המכלול:הידעת?/2026/מרץ

מרץ 2026
1 במרץ 2026	בית דין של האינקוויזיציה, ציור של גויה 1812 - 1819 משמעותו של הפועל הספרדי malsinar היא להאשים, להפליל או לדווח על מעשיו של אדם בכוונה רעה. הפועל, וכן שם העצם malsín, התגלגלו לשפה הספרדית במהלך ימי הביניים, מהעברית דרך הלדינו, בעקבות מעשי הלשנה של נוצרים חדשים זה על זה בפני בית הדין של הכנסייה מתוך בצע כסף, חשש או נקמה. היסטוריונים אחדים משערים כי תופעה זו, שבמחצית המאה ה-14 תוארה כ"בעיה לאומית" ועל מנת להילחם בה הותר דמו של מי שהוכר כמלשין, היא המקור להליך הדין החדשני ויוצא הדופן באינקוויזיציה הספרדית ששמר על חסיון המאשים ומנע מהנאשם להתעמת עמו.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במרץ 2026	מצפן הרפובליקה של תימן היא מדינה שנוסדה ב-1990 באיחוד של שתי המדינות "צפון תימן" ו"דרום תימן". למרות שמות המדינות, "דרום תימן" שכנה ממזרח ל"צפון תימן" ואף כללה את השטח הצפוני ביותר ברפובליקה של תימן. גם בעברית וגם בערבית פירוש המילה "תימן"/"ימין" הוא "דרום". לפיכך, משמעות הביטוי "צפון תימן" היא "צפון הדרום".	עריכה - תבנית - שיחה
3 במרץ 2026	אוזני המן מנהג יפה בפורים הוא לשלוח אוזני המן, המזכירים לנו את שמו של המן הרשע, במשלוח המנות. אך למעשה אין כל קשר בין מאפה זה הממולא בדרך כלל בפרג לבין האנטגוניסט של מגילת אסתר. בגרמנית נקרא המאפה Mohntasche ("מוֹנטאשה"), כלומר "כיס פרג", ומשערים שזה היה שמו המקורי גם ביידיש, שפתם של היהודים האשכנזים. בעברית תורגם שמו באופן אסוציאטיבי ל"אוזן המן", עקב צורתו המשולשת והקשר לחג הפורים.	עריכה - תבנית - שיחה
4 במרץ 2026	מפת האימפריה הרומית בשנת 69. הצבעים השונים מסמנים את מקורות התמיכה של ארבעת הקיסרים שנת 69 לספירה מכונה על ידי ההיסטוריונים של רומא העתיקה שנת ארבעת הקיסרים. סמוך לשנה זו הסתיים עידן הטירוף של הקיסר נירון. נירון עלה לשלטון בגיל 16, וכעבור מספר שנים פתח בשרשרת הוצאות להורג, וככל הנראה היה גם אחראי לשריפתה של רומא. עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גלבה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69. במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אותו שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסינוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות.	עריכה - תבנית - שיחה
5 במרץ 2026	מוחמד מוסאדק, 1951 ראש ממשלה האיראני מוחמד מוסאדק, אשר שלט במדינה ב-1951 והצליח להסתכסך עם מעצמות המערב עד שהודח בקשר שיזם ה-CIA, היה ידוע בהתנהגותו התיאטרלית. בין היתר נהג להופיע לישיבות המג'לס, הוא הפרלמנט האיראני, כשהוא לבוש בחלוק רחצה.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במרץ 2026	הנסיך אלברט שלושה מצאצאיהם של ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת ובעלה, הנסיך אלברט, נקראו על שמו של אלברט, אך איש מהם לא מלך בשם זה כשמו המלכותי. בנם, הנסיך אלברט אדוארד, בחר בשם אדוארד השביעי; נכדם, הנסיך אלברט ויקטור מת בחיי סבתו ואביו; ונינם, הנסיך אלברט, בחר בשם ג'ורג' השישי. לאחר שמת האחרון עלתה בתו אליזבת לכס המלוכה, וכאשר נשאלה תחת איזה שם תרצה למלוך, והשיבה: "השם שלי, אלא מה?".	עריכה - תבנית - שיחה
