ישיבת סלבודקה (בני ברק)
 | |
| ישיבת סלבודקה בני ברק | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ליטאית חוג חזון איש |
| תקופת הפעילות | סיוון ה'תש"ז - 1947 – הווה |
| מייסדים |
הרב יצחק אייזיק שר הרב מרדכי שולמן |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה |
|
| משגיח |
|
| באחריות | |
| תלמידים | |
| 600 | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
| קואורדינטות | 32°05′25″N 34°49′43″E / 32.0902°N 34.8286°E |
ישיבת סלבודקה (סלבודקא) היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.
היסטוריה
הישיבה נוסדה בבני ברק לאחר מלחמת העולם השנייה, כהמשך לישיבת סלבודקה בליטא, חנוכת הבניין התקיימה בקיץ ה'תש"ז, 1947. מייסד הישיבה בבני ברק היה הרב יצחק אייזיק שר (חתנו של "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל), שלפני כן כיהן כראש הישיבה שבליטא. לצדו של הרב שר בהקמת הישיבה עמד חתנו, הרב מרדכי שולמן, שהיה ר"מ בישיבה בליטא.
קודם להקמת הישיבה בבני ברק סברו ראשי הישיבה להקימה מחדש בארצות הברית, שם היו רבים מבוגרי הישיבה. לאחר מכן הועלתה הצעה להקימה בזכרון יעקב, אך החזון איש עודד את הקמתה בבני ברק, כדי לחזק את הצביון החרדי של המושבה הצעירה, לצד ישיבת בית יוסף הוותיקה וישיבת פוניבז' שהוקמה שם שנתיים קודם.
את עלות הקמת מבנה הישיבה תרם רפאל ראבינס, שהכניס לתוכנית הבנייה פרטים ייחודיים: הבניין הוא בעל שמונה צלעות, התקרה נצבעה תכלת והורכבו בה גופי תאורה המדמים כוכבים נוצצים בשמים. פתרונות יקרים אפשרו המנעות מהצבת עמודי בטון מתחת המבנה, מלבד עמוד אחד במרכז הבניין שעוצב כמזרקת מים שסביבה בריכה. ראבינס עמד על כך שבבניין הפנימיה תוקם בריכת שחייה עבור התלמידים. עם השנים הופסקה הפעלת המזרקה והבריכה, תקרת המבנה נצבעה בלבן והמנורות המיוחדות לא הופעלו. מבנה הישיבה הושלם בשנת תשט"ו. המעבר לבניין החדש לא צוין באופן חגיגי. במשך השנים הורחב ההיכל באגף נוסף, ובשנת תשע"ט שופץ הבנין מחדש וחופה באבן בתרומת יששכר קנול.
בעת הקמת הישיבה למדו בה 3 תלמידים, בהם הרב נתן צבי שולמן בנו של הרב מרדכי שולמן ולימים ראש הישיבה בעצמו. הרב שר, שהיה בן למעלה משבעים, החל למסור בה שיעורים ושיחות מוסר והרב שולמן מסר שיעורים. החל משנת ה'תשי"א (1951) מסר בה שיעורים הרב יחזקאל אברמסקי. בשנים אלו כיהנו כר"מים גם הרב אליעזר פלצ'ינסקי וגיסו הרב אליעזר גולדשמידט. החזון איש, שהתגורר בסמוך לישיבה, סייע וייעץ לראשיה. עד שנת ה'תשנ"ד (1994) נמסרו השיעורים והשיחות בהיכל ביידיש.
לאחר פטירתו של הרב מרדכי שולמן בשנת ה'תשמ"ב (1982), מילאו את מקומו בראשות הישיבה בנו הרב נתן צבי שולמן וחתניו הרב עמרם זקס והרב משה הלל הירש. לאחר כשנה עזב הרב שולמן את הישיבה מסיבות שאינן ברורות, והקים עם קבוצת בחורים מצומצמת את ישיבת 'טיקטין' בירושלים שנסגרה כעבור תקופה קצרה, בתקופה זו מונו גם הרב ברוך רוזנברג והרב דב לנדו לראשי ישיבה.
