עין גנים (עיר קדומה)
ערך זה עוסק ביישוב בנחלת שבט יששכר. אם התכוונתם לעיר קדומה בשפלת יהודה, ראו עֵין גַּנִּים הייתה עיר בנחלת שבט יששכר אשר נתנה ללויים[1] במהלך השנים הוסב שם העיר ל"גינת". החוקר יואל אליצור סבור כי ייתכן כי שם העיר היה "בית הגן". רבי אשתורי הפרחי זיהה את מיקומה של עין גנים עם מיקומה של ג'נין בת ימינו[2].
היסטוריה
בספר יהודית[3] מוזכרת "גיני" כיישוב יהודי אשר סמוך אליו חנה מחנה הוליפרנס. יוסף בן מתתיהו מזכיר בספרו "מלחמת היהודים" [4] את גנים כיישוב הממוקם בצפון השומרון. כמו כן, ידוע כי יהודים התגוררו בעיר בימי הביניים ועסקו במסחר וברפואה.
בשנת 1922 התגוררו בעיר על פי מפקד האוכלוסין הבריטי, שבעה יהודים אשר מרביתם שרתו במשטרת ג'נין, ובשנת 1931 התגוררו בעיר 4 יהודים בלבד.
בשנת 1943 הכינה מפקדת ההגנה בראשות משה סנה תוכנית התיישבות, אשר הציעה להקים בסביבות ג'נין כעשרה יישובים חדשים, וזאת במטרה להקיף את העיר ביישוב יהודי. במסגרת ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון הוקמו שלושה יישובים, גנים, כדים והיאחזות נח"ל גינת, שמזכירים בשמם את היישוב העברי הקדום. היישובים פונו מתושביהם ונהרסו ב-24 באוגוסט 2005 בתוכנית ההתנתקות.
קישורים חיצוניים
- עין גנים - ההיסטוריה היהודית בג'נין, באתר "צל הרים". ספר מקוון על ההתיישבות בעיר ומלחמות צה"ל בה, לזכר שמואל עקיבא ווייס שנפל במבצע חומת מגן בג'נין, ולזכר כל חללי-צה"ל בג'נין.
- יואל אליצור, עין גנים, בית הגן וג'נין, "על אתר", מכללת יעקב הרצוג.
הערות שוליים
| ערי הלויים | ||
|---|---|---|
| בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי המנשה המזרחי) | בְּעֶשְׁתְּרָה • גולן • דברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹן • עין גנים (אתר מקראי) • קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹן • רְחׁב | |
| בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי המנשה המערבי) | שכם • גזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹן • גַּת רִמּוֹן • תַּעְנַךְ | |
| בני מררי (ערים מראובן, מגד ומזבולון) | בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבון • יַהְצָה • יַעְזֵר • יקנעם • מַחֲנַיִם • מֵיפַעַת • נהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת | |