פתיחת התפריט הראשי

המכלול β

שבועת שווא ושבועת שקר

עשרת הדיברות
אנוכי ה'
לא תעשה
לא תשא
זכור את
כבד את
לא תרצח
לא תנאף
לא תגנוב
לא תענה
לא תחמד

לֹא תִשָּׂא הוא מצוות לא תעשה והוא הדיבור השלישי מבין עשרת הדיברות, האוסר על שְׁבוּעַת שָׁוְא. המצווה אוסרת על כל שימוש בשמו של [[ה'] לבטלה. דוגמאות לשבועת שווא: להישבע על דבר שידוע לכל שאינו נכון, להישבע על דבר שידוע לכל שהוא נכון, להישבע לעשות דבר שאי אפשר לעשות אותו או להישבע לעבור על אחת ממצוות התורה.

איסור שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.

תוכן עניינים

מקור המצווה

מקור איסור שבועת שווא הוא בדיבר השלישי מתוך עשרת הדיברות (ספר שמות, פרק כ' פסוק ו'): "לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא".

מקור איסור שבועת שקר הוא בספר ויקרא (פרק י"ט פסוק י"ב): "וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר: וְחִלַּלְתָּ אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'".

טעמי המצווה

לפי ספר החינוך, הטעם לאיסורים אלו הוא לזכור את קיומו של ה' ולא להתייחס אליו בקלות ראש ולהישבע בשמו לשווא, או להישבע בשמו ולא לקיים. לדעת בעל ספר החינוך, "שבועה" פירושו שאדם מחליט לקיים דבר ולא לשנות אותו לעד כמו שה' קיים לעד ולא משתנה, ולכן אסור לבטל שבועה בשום אופן, רק בגלל חולשותיהם של בני האדם התורה מתירה להתיר נדר על פי כללי התרת נדרים, אבל באופן אחר עדיין אסור.

העונש, לפי התורה, של אדם שנשבע שבועת שווא או שבועת שקר בכוונה (במזיד) הוא מלקות. אדם שנשבע לשווא בשוגג פטור לגמרי מעונש, אך אדם שנשבע לשקר בטעות חייב בקורבן עולה ויורד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


ערך זה עוסק במצוות הבאות מתוך תרי"ג מצוות: שבועת שווא ו-שבועת שקר. להרחבה על אחת מהן בתרי"ג מצוות במניין ספר החינוך, לחצו עליה.
תרי"ג מצוות (ע"פ ספר החינוך)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.