גבעת התיתורה
_%D7%91%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.jpg) | |
| המצודה הצלבנית (אל בורג') בגבעת התיתורה | |
| שמות נוספים |
אל-בורג' קלעת א-טנטורה חורבת תיתורה |
|---|---|
| מידות | |
| שטח | 600 דונם |
| גובה מעל פני הים | 300 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
התרבות הכנענית התרבות ההלניסטית |
| תקופות |
התקופה הכלקוליתית תקופת הברונזה בארץ ישראל תקופת הברזל בארץ ישראל התקופה ההלניסטית בארץ ישראל התקופה הרומית בארץ ישראל התקופה הצלבנית בארץ ישראל התקופה העות'מאנית בארץ ישראל |
| ננטש | 1948 |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות |
רשות העתיקות 1992-2015 |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| מיקום | מודיעין |
גבעת התיתורה (בערבית: قلاة الطنطورة - קלעת אל-טנטורה) הוא תל ארכאולוגי בגובה כ-300 מטר מעל פני הים, בתחום העיר מודיעין הנמצא בקצה הצפוני של רחוב עמק איילון. במקום היה עד 1948 כפר ערבי בשם "אל-בורג'".
תיאור ומיקום
שטחו של התל הוא כ-600 דונם. בתל כ-180 בורות מים וממצאים ארכאולוגיים המעידים על היותו כפר גדול ומרכזי במשך אלפי שנים, שסביבו כפרים קטנים וחוות חקלאיות שהשתמשו בשירותיו. במזרח התל שימשו אזורי הגבעות לתעשיית יין (באזור בו שוכנת היום שכונת הנחלים). שדות המזרע היו בעמק שבין שכונת הנחלים ומכבים ובשדות כפר רות השכנה. הגבעה ממוקמת על הדרך לירושלים, והיא המקום הגבוה ביותר באזור. בתל יש שכבות יישוב שונות, לא בהכרח אחת על גבי קודמתה. התל ברובו הוא גבעה טבעית, קמר גאולוגי מחבורת יהודה.
שם האתר
בתקופה הצלבנית שכנה על הגבעה מצודת דרכים שהגנה על הדרך מלוד לירושלים ושמה: טרנטה. לימים שובש השם על ידי ערביי המקום שקראו לגבעה קלעת א-טנטורה - שפירושו בערבית מצודת המגבעת המחודדת[1]. ועדת השמות הממשלתית קבעה את השם תיתורה, שפירושו: שולי המגבעת - שם המזכיר את צורת הגבעה ושיפוליה. השם שומר הן על מצלול השם הקודם והן על משמעותו: שולי המגבעת. שמו של הכפר הערבי במקום היה אל-בורג' שפירושו המצודה, שם ששימר את עובדת קיומה של מצודה צלבנית.
המחקר הארכאולוגי
בין השנים 1970 ל-1990 נערכו באזור התל סקרים ארכאולוגים, במסגרת פרויקט הסקר הארכאולוגי של ישראל, שאת העיקרי בהם הוביל הארכאולוג רם גופנא. עם תחילת הקמתה של העיר מודיעין, נערכה בתל חפירה ארכאולוגית מקיפה בין השנים 1992 ל-1997, על ידי משלחת של רשות העתיקות בראשות שמעון גיבסון ואגון לס. גיבסון הציע את גבעת התיתורה כמועמדת למקום שבו הייתה העיר מודיעין הקדומה ולא הכפר אל-מידיה, כפי שמקובל במחקר היסטורי והארכאולוגי[2]. חוקרים אחרים שללו השערה זו בטענה שאין בתל שרידים משמעותיים מתקופת החשמונאים, שיצדיקו את הזיהוי עם מודיעין הקדומה[3].
בין השנים 1998 ל-2015 נערכו כ-25 חפירות הצלה באזור התל וסביבתו, עם התקדמות הבנייה של העיר מודיעין.
בשנת 2017 נערכו באתר חפירות ארכאולוגיות שבהם השתתפו מאות תלמידים מבתי ספר במודיעין-מכבים-רעות ומתנדבים תושבי האזור. החפירות נערכו בשטח המצודה הצלבנית ונמצאו בהם סירי בישול, קנקנים, כלי הגשה ושרידי מזון, ותכשיטים רבים, חלקם עשויים ברונזה וכסף[4].
