שמגר בן ענת

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמגר בן ענת
למניין השופט השלישי
תקופת שיפוט ב'תרל"ה
השגים עיקריים הכה 600 פלשתים במלמד הבקר
שבט לוי
קודמו אהוד בן גרא
יורשו דבורה הנביאה

שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת היה השופט השלישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים[1], הוא שפט שנה אחת את ישראל, לפי רוב השיטות היה זה בשנת ב'תרל"ה[2].

הזמן ששפט את ישראל לא נמנה בפני עצמו בחשבון השנים של משכן שילה, ולפי רוב המפרשים נכללה השנה שבה שפט את ישראל, בשמונים שנותיו של אהוד בן גרא בסופם[3], לדעת הרלב"ג והאברבנאל תקופתו נכללת בתוך עשרים שנות השעבוד של יבין מלך כנען, שנכללים יחד בארבעים השנים של ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה. לפי שיטה זו היתה השנה שבה שפט שנת ב'תרל"ו.

למרות היותו מהשופטים אין האברבנאל מונה אותו בשלשלת מוסרי התורה, מפאת התקופה הקצרה שהוא שפט.

במקרא

בספר שופטים אין מסופר רבות על קורותיו, והוא מוזכר רק בשני פסוקים:

"וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל"

שופטים, ה: ל"א

מפרשי המקרא[4] למדים מניסוח הפסוק "ויושע גם הוא" שלא היתה תשועתו שלמה כשל אהוד אלא שהיתה על ידו גם תשועת מה.

פסוק נוסף בו הוא מוזכר הוא בתוך שירת דבורה:

"בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת"

שופטים, ה: 6, מתוך שירת דבורה

מכאן לומד האברבנאל גם כי לא היתה תשועתו של שמגר שלמה כפי שלא היתה שלמה תשועתה של יעל (שלא נגמרה לגמרי התשועה על ידה עד שגמרו להכניע את יבין מלך כנען) ולפיכך נמנו בפסוק ביחד. המפרשים[5] מסיקים גם הם מכאן כי בני ישראל לא עזבו את העבודה זרה בימיו, ועל כן לא באה להם על ידו תשועה שלמה.

פרטים נוספים אודותיו

בסדר עולם מובא ששפט שנה אחת[6], בסדר עולם כתוב שהיה כהן[7], האברבנאל גם הוא סבור כי היה כהן והוא מפרש את שמו בן ענת שהיה זה שם עירו "ענת", היא ענתות שהיתה עיר של כהנים מבני איתמר הכהן[8].

בעניין השנה המדוייקת בה שפט ישנם מספר שיטות, השיטה המקובלת על פי סדר עולם היא שנתו האחרונה של אהוד בן גרא ששפט שמונים שנה, אחרי עתניאל בן קנז ששפט ארבעים שנה, אחרי יהושע בן נון ששפט עשרים ושמונה שנה, נמצא ששפט את ישראל בשנה הקמ"ח לביאתם לארץ ישראל, היא שנת ב'תרל"ה. לדעת הרלב"ג והאברבנאל ששפט בשנה שאחרי מות אהוד בן גרא נמצא ששפט את ישראל שנה אחר כך בשנת ב'תרל"ו. אולם בסדר הדורות הביא שיטה נוספת וכשיטה הזאת נקט גם בספר תולדות עם עולם[9], בעניין הזקנים ששפטו אחרי יהושע, ששפטו את ישראל משך שבע עשרה שנים, ורק לאחר מכן שפט עתניאל בן קנז נמצא לפי שיטה זו מתאחרת תקופתו של שמגר בן ענת עד שנת ב'תרנ"ג.

ייחודו של סיפור שמגר בן־ענת

בסיפורו של שמגר בן-ענת, בניגוד לחלק משאר השופטים, ממעט הכתוב במסירת פרטים אישיים אודות שבטו, משפחתו, ייחוסו, מקום מושבו או מצבו הכלכלי. אין בסיפורו גם את המוטו המעגלי המאפיין את ספר שופטים (חטא -> עונש ->זעקה לה'-> ישועה וחוזר חלילה). המקרא מסתפק בתיאור קצר וענייני של האירועים.

כמו כן קיים בסיפורו אלמנט רב של הקצנה. בהתאם למסופר נלחם שמגר בן־ענת במלמד בקר, כלי נשק בלתי שגרתי בלבד, והרג באמצעותו 600 פלשתים.

השימוש במלמד־בקר, תואם, עם זאת, את המונופול שהיה לפלשתים על חרושת־ברזל ואת העובדה שהצליחו לכפות על בני־ישראל איסור ייצור כלֵי־נשק רגילים.

