לגליזציה של סמים קלים
לגליזציה של סמים קלים היא מתן אישור לשימוש, גידול ומכירה של סמים קלים, שהם חומרים פסיכו-אקטיביים המשפיעים על מצבו הפיזי והנפשי של האדם, לרוב מתוצרי צמח הקנאביס אולם יש הכוללים בהגדרה זו גם סמים סינתטיים מסוימים או מתאמפטמינים.
כחול - שימוש לא רפואי בקנאביס חוקי
צהוב - שימוש לא רפואי בקנאביס אינו פלילי
ורוד - שימוש לא רפואי בקנאביס מהווה עבירה פלילית אך האכיפה כנגד צרכני קנאביס נמוכה
אדום - שימוש לא רפואי בקנאביס מהווה עבירה פלילית והאכיפה גבוהה
אפור - לא ידועים נתונים
מדיניות
אמנת האומות המאוחדות נגד שימוש אסור במהלך תנועה בסמים נרקוטיים וחומרים פסיכוטרופיים משנת 1988 קבעה חובה על המדינות החותמות "לאמץ אמצעים ככל שיהיו נחוצים בכדי לקבוע עבירות פליליות על פי החוק המקומי שלהן" (סעיף 3, סעיף 1) את כל פעילויות הקשורות לייצור, מכירה, הובלה, הפצה וכו'. מהחומרים הכלולים ברשימות המוגבלות ביותר של האמנה היחידה לסמים נרקוטיים משנת 1961 ואמנה על חומרים פסיכוטרופיים משנת 1971. הפללה חלה גם על "גידול פרג אופיום, שיח קוקה או קנאביס לצורך ייצור תרופות נרקוטיות". האמנה מבדילה בין הכוונה לשימוש בתנועה לבין צריכה אישית, וקובעת שיש לראות את האחרונה גם כעבירה פלילית, אך "בכפוף לעקרונות החוקתיים ולמושגי היסוד של מערכת המשפט של המדינה" (סעיף 3, סעיף 2).[1]
מרכז המעקב האירופי לסמים ולהתמכרות לסמים (EMCDDA) מגדיר אי-הפללה כהסרת התנהלות או פעילות מתחום המשפט הפלילי, המסמל רק הקלה בסנקציה העונשית הקבועה בחוק. אי-הפללה חלה בדרך כלל על עבירות הקשורות לצריכת סמים ועשויה לכלול הטלת סנקציות מסוג אחר (מינהלי) או ביטול כל הסנקציות, חוקים אחרים (לא פליליים) מסדירים אז את ההתנהלות או הפעילות. המונח לגליזציה מתייחס להסרת כל העבירות הקשורות לסמים מהדין הפלילי, שימוש, החזקה, טיפוח, ייצור, מסחר וכו'.
תומכי ליגליזציה של סמים קלים מחזיקים בסיבות שונות לתמוך בליגליזציה, ויש להם הצעות מדיניות שונות. שתי העמדות הנפוצות ביותר הן לגליזציה של סמים קלים (או לגליזציה מחדש), ואי-הפללה של שימוש בסמים קלים.
לגליזציית סמים קלים
לגליזציה של סמים דורשת חזרה לעמדות שאפיינו את המצב טרם חקיקת חוק המזון הנקי והתרופות בשנת 1906 בארצות הברית, כאשר כמעט כל התרופות היו חוקיות. דבר זה ידרוש את ביטול האיסור הממשלתי על הפצה, מכירה ושימוש אישי בסמים המוגדרים אסורים כיום. הרעיונות המוצעים נעים בין לגליזציה מלאה שתסיר לחלוטין את כל סוגי הפיקוח הממשלתי, לצורות שונות של לגליזציה מוסדרת, שבהן סמים יהיו זמינים באופן חוקי, אך נתונים למרות מערכת פיקוח ממשלתית שתאכוף הגבלות כגון:
- תוויות חובה עם מינון ואזהרות רפואיות.
- מגבלות על פרסום.
- מגבלות גיל.
- הגבלות על הכמות הנרכשת בעסקה אחת.
- דרישות בטופס שבו יסופקו תרופות מסוימות.
- איסור מכירה לשיכורים.
- רישיונות משתמש מיוחדים לרכישת תרופות מסוימות.
- מסגרת קלינית אפשרית לצריכה של מספר תרופות היישר לווריד או צריכה מפוקחת.
