שיחת משתמש:מישהו/ארכיון 1

א. תודה עצומה. הבהרת לי עניינים רבים שאני מחכה כבר תקופה למישהו(תרתי משמע:) ) שיסביר אותם.

ב. אשמח אם תעיין בדף שיחה הזה ותחווה את דעתך בנוגע לדיון שהתנהל שם, לאור העובדה שבגמ' (יומא כב:) כתוב שלא טעם טעם חטא.

נראה שלתפיסתך יש כאן כלל חדש: כל האומר שאול חטא אינו אלא טועה, אך אין כלל כזה בחז"ל. הפסוק אומר ברורות "וימת שאול במעלו אשר מעל בה' על דבר אשר לא שמר וגם לשאול באוב לדרוש ולא דרש בה' וימיתהו" (דברי הימים א', י', י"ג, וראה שם ברש"י).

דברי הגמרא שהבאת מתייחסים לתקופה קודם שמלך, וכן מבאר המהרש"א שם.

מיעוט שיחה,

א. לא הכרתי את החילוק הזה. תודה!

ב. בהתאם למדיניות שכתב מישהו התרשמתי שהוא מצדד בדעתי בדיון הנזכר, בכל הנוגע לגישה החילונית ללימודי תנך ולמבט על דמויות מהתנ"ך. מה שרציתי עכשיו זה לנסות לחדד את דבריו באמצעות דוגמא שתעזור לי מכאן ולהבא. הגמרא שהבאתי הובאה במטרה לחדד את הגישה שצריכים להגיע איתה כשאנחנו קוראים על שאול.

ג. שוב מבהיר: אני מנסה להבין את המדיניות במכלול ממי שהוסמך לכך. כשאבין- אתיישר איתה גם אם תהיינה לי השגות.

הגבתי שם וערכתי קצת.

ככלל, להבנתי יש לכתוב את הערכים האלו מחדש. גם אם כותבים אותם בסגנון סיפורי, שיש בזה צורך ומענה לחסר מסוים בתחום, ניסוח כמו "ראה... על תפקודם החברתי של הנביאים בזמני משבר", אף שאינו בעייתי, עלול להשמע שהנביא היה איש פוליטי ביוזמה וטקטיקה אישיים, ועלולה להידחק העובדה שהוא שליח להעביר מסר מה' בין אם בעיני אדם זה מועיל או מזיק מבחינה חברתית. או "סגנון הסיפור המקראי בא להמחיש את הסתירה הפנימית והשפל המוסרי של ..." הוא ניתוח אולי נכון שזה נכתב בצורה כזו כדי להעביר מסר מסוים בדרך מסוימת, אך לדעתי יש "לתרגם" את השפה ללשון "שלנו" כדי להשאיר את סמכות וקדושת התנ"ך ואישיו כפי שהיה אצל הקורא שלנו לפני שהתחיל לקרוא את הערך. (אולי בדוגמה השניה אכן אין צורך לשנות, אני כן חושב שיש מקום לשיפורי ניסוח דקים כך שהערך שלנו ישקף את המידע הקיים אצלנו ולא שהערך יעצב קצת בדרך שונה את פרט המידע הזה בתודעת הקורא)

מסכים אתך, מישהו, בעניני הניסוח ובעריכותיך כולן, חוץ מהניסוח לגבי מצבו השפל של שאול. שאול אז במצב שפל שהוא גרם אותו לעצמו. אי אפשר לברוח מזה. אמנם הוא אדם גדול בענקים, בחיר ה' משכמו ומעלה גבוה מכל העם, אבל הוא במצב שפל. יש לו בעיה נפשית(!), כך כותב במלבי"ם. ציטוט מלבי"ם על ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק ט"ו "ונתהוה בו חולי המילאנקאלי"א", ה' סר ממנו ולא מעונין לדבר איתו. והאויב בפתח. למה באנציקלופדיה חרדית לא אמורים לכתוב משפט כמו "מה עגום מצבו ולאיזה שפל הגיע" על סיטואציה כזו?. חולק על גישתך בענין זה וחושבני שהוא קריטי, לכן הארכתי בדברים שלא כדרכי בדפי שיחה. תודה על הכל.

