. ^ "תנו רבנן, ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד א')
  6. ^ "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז עמוד ב'; ילקוט שמעוני שמות - פרק יח).
  7. ^ תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב
  8. ^ "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים, כ', י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע, ו', כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.
  9. ^ "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה).
  10. ^ (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ').
  11. ^ "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה" (בבלי, מגילה, י"ד ע"ב).


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0