כפרת עוונות
כפרת עוונות היא חלק מתהליך החזרה בתשובה ותיקון המעשים, והיא באה לידי ביטוי בזמנים, במעשים, ובמאורעות, שיש בכוחם לנקות ולטהר את האדם מחטאיו, ולגרום לו להינצל מדין שמים על מעשיו הרעים.
ארבעה חילוקי כפרה
בדברי חז"ל[1] אנו מוצאים שהעוונות שצריכים כפרה מחולקים לארבעה סוגים, מהדרגה הנמוכה של חטאים שכפרתם פשוטה וקלה, ועד לדרגה הקשה ביותר שרק המוות מכפר עליהם:
- עבר על מצוות עשה, לדוגמא נמנע ממצוות הנחת תפילין, כאשר הוא חוזר בתשובה, מתכפר לו מיד.
- עבר על מצוות לא תעשה לדוגמא אכל שקצים ורמשים, גם לאחר שהוא חוזר בתשובה, עדין לא מתכפר לו עד שיגיע יום הכיפורים, ורק אז מתכפר לו העוון בשלמות.
- עבר על עוון שכרוך בו עונש כרת או עונש מיתות בית דין, כמו חילול שבת, אז בנוסף לתשובה ויום הכיפורים, צריכים לבא עליו ייסורים כדי למרק את נשמתו שיזכה לכפרה מושלמת.
- חטא בעוון חילול השם, ובכלל זה המבזה את התורה והגורם לרחק אחרים מן הדת, לא יוכל להגיע לכפרה כל ימי חייו, וגם לאחר חזרתו בתשובה והזדככותו בייסורים עדיין לא תושלם כפרתו אלא ביום מותו, ומיתתו היא שמכפרת עליו בשלמות.
בספרות חז"ל ובדברי הפוסקים מצאנו פתרונות נוספים שיש בכוחם לכפר גם בלא ייסורים ומוות, כמו תשובת המשקל, שפירושה לעסוק באופן חיובי בדבר שבו חטא באופן שלילי - לדוגמא: מי שנכשל בחילול השם, יעסוק בפעולות שמרבות בקידוש השם ובזה יתכפר לו בעודו בחיים, ולא יצטרך למות כדי לזכות לכפרת עוון חמור זה.
תשובה
ערך מורחב – תשובה
הבסיס היסודי לכפרת עוונות הוא הודאה בחטא (וידוי), הבעת חרטה עמוקה ועזיבת החטא, והיא מאפשרת לחוטא לשחזר את עברו ולתקן אותו:
כי לפי שורת הדין ממש, היה ראוי שהחוטא יענש מיד תיכף לחטאו בלי המתנה כלל, וגם שהעונש עצמו יהיה בחרון אף, כראוי למי שממרה פי הבורא יתברך שמו, ושלא יהיה תיקון לחטא כלל. כי הנה באמת, איך יתקן האדם את אשר עיות והחטא כבר נעשה?
אמנם, מדת הרחמים היא הנותנת הפך השלשה דברים שזכרנו: דהינו, שיתן זמן לחוטא ולא יכחד מן הארץ מיד כשחטא. ושהעונש עצמו לא יהיה עד לכלה. ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה. דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה ... ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו... יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו): וסר עונך וחטאתך תכפר.
— מסילת ישרים פרק ד'
יום הכיפורים
יום הכיפורים הוא יום מיוחד שנועד כדי לעסוק בעינוי הנפש ובתשובה כדי שהעוונות יכופרו.
על פי דעה אחת בחז"ל, יום הכיפורים מאופיין באווירה טהורה, שכוחה יפה לטהר את האדם, גם מבלי שהאדם ישוב בתשובה. "עיצומו של יום מכפר"[2], אך להלכה יום כיפור מכפר רק עם עשיית תשובה[3]. אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו אלא אם כן ביקש את מחילת חברו.[4]
בזמן שבית המקדש היה קיים - לא היה יום הכפורים מכפר על חטאים שחייבים עליהם קרבן. כמו כן נחלקו הדעות אם יום הכיפורים ותשובה מכפרים על עבירות חמורות, או שנדרשים גם ייסורים למרק את החטא.
ייסורים
כאשר אדם מקבל ייסורים באהבה זה מביא לו כפרת עוונות ומציל אותו שלא יצטרך להיענש משמים.
כי באמת כל היסורין בין בגוף ובין בממון, הוא הכל כפרה על העונות, כדי שלא יצטרך להתיסר לעתיד לבא, ששם העונש הוא הרבה יותר גדול וכדאיתא במדרש: יצחק תבע יסורין... אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך, דבר טוב אתה מבקש וממך אני מתחיל, שנאמר "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות":
— משנה ברורה סימן רכב ס"ק ד'
מוות
עצם המיתה מכפרת על חטאי האדם, אם שב עליהם. ופירש רבי משה מטראני שהכוונה שהקב"ה ממיתו מעט קודם זמנו, בזכות תשובתו, ועל ידי כן מתכפרים חטאיו[5].
ונחלקו האמוראים אם מיתת בית דין מכפרת רק על עבירות ששב עליהם בחייו או בעת מיתתו, או שהמיתה מכפרת אף בלא תשובה[6].
קרבנות
ערך מורחב – קרבן
בזמן בית המקדש ניתנה אפשרות לחוטא להביא קרבן כדי לכפר על חטאו, כמו למשל קרבן חטאת על חטאים חמורים שנעשו בשוגג, קרבן אשם על חטאי גזל שבועת שווא ומעילה, וחטאים נוספים שהתורה תיקנה עבורם הבאת קרבן אף אם נעשו במזיד.
זמנים ודרכים לכפרה
במעגל השנה נקבעו זמנים מיוחדים לכפרה, ולכן תיקנו לעסוק קודם לכן בתשובה, כדי לזכות לכפרה. בין המועדים לכפרה נמנים: יום שבת באמירת ויכולו[7], ראש חודש[8], חג השבועות על ידי קבלת התורה[9], ימי השובבי"ם בהם תיקנו המקובלים תיקונים מיוחדים לכפרת עוונות[10].
תיקוני תשובה
מלבד זמנים אלו, תיקנו המקובלים תיקוני תשובה שעל היחיד שנכשל בחטא לקבל עליו כפי כוחו[11]. בעבר הורו לחוטאים דרכי תשובה קשים של תעניות וסיגופים[12], אך כאשר נחלשו הדורות[13] תיקנו לפדות התעניות בצדקה[14].
דברים המכפרים על עוונות
בדברי חז"ל ובספרי הראשונים והאחרונים מובאים הרבה דברים המסוגלים לכפרת עוונות, והכוונה שכאשר האדם מתחרט וחוזר בתשובה, דברים אלו מנקים ומטהרים את נשמתו מהחטא, באופן שאחרי התשובה לא יצטרך להיענש בייסורים ומוות כדי לכפר לו, אלא תשובתו תתקבל מיד כאילו לא חטא כלל[15]. להלן חלק מהדברים:
לימוד התורה וגמילות חסדים[16]; שמירת שבת כהלכתה[17]; העונה אמן ויהא שמיה רבא בכל כוחו[18]; השתתפות בסעודת ברית[19] ובסעודת נישואים של בת תלמיד חכם לתלמיד חכם ובת כהן לכהן[20]; המעביר על מידותיו וסולח למי שפגע בו או חטא נגדו[21]; המתבייש בעבירה שעשה[22]; המתאבל ומוריד דמעות על אדם כשר שנפטר[23]; המאזין לחכם הדורש באגדה[24]; אמירת שירת הים בשמחה[25]; התבודדות[25]; השומע חרפתו ואינו משיב[26]; השתתפות בסעודת פדיון הבן נחשבת כתענית פ"ד תעניות[27].
כפרת עוונות (סלנג)
השימוש בביטוי "כפרת עוונות" נפוץ גם כדי להגדיר ולתאר שמשהו השתבש, כל אכזבה ומפח נפש מתוארים במילים "כפרת עוונות"
ייתכן שנעשה שימוש בסלנג זה גם כדי לתאר מקרים כואבים כ'אכזבה' מתוך כעס וטרוניה על הנהגת הבורא. אך על פי רוב השימוש הנפוץ במלים אלו נובע מהאמונה שכל מה שעובר על האדם הוא לטובה כדי לכפר לו על חטאיו.
כפרה (סלנג)
ערך מורחב – כפרה עליך
"כפרה" או "כפרה עליך" זה סלנג שמבטא חיבה, והפירוש במקור הוא, שהאדם אומר לחברו, אני כל כך אוהב אותך שאני מוכן להיות כפרה עליך, שאם חלילה צריך לבא עליך רעה אני מקבל את זה על עצמי, ואכן יש מן הפוסקים שכתבו לאסור להשתמש בביטוי זה משום שנחשב כ"מקלל את עצמו", וקללה אסורה אף על עצמו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כפרת עוונות, מאמרים בנושא באתר של דרשו
- כפרת עוונות הטובה ביותר באתר 'אור החיים'
- סגולות לכפרת עוונות באתר של 'מוסדות שמ"ע'
לקריאה נוספת
- "גם זו לטובה" בענין קבלת ייסורים באהבה לכפרת עוונות.
- "דרכי איש" עצות והדרכות לזכות לכפרת עוונות.
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי מסכת יומא דף פו.
- ↑ רבי יהודה הנשיא בתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ה עמוד ב' ובמסכת שבועות, דף י"ג עמוד א'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק א', הלכה ג'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ט'
- ↑ רבי משה מטראני, בית אלקים, פרק ה'.
- ↑ ראה מנחת חינוך, מצוה שס"ד
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ט' עמוד א'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ד', הלכה ח' ובמפרשים על הדף
- ↑ ראו: הרב יעקב ליינר, וזה לשונו - זמני התשובה, ירושלים תשע"ה, באתר אוצר החכמה
- ↑ תשובה ותיקונים - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א, באתר דורש ציון, ז' טבת תשפ"ה
- ↑ פ"ד תעניות לתיקון העוונות, באתר כסא רחמים
- ↑ הרב לוגאסי בספרו תקנת השב (עמ' 265) כתב: "ובהיות שכל גדולי הדורות שלאחר האר"י הורונו שבדור חלש כמונו אין ראוי לבעלי תשובה להרבות בתעניות וסגופים, אלא עיקר סור מרע ועשה טוב בתשובה בתפלה וצדקה... וראה מה שכתב הסטיפלר... ובכלל אין ראוי בזמננו לצום... כי מחליש הגוף והשכל, תוכל להיות בשבת במירון ולהתפלל שם בכוונה אבל לא לצום"
- ↑ לדוגמא הרמ"א בשולחן ערוך (של"ד סעיף כ"ז) כתב פדיון תענית על חילול שבת: "אם עבר וחילל צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי, ולא ישתה יין, ולא יאכל בשר, וייתן במקום חטאת י"ח פשיטים לצדקה. ואם ירצה לפדות התענית, ייתן בעד כל יום שנים עשר פשיטים לצדקה"
- ↑ ראה ב'בן יהוידע' על מסכת ברכות דף י"ב ועוד
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה' עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ח עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט עמוד ב'
- ↑ פרקי דרבי אליעזר, פרק כט.
- ↑ תוספות, מסכת פסחים, דף קי"ד עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ז עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ה עמוד ב'
- ↑ מדרש רבה קהלת פרשה ט' פסקה כ"ד
- ^ 25.0 25.1 רבי אלעזר אזכרי, ספר חרדים, פרק ע"ג
- ↑ רבי ישראל מאיר הכהן, שם עולם חלק א' פרק ג', מפרש שעל ידי זה מכפרים לו עוונותיו
- ↑ י. חיימזון, מהו המקור לכך שסעודת פדיון הבן נחשבת כפ"ד תעניות, באתר דרשו