המכלול:הידעת?/2024/אוגוסט
| הידעת? | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2025 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| אוגוסט 2024 | ||
|---|---|---|
| 1 באוגוסט 2024 |
המקור הראשון שבו נזכר המונח "עברית" ככינוי לשפה העברית הוא בכלל מקור יווני, מן המאה השנייה לפני הספירה. עד אז שימש המונח "עברי" כתיאור למוצאם של בני ישראל (מ"עבר הנהר", או מצאצאי עבר). במקרא משמש המונח "יהודית" ככינוי לשפה העברית (או לפחות לניב הירושלמי של הממלכה הדרומית), ורק מלשון חז"ל ואילך הוכנס לשימוש המונח "עברית" כשם השפה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 באוגוסט 2024 |
בליל ה-15 במאי, 1948, שעות אחדות לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, הכריזה ארצות הברית על הכרתה "דה פקטו" במדינה החדשה. יומיים לאחר מכן, גם ברית המועצות נתנה הכרה "דה יורה" למדינה. בסוף יוני 1948 יצאה הודעה על החלפת נציגים דיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות, ופבל ירשוב נקבע להיות נציגה הדיפלומטי של ברית המועצות בישראל בדרג של ציר. במקביל למינויו של ירשוב לציר, גם ארצות הברית מינתה את צירהּ במדינת ישראל, ג'יימס מקדונלד. בהגיע ירשוב לארץ, ב-9 באוגוסט, טרם סודר לצירות של ברית המועצות בישראל משכן קבוע, ועל כן התגורר ירשוב בינתיים במלון גת רימון שבתל אביב. שלושה ימים לאחר מכן, ב-12 באוגוסט, הגיע גם מקדונלד לארץ. גם לצירות של ארצות הברית לא סודר עדיין משכן הקבע, ואף מקדונלדס התגורר בינתיים במלון גת רימון. כך קרה, שבעיצומה של המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, התגוררו נציגי שתי המעצמות באותו מלון ודגלי שתי המעצמות התנוססו על גגו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 באוגוסט 2024 |
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 באוגוסט 2024 |
גנרל פרנק מסרווי, שפיקד על יחידות של צבא בריטניה וצבא הודו הבריטית במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן שימש כמפקד צבא פקיסטן, היה מפקד חי"ר מצטיין, אך מפקד שריון כושל. כאשר פיקד על דיוויזיה משוריינת בקרב גזאלה, הצליחו כוחותיו של רומל לכבוש את מפקדתו. מסרווי, שהיה ידוע בכינויו "המזוקן", בשל מנהגו שלא להתגלח במהלך הקרבות, תלש את סימני הדרגה שלו, הורה לחיילים שהיו עמו שלא לקרוא לו "סר", ולאחר שנפל בשבי, הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא אינו מפקד הדיוויזייה כי אם משרתו האישי. כעבור יום הצליח להימלט לאחר שקפץ ממשאית נוסעת, שספגה אש ארטילרית בריטית, והצליח להגיע ברגל אל קווי הצבא הבריטי, ולקבל מחדש את הפיקוד על הדיוויזיה שלו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 באוגוסט 2024 |
אהרן הכהן, אחיו הגדול של משה רבינו, היה הכהן הגדול הראשון בהיסטוריה, ואביהם של כלל הכהנים. אהרן נולד בא' באב ב'שס"ד, ונפטר בדיוק 123 שנה לאחר מכן, בא' באב בשנה ה-40 ליציאת מצרים (ב'תפ"ז), והוא האדם היחיד שתאריך פטירתו מוזכר במפורש בתנ"ך. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 באוגוסט 2024 |
