המכלול:הידעת?/2026/פברואר

פברואר 2026
1 בפברואר 2026	מוחמד מוסאדק, 1951 ראש ממשלה האיראני מוחמד מוסאדק, אשר שלט במדינה ב-1951 והצליח להסתכסך עם מעצמות המערב עד שהודח בקשר שיזם ה-CIA, היה ידוע בהתנהגותו התיאטרלית. בין היתר נהג להופיע לישיבות המג'לס, הוא הפרלמנט האיראני, כשהוא לבוש בחלוק רחצה.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בפברואר 2026	אלפונסו השלושה עשר לאחר מותו של אלפונסו השנים עשר מלך ספרד בשנת 1885, בלא שהותיר בן זכר, שימשה בתו, הנסיכה מרסדס, נסיכת אסטוריאס בת החמש, כמלכה בפועל במשך שישה חודשים, עד להולדת אחיה, שהוכתר מיד עם לידתו כמלך אלפונסו השלושה עשר. לאחר מחאה של בני עמו כנגד המשטר המלוכני ובעד קיומה של רפובליקה, יצא אלפונסו השלושה עשר לגלות. עם מותו של פרנקו, הושבה המלוכה לספרד ונכדו של אלפונסו השלושה עשר, חואן קרלוס הראשון, הוכרז כמלך ב-22 בנובמבר 1975.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בפברואר 2026	מגדל סיימביקה בקרמלין בקאזאן מגדל סיימביקה הוא מאתריו המוכרים של מתחם הקרמלין בקאזאן שברוסיה, והיה המבנה הגבוה בו. המגדל נוטה על צדו, וההערכה היא כי הנטייה מגיעה ל-198 ס"מ. מועד הקמתו של המגדל אינו ידוע, ורוב החוקרים סבורים שהוא הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18, בהשפעת מגדלי הקרמלין במוסקבה. האגדה מספרת שהמגדל הוקם על ידי איוואן הרביעי במאה ה-16, תוך שבוע בלבד, והיא מוסיפה שהמלכה הטטרית של קאזאן, סיימביקה, קפצה ממנו אל מותה, ומכאן שמו. בתקופת האימפריה הרוסית נשא המגדל בראשו פסל של עיט דו-ראשי, וזה הוחלף בכוכב האדום עם עליית הקומוניסטים לשלטון, ובסהר לאחר הפרסטרויקה. המגדל ומכלול הקרמלין בקאזאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בפברואר 2026	שעון בעל מחוג שעות, דקות ושניות יחידת הזמן הטבעית היא היממה, שמחולקת ל-24 שעות, חלוקה שנהוג לייחס למצרים הקדמונים. עם התפתחות החלופות המכניות הניידות לשעוני שמש והתרחבות החברה הבורגנית, עלה הצורך בתיאום לוחות זמנים שדיוקם טוב יותר משעה שלמה, וכך נוצרה חלוקה נוספת של הזמן, דקה, שערכה 1/60 השעה. בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה, ומקור שמה בשפות שונות, כמו בעברית ובאנגלית (second), הוא בהיותה החלוקה השנייה במספר של השעה.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בפברואר 2026	מאז סיום חפירת תעלת סואץ, בשנת 1869, מתקיים מעבר של בעלי חיים ימיים בין ים סוף לים התיכון. כתוצאה ממעבר זה, אשר מכונה הגירה לספסית, על שמו של פרדיננד דה לספס, המהנדס שיזם את חפירת התעלה, התנחלו בים התיכון כבר למעלה מ-300 מינים שמקורם בים האדום. ביניהם בולטת המדוזה הצורבת חוטית נודדת, שמקשה על הרחצה בחופי מישור החוף של ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בפברואר 2026	ברקים כמאה ברקים בממוצע פוגעים בפני כדור הארץ מדי שנייה. המתח החשמלי שנוצר בין תחתית הענן לבין הקרקע נע בין 20 ל-100 מיליון וולט והזרם החשמלי של מכת ברק בודדת יכול להגיע ל-10,000 אמפר, ולכן פגיעת ברק באדם יכולה להיות קטלנית. רוי סאליבן מארצות הברית ספג בחייו שבע פגיעות ברק ונותר בחיים ובכך הוא מחזיק בשיא גינס. סאליבן מת ב-1983 בגיל 71 כתוצאה מפציעת ירי.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בפברואר 2026	סמל ממלכת ירושלים המקורי אף על פי ששלטונם של הצלבנים בירושלים הסתיים באופן סופי ב-1244, התואר "מלך ירושלים" עדיין שריר וקיים: מלך ספרד, פליפה השישי, מחזיק בין שלל תואריו גם בתואר "מלך ירושלים", שכן הוא יורש של שארל מאנז'ו, מלך נאפולי, שקנה את התואר מידי הטוענת לכתר ממלכת ירושלים, בשנת 1277. באופן אירוני, דווקא כובש ירושלים הצלבני הראשון, גוטפריד מבויון, סירב לתואר "מלך ירושלים", והסתפק בכינוי "מגן הקבר ה"קדוש"".	עריכה - תבנית - שיחה
8 בפברואר 2026	ציור של סרטן, חלק מגלגל המזלות שברצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בנערן הפסיפס בבית הכנסת בנערן נתגלה במקרה, בעקבות הפצצה עות'מאנית על עמדה של הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהפסיפס נחקר בשנת 1921 על ידי הכמרים הדומיניקנים לואי-איג ונסאן וב' קוריר - הוא נשכח. הפסיפס התגלה מחדש רק ב-1970 לאחר שבמהלך אימון של צה"ל במקום, נתבקש חייל לחפור שוחה והופתע לגלות את הפסיפס מן המאה השישית. רצפת הפסיפס עצמה כוללת תשע כתובות הקדשה בארמית וציורים של ארון קודש, מנורת קנים, עיטורים מעולם החי והצומח וגלגל מזלות (בתמונה‏: מזל סרטן) ששמות החודשים בו כתובים בעברית.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בפברואר 2026	המלך אדוארד השביעי מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד אדוארד השביעי, היה ידוע בכינוי "הדוד של אירופה". זאת משום שקשרי המשפחה הפנימיים בין משפחות המלוכה של אירופה גרמו לכך, שדרכו או דרך אשתו המלכה אלכסנדרה, הוא היה דודם של קיסר גרמניה וילהלם השני, צאר רוסיה ניקולאי השני ואשתו הנסיכה אלכסנדרה, ויקטוריה מלכת ספרד, אשת יורש העצר של שוודיה, מריה מאדינבורו מלכת רומניה ואשת המלך פרדיננד הראשון והרוזנים מהסה וסקסה-קובורג-גותה. כמו כן היה בן דודם של מלכי בלגיה, פורטוגל, בולגריה והולנד וגיסם של מלכי דנמרק ויוון.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בפברואר 2026	ב-1996 שלח אלן סוקל, פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת ניו יורק, מאמר מדעי מלא בהבלים מכוונים וטענות שקריות לכתב העת Social Text, בשם "חוצים את הגבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של תורת הכבידה הקוונטית", על מנת לבדוק האם כתבי עת מדעיים בעלי נטייה פוסטמודרניסטית מונעים פרסום הבלים. המאמר אכן התפרסם, ובעקבותיו התפתחה סערה רבתי סביב נושא הקריטריונים לפרסומים מדעיים, וסביב הפוסטמודרניזם בכלל.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בפברואר 2026	האות E הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק אהב לכתוב תוך אילוצים מלאכותיים נוקשים. ספרו "ההיעלמות" (La Disparition) שנכתב ב-1969 הוא רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. אילוץ כזה קשה במיוחד בשפה הצרפתית, שהאות e היא הנפוצה בה ביותר, והיא גם חלק מהמילה et שהיא ו"ו החיבור בצרפתית. הסופר הצליח להתחמק מהשימוש ב-et כו"ו החיבור בעזרת מילה עתיקה ששימשה פעם כמחברת. גם בתרגום לאנגלית של הספר הצליח המתרגם להתחמק משימוש באות זו. ב-1972 פרסם פרק רומן משלים, שבו מבין אותיות התנועה השתמש רק באחת, e.