מחקרים אטימולוגיים על שמו

שמו של שמגר בן-ענת אינו נשמע כשם עברי. הסיבה לכך היא אזכור האלילה הכנענית הלוחמת ענת כחלק משמו. זאת ועוד, השם "שמגר" נדיר מאד בשאר המקרא. יתר על-כן, יש המוצאים תימוכין לכך ששמגר בן-ענת לא היה מבני ישראל, בכך ששמו מוזכר לצדה של יעל אשת הקיני, אשר גם היא לא הייתה מבני ישראל.

ההסברים למקור שמו של שמגר בן-ענת הם רבים, ובהם ניתן למצוא את ההסברים להלן:

  • יש המנסים לזהות את שמגר בן-ענת עם סרן סורי בשם "בן-ענת", אשר רעמסס השני גמל לו על שירותו המסור בכך שהשיא את בתו לאחד מבניו. עם זאת, טענה זו איננה מחזיקה אל מול התיארוך המקובל של התחלת האיום הפלישתי על ארץ כנען וסביבותיה.
  • יש חוקרים הרואים בשם משפחתו של שמגר נגזרת של שם עירו: (בית) ענת, אשר משערים כי התקיימה בזמן תקופת השופטים בגליל.

תאוריות אחרות גורסות כי מקור השם "שמגר" איננו שמי כלל.

  • על פי אטימולוגיה של השפה המצרית יש הקובעים כי "שמגר" הוא למעשה הרכב של התעתיק העברי של המונח המצרי המקביל ל"נווד", "זר" או "קבצן" (s’m3). התעתיק למילה העברית הנו "גר".
  • תאוריה נוספת היא כי שמו של שמגר בן-ענת הוא למעשה תעתיק של השם החורי Simgiari, הידוע מתעודות נוזי. שם זה מורכב משם האלוהות Simiegi הידוע מתעודות שמצאו בחתושש, בירת ממלכת החתים, ומהיסוד ari השכיח בשמות החוריים. אמנם בטקסטים מנוזי ומאוגרית מתועד סדר הפוך של היסודות, אשר פירושו הוא (האל) שמג נתן – אך ייתכן שיש כאן מקרה של הפיכת יסודות חוריים בפי דוברי שמית.
  • מקור נוסף משנה במקצת תאוריה זאת – אך עדיין נשאר בתחום החיתים – וגורס כי היו שביקשו לראות בשם "שמגר" גרסה פונטית של השם Sangara - שמו של אחד ממלכי כרכמיש במאה השמינית לפני הספירה; הואיל וכרכמיש נשלטה אז בידי שושלת נאו-חתית, אפשר כי השם שמגר/סנגרה הוא שם חתי שאול.
  • יש המתייחסים לשם שמגר כאל שם מצרי מבני שבט Hanean שנזכרו בכתבי העיר מארי אך טענה זאת אינה ודאית ביותר ואינה רווחת בקרב החוקרים, בעיקר בגלל הזמן שבין מארי לבין חדירתם של גויי הים.
  • אפשרות נוספת, ואחרונה, היא שההשפעה החזקה של החורים והחיתים, באותה תקופה, על ארץ כנען גרמה לתופעת אימוץ של שמות זרים.

הצירוף "בן-ענת" נמצא חרות אף על ראשי חצים שנתגלו בבקעת הלבנון ובאל-חד'ר שליד בית לחם (מהמאות ה-11 וה-12 לפני הספירה). ניתן איפוא לשער כי השם "בן-ענת" הוא כינוי שנשאו לוחמים מקצועיים בכנען.

  • אותיות ומילות השם שמ-גר הם אותיות השם גר-שם, שם המוזכר אצל בני לוי, כגון בנו של משה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר שופטים, פרק ג', פסוק ל"א
  2. וראה להלן שיטה נוספת בנושא
  3. ובפירוש האברבנאל לספר שופטים מביא גם פירוש שעדיין היה אהוד בן גרא חי אלא שהיה זקן כבר, ושפט שמגר את ישראל תחתיו.
  4. מצודת דוד
  5. רלב"ג
  6. כך כותב גם יוסף בן מתיתיהו בספרו קדמוניות היהודים, ששפט שנה אחת עד שמת
  7. כן הביאו גם בסדר הדורות ובצמח דוד
  8. העיר מובאת בנ"ך כעירו של אביתר הכהן, וכן כעירו של ירמיהו הנביא שעל פי חז"ל היה גם הוא כהן.
  9. חלק א' עמוד מ"א


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0