דגל ליכטנשטיין שונה ב־1937 והוסף לו כתר, לאחר שב־1936 משלחת ליכטנשטיין לאולימפיאדת ברלין, שזו האולימפיאדה הראשונה שבה השתתפה, גילתה במקרה בזמן המשחקים שדגל המדינה זהה לדגל האיטי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 באוגוסט 2024 |
גנרל פרנק מסרווי, שפיקד על יחידות של צבא בריטניה וצבא הודו הבריטית במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן שימש כמפקד צבא פקיסטן, היה מפקד חי"ר מצטיין, אך מפקד שריון כושל. כאשר פיקד על דיוויזיה משוריינת בקרב גזאלה, הצליחו כוחותיו של רומל לכבוש את מפקדתו. מסרווי, שהיה ידוע בכינויו "המזוקן", בשל מנהגו שלא להתגלח במהלך הקרבות, תלש את סימני הדרגה שלו, הורה לחיילים שהיו עמו שלא לקרוא לו "סר", ולאחר שנפל בשבי, הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא אינו מפקד הדיוויזיה כי אם משרתו האישי. כעבור יום הצליח להימלט לאחר שקפץ ממשאית נוסעת, שספגה אש ארטילרית בריטית, והצליח להגיע ברגל אל קווי הצבא הבריטי, ולקבל מחדש את הפיקוד על הדיוויזיה שלו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 באוגוסט 2024 |
השחמטאי היהודי-גרמני עמנואל לסקר נחשב לאחד משחקני השחמט הטובים אי פעם. הוא הגיע לדרגת רב אמן, והיה לאלוף העולם השני בשחמט. אולם לא היה זה עיסוקו היחידי. לסקר היה גם דוקטור למתמטיקה, כשהישגו העיקרי בתחום היה הוכחת משפט לסקר-נתר. מלבד זאת, לסקר עסק גם בפילוסופיה, היה אמן ברידג' וחקר את משחק הלוח גו, שמקורו בסין העתיקה. קרובי משפחתו של לסקר היו גם הם אנשי אשכולות. אחיו, ברטולד לסקר, היה שחמטאי ורופא, אשתו של ברטולד, אלזה לסקר-שילר, הייתה משוררת, ואם לא די בכך, אדוארד לסקר, אמן בינלאומי לשחמט ומהנדס במקצועו, טען לקרבת משפחה בינו לבין לסקר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 באוגוסט 2024 |
פאול ווֹלְפְסקֵהל היה תעשיין יהודי-גרמני ומתמטיקאי חובב. על פי המתמטיקאי אלכסנדר אוסטרובסקי, כיוון שלא מצא טעם לחיים, החליט להתאבד בירייה לראשו. הוא הסדיר את ענייניו, קבע את תאריך מותו וקבע כי שעת המוות תהיה חצות בדיוק. כיוון שהיה אדם שיטתי ומסודר סיים את הכנותיו כמה שעות מוקדם מן הרגיל ולכן החליט להעביר את שעותיו האחרונות בספרייתו בקריאת פרסומים מתמטיים. בשעה שעבר על מאמרו של קומר המסביר את טעותם של קושי ולאמה בניסיונם להוכיח את המשפט האחרון של פרמה, נתקל בנימוק מוקשה. עד שהצליח ליישב לעצמו את הנקודה, חלפה שעת חצות ותשוקתו של וולפסקהל לחיים ניצתה מחדש. בצוואתו הקצה וולפסקהל 100,000 מרקים לאדם שיוכיח את המשפט האחרון של פרמה (אך לא לאדם שישלול אותו). התקופה שנקצבה למתן ההוכחה – 100 שנה. הבעיה המפורסמת והפרס הכרוך בה הביאו חובבים רבים להציע למשפט הוכחות שגויות. בסופו של דבר ניתן הפרס לאנדרו ויילס ב-1997, כ-11 שנים לפני מועד פקיעת הפרס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 באוגוסט 2024 |