במערכת הלגליזציה המפוקחת ככל הנראה יהיו מגבלות על תרופות שונות, תלוי בסיכון הנתפס שלהן, כך שאף על פי שחלק מהתרופות יימכרו ללא מרשם בבתי מרקחת או מפעלים מורשים אחרים, תרופות עם סיכון גדול יותר לפגיעה יכולות להיות זמינות למכירה בלבד במתחמים מורשים שבהם ניתן היה לפקח על השימוש ולהגיש טיפול רפואי במצב חירום. דוגמאות לתרופות עם רמות שונות של תפוצה מוסדרת ברוב המדינות כוללות: קפאין (קפה, תה), ניקוטין (טבק),[2] ואלכוהול (בירה, יין, משקאות חריפים).
לגליזציה מלאה מוצעת לעיתים קרובות על ידי קבוצות כגון ליברטריאנים המתנגדים לחוקי סמים על רקע מוסרי, ואילו לגליזציה מוסדרת מוצעת על ידי קבוצות כמו אכיפת החוק כנגד איסור המתנגדות לחוקי הסמים בטענה שהם אינם משיגים את יעדיהם המוצהרים ובמקום זאת מחמירים מאוד את הבעיות הקשורות לשימוש בתרופות אסורות, אך מכירים בכך שישנם נזקים הקשורים לתרופות אסורות כיום שיש למזער אותם. לא כל תומכי לגליזציה מחדש של סמים חולקים בהכרח מסגרת אתית משותפת, ואנשים עשויים לאמץ נקודת מבט זו מסיבות שונות. בפרט, העדפת לגליזציה של סמים אינה מרמזת על אישור השימוש בסמים.[3][4][5]
אי-הפללת שימוש בסמים קלים
אי-הפללה של שימוש בסמים דורש הפחתת שליטה ועונשים בהשוואה לחוקים הקיימים. תומכי הפחתת ההפללה של סמים תומכים בדרך כלל בשימוש בקנסות או בעונשים אחרים להחלפת תקופת המאסר, ולעיתים קרובות מציעים מערכות לפיה משתמשי סמים בלתי חוקיים שנתפסו ייקנסו, אך לא יקבלו רישום פלילי קבוע כתוצאה מכך. מאפיין מרכזי של אי-הפללה של סמים הוא מושג של הפחתת נזק.
אי-הפללה של סמים מהווה במובן מסוים תווך בין איסור ללגליזציה, והיא ספגה ביקורת על היותה "הגרועה ביותר משני העולמות", מכיוון שמכירת תרופות עדיין לא תהיה חוקית, ובכך תנציח את הבעיות הכרוכות בהשארת ייצור והפצת תרופות לידי העולם תחתון הפלילי, תוך שהוא גם לא מרתיע את השימוש בסמים לא חוקיים על ידי הסרת העונשים הפליליים שעלולים לגרום לאנשים מסוימים לבחור שלא להשתמש בסמים. עם זאת, ישנם רבים הטוענים כי אי-ההפללה של החזקת סמים תנתב את מיקומה של מערכת אכיפת החוק בכל מדינה בכדי להשקיע מאמצים רבים יותר במעצר סוחרים ועבריינים בעלי פרופיל גבוה, במקום לעצור עבריינים קלים אשר אינם נחשבים כמסוכנים לציבור.
בשנת 2001 החלה פורטוגל להתייחס לשימוש ולהחזקת כמויות קטנות של סמים כנושא של בריאות הציבור. במקום לכלוא את מי שנמצא ברשותם, הם מופנים לתוכנית טיפולים על ידי פאנל אזורי המורכב מעובדים סוציאליים, אנשי מקצוע בתחום הרפואה ומומחים לתרופות. מדיניות זו הקטינה גם את סכום הכסף שהממשלה הוציאה במלחמה בסמים ובכסף שהשקיע בהכלאת משתמשי הסמים. שיעורי ההדבקה ב-HIV ירדו גם מ-104.2 מקרים חדשים למיליון בשנת 2000 ל-4.2 מיליון בשנת 2015. "כפי שציין ארגון ה-"EMCDDA", ברחבי אירופה בעשורים האחרונים, חלה תנועה לכיוון גישה המבדילה בין התרופה לסוחר, הנחשב לפושע, ומשתמש בסמים, שנראה יותר כאדם חולה הזקוק לטיפול. שש מדינות באמריקה הלטינית עברו באופן דומה הפחתת עונשים הקשורים לשימוש בסמים והחזקה אישית. פורטוגל היא המדינה הראשונה שהפחיתה את ההחזקה בכמויות קטנות של סמים לתוצאות חיוביות בשנת 2001 וקבעה כי מי שנתפס עם כל סוג של סם בפורטוגל, אם זה לצריכה עצמית, לא ייכלא.[6]
כלכלה
ישנן השלכות כלכליות וחברתיות רבות של הפללת סמים. איסור מגביר את הפשיעה (גניבה, אלימות, שחיתות) ומחיר הסמים ומגביר את העוצמה.[7] במדינות מתפתחות רבות ייצור תרופות מציע דרך להימלט מעוני. הכלכלן היהודי-אמריקאי מילטון פרידמן העריך כי למעלה מ-10,000 מקרי מוות בשנה בארצות הברית נגרמים על ידי הפללה של סמים, ואם היו הופכים סמים לקורבנות תמימים חוקיים, כגון אלה שהופלו בירי, הם היו מפסיקים או מצטמצמים. חוסר היעילות הכלכלית וחוסר היעילות של התערבות ממשלתית כזו במניעת סחר בסמים זכו לביקורת חריפה מצד תומכי חופש עבור הסמים. המלחמה בסמים של ארצות הברית, שעוררה חקיקה בקרב כמה ממשלות מערביות אחרות, ספגה ביקורת שלילית גם מסיבות אלה.
מחירים וצריכה
חלק גדול מהדיונים סביב כלכלת הלגליזציה של סמים קלים בעולם מתרכז בצורת עקומת הביקוש לסמים לא חוקיים ורגישות הצרכנים לשינויים במחירי הסמים הבלתי חוקיים. תומכי הלגליזציה מניחים לעיתים קרובות שכמות הסמים הממכרים הנצרכת אינה מגיבה לשינויים במחיר. עם זאת, מחקרים על חומרים ממכרים, אך חוקיים, כמו אלכוהול וסיגריות, הראו שצריכה יכולה להיות תגובה לשינויים במחירים, אך מחקרים אחרים הובילו למגוון רחב של מסקנות.
עלויות נלוות
תומכי האיסור של סמים קלים טוענים כי ישנן השפעות חיצוניות שליליות רבות, או עלויות צד ג', הקשורות לצריכת סמים בלתי חוקיים. חיצוניות כמו אלימות, השפעות סביבתיות על שכונות, עלייה בסיכונים הבריאותיים ועלייה מוגברת. עלויות בריאות קשורות לעיתים קרובות לשוק התרופות הבלתי חוקי. המתנגדים לאיסור טוענים שרבים מאותם חיצוניים נוצרים על ידי מדיניות התרופות הנוכחית. הם מאמינים כי חלק ניכר מהאלימות הקשורה לסחר בסמים נובעת מהאופי הבלתי חוקי של סחר בסמים, שם אין סמכות מתווכת לפתור סכסוכים בדרכי שלום ובחוק. האופי הבלתי חוקי של השוק, משפיע גם על בריאות הצרכנים בכך שהוא מקשה על רכישת מזרקים, מה שמוביל לעיתים קרובות לחלוקת מחטים. הכלכלן הבולט מילטון פרידמן טוען כי איסור על שימוש בסמים קלים יוצר חיצוניות שלילית רבה כמו שיעורי כליאה מוגברים, טיפול תת-כרוני כאב, שחיתות, מאסר לא פרופורציונלי של אפרו אמריקאים, פגיעה במשתמשים, הרס ערים פנימיות ופגיעה במדינות זרות. תומכי הלגליזציה טוענים גם כי האיסור מפחית את איכות התרופות שנעשות, מה שמוביל לעיתים קרובות לפגיעה פיזית רבה יותר, כמו מנת יתר והרעלה בשוגג, למשתמשים בסמים. סטיבן ד'לויט ואיליאנה קוזימקו טוענים על הנושא כצפיפות בתי כלא כתופעת לוואי שלילית נוספת של המלחמה בסמים. הם מאמינים כי על ידי שליחת מספר כה גדול של עברייני סמים קלים לכלא, צמצמה המלחמה בסמים את שטח הכלא העומד לרשות עבריינים חמורים יותר. שיעור הכליאה המוגבר לא רק עולה לשלם יותר מיסים, אלא גם עלול להגביר את הפשיעה על ידי צפיפות עבריינים אלימים מתאי הכלא והחלפתם בעברייני סמים קלים.
עלויות ישירות
כלכלן באוניברסיטת הרווארד, ג'פרי מירון, העריך כי סיום המלחמה בסמים יוסיף כ-76.8 מיליארד דולר לכלכלת ארצות הברית רק בשנת 2010.[8] הוא מעריך כי הממשלה תחסוך 41.3 מיליארד דולר לאכיפת החוק והממשלה תרוויח הכנסות מיסים עד 46.7 מיליארד דולר.[9]
מאז שהמלחמה בסמים החלה תחת ניהולו של הנשיא ריצ'רד ניקסון, התקציב הפדרלי ללחימה בסמים גדל מ-100 מיליון דולר בשנת 1970 ל-15.1 מיליארד דולר בשנת 2010, עם עלות כוללת המוערכת בסמוך לטריליון דולר במשך 40 שנה. באותה פרק זמן נכלאו לפי הערכות כ-37 מיליון עברייני סמים לא אלימים, 121 מיליארד דולר הוצאו למעצר עבריינים אלה ו-450 מיליארד דולר עבור כליאתם.[10]
גודל שוק הסמים הבלתי חוקי
על פי נתוני 2013 ממשרד האומות המאוחדות לסמים ופשע (UNODC) והסוכנות האירופית למלחמה בפשע יורופול, הסחר השנתי בסמים שווה 435 מיליארד דולר בשנה.
היסטוריה
טיפוח, שימוש וסחר בסמים פסיכואקטיביים ואחרים התרחשו משחר הציוויליזציה. במאה העשרים הובילה ממשלת ארצות הברית זינוק מחודש משמעותי באיסור סמים בשם המלחמה בסמים. רק במאה ה-20 הממלכה המאוחדת וארצות הברית הוציאו קנאביס מחוץ לחוק. הבריטים יצאו למלחמה עם סין במאה ה-19 במה שנודע כמלחמת האופיום הראשונה והשנייה כדי להגן על סחרם היקר בסמים.
המוטיבציות שטענו תומכי חוקי איסור סמים בחברות שונות בתקופות שונות כללו שמירה על חוקי הדתות, טענות על אלימות מצד מיעוטים גזעיים ודאגות לבריאות הציבור. מי שאינו תומך בחקיקה נגד סמים נחשס כמי שמאפיין את המוטיבציות הללו כאי סובלנות דתית, גזענות ובריאות ציבורית.
תומכי ליגליזציה של סמים שונים מבקשים לבטל חוקים אלה מסיבות הנעות בין הגנות חירות מבוססות-זכויות פרט לבין טיעונים תוצאתיים נגד התוצאות הכלכליות והחברתיות של איסור סמים. החל מהמאה ה-20, נוצרו תנועות מאורגנות גדולות לביטול חוקי הסמים הקיימים ברחבי העולם. הקולניות ביותר מבין הקבוצות הללו קיימות במדינות דמוקרטיות ליברליות, ובדרך כלל מושכות אליהן תומכים ליברלים וליברטריאניים, אם כי הליגליזציה של הסמים עצמה היא נושא שאינו מפלגתי ועשויה להיות נתמכת על ידי חסידי כל אידאולוגיה.
הקמפיין נגד איסור אלכוהול הגיע לשיאו בתיקון העשרים ואחת לחוקת ארצות הברית המבטל את האיסור ב-5 בדצמבר 1933, כמו גם את הליגליזציה בקנדה, וחלקן אך לא את כל המדינות האחרות שאכפו את האיסור. עם זאת, חוקים רבים השולטים בשימוש באלכוהול ממשיכים להתקיים גם במדינות אלה.
התומכים הנוכחיים בליגליזציה של סמים מבקשים לבטל או לרכך את חוקי איסור הסמים, לרוב קנאביס אך כולל גם חומרים מבוקרים אחרים הקשורים לאופיאטים, חומרים ממריצים, פסיכדלים, דיסוציאטיביות, תרופות מרשם ואחרים.
לגליזציה ברחבי העולם
הולנד נחשבה ועדיין נחשבת לאחת המדינות הליברליות ביותר. האיסור על שימוש בכמה סמים הנחשבים "קלים" אינו נאכף, בשל מדיניות רשמית של העלמת עין, הולנד הייתה המדינה הראשונה בעידן המודרני באירופה בה נפתחו עסקים חוקיים העוסקים בסחר מורשה בסמים קלים לציבור הרחב, אותם בתי עסק (המכונים ״קופי שופס״) מהווים את אחת האטרקציות המוכרות בבירת הולנד, אמסטרדם. מדינה נוספת שבה נראה שאין מניעה חוקית לצרוך מוצרי קנאביס היא קוריאה הצפונית (יש על נושא זה מגוון של דיווחים סותרים, ההנחה הרווחת היא שמאז הקמתה לא עסקו שלטונות קוריאה הצפונית במרדף אחר צרכנים ומגדלים פרטיים של קנאביס ויש דיווחים כי בשווקים במדינה נמכרים פרחי קנאביס ללא פיקוח). ב-2013 אישר הפרלמנט באורוגוואי תוכנית חדשה להתמודדות עם הסחר הלא חוקי בקנאביס שכוללת ליגיליזציה לצד רגולציה מקיפה של הסחר בקנאביס בניסיון להעביר את השוק לשלטון המדינה, בכך הפכה אורוגוואי למדינה הריבונית הראשונה שמבצעת לגליזציה של סמים קלים באופן רשמי.
