הפיגוע בישיבת חיצים (2002)
| חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
|---|---|
| תאריך | 28 במאי 2002 |
| מקום | איתמר |
| מטרה | יהודים |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | רובה |
| הרוגים | 3 |
| פצועים | 2 |
| מספר מפגעים | מחבל פלסטיני |
| מניע | טרור אסלאמי לאומני |
הפיגוע בישיבת חיצים הוא פיגוע ירי שביצע מחבל פלסטיני בליל 28 במאי 2002 (י"ח בסיוון ה'תשס"ב) בישיבה התיכונית חיצים שבאיתמר, ובו נרצחו שניים מתלמידי הישיבה, וכן תלמיד ישיבת כפר הרא"ה שביקר בישיבה כדי לבדוק מעבר אליה, ונפצעו שניים נוספים.
הרקע לפיגוע
ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה
הפיגוע בוצע כשבועיים לאחר סיום מבצע חומת מגן, אשר הופעל במטרה למגר את קיני הטרור הפלסטיני בשטחי יהודה ושומרון.
ביום הקודם לפיגוע, ה-27 במאי 2002 (י"ז בסיוון ה'תשס"ב), נרצחו בפיגוע התאבדות בפתח תקווה רותי פלד ונכדתה סיני קינן בת השנה.[1] מוקדם יותר בערב הפיגוע נרצח אלברט אברהם מלול, תושב ירושלים, בפיגוע ירי סמוך ליישובים בית אל ועפרה שבוצע בידי מחבלים פלסטינים.[2]
הפיגוע
בליל ה-28 במאי 2002 (י"ח בסיוון ה'תשס"ב), סמוך לשעה 23:00, חדר את גדר היישוב[3] איתמר בשומרון חבש חנני, מחבל פלסטיני כבן 16, חבר גדודי חללי אל-אקצה הזרוע הצבאית של ארגון הטרור פת"ח. חנני, תושב הכפר בית פוריכ, עלה אל היישוב מהוואדי הסמוך אל מגרש הכדורסל של הישיבה התיכונית חיצים בו שיחקו מספר תלמידים, פתח לעברם באש, פגע בגלעד שטיגליץ אשר נהרג במקום ופצע תלמיד נוסף.
לאחר מכן המשיך המרצח ממגרש הכדורסל לעבר אזור המגורים של הישיבה, שמורכב מקרוואנים, וירה לעבר תלמידים נוספים שניסו להימלט ממנו. אברהם סיטון ונתנאל ריאחי נהרגו במקום. שניים נפצעו מרסיסים באורח בינוני וקל. הפצועים פונו בידי כוחות צה"ל במסוק לבית החולים תל השומר.
לשמע קולות הירי נסו התלמידים והשוהים בישיבה לחדרים, נשכבו ונעלו את דלתות חדרי המגורים. המחבל שנתקל בדלתות נעולות ירה במשך מספר דקות לכל עבר.[4]
כיתת הכוננות של היישוב איתמר הוקפצה לאירוע, ובמקביל שומר הישיבה ותושב היישוב אריה קליינמן פתח בירי לעבר המחבל, פגע בו וניהל עמו קרב ירי. תושבי יישוב נוספים, הרב ניצן ימין, ששימש מפקד פלוגה במילואים בצנחנים וכן כמורה בישיבה, וכן יאיר אליהו, הגיעו למקום והשלימו בנשקם האישי את חיסול המחבל. בסריקות שנערכו לאחר מכן שללו כוחות הביטחון חשש לחדירת מחבלים נוספים.[5]
בפיגוע נרצחו שלושה צעירים: אברהם יוסף חיים סיטון (בן 17), תושב היישוב שילה ותלמיד ישיבת חיצים; נתנאל ריאחי (בן 17), תושב כוכב יעקב, מתנדב בעמותת קו לחיים ותלמיד ישיבת חיצים;[6] וגלעד שטיגליץ (בן 14) תושב היישוב יקיר אשר שהה בישיבה במשך יומיים במטרה לבדוק אפשרות לעבור אליה מישיבת כפר הרא"ה בה למד.[7]
לאחר הפיגוע
שלושת הנרצחים בפיגוע הובאו למנוחות ביום שלמחרת. מסע הלווייתו של אברהם סיטון יצא מישיבת מרכז הרב בירושלים אל בית העלמין ביישובו שילה, נתנאל ריאחי נטמן בהר המנוחות בירושלים, וגלעד שטיגליץ נטמן בבית העלמין בברקן.[8] באותו יום הובאו למנוחות שלושת היהודים הנוספים שנרצחו ביממה הקודמת, אלברט מלול, רותי פלד וסיני קינן.
בבוקר שלאחר הפיגוע כינס ראש הממשלה אריאל שרון את ועדת השרים לביטחון ("הקבינט") כדי לדון בגל הפיגועים. בהמשך השבוע ביצעו כוחות צה"ל פעילויות יזומות במרחבי שכם, בלאטה, קלקליה ועוד.[9]
ב-20 ביוני 2002 (י"א בתמוז ה'תשס"ב), פחות מחודש לאחר הפיגוע, אירע הפיגוע באיתמר בו נרצחו ארבעת בני משפחת שבו, תושבי היישוב.
הרשעת האחראים לפיגוע
ביולי 2004 גזר בית המשפט הצבאי בשומרון ארבעה מאסרי עולם מצטברים על עות'מאן יונס, פעיל גדודי חללי אל-אקצה, ששלח את המחבל שביצע את הפיגוע. כן הורשע יונס בפיגועי ירי נוספים בשומרון, פציעתם של יהודים, והכנת מטענים והנחתם על צירים ביהודה ושומרון.[10] כשנה קודם לכן הוא שרד ניסיון חיסול, אושפז ונלכד בבית החולים.[11] בספטמבר 2003, נגזרו על ראאד ג'ליל, מחבל פת"ח משכם, ארבעה מאסרי עולם ועוד ארבעים שנים נוספות, על רצח השוטרת גלית ארביב, וכן בין השאר על גיוס המחבל שביצע את הפיגוע באיתמר.[12]
השבת גופת המחבל
בפברואר 2014 השיבה מדינת ישראל את גופת המחבל הרוצח חבש חנני לרשות הפלסטינית, במסגרת הליך נרחב של השבת גופות מחבלים. בהלווייתו, שנערכה כטקס צבאי רשמי של הרשות הפלסטינית בכפרו בית פוריכ, השתתפו המונים, ביניהם ג'ברין אל-בכרי, מושל מחוז שכם ובכיר הרשות, אשר נשא נאום בשבחו של הרוצח.
הטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלסטינית פרסמה הודעות רשמית מטעם הרשות בשבח מעשיו של "השהיד המפקד שלה... אשר הרווה בדמו הטהור את האדמה של בית פוריכּ בפעולת הגבורה שלו".[13] במסגרת מסע הלוויה התקיימו הפרות סדר קשות באזור, וכן הותקף היישוב איתמר – בו ביצע המחבל את פיגוע הרצח – בידי עשרות מחבלים. על גדרות היישוב נתלה דגל פלסטין. כוחות צה"ל השיבו באמצעים לפיזור הפגנות.[14]
בני המשפחות השכולות לא עודכנו מראש בידי רשויות המדינה על הכוונה להשיב את גופת רוצח יקיריהם.[15]
הנצחה
כשנה לאחר הפיגוע הוציאה לאור משפחתו של נתנאל ריאחי ספר הנצחה לזכרו, "לע"נ נתנאל שמעון מאיר הלל הי"ד בן שושנה ושלמה ריאחי", בו דברים לזכרו וכן תמונות. במשך כ-15 שנה פעלה עמותה רשומה "להנצחת זכרו של גלעד שטיגליץ הי"ד".[16]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קדושי הישיבה, באתר ישיבת חיצים
גלעד שטיגליץ הי"ד - חלק 1, סרטון בערוץ "אלעד ברוט", באתר יוטיוב (אורך: 17:45); חלק 2, סרטון בערוץ "אלעד ברוט", באתר יוטיוב (אורך: 10:29)
הערות שוליים
- ^ התינוקת סיני קינן וסבתה רותי פלד, שנהרגו בפיגוע בפתח תקוה, נקברו בשפיים, באתר הארץ, 30 במאי 2002
- ^ הנרצח בפיגוע הירי ליד עפרה הוא אלברט מלול, בן 50 מירושלים, באתר וואלה!, 28 במאי 2002
- ^ גם אמש באיתמר, כמו באלי סיני, אדורה וחמרה, גדר היישוב לא עצרה את המחבלים, באתר הארץ, 21 ביוני 2002
- ^ מאת נדב שרגאי, מי שננעל בחדר והתחבא מתחת למיטה - ניצל, באתר הארץ, 30 במאי 2002
- ^ אפרת וייס וכתבי ידיעות אחרונות, 3 הרוגים בפיגוע באיתמר; הרוג מירי ליד עפרה, באתר ynet, 29 במאי 2002
- ^ אמילי עמרוסי, בין פאריס להר הרצל, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2014
- ^ סיפוריהם של הרוגי הפיגועים באיתמר וליד עפרה, באתר ynet, 29 במאי 2002
- ^ הובאו למנוחות נרצחי הפיגוע באיתמר, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2002
- ^ סוכנויות הידיעות, מחבל חדר לשבי שומרון; צה"ל פועל בשכם ובבלאטה, באתר הארץ, 31 במאי 2002
- ^ צה"ל הטיל עוצר על ג'נין בעקבות התרעות חמות על פיגועים מהעיר, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2003
- ^ נכשל נסיון לחסל בכיר חמאס שירה קסאם, באתר ערוץ 7, 26 באוגוסט 2003
- ^ אלחנן גרונר, הפרזנטוריות של בצלם: אמהות של רבי מרצחים, באתר הקול היהודי, 13/02/2020
- ^ איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק, השיח הכפול של מחמוד עבאס, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 26/02/2014
- ^ עמיחי רובין, אחרי הלווית הרוצח: עשרות פלסטינים צעדו לישוב איתמר, באתר "סרוגים", 13 בפברואר 2014
- ^ איתמר פליישמן, הורים שכולים: גופות מחבלים הוחזרו ללא ידיעתנו, באתר nrg, 16 בפברואר 2014
- ^ עמותה להנצחת זכרו של גלעד שטיגליץ הי"ד (ע"ר), באתר גיידסטאר