לא הבנתי. שיניתי מ"שפל" שמשמע שפל מוסרי, ל"שפל הייאוש". דוקא המלבי"ם שאומר שהיה לו דכאון קליני (מלנכוליה) זה בדיוק עומק הייאוש ולא שפל מוסרי.

(וזה כתוב בהקשר של עבירה דאורייתא, אך את זה אנו משאירים לחישוב "1+1" של הקורא)

הדייג לטענתך, גם אם הערך היה נכתב מלכתחילה במכלול היית מוצא בו את המשפט הזה מנוסח כך? (מעריך את ההשתתפות בדיון למרות שאתה שונא ויכוחים :) )

לענ"ד בשכתוב לא אמור להות ניכר על הערך שהוא נכתב במקור ע"י אנשי דלא מעלי. והסיבה שלא היו כותבים ככה על שאול הצדיק זה לא בגלל שזה לא נכון, (אתה מביא מלבים מפורש) אלא בגלל שלא מתאים להזכיר במכלול בעיות נפש של גדולי האומה, גם אם ישנן, אלא רק במקום שהדבר הכרחי (נניח בערך על שאול המלך עצמו)

לא יודע. דוקא בזה מסכים איתו שהתפקיד שלנו לא לחפות על מה שמוצג בתנ"ך ובספרי רבותינו, וכאנציקלופדיה מסתבר שאף נחטא לתפקידנו אם נהיה יח"צנים במקרה כזה או אחר. יש לכתוב בכבוד ובשיא הענוה והכרת מקומנו, אך לא להסתיר ברמה שמתקרבת להצגה לא עובדתית ואף לפעמים נכנסת בגדר של סילוף

מסכים עם מישהו, חולק עליך מוקיר רבנן. עוד משהו. לא דיברתי על העריכה הספציפית של מישהו שהיא באמת לא קריטית ואף אחד לא ימות אם הוא יקרא ששאול היה בשפל היאוש במקום בשפל. הקריטיות היא במגמה. אוי לנו אם המכלול יהפוך למקום של "חאבורעס" על התנ"ך במקום לאנציקלופדיה מותאמת.

אני מתערב כבמבין, אבל גם לי מותר להבין.

הדייג אני רואה שאתה מאוד נגד עריכות כאלו. בזמן שאני בכלל לא מבין. גם על הלכות שבת תקבץ את כל דברי החוקרים?. אם משכתבים ערכים בריח יהודי, נכניס את הכל בריח יהודי. למה לא? וכמובן שהכל באופן אנצ' (שאין לו קשר לנידון - לא סברות חוקרים הופכים אותו לאנצ' יש כללים כאן איך כותבים מידע יהודי באופן אנצי').

בהלכות שבת אעשה לעצמי דמיון מודרך וכדלהלן. לו יש מישהו שמעונין לקרוא על הלכות שבת-דווקא בויקיפדיה! מה הוא רוצה לראות? כשאגיע למסקנה איזה מידע איש כזה מחפש, אנסה להמציא לו אותו במכלול. אומר זאת שוב ושוב. המכלול, כולל ערכיו התורניים, לא נועד לקבץ מאמרים תורניים, לזה יש מספיק פלטפורמות, אלא להוות תחליף מותאם לויקיפדיה.

יותר ברור: מי שמחפש בויקיפדיה מידע על גדולי האומה, כנראה רוצה לראות ולדעת מידע שהוא מעבר לעולם התורני. כמו שמישהו מחפש מידע על ביבי לא עושה זאת ממגמה תורנית. לזה המכלול נועד! להביא ידע לא תורני, מותאם לציבור החרדי.

אני לא יודע על בסיס מה אתה אומר את זה.

רוב משמשים חרדים מחפשים מידע ללא שום קשר לכלום. כשרוצים לדעת מה זה הלכות שבת קוראים הלכות שבת. וכשרוצים לדעת מידע על יעקב אבינו - כמה שנים חי, איפה, כמה שנים הוא היה כשנולדו לו בניו וכו', נכנסים לערך יעקב. - רוצים לדעת 'מידע' על ראשי האומה, לא מעניין אותם כלל אם לאיזה חוקר נוצרי או סיני יש עוד מהלך.

כמובן שאולי יש שרוצים לדעת מה כותבים החוקרים, אך אותו דבר יש שרוצים לדעת מה כותבים חוקרים על הלכות שבת. אולי תכתוב שהלכות שבת זה "קאנון ספרותי של הברית הישנה על פי פירושם של רבנים אורתודוקסים יוצאי הדת המונותאיזם"?

המשתמשים החרדים לרוב יודעים לבד מה זה הלכות שבת ולא מחפשים זאת במכלול. לעומת זאת חרדי ממוצע לא יודע הרבה בעניני חולין וכאלה דברים הוא מחפש במכלול

אני סבור שגם לגבי רוב הערכים של הלכות שבת למשל רוב החרדים צריכים את המידע שיש במכלול אפילו בפתיח של ערכים אלו

מסכים לגמרי

לכן אני מדבר מערכי הקודש. ולא חולין.

לא כתבתי את זה על בסיס מידע על העדפותיהם של משתמשי המכלול. כתבתי את זה על בסיס מידע למה המכלול הוקם. אם ישנם אנשים שרוצים משה אחר, שיחפשו אותו במקום אחר.

א. אתה יכול לקרות כאן המכלול:אודות המכלול:מבנה הבסיס. המכלול הוקם בשביל 2 דברים. 1. "נקיות התוכן" של ערכים חילונים, 2. "אספקלריה תורנית" של ערכים תורנים. בערכי חול אכן לא מוחקים כלום, רק מתקנים. אבל ערכים תורנים, צריכים שכתוב כללי - והדבר מוזכר רבות בדפי הכללים וכבר כתב אותו מישהו בדף המיזם. בערכים תורנים אנחנו לא תלויים כלל בויקי, זה מוזכר אין ספור בדפי המדיניות. בדפים הראשונים כתוב שכל ערכי הקודש מיובאים רק 'יבוא זמני' עד שיכתבו חדשים.

מצטט את 6 המילים הראשונות של הדף אותו ציטטת. "המטרה בהקמת המכלול, היא יצירת אנציקלופדיה". חושבני שהדברים הובהרו והדיון הסתיים.

ממליץ לך לקרוא את כל הדף, ולא רק את השורה הראשונה, שם הם מסבירם מה זה אנצי' יהודית.

באמת יש במכלול 2 חלקים, בעבר הרחוק מאוד זה היה מחולק גם פיזית למכלול הקודש ומכלול החול, לגופו של ענין מכיון שאנו נמצאים באנציקלופדיה שיתופית שבנויה על חכמת המונים, יש לחלק בין תחומים בערכים "שלנו", שיש לנו "המונים" שיערכו אותם, לבין תחומים שאין לנו המונים, או אין בכלל, שם נייבא את כל המידע וניזהר מפגיעה בשוגג במידע שנמצא שם - פגיעה שכזו היא פגיעה באמינות המידע של האנציקלופדיה כולה. בערכים שלנו, אני חושב שליבת הערכים כן אמורה לשקף את ההמונים שלנו. חכמת ההמונים הזו תכתיב את התוכן ואת הטון, ובצורה טבעית במהלך השנים תשקף את המוני הקוראים, שהופכים עם הזמן בחלקם לכותבים ועורכים. יש נקודה אחרת שכל עוד מערכת הוספת המידע של המכלול בערכים "שלנו" אינה מסיבית מספיק, יש ענין לשמר את התוכן הויקיפדי, יתכן שגם בעתיד נראה תועלת בשימור התוכן הזה, אבל יש לתחום אותו לפרקים בפני עצמם ולא שהם יקבעו את מנגינת הערך כולו.