7 במרץ 2026	הנסיך אלברט שלושה מצאצאיהם של ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת ובעלה, הנסיך אלברט, נקראו על שמו של אלברט, אך איש מהם לא מלך בשם זה כשמו המלכותי. בנם, הנסיך אלברט אדוארד, בחר בשם אדוארד השביעי; נכדם, הנסיך אלברט ויקטור מת בחיי סבתו ואביו; ונינם, הנסיך אלברט, בחר בשם ג'ורג' השישי. לאחר שמת האחרון עלתה בתו אליזבת לכס המלוכה, וכאשר נשאלה תחת איזה שם תרצה למלוך, והשיבה: "השם שלי, אלא מה?".	עריכה - תבנית - שיחה
8 במרץ 2026	דגם פצצת האטום "ילד קטן" שפותחה במסגרת פרויקט מנהטן והוטלה על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945 לֶאוֹ סילארד היה פיזיקאי יהודי-הונגרי-גרמני-אמריקאי שהגה את רעיון תגובת השרשרת הגרעינית שהולידה את פצצת האטום. סילארד ושותפים נוספים לפרויקט מנהטן האמינו שפצצת האטום תשמש רק כנשק הרתעתי, שיגרום לגרמניה הנאצית וליפן להיכנע, ולא ייעשה בה שימוש כנגד אוכלוסייה אזרחית. כדי להבטיח שאכן כך יהיה, כתב סילארד עצומה ברוח זו, שעליה חתמו 155 מדענים מצוות הפרויקט, ושלח אותה לנשיא ארצות הברית הארי טרומן בבקשה שיציג את יכולת הפצצה באמצעות ניסוי גרעיני שירתיע את היפנים. אולם, העצומה מעולם לא הגיעה לידיו של טרומן, ודבר קיומה פורסם רק ב-1961, 16 שנים לאחר שהוטלו שתי פצצות אטום על הירושימה ועל נגסאקי.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במרץ 2026	סימן שאלה וסימן קריאה לאחר שסיים את כתיבת הרומן עלובי החיים, יצא ויקטור הוגו לחופשה. הוא הסתקרן לדעת אם מכירת הספר מצליחה ושלח למוציא לאור טלגרמה המכילה תו בודד: "?". התשובה, שלא איחרה לבוא, הכילה גם היא תו בודד: "!". בניגוד להתכתבות זו, שנחשבת לקצרה מאז ומעולם, "עלובי החיים" מכיל את אחד המשפטים הארוכים בספרות העולמית. אורכו 823 מילים, 93 פסיקים, 51 נקודות ופסיקים ו-4 קווים מפרידים, והוא משתרע על פני כמעט שלושה עמודים.	עריכה - תבנית - שיחה
10 במרץ 2026	סר פטריק גדס סר פטריק גדס, ביולוג וסוציולוג בהכשרתו ומתכנן ערים חלוצי, היה אחראי לתוכנית גדס, תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב, בה עוצבו רחובותיה של העיר. נכדתו, אן גדס, הייתה מעורבת בסוף שנות השישים של המאה ה-20 בבג"ץ שליט שהסעיר את מדינת ישראל בשאלה מיהו יהודי. גדס, נוצריה בדתה, נישאה לרב-סרן בנימין שליט. הזוג ביקש לרשום את ילדיהם כבעלי לאום יהודי, ונענה בשלילה על ידי משרד הפנים. שליט עתר לבג"ץ, ובתור אחד הנימוקים הובא פועלו של גדס הסב. העתירה התקבלה, ובעקבותיה שונה חוק השבות.	עריכה - תבנית - שיחה
