רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר
 | |||||
| לידה |
1880 תר"ם אלכסנדר לודז' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
1943 (בגיל 63 בערך) כנראה כ"ג באלול תש"ג מחנה ההשמדה טרבלינקה | ||||
| מקום מגורים | אלכסנדר לודז' | ||||
| מקום פעילות | אלכסנדר לודז' | ||||
| תחומי עיסוק | קבלה, חסידות, ש"ס, חינוך | ||||
| רבותיו | דודו, רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (האדמו"ר השני) ואביו | ||||
| חיבוריו | "עקדת יצחק" | ||||
| בת זוג | חנה דנציגר לבית אאורבך | ||||
| אב | רבי שמואל-צבי | ||||
| אם | שרה-רבקה דנציגר לבית גורמן | ||||
| צאצאים | חמישה-עשר (שישה בנים ותשע בנות) | ||||
| |||||
רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (תר"ם-כנראה בכ"ג באלול תש"ג, 1880-1943) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות אלכסנדר שהייתה מהחסידויות הגדולות בפולין. נספה במחנה ההשמדה טרבלינקה[1].
עד לשואה
נולד באלכסנדר בתר"ם לרבי שמואל צבי דנציגר, האדמו"ר השלישי של חסידות אלכסנדר ומחבר "תפארת שמואל", ולשרה-רבקה לבית גורמן. סבו מצד אביו היה רבי יחיאל דנציגר, מייסד החסידות.
למד אצל דודו, רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, הרבי מאלכסנדר השני, מחבר "ישמח ישראל", ולאחר פטירתו למד מאביו. הוכתר לאדמו"ר בתרפ"ד לאחר פטירת אביו. הדגיש את הענווה, אהבת ישראל וקירוב רחוקים. וכן הקפיד בייחוד על נתינת צדקה בכל יום ותפילה בציבור ודרש בקביעות דברים אלו מחסידיו.
הקים את ישיבת "בית ישראל" באלכסנדר וישיבה בלודז', כשחסידיו הקימו רשת של ישיבות אלכסנדר ברחבי פולין[2]. בימים נוראים היו באים אליו אלפי חסידים, ומאות מדי שבת.
הוא חי בצמצום ורוב היום עסק בלימוד תורה בנגלה ובנסתר.
היה מלכתחילה מנותק מהפוליטיקה ולא הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה באופן פוליטי, אך ב־1937 חבר לאגודת ישראל[3], התקרב לרבי מגור שהיה מנהיגה של התנועה ועודד את פעולותיה, בעיקר בתחום החינוך.
בימי השואה
באלול תרצ"ט (1939), עוד לפני שפרצה המלחמה, רמז כי סבל היהודים יהיה גדול בהרבה מאשר בפרעות ת"ח ות"ט. ביום הראשון של אמירת הסליחות באותה שנה (למנהג האשכנזים) בכ"ו באלול (10 בספטמבר 1939) נכנסו הנאצים לאלכסנדר והציתו את בית הכנסת. וכן החרימו את בית המדרש של הרבי ואת דירתו ודירות צאצאיו.
בטבת ת"ש (ינואר 1940) הרסו את בית המדרש, את ישיבתו של הרבי, דירתו ושרפו את ספרייתו וכתביו. בראשית ינואר הופיע גיליון מיוחד של הדר שטירמר, עתון התעמולה של הנאצים, שיוחד לרבי מאלכסנדר שהופיעו בו תמונתו, תמונת בית המדרש, המקווה והדירה, בצירוף סיפורים שקריים.[4]
זמן קצר הסתתר האדמו"ר מאלכסנדר בלודז', אך נאלץ לעזוב ועבר לגטו ורשה. במהלך נדודיו השיגו בעבורו אישור עלייה לארץ, אך הוא לא רצה לעזוב את חסידיו. בגטו עבד בשם בדוי בבית חרושת לנעליים של שולץ בהנהלתו של אברהם הנדל, כמו אדמו"רים אחרים.[5] בגטו המשיך לחזק את חסידיו, וגם שלח מכתבי חיזוק לחסידים ומקורבים בגטאות אחרים ועודדם ללמוד ולהתפלל. היה בגטו ורשה כשנתיים שבהם השתתף בחברה להלוויית המת כדי למנוע ביזיון לגופות המתים, דבר שהיה מצוי מאד בתנאי הגטו.
באלול תש"ב (1942) נתגלתה זהותו האמיתית, והגרמנים העלו אותו לאחת מהרכבות לטרבלינקה שבה נספה.