היסטוריה
הגבעה ומדרונותיה שימשו ליישוב אנושי במשך אלפי שנים. החל מהתקופה הכלקוליתית ועד לעת החדשה.
התקופה הכלקוליתית
בחלקה המזרחי נמצאו ממצאים מהתקופה הכלקוליתית חרסים, צלמית בצורת כינור וכן כלים ששימשו לאחסון, לבישול ולמים.
תקופות הברונזה והברזל
במערות נמצאו שרידים מתקופת הברונזה בארץ ישראל (3,000 לפנה"ס) וכן נמצאו מערות, קברים ושרידים מתקופת הברזל בארץ ישראל. במקום נמצאו תכשיטים, ראשי חץ, כדי זכוכית ואף טבעת חותם.
התקופה ההלניסטית
מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל והתקופה החשמונאית נמצאו שרידי חוות, גתות וקברים. מתקופת בר כוכבא נמצאו כלים, נרות ומטבע מהשנה השלישית למרד וכן מחילות מסתור רבים.
התקופות הרומית והביזנטית
מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית נמצאו גתות לייצור יין ושמן זית, חוות חקלאיות ומערות קבורה וכן בית עם רצפת פסיפס שנהרס ברעידת האדמה בשנת 750 לאחר הספירה ("הבית השרוף"). בשטחי הגבעה נמצאו שרידים מתקופת מרד בר כוכבא. כן נמצאו בורות מים, מערות מסתור, מערות קבורה ומערת קולומבריום.
התקופה הצלבנית
מהתקופה הצלבנית נמצאו שרידי מבצר, מגדל שמירה וחפיר. שטחו של מגדל השמירה היה 16.45 מ"ר וקירותיו היו בעובי של 5 מטר. דלת הכניסה של המגדל הייתה מצידו המזרחי. מטרתו הייתה להגן על הדרך לירושלים ועל כפרי הסביבה[5]. ככל הנראה, על סמך התיעוד ההיסטורי, ביצורי המבצר שופצו חוזקו לאחר הניצחון הצלבני בקרב גזר ב-25 בנובמבר 1177. צבאו של צלאח א-דין כבש את המקום בספטמבר 1187. בדרכו ממצרים, דרך אשקלון העתיקה (אותה כבש ביום 4 בספטמבר 1187) לירושלים (שנכבשה ב-2 באוקטובר 1187).
התקופות הממלוכית העות'מאנית
המקום המשיך להיות מיושב בתקופה הממלוכית תקופה העות'מאנית והכפר במקום התפתח סביב המבצר הצלבני.
בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר וכתב.
מעבר לברפיליא טיפסתי על הר מסולע וזרוע חישות קוצים. בשעה תשע שבתי וירדתי כלפי מזרח. המדרון הזה מעובד ונושא קמה נאה של שעורה. בשעה תשע וחצי עליתי אל הכפר אלברג'. ממרום שבתו נשקף הכפר על כל סביביו. מקור שמו הוא מבצר קטן הרוס, אולי מתקופת מסעי הצלב. משם רואים היטב את הים. מספר תושבי הכפר אינו עולה על מאתיים וחמישים
.[6]
בשנת 1873 ביקר בכפר הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו מצא ותעיד משקוף דלת של כנסייה ביזנטית ועליו צלב[7].
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ"כפר על ראש גבעה בו שרידי מבצר צלבני".
מלחמת העולם הראשונה
בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר באזור צבאו של אלנבי. הצבא הבריטי כבש את אזור גבעות מודיעין בדרכו לבית חורון ולירושלים. עקב אורך הקו נוצרה פרצה בקו הבריטי באזור אל בורג'.
בסוף נובמבר 1917 החלו העות'מאנים בסדרה של התקפות נגד הכוחות הבריטים באזור וב-1 בדצמבר 1917 תקפו את הכוחות האוסטרליים שהתמקמו באזור אל בורג'. אחרי חצות החל גדוד סער עות'מאני לתקוף את כוח הפרשים הקלים האוסטרלי אולם ההתקפות נהדפו. בהמשך הלילה נשלחה לאזור תגבורת של כוחות בריטים וסקוטים נוספים אשר הדפו את גלי ההתקפות של החיילים העות'מאנים. עם עלות השחר נכנעו העות'מאנים והקרב הסתיים[8]. כ-100 חיילים עות'מאנים נהרגו בקרב ו-172 נלקחו בשבי. לבריטים נפגעו בקרב פחות מ-60 חיילים.
בכיפה המזרחית של גבעת התיתורה, במקום הצופה אל אזור הקרב, הוצב שלט המתאר את קרב אל בורג'.
בתקופת המנדט הבריטי
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה[9].
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, באל-בורג' הייתה אוכלוסייה של 344 נפש, כולם מוסלמים[10]. במפקד 1931 היו בכפר 92 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 370 תושבים, כולם מוסלמים[11].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 480 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 4,708 דונם. אשר מתוכם הוקצו 6 לחקלאות שלחין, ו-2,631 לגידולי דגנים[12].
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית.
קרבות מלחמת העצמאות
ערך מורחב – קרב אל בורג'
בעקבות מבצע דני, וכיבוש רמלה, לוד והאזור בין הכפרים שילתא וסלבית (היום שילת ושעלבים), פתח הלגיון הירדני בפיקוד בריטי במתקפה שנועדה לכבוש את הכפר אל בורג', ששכן על גבעת התיתורה. ב-16 ביולי 1948 עלו 12 שריוניות ירדניות חמושות ו-2 פלוגות חי"ר לכוון אל בורג', עליה הגנה פלוגה ג' מהגדוד ה-3 של נחום ברנשטיין (כרמלי) מחטיבת יפתח.
הקרב היה קרוב מאוד (10–20 מ' בין הכוחות) ובסופו נסוגו הירדנים, מותירים אחריהם 30 הרוגים, שריוניות פגועות ונשק רב. לכוחות צה"ל היו 3 הרוגים ומספר פצועים. ברוך יפת ועמוס אייזנברג המקלען הומלצו לאות גבורה על חלקם בקרב. תוצאות קרב אל בורג' קבעו את הגבול המזרחי ומיקומו של הקו הירוק באזור.
פיתוח הגבעה במאה ה-21
הרעיון להקים עיר באזור מודיעין עלה לראשונה בשנות ה-50 של המאה ה-20, אך החלטה מעשית בעניין התקבלה רק בשנת 1985, כאשר ממשלת ישראל החליטה כי היישוב רעות שהקמתו אושרה, ישולב בבוא היום בעיר שתוקם באזור. בתחילת 1990, בעקבות גל העלייה מברית המועצות, הועלה מחדש הרעיון בדבר הקמת עיר באזור מודיעין. תחילת בניית העיר תוכננה על גבעת התיתורה. העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים (עמותה שהוקמה בסוף 1990 על ידי קבוצת תושבי האזור} פנתה לבג"ץ נגד הבנייה. חברי העמותה הביאו טיעונים ותצהירי מומחים נגד הקמת העיר בהליך מהיר. הבג"ץ החזיר את התוכנית המפורטת שכללה את גבעת התיתורה חזרה לוועדת התכנון, מחשש לפגיעה באתר מורשת שתהייה 'בכייה לדורות', כלשון בג"ץ. ולבסוף, השכונות הראשונות של העיר הוקמו מדרום ומערב לגבעה. גבעת התיתורה נותרה ללא פגע. פרט למגדל מים שהוקם בגבעה[13].
בתחילת שנות ה-2000 הושלמה בנייתם של שכונות העיר מודיעין, שכונתהפרחים ממערב לתל ושכונת הנחלים מדרום, ובשנת 2006 הגיש משרד השיכון תוכנית לבניית 200 יחידות דיור בשולי התל, בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית מודיעין[14]. תושבי מודיעין והחברה להגנת הטבע התנגדו לתוכנית הבניה והיא בוטלה לבסוף ב-2012. עיריית מודיעין שימרה אותה כאתר טבע עירוני, הוצבו בה שלטים המתארים את הממצאים הארכאולוגיים וההיסטוריה של האתר. ב-2018 הושלמו עבודות שדרוג הגבעה, במסגרתן הוצבו עמדות הסברה קוליות, נוספו פינות ישיבה ומתקנים עתיקים משוחזרים, נפרצו שבילי הליכה ונוסף שילוט חדש המתאר את הממצאים העשירים שעל הגבעה.