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בפברואר 2026	שילוח יונת דואר מתוך טנק בריטי ב-1918. בשל תפקידה בסיום המבול, היונה משמשת בתרבות המערב כסמל לשלום. אולם היונה שמשה את האדם גם כאמצעי מלחמתי. בזמן מלחמה חשוב להעביר מידע מהיר, מדויק וסודי, ויונת דואר מעבירה פתק במהירות של כ-50 קמ"ש, בתעופה בקו ישר אל היעד, כמעט בכל מזג אוויר, ונחשפת לאויב רק לעיתים נדירות. השימוש ביוני מלחמה המשיך הרבה אחרי פיתוח הטלגרף, הטלפון ומכשיר הקשר האל-חוטי. מחתרת ניל"י השתמשה ביונים לקראת מלחמת העולם הראשונה והיו גם יוני דואר בשירות ההגנה וצה"ל, אחרי מלחמת העולם השנייה. יחידת היונאות של צה"ל פורקה רק ב-1957 והיחידה המקבילה בצבא שווייץ פורקה רק ב-1996.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בפברואר 2026	הסופר בוריס פסטרנק הוכרז כחתן פרס נובל לספרות לשנת 1958 בזכות ספרו "דוקטור ז'יוואגו" שהתקבל בהערכה בעולם המערבי. אולם, בברית המועצות, מולדתו, התגובה הייתה שונה לחלוטין. פסטרנק הוכרז "אנטי-סובייטי" בגלל הצגת המהפכה הבולשביקית בצורה לא מחמיאה בספרו וסולק מאיגוד הסופרים הסובייטי. עקב כך, נאלץ פסטרנק לוותר על הפרס. הרומן פורסם בברית המועצות רק ב-1988, כמעט 30 שנה לאחר מותו של פסטרנק.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בפברואר 2026	סמל צה"ל בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ: במקרה של אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", ובמקרה של מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בפברואר 2026	בשנת 1959 ביקש רונלד מקנייר בן התשע לשאול ספר בספרייה העירונית של לייק סיטי, דרום קרוליינה, אך הוא סוּרב בטענה שהשירות מיועד ללבנים בלבד. רק לאחר שאמו התערבה והוזעקה המשטרה, הורשה מקנייר לשאול את הספר. מקנייר גדל והמשיך ללמוד, עד שהשלים דוקטורט בפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הוא נבחר מתוך כ-10,000 מועמדים לשירות כאסטרונאוט בנאס"א, והשתתף בשתי משימות של מעבורת החלל צ'לנג'ר. במשימתו השנייה מקנייר נספה בפיצוץ המעבורת. לימים, נקראה על שמו הספרייה העירונית של לייק סיטי – אותה ספרייה שסירבה לשרת אותו בילדותו.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בפברואר 2026	דגל ליכטנשטיין דגל ליכטנשטיין שונה ב־1937 והוסף לו כתר, לאחר שב־1936 משלחת ליכטנשטיין לאולימפיאדת ברלין, שזו האולימפיאדה הראשונה שבה השתתפה, גילתה במקרה בזמן המשחקים שדגל המדינה זהה לדגל האיטי.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בפברואר 2026	ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה ברכת המלכים היא ברכה הנאמרת לעתים נדירות, בנוכחות מלך. חתן פרס נובל לספרות, שמואל יוסף עגנון, בירך את הברכה בטקס קבלת הפרס שבאופן מסורתי נערך בנוכחות מלך שוודיה, על המלך גוסטב השישי אדולף ב-1966. לעומתו חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, נמנע מלברך אותה כשקיבל את הפרס מהמלך קרל השישה עשר גוסטב ב-2005, כיון שקיבל