11 במרץ 2026	לוחות הברית בבית כנסת בווינה. תאורן המקובל של לוחות הברית, בספרות, באמנות ימי הביניים ואף בימינו, הוא כשל זוג תיבות שבסיסן מלבני בעל קצה מעוגל. תיאור זה הינו טעון מקור, מאחר שיתכן והוא מנוגד לתאורן המבואר בתלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד א'), בו מבואר שצורתן הייתה כשל זוג קוביות שאורך צלען שישה טפחים (כחצי מטר). אך לעומת זאת, ניתן למצוא לתיאור העיגולי שלהן מקור מהשוואת שני מקורות: המשנה (במסכת אבות פרק ה, משנה ו) שכותבת שהלוחות נבראו בסוף ששת ימי בראשית, והתלמוד הירושלמי (במסכת שבועות פרק ג' משנה ח' ועוד) הקובע כי במעשה בראשית לא נבראו דברים מרובעים כלל "תני רשב"ג אומר: אין מרובע מששת ימי בראשית". ולפיכך משמע שעל הלוחות להיות בעלות קצה עיגולי. לוחות הברית מורכבות משני לוחות, בלוח הראשון נחקקו דיברות האמונה - ארבעת הדיברות שבין אדם למקום והדיבר של כיבוד אב ואם, ובלוח השני נחקקו חמשת הדיברות שבין אדם לחברו.	עריכה - תבנית - שיחה
12 במרץ 2026	הילד ההולנדי סוכר את הפירצה באצבעו בספר הילדים האמריקאי "הנס ברינקר", משנת 1865, מופיע לראשונה הסיפור על הילד ההולנדי מהעיר הארלם שסתם פירצה בסכר באצבעו. תיירים אמריקאים בהולנד התאכזבו לגלות שהמקומיים אינם מכירים את הסיפור. למענם הציבה לשכת התיירות ההולנדית פסלים לזכרו של הילד הבדוי בעיירה ספארנדם הסמוכה להארלם ובעיר המיניאטורות מדורודם. תרגום הספר מאנגלית להולנדית עודכן בהתאם, כך שעלילתו תתרחש בספארנדם. כשלוש שנים לאחר הצבת הפסל בספארנדם אירע מקרה אמיתי דומה בעיירה ניברקרק. רבבות תושבי העיירה ניצלו מתוצאות שיטפון הים הצפוני כשפירצה בסכר סמוך נסתמה זמנית על ידי ספינה שהושטה לתוכה ומנעה את הצפת הפולדר.	עריכה - תבנית - שיחה
13 במרץ 2026	מטוס הקאסה 2111 מפציץ ההיינקל He 111 הגרמני היה אחד המטוסים המזוהים עם הקרב על בריטניה בשל צורתו הייחודית – חרטום המפציץ עוצב כחממה והיה בצורת קליע שקוף. בשנת 1943 קיבלה ספרד רישיון לייצר את המטוס, והמשיכה בייצורו תחת השם "CASA 2111" עד לאמצע שנות ה-70. המטוס הספרדי היה זהה מבחינה חיצונית למפציץ הנאצי, אך השתמש במנוע רולס-רויס מרלין בריטי. בשנת 1969 צולם בבריטניה הסרט "הקרב על בריטניה". יוצרי הסרט ניסו לאתר את כל מטוסי מלחמת העולם השנייה שנותרו שמישים, לצורך צילומי הסרט, והרכיבו מחדש "לופטוואפה" בן כמאה מטוסים. מסתבר שממטוסי ההיינקל He 111 קשה היה לאתר מטוס שמיש לצורך צילומי הסרט. בסופו של דבר השתמשו מפיקי הסרט במפציץ הספרדי, הנושא מנוע בריטי כדי לדמות את מטוס ההיינקל.	עריכה - תבנית - שיחה
14 במרץ 2026	תהודה מסלולית בין שלושה מהירחים של כוכב הלכת צדק חוק טיטיוס-בודה, שנוסח לראשונה ב-1766, נותן קשר מתמטי פשוט בין המרחקים הממוצעים של כוכבי הלכת השונים מהשמש. החוק זכה להצלחה לאחר שיוהאן אלרט בודה הצליח לחזות בדייקנות את מרחקם מהשמש של אורנוס ושל קרס שהתגלו בתקופה זו, אך נחל כישלון מוחץ עם גילויו של נפטון ב-1846, וכיום מקובל לחשוב שהצלחתו החלקית הייתה מקרית. במהלך המאה ה-20 התגלו קשרים מפתיעים לא פחות לגבי זמני ההקפה של גופים שונים במערכת השמש המיוחסים לתופעה אסטרונומית הקרויה תהודה מסלולית. כך למשל מתקיים יחס של 3:2 בין זמני ההקפה סביב השמש של נפטון ושל מספר גופים בחגורת קויפר, דוגמת פלוטו. יחס זה קיים גם אצל כוכב חמה המסתובב סביב צירו שלוש פעמים על כל שתי הקפות שלו סביב השמש.