החוקר הגרמני מקס פון פטנקופר האמין שחיידקים עלולים להפוך למיאזמה בתנאים מסוימים, אך הוא התנגד לגישה שלפיה החיידקים מהווים גורם ישיר למחלות. בהתאם לעצתו, מי השתייה של המבורג לא סוננו. ב-1892 תקפה מגפת כולרה את העיר, ופון פטנקופר זכה לביקורת פומבית. על מנת לשקם את מעמדו החליט פון פטנקופר לבלוע מים מזוהמים בחיידקי ויבריו כולרה, שסיפק לו רוברט קוך, יריבו המושבע. הוא פיתח תסמינים קלים של כולרה, אך למרבה הפלא הבריא תוך כמה ימים. כיום משערים שגופו פיתח חיסון לכולרה עקב חשיפה קודמת לחיידק, או שאולי עוזרו של קוך החליט לחוס על חייו ושלח לו מנה מדוללת של תרבית חיידקי ויבריו כולרה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 באוגוסט 2024 |
גנרל פרנק מסרווי, שפיקד על יחידות של צבא בריטניה וצבא הודו הבריטית במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן שימש כמפקד צבא פקיסטן, היה מפקד חי"ר מצטיין, אך מפקד שריון כושל. כאשר פיקד על דיוויזיה משוריינת בקרב גזאלה, הצליחו כוחותיו של רומל לכבוש את מפקדתו. מסרווי, שהיה ידוע בכינויו "המזוקן", בשל מנהגו שלא להתגלח במהלך הקרבות, תלש את סימני הדרגה שלו, הורה לחיילים שהיו עמו שלא לקרוא לו "סר", ולאחר שנפל בשבי, הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא אינו מפקד הדיוויזיה כי אם משרתו האישי. כעבור יום הצליח להימלט לאחר שקפץ ממשאית נוסעת, שספגה אש ארטילרית בריטית, והצליח להגיע ברגל אל קווי הצבא הבריטי, ולקבל מחדש את הפיקוד על הדיוויזיה שלו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 באוגוסט 2024 |
בשנת 362, כ־300 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני, לחץ קיסר רומא יוליאנוס הכופר על היהודים להקים את בית המקדש מחדש. חלק מהחכמים התנגדו להקמתו מחדש של בית המקדש וחלקם הסכימו. הבנייה החלה, אך נפסקה עקב רעידת אדמה שגרמה לשרפה גדולה בהר הבית. באותה עת נלחם יוליאנוס באימפריה הסאסאנית, ומנהלי הבנייה הרומיים ניצלו זאת להפסקת הבנייה עד שובו. ב־26 ביוני 363 נהרג יוליאנוס בקרב בממלכת פרס ויורשו, הקיסר יוביאנוס שהיה נוצרי, הפסיק את הבנייה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 באוגוסט 2024 |
בשנת 362, כ־300 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני, לחץ קיסר רומא יוליאנוס הכופר על היהודים להקים את בית המקדש מחדש. חלק מהחכמים התנגדו להקמתו מחדש של בית המקדש וחלקם הסכימו. הבנייה החלה, אך נפסקה עקב רעידת אדמה שגרמה לשרפה גדולה בהר הבית. באותה עת נלחם יוליאנוס באימפריה הסאסאנית, ומנהלי הבנייה הרומיים ניצלו זאת להפסקת הבנייה עד שובו. ב־26 ביוני 363 נהרג יוליאנוס בקרב בממלכת פרס ויורשו, הקיסר יוביאנוס שהיה נוצרי, הפסיק את הבנייה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 באוגוסט 2024 |
העיר קניגסברג שבפרוסיה המזרחית (כיום קלינינגרד שברוסיה) הייתה מחולקת לארבעה חלקים על ידי הנהר פרגוליה. שבעה גשרים חיברו בין ארבעת חלקי העיר. בין תושבי העיר התפתחה מסורת לפיה לא ניתן לחצות את כל שבעת הגשרים ולחזור לנקודת ההתחלה מבלי לעבור על אותו גשר יותר מפעם אחת. תושבי העיר ניסו להוכיח או להפריך השערה זו, אולם ללא הצלחה. הבעיה התפרסמה בשם בעיית הגשרים של קניגסברג. המתמטיקאי לאונרד אוילר הצליח לפתור את הבעיה, והציג את פתרונו לאקדמיה הפטרבורגית למדעים ב-26 באוגוסט 1735. בהוכחתו הוא תיאר את הבעיה באופן סכמטי. כל נקודה ייצגה חלק של העיר, וכל קו ייצג גשר. הוא הראה שכיוון שמכל נקודה יוצא מספר אי-זוגי של קווים, לא קיים מסלול סגור שעובר דרך כל הקווים. זו אחת הבעיות הראשונות בתורת הגרפים שנפתרו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 באוגוסט 2024 |