חוות דעת הלכתית מהרב אהרן ליכטנשטיין לפיה אין לברך את ברכת המלכים על מלכים שמעמדם הוא ייצוגי בלבד ואין להם כוח ביצועי ממשי. אך כעבור שנה, כשפגש אומן את עבדאללה השני, מלך ירדן ב-2006, בירך אומן את הברכה כיון שלצד תואר המלוכה מלכי ירדן הם גם שליטים לכל דבר, ולפי כל הפוסקים על הרואה אותם לברך את הברכה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בפברואר 2026	הגנרל הגנרל ג'ון סדג'וויק היה בעל הדרגה הגבוהה ביותר שנהרג בשורות צבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית. סדג'וויק מצא את מותו בנסיבות אירוניות: ב-9 במאי 1864, בתחילת הקרב על ספוטסילבניה, הוא נזף בחייליו שחיפשו מסתור מצלפי צבא הקונפדרציה באומרו: "אני מתבייש בכם, שאתם מתחבאים מהכדורים כך. הם לא יכולים לפגוע בפיל ממרחק כזה" (הצלפים היו במרחק של כקילומטר). שניות לאחר מכן הוא נורה בראשו ומת במקום.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בפברואר 2026	נורמן בורלוג נואם בוועידה למדע ולטכנולוגיה חקלאיים ביוני 2003 נורמן בורלוג הוא אחד מאותם יחידי סגולה שרבים בעולם חייבים להם את חייהם. הוא פיתח, בעזרת הכלאות ושיטות טכנולוגיות נוספות, זני חיטה ודגנים אחרים, עתירי יבול ועמידים למחלות. בורלוג דחף לשימוש חקלאי נרחב בזנים ובשיטות החדשות במקסיקו, בהודו ובפקיסטן. כך הפכה מקסיקו ליצואנית חיטה גדולה, ויבול החיטה בהודו ובפקיסטן כמעט שהוכפל. יש המעריכים כי אילולא עבודתו היו עלולים מיליארד בני-אדם לגווע ברעב. כהכרה לתרומתו בהגדלת היצע המזון העולמי, הוענק לו ב-1970 פרס נובל לשלום.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בפברואר 2026	תבנית:הידעת? 20 בפברואר 2026	עריכה - תבנית - שיחה
21 בפברואר 2026	אם אתרע מזלכם ונקלעתם לרפסודה כניצולי ספינה טובעת, זכרו ששתיית מי ים לשם התגברות על הצמא, לא רק שלא תועיל, אלא אף תזרז את התייבשות גופכם. השתן המרוכז ביותר שיכולות כליות האדם להפיק הוא בן 1,200 מיליאוסמולים לליטר ולמי ים ריכוז מומסים פי שניים מזה. לכן, כדי להיפטר מהמלחים העודפים מליטר מי ים שנשתה, צריך הגוף להפיק שני ליטרים של שתן ולהפריש אותם, ובכך הוא בעצם מאיץ את קצב איבוד הנוזלים ואת ההתייבשות.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בפברואר 2026	המרשל ז'אן-בטיסט ברנדוט מבין המרשלים שבגרנד ארמה של נפוליאון בונפרטה, נחשב ז'אן-בטיסט ברנדוט להססן ביותר, והוא הודח מן הפיקוד לאחר מספר כשלונות בשדה הקרב. ואולם טוב הלב שהפגין כשריחם על שבויים שוודים במהלך המלחמות הנפוליאוניות, השתלם. הוא נבחר ליורשו של מלך שוודיה חסר הילדים, והוכתר בשם קרל הארבעה עשר. צאצאיו, שעִמם נמנה הרוזן פולקה ברנדוט, מולכים עד היום בשוודיה ובמדינות אחרות באירופה. מיתוס נפוץ גורס שבמותו, התגלתה על גופתו של המלך קרל ה-14 כתובת הקעקע "מוות למלכים", מזכרת מימיו המהפכניים בצרפת.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בפברואר 2026	"כאב ראש", קריקטורה מ-1819 מספר איברים ואזורים בגוף אינם מעוצבבים על ידי סיבי עצב תחושתיים, ולכן לא ניתן לחוש כל כאב המגיע מהם. כאלו הם הסחוס במפרקים, נאדיות הריאה ומרבית הכבד. מפתיע מכל לגלות שגם המוח עצמו אינו מעוצבב ולכן, אפילו חיתוך במוח החי לא יעורר כאב. לעומת זאת, ניתן למצוא אזורים עשירים בעצבוב תחושתי ורגישים לכאב, כגון הסמפונות וקרום הריאה, קרום הכבד וצינורות המרה. כך גם כלי הדם במוח וקרומי המוח האחראים לחלק גדול מכאבי הראש.