	כוכב תורני
	אלוף היצרנים, מזלא טבא על השלמת הערך דבר חריף (הלכה)

מעביר את הכוכב לראוי לו: הרב עזרא ט. שליט"א

בכל מקרה תודה :)

כן, רק אח"כ ראיתי שההוא ערך את זה ברובו

שלום הרב מישהו.

לאחרונה התחלתי [במסגרת התחרות] לכתוב ערך בשם דבר חריף (הלכה), ואז גיליתי שכבר יש טיוטה שלך מלפני שנה שכוונה לאותו נושא.

כעת אשמח שתגיד לי מה לעשות - אם בכוונתך להמשיך את הערך שלך, אמחוק את שלי, וגם אוכל להעביר לך מ"מ אם תרצה. לתחרות כבר אמצא נושא אחר.

לחילופין אם אתה לא מתקדם איתו, אבקש את רשותך להמשיך את שלי, ואולי להשתמש בשלך כבסיס מסויים.

נ.ב. אל תמהר לענות, כי בכל מקרה נראה שהשבוע לא אתפנה לזה...

בדיוק חשבתי על זה לפני כמה ימים, יש את הספר "דבר חריף" שמקיף מאוד מאוד את הנושא, מומלץ בחום (אין במאגרים מקוונים),

מצידי אשמח שתיקח את הערך שלי ותקדם אותו, זה ערך חשוב וחיוני, אם יאשרו לך מבחינתי אשמח שתרחיב משמעותית וקח את הזכיה כולה :)

להבנתי ערך שקיים רק כטיוטה לא זקוק לאישור בכדי להשתתף, יש ערך בשם אחר?

אין.

האישור הוא שזה ייחשב כעבודה אישית שלו. עכ"פ אם הוא ירחיב משמעותית גם יש סברא שזה ייחשב כעבודה אישית. ובכל מקרה אשמח מאוד ואראה כמחמאה אם יקח את המבנה והתוכן שהתחלתי ועל בסיס זה ירחיב את הערך, ואשמח לראותו כזוכה יחיד עם הערך הזה. (כנ"ל, לדעתי זה ערך חיוני, כמעט כל שאלה שיש במטבח קשורה לבצל וכלים בשריים וחלביים..)

הנוהג הוא שמסתכלים על הערך הסופי בקיזוז המצב ההתחלתי. המצב ההתחלתי של הטיוטה של מישהו הוא גבוה, עזרא קח את זה בחשבון. כל זה כמובן בהתייחס רק להעתקה של משפטים שלמים.

אוקי, תודה לכולם.

את הספר "דבר חריף" אני בהחלט מכיר ואעזר בו.

וכן, אני חושב שהטיוטה הקיימת של הרב מישהו היא התחלתית מאד, ויש מה להכפיל ולשלש אותה, אבל בכל זאת אעזר גם בה.

אכן, אין חשש שהטיוטה שלי מקיפה את כל מאות עמודי הספר דבר חריף...

בהצלחה רבה, אשמח מאוד להחכים מכתיבתך

כמובן שגם הערך הסופי לא אמור לכלול .

בהצלחה!

ובכן, זה יצטרך עוד כמה ליטושים - אבל אשמח שתעיף מבט: טיוטה:דבר חריף (הלכה)

אסתכל בעז"ה,

שמח שנעזרת בערך דוחקא דסכינא

	כוכב המנטרים
	על הניסוח המדייק של השינויים בערך מעלית שבת

זה לא מדין ניטור אלא כי התעסקתי הרבה בנושא..

	כוכב הנחמדים
	נחמד לכתוב לו נחמד לראות את כתיבתו נחמד לראות את השם מישהו מופיע בהודעות שלי. נאחל לו שיהא תמיד נחמד ויתקיים בו בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוך לחכי.

