גולן (עיר מקראית)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העיר המקראית גולן בתחומי נחלת שבט מנשה במפת ערי המקלט

גּוֹלָן, היא עיר מקראית בארץ ישראל, אחת מערי הלויים. שמה מוזכר ארבע פעמים בתנ"ך.[1]

בתקופת התנחלות השבטים נכללה גולן בנחלתו של שבט מנשה, כאמור: ”וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן, מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם--מֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-גלון (גּוֹלָן) בַּבָּשָׁן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, שְׁתָּיִם.”(ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק כ"ז), מה שהועבר על פי הגורל במשכן שילה אל שבט לוי כאחת מערי הלויים שהשתמש גם לעיר מקלט.[2] יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים כותב כי ערים אלו שימשו "מקום מושב לפליטים".[3]

יש הסוברים כי יש לזהות את גולן המקראית בכפר סאחם ג'ולן בגלל הדמיון לשם. יחד עם זאת אין ממצאים ארכאולוגים המאששים סברה זו.[4] במדרש תנחומא נכתב ”גולן בבשן זו סלוקיא”. עיר זו מופיעה ברשימותיו של בן מתיתיהו כאחת מהערים המבוצרות באזור.[5]

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק כ', פסוק ח', ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק כ"ז, ספר דברים, פרק ד', פסוק מ"ג,ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ס"ג
  2. ^ ממערב לירדן : קדש בגליל בהר נפתלי, שכם בהר אפרים, קריית ארבע, היא חברון, בהר יהודה. ממזרח לירדן: בצר במדבר, ראמות בגלעד, וגולן בבשן
  3. ^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 153
  4. ^ שמריה גוטמן, יואל רפל, גמלא: עיר במרד, תל אביב, משרד הביטחון, 1994, עמ' 61
  5. ^ ינון שבטיאל, מקלטי מצוקים ומערכות מסתור בגליל בתקופה הרומית הקדומה, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 46
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0