ב-1930 מצא הזואולוג פרופ' ישראל אהרוני, במהלך מסע למדבר הסורי, נקבה של אוגר זהוב עם גוריה, והביאם למעבדה באוניברסיטה העברית בירושלים. האוגרים וצאצאיהם שימשו כחיות מעבדה במחקריו של פרופ' שאול אדלר, ומגרעין רבייה זה נפוצו אוגרים ממין זה לאוניברסיטאות ברחבי העולם ושימשו למחקרים רבים. כיום, כמעט כל האוגרים הזהובים המבויתים הם צאצאי אותם אוגרים שמצא ישראל אהרוני. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 באוגוסט 2024 |
פאול ווֹלְפְסקֵהל היה תעשיין יהודי-גרמני ומתמטיקאי חובב. על פי המתמטיקאי אלכסנדר אוסטרובסקי, כיוון שלא מצא טעם לחיים, החליט להתאבד בירייה לראשו. הוא הסדיר את ענייניו, קבע את תאריך מותו וקבע כי שעת המוות תהיה חצות בדיוק. כיוון שהיה אדם שיטתי ומסודר סיים את הכנותיו כמה שעות מוקדם מן הרגיל ולכן החליט להעביר את שעותיו האחרונות בספרייתו בקריאת פרסומים מתמטיים. בשעה שעבר על מאמרו של קומר המסביר את טעותם של קושי ולאמה בניסיונם להוכיח את המשפט האחרון של פרמה, נתקל בנימוק מוקשה. עד שהצליח ליישב לעצמו את הנקודה, חלפה שעת חצות ותשוקתו של וולפסקהל לחיים ניצתה מחדש. בצוואתו הקצה וולפסקהל 100,000 מרקים לאדם שיוכיח את המשפט האחרון של פרמה (אך לא לאדם שישלול אותו). התקופה שנקצבה למתן ההוכחה – 100 שנה. הבעיה המפורסמת והפרס הכרוך בה הביאו חובבים רבים להציע למשפט הוכחות שגויות. בסופו של דבר ניתן הפרס לאנדרו ויילס ב-1997, כ-11 שנים לפני מועד פקיעת הפרס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 באוגוסט 2024 |
ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה, סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן לאב יהודי. מילך ניסה תמיד להסתיר את מוצאו, אם כי מפקדו, גרינג, וכן היטלר, היו מודעים לכך. לפי חוקי הגזע הנאצים נחשב מילך למישלינג ולכן היה אמור להיות מסולק מחיל האוויר הגרמני. גרינג מנע זאת, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". בשנת 1935 פתח הגסטפו בחקירה רשמית נגד מילך על מנת לחקור את שורשיו היהודיים. כדי להפסיק את החקירה כתבה אמו של מילך לראש משטרת האגן כי הוא ואחיו נולדו מאב גרמני אחר, דודה המנוח. לכאורה, בעקבות המכתב, חקירתו בגסטפו הופסקה, ואף הוצאה למילך תעודת ייחוס ארי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 באוגוסט 2024 |
בסיכה ההרלדית של יורש העצר הבריטי, נוצות נסיך ויילס, מופיעות שתי מילים בגרמנית: "Ich dien", שפירושן "אני משרת". האגדה מספרת, שאדוארד, הנסיך השחור, בנו של אדוארד השלישי, מלך אנגליה, נלחם בשנת 1346 במלך העיוור יוהאן מלוקסמבורג. לאחר הקרב, בו נהרג יוהאן, נטל אדוארד את קסדתו לעצמו, וכך הפך המוטו של המלך הגרמני לסמל אצולה בריטי. סברה אחרת היא שאדוארד נעזר בקשתים ולשים בעת המלחמה נגד הצרפתים. "Eich Dyn" בוולשית פירושו "האיש שלכם", משפט שנהג הנסיך האנגלי לומר לחייליו הוולשים כדי להתחבב עליהם. מילים אלו נשמעות בדיוק כמו המילים הגרמניות "Ich dien", וכך הגיעו המילים לסיכה ההרלדית של אדוארד, נסיך ויילס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 באוגוסט 2024 |
