מחניים (יישוב מקראי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחניים היא עיר מקראית ששכנה מזרחה לירדן בערך באמצע הדרך בין הכנרת לים המלח. עיר זו מוזכרת בספר יהושע כאחת מבין 48 ערי הלויים אשר זכו בה על פי הגורל שנערך במשכן שילה.

זיהוי האתר

מקומה המדויק של מחניים המקראית עדיין לא וודאי, והוצע לזהותה עם כמה אתרים. על-פי אחת הסברות המקובלות, מחניים שוכנת בתל אל-דהב אל-גרבי, הגבעה המערבית בין שתי גבעות הרוכנות אל נחל יבוק וידועות בשם תולול א-דהב.[1] על-פי חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום, האתר היה מיושב מתקופת הברונזה המאוחרת ועד שלהי העת העתיקה. את הגבעה המזרחית בין שתי הגבעות, תל אל-דהב אל-שרקי, הוצע לזהות עם פנואל המקראית. שני האתרים מצויים כ8 קילומטרים מזרחית מתל דיר עלא, המזוהה כעיר המקראית סוכות.

במקרא

הלויים זכו בעיר זו מאת נחלתם של שבט גד: "וּמִמַּטֵּה גָד אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ". (ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ו)

יעקב הוא זה שהעניק לעיר את שמה: ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹקִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם”[2]

עיר זו שימשה עיר מלוכה של איש בשת, בנו של שאול. כמו כן שמשה עיר זו כאכסניה לדוד בברחו מפני אבשלום בנו. בעת יציאת העם ללחום באבשלום עמד דוד בשער העיר עד בשורת הניצחון מפי אחימעץ בן צדוק הכהן (ספר שמואל ב', פרק י"ז, פסוק כ"ד).

בתקופת ממלכת שלמה הייתה מחניים נציבות עצמאית, בראשה עמד הנציב אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא[3].

קיבוץ מחניים נקרא על שם עיר זו.[4]

הערות שוליים


Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים ובנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0