לאחר פטירת הרב זקס, בשנת תשע"ג (2013), מילאו את מקומו בראשות הישיבה הרב יצחק שוורץ אשר החל במסירת שיעורים כלליים, ובנו הרב שמחה שמואל אשר עוסק בעיקר בעניינים מינהליים.
חלק ניכר של אנשי הצוות בישיבה, האחראים על ההשגחה ומוסרי השיעורים וכן הצוות הניהולי, משתייכים למשפחות ראשי הישיבה בעבר.
דרכה של הישיבה
דרך הלימוד בישיבה מתאפיינת בלימוד "סוגיות", כלומר הלימוד הוא לפי נושאים נבחרים במסכת בהיקף כולל ענינים המופיעים במסכתות אחרות, תוך שימת דגש על לימוד הראשונים בעיון עמוק רחב ויסודי, ולא לפי סדר הדפים כמקובל בשאר הישיבות.
רבים מתלמידי הישיבה נמנים עם "חוג חזון איש", וכן שנים מראשי הישיבה הרב דב לנדו והרב יצחק שוורץ ורבים מאנשי הצוות.
את קו הלימוד המאפיין חוג זה החדיר בישיבה רבי נתן צבי שולמן תלמידו של החזו"א, ולאחריו רבי עמרם זקס, וכיום הרב דב לנדו והרב יצחק שוורץ.
הרב משה הלל הירש, שלמד בארצות הברית בישיבתו של הרב אהרן קוטלר מלמד בדרך הישיבתית המקובלת (וכמוהו בעבר רבי ברוך רוזנברג).
חבורת בני חו"ל
בחורף ה'תשע"ט נפתח שיעור נוסף לבחורים חסידיים בני חו"ל. בראשות הרב מנחם קראוס, בשיעור לומדים כ-100 בחורים[1]. השיעור נמסר בשפת האידיש.
בני חו"ל מהווים קבוצה נפרדת, להם צוות נפרד, והם ישנים בפנימיה נפרדת (בנין חמדת ישראל) וכיום אף לומדים בבית מדרש נפרד משלהם [בהיכל הישי"ק לשעבר].
צוות הישיבה
- רבני הישיבה בעבר
- ראש הישיבה רבי אייזיק שר (תש"ז, 1947 - תשי"ב, 1952)
- ראש הישיבה רבי מרדכי שולמן (תשי"ב, 1952 - תשמ"ב, 1982)
- ראש הישיבה רבי יחזקאל אברמסקי (תשי"א בערך – תשל"ו)[2].
- ראש הישיבה רבי ברוך רוזנברג (תשמ"ב, 1982 - תשס"ד, 2004)
- ראש הישיבה רבי עמרם זקס (תשמ"ב, 1982 - תשע"ג, 2012)
- ראש הישיבה רבי נתן צבי שולמן (תשמ"ב, 1982 - תשמ"ט, 1989)
- משגיח הישיבה רבי משה טיקוצ'ינסקי (תש"ז, 1947 - תשמ"ח, 1988)
- משגיח הישיבה רבי אברהם פולק, ([תשמ"ח, 1988 - תשפ"ד, 2024)
- רבי מרדכי כהן מראשי הישיבה, נפטר ה'תשפ"א, 2020[3]
- רבי נחמן פלונצ'ק מראשי הישיבה, נפטר בכ"ב באדר ה'תשפ"ה
- ראשי הישיבה כיום
- הרב דב לנדו
- הרב משה הלל הירש (מתשמ"ב, 1982)
- הרב יצחק שורץ, חתנו של רבי עמרם זקס (מתשע"ג, 2013)
- מראשי הישיבה
- הרב שמחה שמואל זקס, בנו של רבי עמרם זקס
- הרב צבי גולדשטיין (רב קהילת סלבודקה באלעד)
- הרב יעקב דויטש
- הרב שמואל הוניגסברג, מחבר הספרים "באורי-סוגיות"
- הרב בן ציון חדש (חתנו של הרב משה הלל הירש)
- הרב ברוך אברהם פיינשטיין[4]
- הרב יצחק ארון איזרעאל (ר"מ לבני חו"ל)
- הרב אברהם קסמן (ר"מ לבני חו"ל)
- הרב מנחם קראוס (ר"מ לבני חו"ל)
- מנהל רוחני
- הרב יעקב דב יונגר
- משגיחים
- הרב אריה פוזן[5].
- הרב אברהם ישעיהו טורצין.
- הרב גבריאל הרציג.
- הרב יהודה לייב שץ.
מוסדות הקשורים לישיבה
- כולל אברכים (נקרא "כולל קובנא", על שם הכולל שייסד שם הרב יצחק אלחנן ספקטור). ראש הכולל הוא הרב חיים יצחק שולמן (בנו של הרב נתן צבי שולמן), הכולל מונה כ-300 אברכים. בין תלמידי הכולל בשנים הראשונות היו הרב משה שמואל שפירא.
- כולל דיינות "חמדת ישראל" בראשות הרב נחום גוטנטג המסונף לכולל המרכזי של הישיבה, וממוקם בבנין חמדת ישראל.
- כולל בהיכל הישיבה לאברכים צעירים בראשות הרב אברהם ישעיהו ויס.
- כולל אברכים באלעד בראשות הרב ברוך דונט.
- כולל אברכים בבית שמש בראשות הרב חזקיהו וויל.
- כולל אברכים במודיעין עילית בראשות הרב בנימין פוזן.
- "ישיבה לצעירים סלבודקא" בראשה עמד רבי אהרן זקס, עד לפטירתו בתשע"ז, וכיום בראשות בנו הרב ברוך מרדכי, בישיבה כ-120 בחורים. בשונה מישיבות קטנות אחרות, מתכונת הלימודים דומה יותר לישיבה גדולה, כאשר סדר ההכנה לשיעור מתקיים בבוקר והשיעור בצהריים. בעבר הישיבה לצעירים הייתה בתוך מבני הישיבה, בסוף שנת תשפ"א עברה הישיבה לצעירים לבניין חדש נפרד, הכולל את בית המדרש, חדרי השיעורים, חדר האוכל והפנימיה.
- ישיבה לצעירים "כנסת מרדכי" בקרית ספר, בראשות הרב יצחק כהנא, הוקמה בשנת תשע"ה על ידי ראש הישיבה הרב משה הלל הירש. הישיבה מונה כ-90 בחורים.
- ישיבה לצעירים בבית שמש בראשותה עומד הרב חזקיהו יוסף וויל מרבני הישיבה הגדולה, הוקמה באלול תשפ"ג.
קיימות קהילות של בוגרי הישיבה בבני ברק, אלעד, מודיעין עילית, ירושלים, עפולה, וגני איילון (אחיסמך), באלעד גם יש תלמוד תורה למשפחות הקהילה.
בוגרים בולטים
רשימת בוגרי הישיבה שיש עליהם ערך במכלול
קישורים חיצוניים
- הנחת אבן הפינה לישיבת סלובודקה בבני ברק, הצופה, 26 בדצמבר 1946
- עוד על החגיגה בישיבת סלובודקה, הצופה, 27 בדצמבר 1946
- "סלובודקה" - בבני ברק, הבוקר, 29 בדצמבר 1946
- ישיבת סלובודקה במרומי גבעת רוקח, בתוך: בית יעקב שבט תשכ"ב, באתר היברובוקס (כתבה מ: 1961–1962)
- שישים וחמש שנים ליסוד ישיבת סלבודקה בבני ברק, מוסף המבשר, גליון 166, תשע"ב, עמ' ט, באתר אוצר החכמה (כתבה מ: 2011–2012)
מצגת שיצאה לאור לכינוס בוגרים של ישיבת סלבודקה "לדורותם" שנערך בכ"ח תשרי תשפ"ג באולמי אווניו, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ↑ נכון לאלול תשפ"ד.
- ↑ מסר שיעור כללי אחת לשבוע אבל לא היה מעורב בניהול החינוכי
- ↑ אבל בישיבת סלבודקה: הגאון רבי מרדכי כהן זצ"ל הלך לעולמו באתר בחדרי חרדים
- ↑ בנו של הרב חיים פיינשטיין. על המינוי ראו: משה ויסברג, מינוי: הגאון הצעיר שהתמנה לר"מ בסלבודקה, באתר בחדרי חרדים, 23 בדצמבר 2017
- ↑ בנו של רבי יעקב ישראל פוזן.
ישיבת סלבודקה (בני ברק)34182319Q5255450