משפחתו
נישא לחנה בת מיכאל אורבך, נולדו להם חמישה-עשר ילדים. רובה הגדול של המשפחה נספה בשואה, כולל כל נכדיו. כולם נספו כנראה בטרבלינקה. ילדיו הידועים[6]:
- רבי אברהם חיים - שימש כאדמו"ר בחיי אביו באלכסנדר והוא האדמו"ר האחרון שהיה בעיר. נמלט מאימת הנאצים ללודז' ולאחר מכן לוורשה, ובה גם כיהן כאדמו"ר. כדי להינצל מגירוש להשמדה הועסק בחנות נעליים, אך בסופו של דבר גורש ונספה לטרבלינקה.
- הרב יחיאל - כיהן ברבנות מקוב מזובייצקי שבאזור ורשה, בזמן הכיבוש הנאצי בפולין היה בגטו ורשה. בפורים תש"ג היה אחד הרבנים שהסתתרו בבונקר בבית הרב שלמה אלימלך רבינוביץ מקרימולוב (באזור לודז').
- רבי יעקב בונם - כיהן כאדמו"ר בגטו ורשה, והיה מהרבנים שבפורים תש"ג הסתתרו בבונקר עם רבי שלמה אלימלך רבינוביץ מזאווירטשה (בנו של האדמו"ר מקרימילוב).
- הרב ירחמיאל ישראל יוסף - נישא לטובה חוה בת רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא שנפטרה באלכסנדר בתמוז תרצ"ט. ילדיהם: שרה רחל, רוזה אסתר, שמואל נתן דוד.
- רבי שמואל - כאחיו רבי אברהם חיים, כיהן גם הוא כאדמו"ר באלכסנדר.
- יעקב פנחס שרגא פייבל - בן הזקונים שנפטר כבחור בי"ג באדר תרצ"ח.[7]
- מרת רוזה מינדיל - נישאה לרב אלימלך שפירא, ראב"ד גלובנה, ובן הרב פישל שהיה ראב"ד בלוינה. ילדיהם: ירחמיאל יעקב שרגא ומלכה. כולם נספו.
- פייגה - נישאה לרב חיים אלתר באומגרטן. ילדיהם: חיה רוזה, מלכה ושמואל צבי. כולם נספו.
- מרת הינדה פרל - נישאה לרב יוסף הלוי הורוביץ-שטרנפלד, בן רבי ברוך קלמיש, הרבי מפילץ-חנצ'ין. ילדיהם: יחיאל, שמואל צבי ואסתר ברכה. כולם נספו.
- מרת אסתר מלכה - נישאה לרב יעקב יחזקאל הכהן רבינוביץ, בן רבי נתן נחום, הרבי מקרימילוב. ילדיהם: שמואל צבי ושרה יהודית. כולם נספו.
- מרת רחל - נישאה לרב מנחם מנדל הלברשטאם, בן הרב נחום, ראב"ד מאשציסק. ילדיהם: שמואל צבי, רוזה פייגה ושרה אסתר. רחל, בעלה וילדיהם נספו.
- מרת לאה - נישאה לרבי חיים הלוי הולשטוק, בן רבי יחזקאל, הרבי מאוסטרובצה. בנם: שמואל צבי. כולם נספו.
- מרת סימה - נישאה לרבי מסלונים שנספה בשואה, רבי שלמה דוד יהושע וינברג, בן רבי אברהם וינברג השני, ה"בית אברהם", שהיה האדמו"ר מסלונים לפניו. בתם: שרה אסתר. כולם נספו.
- מרת בריינדיל - נישאה לרב נפתלי צבי בורנשטיין, בן רבי שמואל בורנשטיין, הרבי מסוכטשוב. בנה: שמואל.
- דבורה הדסה.
כתביו
תורותיו של האדמו"ר רבי יצחק מנחם. ספרייתו של הרבי בפולין שבה היו כרכים רבים גדושים בשיחותיו, רשומים בכתב יד, אבדה בשואה. לאחר השואה, ליקט האדמו"ר רבי יהודה משה מפי החסידים את דברי התורה ששמעו מרבי יצחק מנחם, והוציא לאור את הספר עקידת יצחק.
לקריאה נוספת
- הרב יהודה מקובר (ראש ישיבת אלכסנדר בבני ברק), רועה נאמן - תולדות האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק" ותיאור של חצר אלכסנדר שבין שתי מלחמות העולם, "מכון זכר נפתלי", ירושלים תש"ן, עמ' 454, 464-463, 468 (ציטוט של חלק מהדברים בספר מופיע כאן).
