זרוע (מזון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קערת הסדר כמנהג אשכנז. עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה.

זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קרבן פסח.

הזרוע והכנתה

יש הנוהגים לקחת צלי של זרוע מבשר כבש או מבשר בקר או כנף עוף, או גרגרת של בשר עוף. את הזרוע צולים לפני החג, ויש הפוסקים שצריכים לבשל אותה לפני הצליה. הזרוע משמשת רק כסימן - זכר לקרבן פסח שהיו מקריבים בבית המקדש.

לפי חלק מהספרדים ורוב האשכנזים אין אוכלים את בשר הזרוע הצלוי בליל פסח. אך יש מנהג אצל חלק מהספרדים (כורדיסטן, תימן, טריפולי, חלאב, מנהג ארץ ישראל) לאכול את הזרוע צלויה אפילו בליל פסח.[1]

טעם המנהג

הטעם לנטילת הזרוע כסימן לקרבן, הוא לזכר הזרוע הנטויה שגאלנו הקב"ה ממצרים.

מקור המנהג

בתלמוד בבלי והתלמוד ירושלמי במסכת פסחים דנים חכמים בשאלה מהם אותם שני תבשילים הנזכרים במשנה לזכר קרבן פסח וקרבן חגיגה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ארץ חיים (סתהון) סימן תעו ס"ק א; שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן כז; שלחן ערוך המקוצר חלק ג עמ' מט; הרב שבתאי בן חיים, השבח לאל עמ' 102; דעות אלו נסקרו בהרחבה במאמר הבא: אכילת זרוע צלי בליל פסח/ שלו שבתאי.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0