אחת ההצלחות הגדולות של צבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם שהתחוללו במאה ה-20 הייתה בתחום ההצפנה. האמריקאים גייסו אינדיאנים לצבא על מנת שאלו יעבירו הודעות בשפתם בין הכוחות בשדה הקרב. ההצלחה של בני הצ'רוקי ובני הצ'וקטו במלחמת העולם הראשונה עודדה את האמריקאים להרחיב את מספר הקשרים האינדיאנים במלחמת העולם השנייה, ולמעלה מ-400 בני נאוואחו העבירו הודעות בשפתם, באמצעות שימוש במילות קוד. למעשה, הייתה בכך הצפנה כפולה משום שמומחי הסיגינט של מדינות הציר לא ידעו את מילות הקוד ולא הכירו את שפת הנאוואחו. הצופן נשאר בלתי מפוצח עד סוף המלחמה, על אף שגרמניה הנאצית ובנות בריתה העריכו את כוונתם של האמריקאים עוד בטרם פרצה המלחמה. גבורתם של בני נאוואחו תועדה בסרט "לחישות מלחמה" בכיכובם של ניקולס קייג' וכריסטיאן סלייטר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 באוגוסט 2024 |
במדינות בהן יש מונרך עוברת בדרך כלל המלוכה בירושה לילדיו על פי כלל העדפת הבן הבכור. גם בדיקטטורות מסוימות עוברת הנהגת המדינה מאב לבן, כמו בסוריה בה ירש בשאר אל אסד את אביו חאפז אל אסד. צירוף מקרים מעניין קרה באופן ייחודי גם בכנסת. עם מותו בשנת 1971 של חבר הכנסת מטעם המפד"ל הרב ד"ר ישראל שלמה בן-מאיר, החליף אותו הבא בתור ברשימת המועמדים, בנו ד"ר יהודה בן-מאיר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 באוגוסט 2024 |
אנדרטת פרנקלין דלאנו רוזוולט, הנמצאת בוושינגטון, מנציחה את ארבע תקופות כהונתו של פרנקלין דלאנו רוזוולט כנשיא ארצות הברית. ב־12 שנות כהונתו התרחשו בין היתר השפל הכלכלי הגדול ומלחמת העולם השנייה. האנדרטה מנציחה גם את פאלא, הכלב הנשיאותי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 באוגוסט 2024 |
ראש הממשלה דוד בן-גוריון הוטרד מן הפיתוח הטכנולוגי המואץ של הבינה המלאכותית. הוא זימן ללשכתו את יועצו לענייני מדע, הפרופ' יובל נאמן, ושאל אותו האם לדעתו רובוטים ומחשבים יהיו תמיד בשליטת בני אנוש או שייתכן כי הם יתעלו על יוצריהם, יפתחו עצמאות ויהיו בעלי יכולות גבוהות יותר משל בני האדם? משנענה כי ישנה סבירות לכך, דפק בן-גוריון על השולחן ואמר כי ראש הוועדה לאנרגיה אטומית פרופ' ארנסט דוד ברגמן הבטיח לו שזה לא יקרה. נאמן פייס אותו בקביעה החז"לית במסכת סנהדרין, כי "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו", ולכן אם נראה במכונות בעלות אינטליגנציה כתלמידינו, גם אם הן תתעלינה על יוצריהן ביום מן הימים, לא תהיה לנו סיבה לקנא בהן. ההסבר הניח את דעתו של בן-גוריון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 באוגוסט 2024 |
אלכסיי ליאונוב היה האדם הראשון בהיסטוריה שביצע הליכת חלל. ב-18 במרץ 1965 יצא אל מחוץ לחללית ווסחוד 2 לריחוף שנמשך 23 דקות ו-41 שניות. המשימה תוכננה ל-12 דקות בלבד, אבל לחץ האוויר בחליפת החלל שלו ניפח אותה והוא לא הצליח להיכנס חזרה דרך הפתח. רק לאחר שחרור אוויר לחלל הצליח ליאונוב להידחק חזרה לחללית. בחזרה לכדור הארץ, ארעה תקלה במערכת ההנחיה האוטומטית והטייס פאבל בלייב נאלץ לנווט את תא הנחיתה באופן ידני. הצמד נחת כ-1,000 ק"מ מהיעד והם נאלצו לבלות יומיים בקור המקפיא של הרי אוראל עד שחולצו. למעשה, הם שהו בהרים זמן רב יותר מאשר בחלל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 באוגוסט 2024 |