- יהודה מקובר, 'רבי יצחק מנחם דנציגר אדמו"ר מאלכסנדר הי"ד', בית יעקב : ירחון לענייני חינוך, ספרות ומחשבה, אלול תשכ"ו, עמ' 21-20.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ו, בני ברק, תשמ"ח, עמ' פה-קיא.
- ד"ר יצחק אלפסי, החסידות, ספריית מעריב, ירושלים תשל"ז
- ד"ר יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ב - מדור ששי ועד לימינו, "מכון דעת יוסף", ירושלים תשנ"ח, עמ' 435.
כמו כן מופיעים אזכורים וביוגרפיות קצרות עליו בספרות על השואה וקהילות אירופה החריבות:
- אלכסנדר (על ידי לודז') (בעריכת נ' בלומנטל), "ארגון יוצאי אלכסנדר בישראל", תל אביב תשכ"ח, עמ' 33, 46, 49-48, 235, 247-243.
- דנוטה דומברוסקה ורחל גרוסבאום-פסטרנק, פנקס הקהילות : פולין : כרך ראשון - לודז' והגליל, יד ושם, ירושלים תשל"ו, עמ' 58-57.
- מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' 167.
- פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה בערכים עליו ועל בניו ר' אברהם חיים, ר' יחיאל, ר' יעקב ור' שמואל.
- הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק א', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשט"ז
- אנציקלופדיה שמע ישראל, חלק א', מכון "שמע ישראל", ירושלים תשנ"ז
- אסתר פרבשטין, בסתר רעם.[דרושה הבהרה]
- הלל זיידמן, אישים שהכרתי : דמויות מעבר קרוב במזרח אירופה, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל, עמ' 22.
- הלל זיידמן, יומן גיטו ווארשה, בהוצאת "אומה ומולדת", תל אביב תש"ו.
- הרב יהושע משה אהרונסון, עלי מרורות : יומנים, שו"ת, הגות - בשואה : פרקי חיים מרתקים של רב בישראל בשנים הרות גורל (תרגם לעברית: יהושע אייבשיץ, ההדירה: אסתר פרבשטין), בני ברק תשנ"ו, עמ' 343-342.
- הרב שמעון הוברבנד, קידוש השם : כתבים מימי השואה (מתוך ארכיון רינגלבלום בגיטו ורשה) (בעריכת נחמן בלומנטל ויוסף קרמיש), הוצאת "זכור", תל אביב תשכ"ט, עמ 253, 254, 255, 297-296
קישורים חיצוניים
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יצחק מנחם דאנציגער הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 23, באתר HebrewBooks
- על ר' יצחק מנחם מנדל דנציגר באתר "זכור"
- האדמו"ר מאלכסנדר, באתר "זכור"
- מידע על ר' יצחק מנחם מנדל דנציגר ומשפחתו באתר GENI
- מידע על שושלת חסידות אלכסנדר בפורום "אידישע וועלט" הכוללת רשימה של ילדים, חתנים וכלות של ר' יצחק מנחם מנדל
- תמונה של ר' יצחק מנחם מאלכסנדר באתר "זכור"
ספריו
- רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, עקידת יצחק, על התורה ומועדים, באתר היברובוקס
- רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, עקידת יצחק, על הגדה של פסח, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ דף עד של הרב דנציגר באתר יד ושם
- ^ ראה עוד על ישיבות בית ישראל בפורום אוצר החכמה[1]
- ^ בציריך ובכנסיה הגדולה, הצופה, 20 באוגוסט 1937
- ^ כתבת הנאצה על חסידי אלכסנדר והאדמו"ר באתר זכור - אמונה בימי השואה
- ^ אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: אברהם הנדל, באתר יד ושם
הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו ווארשה, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9-6, באתר היברובוקס - ^ בפורום היידי שבקישור החיצוני השלישי מופיעים אחד-עשר ילדים שמהם רק שני בנים: ר' ירחמיאל ישראל יוסף ויעקב פנחס שרגא פייבל. באתר GENI (הקישור החיצוני השני) מופיעים שלושה-עשר ילדים הכוללים ארבעה בנים שמהם השניים לעיל והנוספים הם ר' שמואל ור' אברהם חיים. בספר "רבנים שנספו בשואה" מופיעים ארבעה בנים שהם ר' אברהם חיים, הרב יחיאל, ר' יעקב בונם ור' שמואל.
- ^ הודפס לזכרו קונטרס שם עולם עם דברי תורתו והספדים עליו, מצורף לנהור שרגא, לודז תרצ"ח.
| הקודם: שמואל צבי דנציגר |
האדמו"ר מאלכסנדר | הבא: יהודה משה דנציגר |