אתה יכול לבקש בשבילי הרשאת "בדוקי עריכות אוטמטית".

"בדוק" זה הרשאה שבדר"כ לא מקבלים לפי בקשה, למעשה האינטרס של המנטרים הוא שיהיה כמה שיותר "בדוקים" ולכן כל מי שנראה להם מתאים ממילא מקבל.

למה עדכנת בלי לשמור על העריכות ?

יש''כ

העדכון היה יותר קל כך.

אגב אל תוסיף גרשיים במקורות, ובמקרה שיש צורך אז תכתוב מרכאות (") ולא 2 גרש בודד. וישר כח על ההוספות החשובות שלך בכ"מ, אני בטוח שתתרגל עם הזמן בכל נושא הניסוח ותקלדות..

יש''כ גם לך על התיקונים, ומקווה שאלמד עם הזמן עריכה לשונית, וסליחה על הטירחה שגרמתי לך

כולם לומדים עם הזמן..

ראה

במשנ''ב סימן נא ס''ק ג' כתוב שאם סיים ב''ש יחד עם החזן אסור לו לענות אמן , אבל בישתבח מותר

צודק

(תוקן ע"י פלניא)

לתשו"ל מקובל להשאירם ליום שיקבלו את המידע מויקינתונים.

אהה.

שכוייח

שמתי לב לחלוקה ורציתי לבטלה, כי כמעט כל הדינים של שהיית תבשיל שייכים גם לשהיית צלי חוץ מאחד או שתי פרטים קטנים, אשר מספיק לציין אותם איפה שהם שייכים, ולעשות את החלק הראשון "כללי" ושהיית צלי פרטי.

גם יש לי מגמה לשנות את מבנה הערך מ"דינים התלויים ב:" ל-"היתרים השייכים כש:" שמפחיד הרבה פחות את הקורא

אני מתכננן להמשיך במגמה זו ולערוך עודבכיון זה, לכן בבקשה תבטל את ביטולך

תודה

שוורמר, אשמח אם תסביר יותר את כוונתך בכך שאתה מתכוון לשנות את הערך מ״דינים התלויים ב...״ ל״היתרים השייכים כש...״ לדעתי, קשה להתייחס להיתרי השהייה בתור ״היתרים״, כי מדובר בדינים רבים שתלויים ומשתנים בהתאם למקרים. יש מקרים בהם גזרו רבנן ויש מקרים שלא.

בכל אופן, בעתיד הקרוב אני עומד לחזור לראשונה מאז כתבתי את הערך על הסימנים הנוגעים לשהייה (עד עכשיו למדתי דברים אחרים, אבל עכשיו אני בתקופה של חזרות), ואני מעוניין (בתקווה שאגיע לכך) לשפץ את הערך לאחר מכן, דבר שנמנעתי ממנו עד כה בשל העובדה שלא הייתי מונח בכל הנושאים.

הבטלן אני רוצה לעבוד בכיון שההיתרים הם היתרים, ויש פעמים שהם לא עובדים, או שצריך משהו נוסף כדי ששהייה יותַּר.

לא חלקתי עליך על ההערכה שמדובר בדינים בתלוים במצבים שונים, הקורא פשוט לא צריך לדעת זאת מתוך הכותרת...

בכל אופן, במשך ירח האיתנים אהיה פחות פעיל, ואחרי החגים אחזור לשפץ קצת את ערך שהייה (בעיקר עם פסיקות אקטאליות), מקווה שנוכל לעבוד בשיתוף פעולה להרים את קרן התורה.

גם אתפנה ליצור ערכים בנושאים אחרים, מקווה שתוכל לנוח קצת מהתדיינות איתי...

אגב, קראתי בעיון את כל דף השיחה לפני שהתחלתי לערוך

אם אתה מודע למה שאתה עושה ומבין ענין, תעשה מה שאתה מבין. בכיף :)

מישהו שיניתי את הפתיח אשמח אם תעבור עליו - עבירה.