השפה המתוכננת אספרנטו, שפרסם אליעזר לודוויג זמנהוף ב־1887, מדוברת על פי הערכות על ידי כ-2 מיליון איש ברחבי העולם. עבור חלק מהם זאת שפת אם. עידן האינטרנט הביא להתעוררות שפת האספרנטו, המתבטאת, בין השאר, בהופעת אלפי אתרי אינטרנט בשפה הזו. בוויקיפדיה האספרנטית יש יותר ערכים מאשר בוויקיפדיה העברית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 באוגוסט 2024 |
שני האחים למשפחת מאן הספרותית, מגדולי הסופרים הגרמנים במאה העשרים, היינריך מאן ותומאס מאן, חלמו בצעירותם לחלוק ביום מן הימים את פרס נובל לספרות. על אף ההערכה הבינלאומית הרבה לשניהם, זכה תומאס מאן לבדו בפרס בשנת 1929 עבור ספרו הקלאסי "בית בודנברוק". תומאס, שהיה רק בשנות החמישים לחייו, המשיך לכתוב מדי יום ביומו עד אחרון ימיו במקביל לפעילות הומניסטית נרחבת שהציבה אותו כדוברה הראשי של "גרמניה האחרת" בימי מלחמת העולם השנייה ולאחריה. שנה לאחר פרסום ספרו הנודע "דוקטור פאוסטוס" (1947) זכה תומאס מאן, שוב ללא אחיו, במועמדות שנייה לפרס נובל לספרות. ב-1950 זכה תומאס מאן בפרס גתה - השני בחשיבותו לפרס נובל - הן מטעם גרמניה המערבית (בפרנקפורט אם מיין) והן מטעם גרמניה המזרחית (בוויימאר) - מאורע יחיד במינו בכל תולדות הפרס. עשרים וחמש שנה לאחר מכן זכה אף בנו, ההיסטוריון והסופר גולו מאן, בפרס הגרמני - מאורע יחיד במינו, אף הוא, בכל תולדות הפרס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 באוגוסט 2024 |
באמצע שנות החמישים של המאה ה-18 חתמו רבני ירושלים על תקנה בה קבעו שבחורים רווקים מעל גיל 20 מגורשים מהעיר, ועליהם לעזוב את העיר תוך ארבעה חודשים. לפקידי העיר ניתן האישור לרדוף את הרווקים "עד חורמה". התקנה הייתה בעלת תוקף רשמי, ואישים דוגמת משה חגיז ואריה ליב פרומקין אכן גורשו מהעיר בגללה. סיבת התקנה הייתה ככל הנראה מטעמי צניעות, אך הראשון לציון הרב רפאל מיוחס, מהחותמים על התקנה, כתב שסיבת התקנה היא ריבוי אוכלוסין וחשש לפיצוץ בין הציבור הערבי והיהודי. התקנה נעלמה לאיטה במהלך השנים, אך מדי פעם שבה ומוזכרת בכדי לעודד נישואים בגיל צעיר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 באוגוסט 2024 |
ביהדות מציינים את יום ההולדת של אדם על פי הלוח העברי. בשל כך ייתכן מצב שבו תאומים יציינו את בר המצווה כאשר הקטן מביניהם יציין את בר המצווה חודש ימים לפני תאומו הגדול. זאת במקרה שהתאומים נולדו בשנה מעוברת, ביום האחרון של חודש אדר א', כאשר הראשון נולד לפני השקיעה, בל' באדר א' והשני נולד אחרי השקיעה בא' באדר ב', והשנה ה-13, שנת בר המצווה, לאחר לידתם היא שנה פשוטה. היות שבשנה פשוטה אין חודש אדר ב', יציין הקטן את בר המצווה בא' באדר, ואילו הגדול יציין את בר המצווה שלו בכ"ט באדר, היות שבחודש אדר רגיל יש רק 29 ימים. ייתכן גם מקרה הפוך. ילד שנולד חודש אחרי חברו יציין בר מצווה יום לפניו. למשל, מי שנולד בשנה מעוברת בכ' באדר ב' וחברו נולד חודש לפניו בכ"א באדר א', ושנת בר המצווה שלהם היא שנה פשוטה. שני הילדים יציינו את בר המצווה בחודש אדר, כאשר הקטן שנולד בחודש אדר ב' יקדים ויציין את בר המצווה יום לפני חברו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 באוגוסט 2024 |
