תל תענך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תענך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "תענך" מפנה לכאן. לערך העוסק בחבל ארץ בישראל הנקרא גם "חבל תענך", ראו תענכים.
תל תענך
תענך מופיעה בכרטוש מס' 14 מימין, העתק רשימת מלכים מכתובת של שישק מכרנך
תענך מופיעה בכרטוש מס' 14 מימין, העתק רשימת מלכים מכתובת של שישק מכרנך
מידות
שטח 50 דונם
גובה מעל פני הים כ-130 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
תקופות התקופה הנאוליתית
תקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברזל I
תקופת הברזל II
תקופה ההלניסטית
התקופה הרומית
סוג תל
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים ארנסט זלין מאוניברסיטת וינה 1904-1902
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מיקום צפון השומרון
פסל טרקוטה שנמצאה בתל תענך, כיום במוזיאונים לארכאולוגיה באיסטנבול

תֵּל תַּעְנַךְ הוא תל יישוב קדום בצפון השומרון, בצד הכביש ג'נין-מגידו, כקילומטר מהכפר הפלסטיני תיעניכ, בשטח הרשות הפלסטינית.

היסטוריוגרפיה

התל מזוהה עם העיר הקדומה תַּעְנַךְ, הנזכרת לראשונה בשנת 1468 לפנה"ס ברשימות ובתעודות מצריות מהמאה ה-15 לפנה"ס בהקשר לכיבוש העיר מגידו הסמוכה. תענך מופיעה גם במכתבי אל-עמארנה מכתב א"ע 248, על פי מכתב זה מתלונן מושל(?) בשם יַשדַתַ במכתב ששלח למלך מצרים, שאנשי תענך שדדו את כל מה שנתן לו המלך, הרגו את שווריו וגרשו אותו ולכן הוא נמצא עם בירידיה שליט מגידו.

במקרא העיר תענך מוזכרת בתקופת כיבושי יהושע בן נון, שנמנה מלכה של תענך עם 31 המלכים אשר לחמו נגד צבאו של יהושע, כאמור: ”מֶלֶךְ תַּעְנַךְ אֶחָד” (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ"א). לאחר תבוסת מלכה בידי יהושע סופחה העיר תאורטית לנחלת שבט מנשה, אך האחרונים לא הצליחו בפועל לכובשה והיא בעצם התקיימה כעין אוטונומיה בתוך נחלתם של בני מנשה, כפי שבא לידי ביטוי בספר יהושע: ”וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה...וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ...וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת” (פרק י"ז, פסוקים י"א-י"ב).

בתקופת ממלכת שלמה מוזכרת תענך כעיר מרכזית בנציבות החמישית במערך שתים עשרה הנציבויות שהוקמו באותו זמן. הממונה על הנציבות היה בענא בן אחילוד[1].

חפירות ארכאולוגיות

החפירות הראשונות נערכו בשנים 1904-1902 בידי ארנסט זלין מאוניברסיטת וינה. בתחילת החפירה השתתף בו גם גוטליב שומכר ולאחר גילוי מכתבי תענך על גבי לוחות טין בכתב היתדות הצטרף לחפירה בדז'יך הרוזני.

בחפירות שנערכו במקום נתגלו מבני ציבור ומגורים, מזבח קטורת ומקטר, שרידי ביצורים מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופה הברזל, וכן שלושה עשר לוחות חרס הכתובים בכתב היתדות האכדי, הקרויים מכתבי תענך. זהו הריכוז הגדול ביותר של לוחות חרס הכתובים בכתב אכדי שנתגלה בארץ עד כה. דוחות החפירה התפרסמו בשנת 1905. כשליש מהשמות על גבי הלוחות הללו הם ממוצא חורני.[2][3] נמצאו שרידים וכלי חרס מהתקופה הרומית, מהתקופה הביזנטית ומימי הביניים.[4] השרידים העיקריים הנראים שהשמרו בתל הם של ארמון עבאסי מהמאה ה-11.[5]

ממצא חשוב נוסף שנתגלה בתל הוא חפץ פולחן, עשוי טרקוטה, המוקדש כנראה לאלה אשרה. כחלק מפולחן העממי של תושבי הארץ בתקופת הברזל בארץ ישראל שהיה נפוץ ביותר.[6]

חפירה שנייה בתל נערכה על ידי משלחות אמריקאיות. החפירות נערכו בשנים 1963, 1966 ו-1968. נחפרו ארבעה שטחי חפירה בדרום מערב התל. מטרת החופרים הייתה לברר את אופי הביצורים, מבני המגורים, המבנים התעשייתיים, בנייני ציבור ופולחן

מכתבי תענך

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מכתבי תענך

מכתבי תענך הם שלושה עשר לוחות הכתובים בכתב היתדות האכדי על גבי חומר (בדומה למכתבי אל עמרנה). 12 תעודות התגלו בחפירות של 1903-1904, ותעודה נוספת התגלתה על ידי אלברט גלוק בשנת 1968. התעודות הן מתקופה שקדמה לתקופת אל עמרנה והן מתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת א, אבל מבחינת סגנונן שייכות לאותה תרבות[7].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ב
  2. ^ Gustavs, A. (1927) Die Personennamen in den Tontafeln von Tell Ta-annek.
  3. ^ Glock, A.E. (1971) A New Ta-annek Tablet.
  4. ^ Zertal, 2016, pp. 177–179
  5. ^ Dave Winter: Israel handbook: with the Palestinian Authority areas p. 644
  6. ^ Dever, William G. (2008) Did God Have a Wife? Archaeology and Folk Religion in Ancient Israel (paperback edition). Cambridge: Eerdmans, page 90
  7. ^ ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, ירושלים, מוסד ביאליק, 2005 עמוד 14
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0