בית חורון (עיר מקראית)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
.jpg)
בֵּית חוֹרוֹן (גם: בֵּית חֹרוֹן) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט אפרים בגבול נחלת שבט בנימין, אשר נזכרה במקורות, ונודעה על שני חלקיה - בית חורון תחתון ובית חורון עליון.
שמה נבע כנראה מפולחן האליל המצרי-כנעני חורון (הורוס) שהתקיים במקום, בדומה ליישובים מקראיים נוספים ששמם מתחיל ב"בית".
שם העיר נשתמר עד ימינו בשם הכפרים בית עור א-תחתא (בית חורון תחתון) ובית עור אל-פוקא (בית חורון עליון). על שמה קרוי היישוב בית חורון שהוקם בסמוך לאתרה של בית חורון עליון.
העיר נודעה במקורות בשל הדרך מן השפלה לירושלים שעברה בה עוד מימי קדם, ובשנים האחרונות התגלו באזור ממצאים ארכאולוגים רבים[1].
אזכורים בתנ"ך
- בספר דברי הימים א' נזכרת העיר כיישוב שבנתה שארה, בתו של אפרים: ”וּבִתּוֹ שֶׁאֱרָה וַתִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן וְאֵת אֻזֵּן שֶׁאֱרָה”[2].
- במלחמתו של יהושע בן נון בחמשת מלכי הדרום הושלכו משמים במורד בית חורון אבני ברד על האויבים, ושם גם הכריז יהושע "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" כדי להשלים את הניצחון לפני שקיעת החמה[3].
- בהמשך ספר יהושע נזכרת העיר בתור הגבול שבין נחלת שבט בנימין ושבט אפרים[4], וכאחת מערי הלויים[5].
- במלחמת שאול המלך בפלשתים במכמש, נזכרת העיר כאחד המקומות בהם עברו הפלשתים: ”וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ בֵּית חֹרוֹן”[6].
- בספר מלכים נזכר "בית חורון תחתון", לצד גזר, כיישוב שבנה שלמה המלך אחרי בניית בית המקדש הראשון[7].
- בספר דברי הימים ב' מוזכר כי שלמה המלך בנה את שתי הערים, ושם מוסיפים כי הערים נבנו כערים מבוצרות: ”וַיִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן - עָרֵי מָצוֹר חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ”[8].
- כמו כן, העיר נזכרת במלחמות אמציהו: ”וּבְנֵי הַגְּדוּד אֲשֶׁר הֵשִׁיב אֲמַצְיָהוּ מִלֶּכֶת עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה וַיִּפְשְׁטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה מִשֹּׁמְרוֹן וְעַד בֵּית חוֹרוֹן”[9].
אזכורים בימי בית שני
- בזמן מרד החשמונאים, בשנת 166 לפני הספירה, נערך במעלה בית חורון קרב מרכזי - קרב בית חורון במרד החשמונאים.
- העיר נזכרת אצל יוסף בן מתתיהו, בתיאור חיכוך בין היהודים תושבי המקום לחיילים רומאיים, בתקופה שטרום פרוץ המרד הגדול[10].
- בזמן המרד הגדול, בשנת 66 לספירה, נערך במקום קרב בין הכוחות הרומים לכוחותיו של שמעון בר גיורא - קרב בית חורון במרד הגדול.
אזכורים בתקופת המשנה והתלמוד
- העיר נזכרת בסיפור מעשה שהובא במשנה: ”מעשה בבית חורון באחד שהיה אביו מודר ממנו הניה והיה משיא את בנו”[11].
- העיר נזכרת במשנה לעניין מצוות התלויות בארץ: ”שלוש ארצות לביעור - יהודה ועבר הירדן והגליל ... ומבית חורון ועד הים מדינה אחת”[12].
- העיר נזכרת במדרש בראשית רבה כמקום מוצאו של החכם רב הונא דבית חורון[13].
- העיר נזכרת בסיפור מעשה בתלמוד הבבלי: ”בית חורון שהיו מחזיקין בה טומאה ולא יכלו חכמים לבדוק מפני שהיתה מרובה”[14].
- העיר נזכרת בתלמוד הבבלי לעניין המעלה הצר שלה (הדרך הרומית שחלקים ממנה נשתמרו עד ימינו): ”שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה אם עלו שניהן שניהן נופלין בזה אחר זה שניהן עולין”[15].
אזכורים נוספים
העיר נזכרת גם באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה)[16], אשר מתאר כי היישוב (העליון והתחתון) היה מיושב בימיו, ומרוחק 12 מיל מירושלים.
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', 73-75, בית חורון.
הערות שוליים
- ^ רכס א-רס שמעל בית חורון: מימי בית ראשון
שמעון כהן, היסטוריה יהודית נחשפה ליד בית חורון, באתר בשבע - ערוץ 7 - ^ ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק כ"ד.
- ^ ספר יהושע, פרק י', פסוקים י"א-י"ב.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק י"ד
ראו גם: יהודה אליצור, גבולות נחלת אפרים, אתר דעת - ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק כ"ב
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ג, פסוק י"ח.
- ^ ספר מלכים א', פרק ט', פסוק י"ז.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ח', פסוק ה'; הפרשן מצודת דוד משער כי ייתכן שהערים שבנתה בתו של אפרים נחרבו ונבנו מחדש על ידי שלמה, או שהוא הפכם מערים רגילות לערים מבוצרות.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ה, פסוק י"ג.
- ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, כרך ב', 228.
- ^ משנה, מסכת נדרים, פרק ה', משנה ה'.
- ^ משנה, מסכת שביעית, פרק ט', משנה ב'.
- ^ בראשית רבה, עד, ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"א עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב עמוד ב'.
- ^ אונומסטיקון 46, 21-25.
| ערי הלויים | ||
|---|---|---|
| בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי המנשה המזרחי) | בְּעֶשְׁתְּרָה • גולן • דברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹן • עין גנים (אתר מקראי) • קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹן • רְחׁב | |
| בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי המנשה המערבי) | שכם • גזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹן • גַּת רִמּוֹן • תַּעְנַךְ | |
| בני מררי (ערים מראובן, מגד ומזבולון) | בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבון • יַהְצָה • יַעְזֵר • יקנעם • מַחֲנַיִם • מֵיפַעַת • נהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת | |
