הרב ברוך שמואל דויטש

הרב ברוך שמואל דויטש

לידה	י"ג בחשוון ה'תש"ג (גיל: 81) בני ברק
מדינה	ישראל
למד ב	ישיבת פוניבז', ישיבת בריסק
מקום מגורים	ירושלים
מקום פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	ה'תש"ל–הווה
השתייכות	הפלג הירושלמי
תחומי עיסוק	ראש ישיבה
תפקידים נוספים	ממנהיגי הפלג הירושלמי מראשי ישיבת קול תורה ראש ישיבת אמרי צבי
רבותיו	רבי אלעזר מנחם מן שך
חיבוריו	ברכת כהן
בת זוג	שרה אידלה פרידה ברכה
אב	בנימין זאב דויטש
אם	לאה
חותנים	ירוחם גורליק רבי שמואל קיבלביץ

במסירת שיעור בישיבת באר מרדכי

הרב דויטש במוצאי שמחת תורה בישיבה

הרב ברוך שמואל הכהן דויטש (נולד ב-י"ג בחשוון ה'תש"ג - 1942, בני ברק), הוא ראש ישיבת באר מרדכי במודיעין עילית, לשעבר מראשי ישיבת קול תורה, חבר מועצת גדולי עולם התורה וממנהיגי הפלג הירושלמי. מחבר ספר ברכת כהן

ביוגרפיה

נולד בבני ברק, כבנם הבכור של הרב בנימין זאב דויטש מנהל בית היתומים "בתי אבות" שע"י ישיבת פוניבז', ומרת לאה (קורנליה) לבית אדלר.

למד בפוניבז' לצעירים, שם שמע שיעורים מרבי אהרן יהודה ליב שטינמן ומרבי מיכל יהודה ליפקוביץ, ולאחר מכן המשיך בישיבה הגדולה, שם דבק במורו ורבו הרב שך. בעקבות רצונו להשתלם בסדר קדשים עבר בהסכמת רבו הרב שך, לישיבת בריסק אצל רבי יושע בער סולובייצ'יק, רבי יושע בער ביקשו לייסד את שיעורו של בנו הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק^{[דרושה הבהרה]}. 

נישא לשרה, בתו של הרב ירוחם גורליק.

נישא (בזיווג שני) לאידלה בת רבי שמואל קיבלביץ ונכדת רבי שלמה זלמן זלזניק, נפטרה בארצות הברית בכ בכסלו ה'תשנ"ה.

בקיץ תשס"א נישא לפרידה ברכה (גודמן) בת הרב אברהם יוסף סרעברו. ועבר להתגורר במודיעין עילית לתקופה קצרה. הרב דויטש אב לשבעה ילדים ומתגורר כיום בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

כרב וראש ישיבה

בשנת ה'תש"ל בגיל 27 מונה על ידי רבי ברוך שמעון שניאורסון לר"מ בישיבת טשעבין.  

במקביל לכהונתו בישיבת כוכב מיעקב טשעבין, בשנת ה'תשל"ו כשהקים האדמו"ר מקרלין סטולין כולל חושן משפט ("בית אולפנא דרבי יוחנן") בירושלים, מונה לראש הכולל, יחד עם ידידו רבי יצחק דזימיטרובסקי ורבי פנחס פרנקל. במשרה זו שימש עד לשנת ה'תשמ"ט.

בשנת ה'תשמ"א התמנה לר"מ בישיבת קול תורה בבית וגן, שם מסר שיעורים לבני שיעור ג'. (בחלק מהשנים שימש כראש הקיבוץ בישיבה).  

במשך תקופה כיהן גם כראש ישיבה בישיבת אמרי צבי במודיעין עילית, תפקיד שעזב לאחר חילוקי דעות של הנהלת הישיבה עם רבי יוסף שלום אלישיב. במקביל שימש באותה תקופה כרב בבית הכנסת אהל מנחם במודיעין עילית. מרבני בית המדרש מעלה אדומים (תלמידי הכתב סופר). מסר שיעורים בקביעות בישיבות וכוללים שונים .

בשנת ה'תש"ס סייע להקמת ארגון וכתבתם, כשהוא עומד בנשיאות הארגון ובראשות החלטת חלוקת המלגות. כמו כן עמד במשך השנים בין חברי ועדת הרבנים של קרן אברהם הכהן. משמש גם כן כחבר נשיאות במכון "תורת הקרבנות".

נודע בבקיאותו בספרי שו"ת רבים, והוא מועסק הוא על ידי מכונים שונים כגון מכון ירושלים, המאור, אורייתא ועוד, כמבקר ומייעץ. הוא ערך חלק מספרי רבי אהרן קוטלר "משנת רבי אהרן".

בשל מוצאו ההונגרי הוא עוסק בקירוב ליהדות של יהודי הונגריה שנותרו שם. בשנת 2007 ביקר בבודפשט עיר מוצאם של הוריו, ודרש בהונגרית לפני סטודנטים יהודיים.

עוסק בלימודו גם באותם החלקים שממעטים לעסוק בהם במסגרת הלימוד הנהוג בישיבות, כגון סדרי זרעים, טהרות וקדשים. הוא משמש כראש כולל אברכים שבו עוסקים בשעות אחר הצהריים בלימוד חלקים אלו בעיון, וכן מוסר מידי ערב שיעור דף היומי, ומידי מוצאי שבת מוסר שיעור בעיון בו הוא מקיף את עיקרי הסוגיות של הדף היומי שנלמדו באותו שבוע.כמו כן, הוא מוסר חבורות בביתו לעתים קרובות לבחורים מישיבות בריסק ופוניבז'.

עומד בראש הוועדה הרוחנית של פרויקט המאגר התורני אוצר החכמה ומשמש כאחראי המבקרים ב"מהדורת בני תורה".

ישיבת באר מרדכי

ערך מורחב – ישיבת באר מרדכי

בקיץ ה'תשע"ח הקים כולל אברכים בשכונת בית וגן בירושלים. מיד לאחר מכן נפתחה לצדה ישיבת באר מרדכי בשכונת נחלאות (כיום במודיעין עילית). שם הוא מכהן כראש הישיבה ומוסר שיעורים ושיחות. הישיבה מנתה בתחילה כ- 30 בחורים בני בגילאי ה"קיבוץ", מישיבות פוניבז', חברון, חדרה, גרודנא ועוד. בשנת תשע"ט נפתח רישום לבני שיעור א'. נכון לשנת תשפ"ג, מונה הישיבה כ- 110 בחורים וכ-20 אברכים.

פעילות

לצד פעילותו התורנית היה הרב דויטש שותף לפעילות ציבורית. הוא היה ממייסדי ההתארגנות הליטאית אב"ת (התאחדות בני תורה) שקדמה להקמת מפלגת דגל התורה, היה אחד ממקורביו הבולטים של הרב שך ואף מונה על ידו למספר תפקידים ציבוריים. הוא עמד במשך שנים בראש ועדת הרבנים ("הוועדה הרוחנית") של העיתון יתד נאמן וכן בראשות ועדת הרבנים של מפלגת דגל התורה, ודבק בקו השקפתי שהתווה הרב שך.

בעקבות מספר שינויים שנעשו בתלמוד תורה המסורה בירושלים, מונה על ידי הרב שך לשמש כחבר וועד ההנהלה, על מנת שיתוקנו השינויים^{[דרושה הבהרה]}. משמש כחבר עמותה המנהלת את החינוך העצמאי. וכן מונה על ידי רבי יוסף שלום אלישיב לחבר וועדת הרבנים לענייני חינוך.

היה ממובילי ההתנגדות להקמת הגדוד החרדי נצח יהודה. לאחר פטירת הרב שך קיבל עליו את מרותו של הרב יוסף שלום אלישיב. עם הפיצול בציבור הליטאי הצטרף לפלג הירושלמי בראשות הרב שמואל אוירבך. עם הקמת היומון הפלס התמנה לכהן כחבר בוועדה הרוחנית.

לדעת הרב דויטש מייסדי המכללות החרדיות מבקשים לעקור את החרדיות. הרב דויטש מרבה לצטט את מה ששמע מהרב שך שהגיוס לצבא כרוך באיסור חמור של ייהרג ואל יעבור.

לאחר פטירת הרב שמואל אוירבך הוקמה מועצת גדולי עולם התורה, הממשיכה את דרכו של רבי שמואל אוירבך, בה נתמנה לשמש לשמש כחבר, והוא הפך לאחד ממנהיגי הפלג הירושלמי.

בחודש אדר תשפ"ב התמוטט כתוצאה מאירוע לבבי ומאז הוא עדיין מונשם ומאושפז בדירה בבני ברק.

תלמידיו

 

• הרב שמואל ברוך גנוט – ראש ישיבת משאת המלך (אלעד), מחבר ספרים מראשי מכון ירושלים.
• הרב מרדכי קרליבך - ראש כולל "תורת רפאל" מחבר ספר "חבצלת השרון" על התורה.
• הרב משה דרוק - רב שכונת רמות ב, ר"מ ישיבת אור אלחנן מחבר ספר "ברכת משה".
• הרב חנוך כהן - ראש ישיבת באר התלמוד.
• הרב משה שמואל לייטנר – ראש כולל "תפארת חיים צבי", מחבר ספר "תורת המלאכות" ז"ח.
• הרב אליעזר יחיאל קונשטט – מראשי ישיבת קול תורה.
• הרב צבי חיים דישון – ראש כולל עיון ור"מ בישיבת קרלין סטולין ובישיבת "עמלה של תורה" בירושלים, מחבר ספר נעימות נצח ג"ח ועוד.
• הרב אברהם לוי - ראש כולל "עוד יוסף חי", דיין ומו"ץ במודיעין עילית, חבר מכון "יד רפאל" לסת"ם.
• הרב מרדכי פרידמן - ר"מ בישיבת "לומדי תורה" (מחנובקה בעלז), מחבר "בירורי השיטות".
• הרב חביב אורי אבן צור - מראשי ישיבת ארחות מאיר וראש חבורת קדשים בכולל "ברכת כהן".
• הרב דוד סלומון – ראש כולל "בית יהודה (ירושלים), ומראשי מערכת אוצר הפוסקים.
• הרב נדב פרץ ראש כולל "נחלת יצחק" ומחבר ספרים.
• הרב משה בוקסבוים – מנהל מכון ירושלים.
• הרב ברוך צבי גרינבוים – ראש ישיבת דרך השם, מייסד ארגון לב שומע מחבר "תא-שמע".
• הרב נתן זאב גרוסמן – בעבר עורך יתד נאמן, כיום עורך הפלס, מחבר "פותח שער" על הש"ס ד"ח.
• הרב חיים סלומון – ראש כולל טהרות בישיבת מיר, מחבר ספר "ארץ חיים" ועוד.
• הרב משה רצאבי - רב קהילת "פעולת צדיק" (אלעד), מרבני בית ההוראה "פעולת צדיק" בבני ברק ומחבר ספרים.
• הרב רפאל קרוסקל - ראש הקהילה הקהילה היהודית באודסה, יו"ר מוסדות תקוה.
• הרב מתתיהו דייטש - אב"ד רמת שלמה.
• הרב מרדכי פליגלמן - רב קהילת משכן שרגא ברמות אלון ירושלים.

משפחתו

• בנו, הרב חיים צבי - מחבר גבול בנימין ועוד, חבר ועד העירוב בעיר לייקווד ר"מ בישיבת אור זכריה וואדלייק ^{[דרושה הבהרה]}.
• בנו, הרב שלמה זלמן.
• בנו, הרב מאיר – עורך ראשי במכון משנת רבי אהרן, מחברי בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית. (חתן הרב ישראל ויטן מחבר "עושה חיל").
• בנו, הרב יעקב – מהדיר שו"ת מהרלב"ח (חתן הרב אביעזר שפירא ראש ישיבת קול תורה לצעירים).

האחים מנהיגי ה"פלג".

• אחיו, הרב אשר דויטש - מראשי ישיבת פוניבז' וממנהיגי הפלג הירושלמי.

ספריו

• סדרת ברכת כהן, על התורה ומסכתות ערכין, חולין, כריתות, וכן שיעורים על מלאכות שבת, עליהם קיבל הסכמות מהרב שך והרב אלישיב.
• ספר שיעורי רבי ברוך שמואל הכהן, על מסכת בבא מציעא שיצא לאור על ידי תלמידיו בשנת תשפ"א.

קישורים חיצוניים

• רבי ברוך שמואל דויטש, ברכת כהן על התורה, ‏ירושלים תשסז, באתר היברובוקס
• הרב שמואל ברוך הכהן דויטש, ייחוסו באתר "קהילת צאצאי הגאון בז"ך לבונה".
• הרב ברוך שמואל דויטש מספיד את הרב שמואל אויערבך בישיבת פוניבז'.
• הרב ברוך שמואל דויטש כותב את המכתב למען כינון מועצת גדולי עולם התורה של בני תורה, לאחר פטירת הרב שמואל אויערבך
• הרב דויטש דורש בסיום מסכת, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0