כלי רכב רבים שימשו את האפיפיורים לדורותיהם, אולם הכינוי פופמוביל נולד רק החל מתקופתו של יוחנן פאולוס השני, עבור כלי רכב בהם האפיפיור נראה היטב כאשר הוא מברך קהל בעת נסיעותיו. לאחר ניסיון ההתנקשות ביוחנן פאולוס השני בשנת 1981 כוסה הרכב בזכוכית משוריינת מכל עבריו. מאז, יוצרו דגמים רבים של רכב ממוגן עבור האפיפיור. בנדיקטוס השישה עשר עשה שימוש רב בפופמוביל המבוסס על רכב ספורט מתוצרת מרצדס-בנץ מסוג M-Class בו קיים מרחב גדול המוגן בזכוכית משוריינת. האפיפיור נכנס לרכב מדלת אחורית, עולה מספר מדרגות, מתיישב על כיסא, ומוגבה באמצעות מעלית הידראולית כך שייראה היטב לקהל המאמינים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 באוגוסט 2024 |
במלחמת העולם השנייה הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הוקפה העיר בבלונים מעוגנים. כיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים, הם נאלצו להגביה טוס ויכולת דיוק הטלת הפצצות שלהם נפגעה. לא הייתה זאת הפעם הראשונה בה נעשה שימוש צבאי בכדורים פורחים. בעת מלחמת צרפת פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה, וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח. במלחמת האזרחים האמריקאית הקים צבא האיחוד יחידת בלונים מיוחדת שייעודה תצפית על כוחות הקונפדרציה, והיו בה שמונה בלוני תצפית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 באוגוסט 2024 |
המתמטיקאי היהודי-הונגרי פאול ארדש, שעסק בין השאר בתורת הגרפים, ידוע במספר המאמרים המדעיים שפרסם - מעל 1,500, יותר מכל מתמטיקאי אחר בהיסטוריה (לאונרד אוילר פרסם יותר טקסט מתמטי, אך במספר קטן יותר של מאמרים). עובדה זו הקנתה לו מקום בפולקלור המתמטי כבסיס למניית מאמרים בשיטה רשתית הדומה לתחום עיסוקו. מדענים שפרסמו מאמר משותף עם ארדש מחזיקים "מספר ארדש 1", ולאחר מותו נספרו 511 כאלה. מי שפרסם מאמר משותף עם אדם בעל "מספר ארדש 1" נחשב כבעל "מספר ארדש 2", ואלה כבר מונים 8,163 ב-2008, וכן הלאה. מספר ארדש הממוצע בקרב אלו שיש להם מספר ארדש עומד על 4.65 ו"מספר ארדש החציוני" עומד על 5. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 31 באוגוסט 2024 |
שעון שמש עשוי להיתפס כפריט טכנולוגיה פרימיטיבי וטריוויאלי. אולם, אין הדבר כך. אמנם אין בשעון שמש מנוע או ממסרות, ולא צריך לדאוג עבורו למקור אנרגיה, אך בנייתו מצריכה ידע בטריגונומטריה ובמדעי כדור הארץ. אין די בקביעת מוט ובחלוקת המשטח האנך לו לזוויות שוות, כדי ליצור שעון שמש. זאת משום שהצל לא בהכרח ינוע על פני גזרות שוות במשך זמנים שווים ולא בהכרח ינוע בימי חודש אחד כפי שנע בימי חודש אחר. הזווית בין המוט למשטח, מיקום הסימנים על המשטח והזווית בין המשטח לכיוון כוח הכובד, מחושבים כולם בהתאם לקו הרוחב בו נמצאים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| הידעת? | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2025 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |