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בפברואר 2026	משמאל, דג ממשפחת "אבו נפחא" (נפוחיתיים) לגינון נודד הוא מין של דג ממשפחת הנפוחיתיים, הקרוי בסלנג העברי אבו נפחא. במסגרת ההגירה הלספסית הגיע הדג מבית גידולו בים סוף אל הים התיכון. באיבריו הפנימיים של הלגינון, כבד, כיס מרה ואיברי הרבייה, אגור הרעל החזק טטרודוטוקסין, שבליעתו עלולה לגרום למוות תוך מספר שעות. ידוע כי במספר מקרים דייגים ישראלים חובבים העלו את הדג ברשתם, לא ידעו לזהותו, טעמו ממנו ולקו בהרעלה חריפה. חייהם ניצלו רק הודות לכך שאכלו מנה קטנה מאד מהדג. ביפן נחשב קרובו של הלגינון, דג הפוגו, למעדן יוקרתי, אך רק בעלי רישיון מוסמכים לבשלו ולהגישו במסעדות.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בפברואר 2026	מבנה קנה הנשימה קנה הנשימה מתפצל לשני סמפונות המתפצלים בשנית ובשלישית, שוב ושוב, כעשרים ואף עשרים וחמש פעמים עד שהם מסתיימים בנאדיות הריאה. הגדילה המעריכית במספרם מסתכמת בכשלוש מאות מיליון נאדיות ששטח הפנים המשותף שלהן, בו נעשה חילוף גזים עם האוויר, משתווה בגודלו למגרש טניס.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בפברואר 2026	שרידי שער העיר יפו מימי רעמסס לפי סיפור עם מצרי המתועד בפפירוס האריס 500, במאה ה-15 לפנה"ס, מאות שנים לפני מלחמת טרויה, נכבשה העיר יפו על ידי המצרים בשיטה הדומה לסיפור הסוס הטרויאני. לאחר שצחותי, אחד משרי צבאו של תחותמס השלישי מלך מצרים, נכשל בכיבוש העיר, הוא שלח שליח לאשת שליט יפו שפיתה אותה לקבל שיירת חמורים נושאי כדי חרס כתשורה לאחר הכישלון. אשת השליט קיבלה את המתנה והכניסה את השיירה לעיר. מיד קפצו חיילים מצרים מתוך הכדים וכבשו את יפו. כיום מרבית האגיפטולוגים סבורים שהסיפור אינו נכון היסטורית ונועד לפאר את תחותמס השלישי.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בפברואר 2026	בניין ג'וליוס רוזנוולד בקמפוס אוניברסיטת שיקגו פרס נובל לכלכלה אינו חלק ממורשתו של אלפרד נובל, יוזם פרס נובל. בפרס זה, המחולק מאז שנת 1969, זכו עד שנת 2007 60 כלכלנים. בולטת מאד העובדה כי מקרב הזוכים, שיעור מקבלי הפרס מבין הבוגרים, המרצים והחוקרים של אוניברסיטת שיקגו גבוה מאד ומגיע ל-25 זוכים. לאחר שרוברט לוקאס, חבר סגל האוניברסיטה, התגרש ב-1988, דאגה גרושתו ריטה, שהייתה מודעת ליוקרתו של לוקאס ולסטטיסטיקה החריגה, להכניס להסכם הגירושין סעיף, שבו נקבע כי אם יזכה בפרס נובל במהלך שבע השנים הבאות, סכום הפרס יחולק בין שניהם. ב-1995 זכה לוקאס בפרס, על עבודתו בתחום של ציפיות רציונליות, ואשתו לשעבר, שציפיותיה הוכחו כרציונליות, קיבלה מחצית מהסכום.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בפברואר 2026	אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), היפנים ב"מוֹשי מוֹשי" (אני מדבר), הפולנים ב"סְלוּחָם" (אני מקשיב) והיוונים ב"אֶבֲּרוס" (קדימה).	עריכה - תבנית - שיחה