שבי ציון
הבניין הראשון בשבי ציון, נבנה ב-1940 | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | מטה אשר |
גובה ממוצע[1] | 7 מטר |
תאריך ייסוד | 1938 |
תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
סוג יישוב | מושב שיתופי |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 1,275 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.4% בשנה |
32°58′52″N 35°05′00″E / 32.9811156296042°N 35.0834462708881°E | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
שָׁבֵי צִיּוֹן הוא מושב השייך למועצה אזורית מטה אשר.
שטח השיפוט שלו הוא 2,000 דונם. הוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1949 ושויך למועצה אזורית מטה אשר בשנת 2003. היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי, הכפוף למועצה האזורית. כ-40% מתושבי היישוב חברים באגודה חקלאית שיתופית, שמחזיקה במפעל הפלסטיק "ש.צ.פ", רפת (בשותפות), גידולי שלחין, מטעי אבוקדו ובמלון "חופית". כמו כן קיים אזור של עסקים קטנים, השייך גם הוא לאגודה השיתופית. שאר התושבים אינם שותפים לעסקים אלו והם מוגדרים כתושבי הכפר. בית העם הפך לבית הארחה, ובו כ-70 חדרי אירוח וכמה אולמות לדיון ואוכל.
בקצה היישוב בית קברות, ובו טמונים לוחמי האצ"ל שנהרגו בפריצת כלא עכו, ומקומות יישוב אחרים בארץ סירבו לקבלם לקבורה[3]. כמו כן הוקמה בחוף היישוב אנדרטה לחללי אסון השייטת שאירע ב-1997.
תולדות היישוב
היישוב נוסד במסגרת מבצע חומה ומגדל באפריל 1938, על ידי עולי העלייה החמישית מגרמניה (בעיקר מהקהילה היהודית ברקסינגן שבדרום גרמניה)[4][5]. היישוב הוקם כמושב חקלאי שיתופי, המתבסס על חקלאות גידולי שדה ומשק בעלי חיים. שטח היישוב היה 670 דונם והוא יועד על פי התוכנית ל-50 משפחות[6]. בעלייה על הקרקע הוקם חומה מסביב לשטח של 40 על 40 מטרים, בתוכו נבנו 5 צריפים למגורים, צריף למטבח וחדר אוכל וצריף לגנרטור. כן הוקם מגדל אשר שימש תחנת נוטרים ומפקדת ההגנה וארבעה מכלי מים[7].
באמצע העשור השני של שנות האלפיים, פעילות הנוער במושב נעשית כחלק מ"בני המושבים" לאחר שבעבר הייתה שייכת לתנועת הנוער של האיחוד החקלאי.
בית הכנסת
ביישוב בית כנסת שנבנה ב-1940, על פי מתכונת מדויקת של בית הכנסת בכפר המקורי בגרמניה, והתושבים הוותיקים מתפללים בו כמנהג יהודי גרמניה. סמוך לבית הכנסת נמצא הצריף הראשון, אשר שוחזר. בקרבת בית הכנסת והצריף שרידים רבים מראשית התקופה הבריטית, וביניהם מתגי חשמל ישנים, גדרות מתכת ולוחות בטון.
בעת מאורעות תרצ"ח (1938), תקפו ערבים את היישוב המבודד מן הכביש, ירו לתוך בית והרגו אישה. במלחמת העצמאות נהרג בלחימה בגוש עציון בן דודה של ההרוגה, ובית הכנסת קרוי כיום על שם שני נספים אלו.
ארכאולוגיה
בתוך היישוב נמצאו שני ציוני דרך (אבני מיל) רומיים, על דרך הים מעכו לצור. בשנת 1955 נמצאו ליד היישוב שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית. במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות בראשות משה פראוסניץ[8]. הממצאים כללו רצפת פסיפס וקירות. נמצא גם שרידי מעיין ארטזי. הכנסייה תוארכה למאה ה-4 לספירה, והיא הייתה חלק מיישוב ביזנטי גדול בשם ניאה קומה (Nea Come)[9].
גלריית תמונות
|
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבי ציון |
- אתר האינטרנט הרשמי של שבי ציון
- שבי ציון, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- עמוס פרויליך (תרגום), אדמות שבי ציון, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: "מקום מפלט וחוף מבטחים : שבי ציון 1938-2008", עמותת ידידי בית הכנסת לשעבר ברקסינגן, 2008
- נדב מן, תולדות היישוב: 70 שנה למושב שבי ציון (חלק א'), באתר ynet, 25 ביולי 2008 ; נדב מן, תולדות היישוב: 70 שנה למושב שבי ציון (חלק ב'), באתר ynet, 1 באוגוסט 2008
- סיון אורנאי, כנסייה ושרידי יישוב ביזנטי: פרוגרמה ראשונית לשימור האתר ולפיתוח התיירות, באתר האינטרט של מינהל שימור, רשות העתיקות, 2008
- מידע על אתר שבי ציון, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- אוסף ארכיון שבי ציון, באתר המרכז למדיה דיגיטלית, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ לפי "טיול נוסטלגי בשבי ציון", באתר האינטרנט של מיזם "אוצרות הגליל"
- ^ עובדי אדמה, הצופה, 25 במאי 1939
- ^ מרקסינגן עד שבי ציון, הצופה, 16 ביולי 1944
- ^ נקודה חקלאית חדשה בצפון, דבר, 14 באפריל 1938
- ^ ב"שבי ציון" בונים ומתקדמים, דבר, 14 באפריל 1938
- ^ העבר שב לשבי ציון, דבר, 13 בדצמבר 1957
- ^ מינהל השימור - שבי ציון כנסייה ושרידי יישוב ביזנטי
|