צמחייה
גבעת התיתורה היא גבעה שעליה הצטברו שכבות ישוב עתיק מזה אלפי שנים ולכן הקרקע עשירה בחומר אורגני. הצמחייה מרובה ועשירה בשל כך, והן בזכות בורות המים והמערות הרבים (למעלה מ-180) שבהם נקווים מים הגורמים ללחות האדמה גם בקיץ. כך צומח לו השומר לגובה רב במיוחד. בסתיו פורחים בשולי האתר סתוונית היורה ובן חצב סתווני. בחורף ניתן למצוא בגבעה בעיקר רקפות וכלניות אדומות, אך גם אלקנה סמורה, מרגנית השדה ופרחים נוספים. באביב מלבלבים כ-80 מיני צמחים המצטיינים בגודלם. במדרון הצפוני זיתים, שזיפים ושקדים. במזרח רקפות, פרגים, עיריות לבנות, אירוס ארץ ישראלי (לבן) הנדיר ובמזרח ובצפון - נוריות אסיה המפוארות האדומות וכן זן צהוב ונדיר של נוריות.
כמו כן פורחים דבורנית, פעמונית קיפחת ואירוס מצוי הפורח אחה"צ. בקיץ יפרחו מרוות יהודה ושכרון צהוב המקשט את כותלי המבצר. במדרון הצפוני והדרומי שלל רקפות במבחר מרהיב של גוונים.
נוף
ממרומי הגבעה נצפה צפונה ונראה את כפר רות, שילת, קריית ספר, הרי שומרון עד פאתי שכם. במערב: יער בן שמן, אזור רמלה-לוד וקו המגדלים של תל אביב, וביום בהיר את מגדלי אשדוד ואף את עזה. במזרח: גבעת זאב ורמאללה ובדרום: שורש, נווה אילן, הר אדר, עמק איילון ואזור פארק קנדה (אמאוס ניקופוליס). על הגבעה ממוקם מגדל המים המשרת את תושבי מודיעין.
קישורים חיצוניים
- יובל אזולאי, יישוב חשמונאי קדום או מגרש בנייה בלתי מנוצל?, באתר הארץ, 28 במאי 2006
- כתבה באתר החברה להגנת הטבע - "שומרים על גבעת התיתורה"
- דוח סופי של רשות העתיקות - חפירה בשנת 2004
- דוח רשות העתיקות - חפירה בשנת 2000
- דוח רשות העתיקות - חפירה בשנים 1999-2000
הערות שוליים
- ^ השם Kulat et Tanturah כתוב במפת PEF משנת 1880
- ^ רן שפירא, אילו רק היו מוצאים את אחוזת הקבר של החשמונאים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2005
- ^ בועז זיסו וליאור פרי, מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית: לבירור סוגיה גאוגרפית-היסטורית, קתדרה 125, תשרי תשס"ח, עמ' 5–20
- ^ איתי בלומנטל, תכשיטים מלפני 900 שנה התגלו במודיעין, באתר ynet, 20 ביוני 2017
- ^ Pringle, Denys (1997). Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetter. Cambridge University Press. P 35
- ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך ראשון : יהודה (א), יד יצחק בן-צבי, 1982, עמוד: 225
- ^ Clermont-Ganneau, 1896, ARP II, p. 98
- ^ http://www.modiin.muni.il/ModiinWebSite/ChannelArticleNews.aspx?PageID=1042_2000
- ^ תקנות העברת קרקעות, הצופה, 29 בפברואר 1940
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramleh, p. 21
- ^ Mills, 1932, p.67
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
- ^ בג"ץ מס' 2683/92 - 1. מכבים - ישוב קהילתי במודיעים, 2. האגודה לשימור אתרים ונוף במודיעים ~ נגד ~ 1. הועדה לבניה למגורים במחוז המרכז, ~ 2. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז, ~ 3. שר הפנים, ~ 4. שר הבינוי והשיכון
- ^ יובל אזולאי, יישוב חשמונאי קדום או מגרש בנייה בלתי מנוצל?, באתר הארץ, 28 במאי 2006