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במרץ 2026	פבלו פיקאסו, 1962 רבים יודעים כי כמה מציוריו של הצייר הספרדי הנודע פבלו פיקאסו, ממפתחי הקוביזם, נמכרו בעשרות מיליוני דולרים. בהם, "נער עם מקטרת" שנמכר במאי 2004 תמורת 104 מיליון דולר, הציור היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית עד אז, ו"דורה מאר עם חתול" שנמכר במאי 2006 תמורת 95.2 מיליון דולר. פרט פחות ידוע אודות פיקאסו הוא אורך שמו המלא: פבלו דיאגו חוסה סנטיאגו פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דה לוס רמדיוס קריספין קריספיניאנו דה לה סנטיסימה טרינידאד רואיס אי פיקאסו.	עריכה - תבנית - שיחה
16 במרץ 2026	החיידק מחולל העגבת אחת הסיבות להשתלטותם המהירה של הקונקיסטדורים על יבשת אמריקה היו המחלות שהביאו עמם, למשל אבעבועות שחורות, שהביאה לתמותת מיליוני בני אדם מהאימפריות של האינקה והאצטקים, עקב החסינות הלקויה של גופם וחוסר העמידות בפני הנגיף, אשר מעולם לא נחשפו אליו. פגיעה ויראלית זו הביאה לתבוסתם המוחלטת, תוך כדי אובדן של תשעים אחוזים מבני אמריקה בתוך מאה שנים. פחות ידוע שבמסעם חזרה לאירופה הם נשאו מחלות שלא היו קיימות אז בעולם הישן. המגפה המתועדת הראשונה של עגבת התרחשה ב-1495, שנתיים לאחר חזרתו של כריסטופר קולומבוס ממסעו הראשון לעולם החדש. מחקרים חדשים טוענים שספניו שימשו כנשאים של חיידק העגבת, או אב קדום שלו, שהועבר במגע רגיל ורק באירופה התפתח לזן המועבר באופן המוכר כיום.	עריכה - תבנית - שיחה
17 במרץ 2026	מפת תעלת קנדי ובה האי הנס בין מדינות רבות בעולם קיימים סכסוכי גבולות. בהם בני עשרות שנים, כגון הסכסוך הישראלי-ערבי או הסכסוך בין הודו לפקיסטן על חבל קשמיר. מקובל לחשוב כי בין מדינות המערב כבר לא קיימים בעת האחרונה סכסוכים מעין אלה, אך למרבה ההפתעה דווקא בין קנדה ודנמרק התנהל עד לאחרונה סכסוך טריטוריאלי על האי הנס. זהו אי קטנטן, כגודלה של העיר העתיקה בירושלים, נידח ובלתי מיושב הנמצא במרכז תעלת קנדי שבמצר נארס, מול החוף הצפון-מערבי של האי גרינלנד. על אף שהאי עצמו חסר חשיבות, השליטה בו עשויה להיות משמעותית לקביעת ריבונות לאורך המעבר הצפון מערבי והאוקיינוס הארקטי. הסכסוך עצמו לא הגיע לידי לחימה, אולם התרחשו במסגרתו מספר התגרויות צבאיות ודיפלומטיות, ושתי המדינות הניפו את דגלן על האי מספר פעמים. הסכסוך בא אל קיצו ביוני 2022, כאשר המדינות חילקו ביניהן את האי כמעט שווה בשווה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 במרץ 2026	קרון הכבל של סן פרנסיסקו הוא מערכת תחבורה ציבורית הפועלת ברחובותיה התלולים של העיר סן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארצות הברית. ב-1947, בעקבות הפסדים מתמשכים בתפעול המערכת, הציע ראש העיר דאז, רוג'ר לפהאם, לסגור את הקווים העירוניים. הצעתו נתקלה בהתנגדות עזה. בראש המתנגדים עמדה הפעילה החברתית פרידל קלוסמן. היא ייסדה את "הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל", והצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל-עיר, שעבר ברוב גדול של כ-1:3. הקרונות נותרו, ועם השנים, בנוסף לתפקידם המקורי, הפכו לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר.	עריכה - תבנית - שיחה
19 במרץ 2026	כתב יד וויניץ' הוא חיבור בן מאות עמודים, בכתב יד, שנכתב כנראה במאה ה-15. טובי הפילולוגים והקריפטולוגים של המאה העשרים השקיעו רבות בניסיונות לפענחו, אך לא הצליחו להבין אפילו מילה ממנו. הם גם לא מזהים את השפה בה נכתב ולא שום שפה דומה לה. עקב כישלונות הפענוח עלו השערות לפיהן החיבור נכתב בכתב מוצפן, בשפה שהומצאה במיוחד עבורו או אפילו שהחיבור הוא מהתלה, ושמעולם לא הייתה לו שום משמעות. השערות אלו אינן מקובלות על החוקרים, משום שאלגוריתמים בני זמננו קובעים שלכתב שבחיבור יש מאפיינים ברורים של שפה טבעית ומדוברת. אלא שבכך לא מסתכמת התעלומה שבחיבור. האיורים הרבים השזורים בדפיו מורים כי נושאו הוא מדעי הטבע – אולם אסטרונומים ובוטנאים קובעים כי מרבית האיורים האלו מתארים גרמי שמיים וצמחים שלא התקיימו מעולם.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במרץ 2026	אחד ממכתבי אל עמרנה כתוב בכתב יתדות, אחת השפות השמיות העתיקות בחלק מן השפות השמיות, כדוגמת הערבית (הקלאסית), משתנה יחסת המילה לפי תפקידה במשפט. למשל שם העצם al-malik (המלך) ינוקד al-maliku בבואו כנושא או כנשוא, al-maliki לאחר מילת יחס או בסמיכות, למשל bayt al-maliki (בית המלך) ו-ila al-maliki (אל המלך) ו-al-malika בבואו כמושא ישיר או כתואר הפועל. בעברית הן כמעט ולא קיימות, אלא רק מעט בתואר הפועל, והיא המ"ם במילים כמו "חינם", "יומם ולילה", השיב "ריקם" וכו'.	עריכה - תבנית - שיחה
21 במרץ 2026	חיים בוגר (בוגרשוב) רחוב בוגרשוב בתל אביב נקרא על שמו של חיים בוגרשוב, ממקימי הגימנסיה העברית הרצליה, עוד בחייו. בוגרשוב התנגד לכך ואמר שאינו יכול ללכת ברחוב ולראות שלטים עם שמו, אך ועדת השמות של עיריית תל אביב לא ויתרה. בתגובה, וכדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שמו לבוגר.	עריכה - תבנית - שיחה
22 במרץ 2026	תותב בוהן מעץ של מומיה מצרית הדוגמה העתיקה ביותר לתותב נמצאה במומיה של אישה מצרית המתוארכת לשנת 1000 לפני הספירה. הותאם לה תותב עשוי עץ ועור המחליף את אצבעות כף הרגל. אצבעות כף הרגל המלאכותית שימשו כנראה לצרכים אסתטיים בלבד ולא סייעו ליציבה. כיום, חלק מהתותבים של כפות רגליים עשויים מחומרים מרוכבים מתוחכמים, דוגמת סיבי פחם. הם סופגים היטב את אנרגיית הנחיתה על הקרקע, אוצרים אותה ומחזירים אותה לגוף לצורך הנעתו קדימה. התותבים המודרניים יעילים עד כדי כך שהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית אסרה, במשך שנים אחדות, על שיתופם של אתלטים קטועי גפיים, כמו אוסקר פיסטוריוס, בתחרויות שאינן מיועדות לנכים מתוך חשש שהתותבות יתנו לקיטעים יתרון טכני על פני המתחרים חסרי הלקות.	עריכה - תבנית - שיחה
23 במרץ 2026	בית החולים היהודי בברלין, 2007 עקב הקפדנות וההיצמדות להוראות בגרמניה הנאצית ניצלו חייהם של מאות חולים קשים וסיעודיים שהיו מאושפזים בבית החולים היהודי בברלין. לפי הוראות המשטר הנאצי, חויבו חולים אלה בטיפול ובהיתר כתוב של ועדה רפואית לפני העלאתם למשלוח, ובהיעדר אישור כזה לא יכלו להישלח למחנות ריכוז והשמדה. מנהל בית החולים דוקטור ולטר לוסטיג כמעט שלא שחרר ממנו חולים בשנות המלחמה ובכך הצילם. ואולם בהוראת הגסטאפו הוא נאלץ לצמצם את צוות העובדים, ו-300 העובדים אותם פיטר נשלחו לאושוויץ. לוסטיג הוצא להורג על ידי הרוסים כמשתף פעולה עם הנאצים לאחר ששניים מהחולים שהבריאו, נשלחו למחנה השמדה וניצלו, הצביעו עליו כאחראי לשילוחם.	עריכה - תבנית - שיחה
24 במרץ 2026	אחד האסירים הפוליטיים הבולטים במאה ה-20 היה הגנרל הסיני גָ'אנְג שׁוּאֶלְיַאנְג, שכונה "המרשל הצעיר". בסוף 1936 הוא חטף את מנהיג הרפובליקה הסינית, צ'יאנג קאי-שק, במה שכונה "תקרית שיאן". מטרת החטיפה, שארכה כשבועיים, לא הייתה להפיל את השלטון. הוא ביקש לכפות את סיום מלחמת האזרחים מול הקומוניסטים הסינים, ולכרות עמם חזית מאוחדת מול פלישת האימפריה היפנית. צ'יאנג אמנם הסכים לבסוף, אך לא סלח על ההשפלה הפומבית. מיד לאחר ששואה-ליאנג הסגיר את עצמו, הוא נכלא במעצר בית סודי – שנמשך 54 שנים. גם לאחר תבוסת הקוומינטנג לקומוניסטים, ונסיגתם לאי טאיוואן ב-1949, ג'אנג שואה-ליאנג נלקח עמם. הוא שוחרר רק בשנת 1990, לאחר מותם של צ'יאנג קאי-שק ובנו יורשו. ג'אנג האריך ימים ונפטר בהוואי בשנת 2001 בגיל מאה.	עריכה - תבנית - שיחה
25 במרץ 2026	תחנת הרדיו קול ישראל בערבית שימשה בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל גם ללוחמה פסיכולוגית. כך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. מאז שנות ה-80 צומצם היקף שידורי התעמולה בתחנה, והוגדל היקף שידורי האקטואליה.	עריכה - תבנית - שיחה
26 במרץ 2026	חיפושית אדומה לידתה של "פולקסוואגן סימן 1", המוכרת יותר כחיפושית, הייתה בפנייה של אדולף היטלר למהנדס הרכב פרדיננד פורשה לעצב מכונית זולה וחסכונית בדלק. בגרמניה הנאצית יוצרה המכונית בעזרת גוף שנקרא "כוח באמצעות שמחה". לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה גרמניה המערבית לייצר את כלי הרכב, תחילה בחסות בעלות הברית ואחר כך באופן עצמאי ובמדינות ברזיל, מקסיקו, דרום אפריקה וניגריה. עם הזמן הפכה החיפושית לאחת המכוניות הנמכרות ביותר בהיסטוריה - למעלה מ-21.5 מיליון חיפושיות יוצרו עד שנת 2003, בה הופסק ייצור כלי הרכב. במשך השנים הספיקה החיפושית להפוך לסמל תרבותי פופולרי וחינני.	עריכה - תבנית - שיחה
27 במרץ 2026	"הברון האדום", מנפרד פון ריכטהופן, 1917 טייס חיל האוויר הישראלי אלוף משנה גיורא אבן שהפיל 16 מטוסי אויב ומסוק, רובם במלחמת יום הכיפורים, מחזיק בשיא העולם בהפלת מטוסי סילון. אלוף ההפלות בעידן הטרום-סילוני היה אריך הרטמן, טייס בחיל האוויר הגרמני שהפיל 352 מטוסים במלחמת העולם השנייה. אלוף ההפלות המפורסם ביותר הוא מנפרד פון ריכטהופן, אלוף ההפלות במלחמת העולם הראשונה שכונה "הברון האדום" על שם צבע מטוסו, שהפיל 80 מטוסים במלחמה.	עריכה - תבנית - שיחה
28 במרץ 2026	במרכז המסחרי דיזנגוף סנטר, מתחת לרחוב דיזנגוף בתל אביב ממוקם חלל ענק שתוכנן להיות מרכז תרבות, ובו אולם התיאטרון "צוותא 3". התוכנית להפעלת המקום לא יצאה לפועל, כך שהחלל שימש במשך הזמן חניון למשאיות ולאיסוף אשפה. אוכלוסייה גדולה של עטלף פירות מצוי מקננת שם. העטלפים שוהים במשך היום במתחם הענק ובלילה יוצאים לאכול מפירות עצי-הפרי של העיר, כמו שקמה ומיני פיקוס אחרים. במקום ביקרה אף משלחת של הנשיונל ג'אוגרפיק כדי לסקור את מצבם.	עריכה - תבנית - שיחה
29 במרץ 2026	דולפין לאיתור מוקשים במהלך ההיסטוריה נעזרו רבות בבעלי חיים למטרות צבאיות. בין היתר נעשה שימוש בסוסים, שהיו בשימוש חילות פרשים, ובפילי מלחמה. במלחמת העולם השנייה נעשו מספר ניסיונות לא מוצלחים לשימוש בבעלי חיים למטרות תקיפה ממש: בברית המועצות אומנו כלבים נגד טנקים - הכלבים נשאו עימם חומר נפץ ואומנו לרוץ תחת טנקי אויב. ארצות הברית ניסתה לייצר פצצות עטלף, הקימה את פרויקט יונה, אשר במסגרתו נעשו ניסויים בפצצות שהונחו על ידי יונים, ואת תוכנית היונקים הימיים של חיל הים האמריקני.	עריכה - תבנית - שיחה
30 במרץ 2026	בית ויס, בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב בחודש שבט ה'תר"ע (1910), נכנסה משפחתו של עקיבא אריה ויס, ממייסדי אחוזת בית, לביתה החדש באחוזת בית, אשר באותה עת החל איכלוסה. היה זה בית ויס ברחוב הרצל 2. בסמוך למועד חנוכת הבית, נולדה למשפחת ויס בת נוספת, שביעית במניין ילדי המשפחה, הבת הראשונה של העיר העברית הראשונה. אביה רצה לקרוא לה בשם "אחוזת בית", כשם היישוב שזה עתה נולד, אולם עקב התנגדות אשתו, נבחר כפשרה השם אחוּזָבֶּת, שנהגה בדומה לאליזבט. מכריה כינו אותה אחוזה.	עריכה - תבנית - שיחה
31 במרץ 2026	דבורה ופרח ראובן לרר היה היהודי הראשון שגידל דבורים בארץ ישראל בעת החדשה. את כוורת הדבורים הראשונה הוא הקים בתקופת העלייה הראשונה ב"נחלת ראובן" שהפכה לימים לנס ציונה. נגד לרר הוגשה תביעה על ידי ערבי מיפו שטען כי "הדבורים מוצצות את לשד פרחי ההדרים ומזיקות לפרי". בית המשפט העות'מאני ביפו קיבל את התביעה וחייב את לרר בתשלום פיצויים בסכום רב. בסיוע הקונסול האוסטרי, הוגש ערעור לבית המשפט העליון בקושטא. העניין נדון שנתיים והוצאות ההליך המשפטי היו גבוהות. לבסוף נפסק כי הדבורים לא מזיקות לצמח, אלא להפך, הן מאביקות את הפרחים.	עריכה - תבנית - שיחה