בשנים האחרונות, ממשלות במדינות ברחבי העולם נוקטות בגישות חדשות בנושא הסמים במדינות, כמו הפחתת ההחמרה בעונשים נגד המשתמשים בסמים והסברה וטיפולים למשתמשים בהם. מדינות כמו ארמניה, בלגיה, ג'מייקה, קולומביה, צ'ילה, צ'כיה, אסטוניה, פורטוגל, מקסיקו ועוד, אימצו מדיניות מסוימת של אי-הפללה (ביטול הענישה הפלילית). בשנת 2012 חלה התקדמות משמעותית לעבר הלגליזציה כאשר היא הגיעה באופן חוקי גם אל יבשת אמריקה. מנהיגי מדינות בדרום ומרכז אמריקה כמו קולומביה כבר הכריזו בפומבי על כוונתם לשנות את חוקי הסמים על אף התנגדותה של ארצות הברית בזמנו. עם זאת, בשנים האחרונות מספר הולך וגדל של מדינות בארצות הברית החלו לשנות את מדיניות הסמים שלהן. נכון לאפריל 2021 שימוש רפואי בקנאביס אושר ב-38 מדינות בארצות הברית (במתכונות שונות), 31 אישרו מדיניות של אי-הפללה (בתוספת איי הבתולה של ארצות הברית) ולגליזציה מלאה חוקית ב-17 מדינות.[11]
אסיה
ישראל
עד לשנת 2018, בחוק הישראלי לא היה כל הבדל בין סמים קלים (מריחואנה) לקשים, והענישה שנקבעה בחוק זה תקפה וזהה לשני סוגי הסמים. פירוט העונשים מופיע בפקודת הסמים המסוכנים, המגדירה אילו חומרים מוגדרים כסם ואסורים בשימוש במדינת ישראל. הפקודה לא הבחינה בין "סמים קלים" לבין "סמים קשים", כפי שנהוג לכנותם בשפה היומיומית, אלא מבחינה בין סוגי החומרה של העבירות המתבצעות בסמים. ב-2018 חוקק תיקון לפקודת הסמים המחריג שימושים חד פעמיים במריחואנה, וקובע שיהיו עבירות קנס.[12]
מפלגת עלה ירוק הוקמה ב-1998 על ידי בועז וכטל והייתה למפלגה הראשונה שרצה לכנסת והצהירה שתתמוך באי-הפללה של צרכני קנאביס, לפיה לא יואשם אדם ולא יירשם לו רישום פלילי על שימוש עצמי בסמים קלים. המפלגה רצה עד היום אך מעולם לא עברה את אחוז החסימה ונכנסה לכנסת. מדי פעם עולה נושא הלגליזציה לדיון ציבורי, וזוכה לתמיכה מצד המערכת הפוליטית. לדוגמה, במערכת הבחירות לכנסת העשרים הודה ינון מגל שהוא עישן סמים ותומך באי-הפללה של מעשני מריחואנה.[13]
היועץ המשפטי לממשלה קבע בשנת 2003 את מדיניות התביעה כלפי מי שעוברים על איסור החזקת סמים והשימוש העצמי בהם. בהנחיה צוינה ההתנגדות לאי-הפללה (דה-קרימינליזציה) של השימוש בסמים, אולם נקבעו הנחיות מקלות לטיפול בעבירות של אחזקת סמים לשימוש עצמי ושימוש עצמי של קטינים ובגירים. בינואר 2017, לאחר שוועדה מיוחדת בחנה את הנושא ובעקבות הלחץ הציבורי שנוצר, הודיע שר הפנים גלעד ארדן על שינוי מדיניות ההפללה של משתמשים בקנאביס לצריכה עצמית ועל מיקוד המאמץ בתחום ההסברה והחינוך.[14] למרות זאת, טלגראס, שירות אספקת הקנאביס הגדול בישראל, הפעיל כ-10,889 סוחרים פעילים ולמעלה ממאה אלף לקוחות.[15]
ביולי 2018 חוקקה הכנסת תיקון ל"פקודת הסמים המסוכנים", כהוראת שעה (שתוקפה לשלוש שנים), במסגרתה אזרח ישראלי בגיר (מעל גיל 18), שאינו בעל הרשעות קודמות, ואינו בשירות צבאי פעיל, שנתפס מחזיק או משתמש במריחואנה בכמות המוגדרת לשימוש עצמי, לא יועמד לדין פלילי, ויוכל לשלם קנס של 1,000 ש"ח בפעם הראשונה שנתפס, ו-2,000 ש"ח בפעם השנייה. לאור כך, לפחות לגבי שתי הפעמים הראשונות, מדובר במודל של אי-הפללה. תיקון זה לחוק נכנס לתוקף ב-1/4/2019.[12]
במערכת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הצלחתה בסקרים של מפלגת "זהות", שהודיעה כי תקדם לגליזציה של סמים קלים, הביאה להתייחסות של מפלגות נוספות לסוגיה זו, שנחשבה לשולית במערכות בחירות קודמות. התייחסות חיובית נכללה בדבריהם של ראש הממשלה נתניהו והשרים נפתלי בנט ומשה כחלון,[16] (תמר זנדברג ואבי גבאי תמכו בלגליזציה עוד לפני תחילתה של מערכת הבחירות).[17] לעומתם הביע בצלאל סמוטריץ' התנגדות נחרצת ללגליזציה.[18]
בחודש יוני 2020 אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק משותפת של חברי הכנסת שרן השכל ורם שפע, לפיה, בין היתר, תותר צריכת קנאביס ונשיאה של עד 15 גרם לשימוש עצמי לבגירים מגיל 21, וכן תותר פתיחת חנויות לממכר קנאביס ברישיון.[19] ביום ה-24 באותו החודש, עברו בקריאה טרומית הצעת החוק לאי-הפללת צרכני קנאביס (ברוב של 61 בעד מול 11 נגד) והחוק להסדרת שוק הקנאביס (ברוב של 53 בעד, 12 נגד ונמנע אחד).[20]
במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים וארבע במרץ 2021 מפלגות העבודה, מרצ, תקווה חדשה וכחול לבן חתמו על הסכם התחייבות לקידום לגליזצייה של סמים קלים בישראל הכולל אי-הפללה מלאה והסדרת שוק הקנאביס.[21][22][23] ב-20 במרץ הודיע יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד הודיע כי מפלגתו תומכת בלגליזציה במודל קולורדו.[24]
תאילנד
אף על פי שבתאילנד יש מדיניות קפדנית בנושא סמים, במאי 2018 אישר הקבינט טיוטת חקיקה המאפשרת מחקר נוסף על השפעות מריחואנה על אנשים. לפיכך, ארגון התרופות הממשלתי (GPO) הודיע כי יתחיל בקרוב בניסויים קליניים של מריחואנה כצעד ראשוני בייצור תרופות ממפעל זה. מחקרים רפואיים אלה נחשבים לנקודות ציון היסטוריות בתולדות תאילנד, מכיוון שמאז 1979, מריחואנה משמשת כתרופה והשימוש בה חוקי, אך אחסונה וייצורה אינו חוקי.[25] ב־9 בנובמבר 2018, האספה הלאומית של תאילנד הציעה רשמית לאפשר שימוש רפואי מורשה במריחואנה, ובכך להכשיר את מה שנחשב בעבר לסם מסוכן.
האספה הלאומית הגישה את תיקוניה למשרד הבריאות, שימקמו את המריחואנה והקרטום של הירקות בקטגוריה המאפשרת את החזקתם המורשית והפצתם בתנאים מוסדרים. המשרד בחן את התיקונים לפני ששלח אותם לקבינט, שהחזיר אותו לאספה הלאומית להצבעה סופית. תהליך זה הושלם ב-25 בדצמבר 2018.[26] לפיכך, תאילנד הפכה למדינה האסיאתית הראשונה שהפכה קנאביס רפואי לחוקי.[27] עם זאת, השינויים המוצעים לא איפשרו את שימושו למטרות פנאי. פעולות אלה נעשו בגלל העניין הגובר בשימוש במריחואנה ומרכיביה לטיפול במחלות מסוימות. תומכי הלגליזציה במדינה טוענים כי אם השוק יהפוך לחוקי בתאילנד, הוא עשוי לעלות את כלכלת המדינה בכ-5 מיליארד דולר עד שנת 2024.[28]
קוריאה הדרומית
קנאביס בקוריאה הדרומית אינו חוקי לשימוש פנאי. עם זאת, בנובמבר 2018 תוקן חוק בקרת הסמים הנרקוטים במדינה והשימוש בקנאביס רפואי הפך לחוקי, מה שהפך אותה למדינה הראשונה במזרח אסיה שמאפשרת לגליזציה של קנאביס רפואי.[29] קנאביס היה מקור בד לקוריאה עוד מימי קדם בקוריאה העתיקה, וכבר בשנות השלושים של המאה העשרים גדל הקנבוס בכל פרובינציה בקוריאה, במיוחד בדרום בו הוא גדל בצורה הטובה ביותר. בסוף שנות ה-50 גידלו בדרום קוריאה כ-9,000 דונם קנבוס.[30][31] כמו כן, בד הסמבה המסורתי ובדים בצבעי שנהב, היו עשויים מקנבוס. בשנות ה-60, השימוש בקנאביס הקוריאני עלה בצורה דרמטית עם השפעת תרבות ההיפים החוצה מבסיסי צבא של ארצות הברית בקוריאה. השימוש ב-"עשן שמח" החל לסמל מרדנות, וזמרים פופולריים רבים באותה תקופה החלו לעשן את העשב.
בינואר 2018 הציע נציג שין צ'אנג-היון, חבר האספה הלאומית של קוריאה הדרומית, הצעת חוק שתתקן את חוק בקרת הסמים ותאפשר לאנשים עם מצבים רפואיים ספציפיים להשתמש בקנאביס באישור משרד המזון ובטיחות הסמים.[32] התיקון המוצע התגבר על מכשול גדול מאוחר יותר ביולי, כאשר הוא זכה לתמיכת המשרד שאמר אז כי יאפשר טיפול בקנאבידיול, מרינול וסאטיקס למצבים הכוללים אפילפסיה, תסמיני HIV / איידס וטיפולים הקשורים לסרטן.[33] ב-23 בנובמבר 2018, אישרה האספה הלאומית את התיקונים לחוקי בקרת הסמים והקנאביס הרפואי אושר בחלקו.[34] מאמר של העיתון Korea Times משנת 2014 ציין כי ניתן לקנות קנאביס בקלות בדרום קוריאה על ידי פנייה לסוחרים באינטרנט. עיתונאי המאמר ציין כי על פי סוחרים, קנאביס נמכר במחיר של 30–50 דולר לגרם.[35]
לבנון
קנאביס בלבנון אינו חוקי לשימוש אישי, גם גידולו וסחרו אינם חוקיים, אך חוקי לשימוש רפואי. כמויות גדולות של קנאביס גדלים בתוך המדינה, במיוחד בעמק בקאע, ונצרכים לשימוש אישי באופן פרטי. ייצור חשיש נאסר בלבנון בשנת 1926, בתקופת המנדט הצרפתי של סוריה ולבנון.[36][37] עם זאת, תעשיית הקנאביס פרחה במהלך הכאוס של מלחמת האזרחים הלבנונית בת ה-15 השנים (1975–1990).[38]
עד שנת 2001 העוני לחץ על חקלאים רבים לחזור לגדל קנאביס. בשנת 2002, הייצור הגיע ל-37,000 דונם, כפול מזה שהיה בשנה שקדמה לה.[39] בהמשך פרחו חוות קנאביס במהלך מלחמת האזרחים בסוריה החל משנת 2011, מכיוון שהממשלה דאגה יותר לנושאי ביטחון וזנחה את הנושא.[40][41]
בשנת 2018, דובר הפרלמנט, נביה ברי, הצהיר כי "הפרלמנט הלבנוני נערך ללמוד ולאמץ את החקיקה הדרושה לחקיקת גידול קנאביס וייצורו לשימושים רפואיים בדרך של מדינות רבות באירופה וכמה ממדינות ארצות הברית".[42] כפי שאמר לשגרירת ארצות הברית בלבנון אליזבת ריצ'רד על פי סוכנות הידיעות הרשמית של לבנון.[43] הודעה זו הגיעה לאחר פרסום מחקר של חמש שנים שערך התאגיד מקינזי ושות' להגברת הפיתוח הכלכלי. כמדינה עם החוב השלישי בגובהו בעולם, תומכי הלגליזציה טענו כי טיפוח תעשיית המריחואנה יכול לסייע רבות ברפורמה חדשה בכלכלת המדינה.[44] באפריל 2020 העביר הפרלמנט חוק המתיר לגידול קנאביס לשימוש רפואי ובכך, לבנון הפכה למדינה הערבית הראשונה שעושה זאת.[45][46] גידול של קנבוס לא פסיכואקטיבי נעשה גם כן לחוקי.[47]
פקיסטן
קנאביס בפקיסטן אינו חוקי לשימוש פנאי, אם כי מאז ספטמבר 2020, ניתן להשתמש בתמציות של קנאביס לשימוש תעשייתי ורפואי.[48][49] קנאביס נצרך באופן נרחב במדינה כג'אראס ובאנג.
לפני השפעת ממשלות הממלכה המאוחדת וארצות הברית בזמנו, נעשה שימוש נרחב בקנאביס במרכז אסיה באופן רפואי, כמצרך מרכזי, לטקסטיל ולהשפעות פסיכוטרופיות.[50] בספר ה-"אתארוובדה" קנאביס אף הוגדר כאחד מחמישה צמחים קדושים ורבים האמינו כי מלאך שומר קיים בתוכו.
אכיפת חוקים נגד סמים קשים עומדת בראש סדר העדיפויות בפקיסטן, בעוד שלעיתים קרובות מתעלמים מהשימוש האישי בקנאביס.[51] הדבר נכון במיוחד באזורים שבטיים שונים בפקיסטן, בהם לעיתים קנאביס נמכר בשווקים ציבוריים.[52][53] בספטמבר 2020, הממשלה הפדרלית של פקיסטן אישרה לגליזציה של ייצור קנבוס. החלטה זו הגיעה לאחר הבנת העובדה כי במדינה יש שפע טבעי של קנאביס ויתר על כן, כי היא יכולה להרוויח יותר ממיליארד דולר ממוצריו ולהגביר את כלכלתה. לאחר שקיבל מעמד חוקי ונכנס לבדיקה ממשלתית, החל לשמש לייצור מוצרים כגון שמן CBD, זרעי קנבוס, מוצרים רפואיים ומוצרים תעשייתיים. על פי דו"ח משנת 2013, כ-6.4 מיליון אנשים בפקיסטן צורכים קנאביס.[54]
טורקיה
קנאביס בטורקיה אינו חוקי לשימוש פנאי, אך מותר למטרות רפואיות ומדעיות מוגבלות. בשנת 2016 אושרה חקיקה לאפשר שימוש בתרופות קנבינואידים תת-לשוניות לשימוש במרשם רופא. השימוש בקנאביס צמחי שלם נותר בלתי חוקי.[55] טיפוח מריחואנה חוקי ב-19 מחוזות במדינה למטרות רפואיות ומדעיות. עם זאת, באישור זה הוא יכול להתנהל גם במחוזות אחרים.[56] בשנת 2019, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הזכיר כי טורקיה עשויה לגדל קנבוס תעשייתי, ובו אמר: "אני קורא לעמי, בואו נתחיל בתהליך גידול קנבוס תעשייתי. נראה כי לקנבוס התעשייתי יתרונות רבים ושונים באזורים שונים רבים".[57]
אפגניסטן
קנאביס באפגניסטן אינו חוקי. עם זאת, טופח במשך מאות שנים וחווה הפרעה מועטה יחסית עד שנות השבעים, כאשר לאחר מכן הוא הפך לנושא הן בפוליטיקה הבינלאומית והן במימון סדרת המלחמות שהתרחשה באפגניסטן במשך ארבעים שנה.
בשנת 2010 דיווח ארגון האומות המאוחדות כי אפגניסטן היא יצרנית הקנאביס המובילה בעולם.[58]
אינדיקציה לקנאביס היא ילידת אפגניסטן, כאשר קנאביס סאטיבה מקורו גם במרכז אסיה וככל הנראה כל זני הקנאביס הקיימים מקורם במדינה.[59] נוסף לכך קיים בה מנהג צריכה הכולל אכילת מלון יחד עם חשיש, שנאמר כי הוא מגביר את התחושה ומפחית את תופעות הלוואי השליליות.[60]
בנגלדש
גידול, הובלה, מכירה, רכישה והחזקה של כל סוגי הקנאביס בלתי חוקיים בבנגלדש מאז סוף שנות השמונים, אך מאמצי האכיפה הם רופפים והסם ממשיך להיות פופולרי שם. באופן מסורתי נעשה שימוש בקנאביס ובאופיום על ידי תושבי בנגלדש. מדי שנה מתקיים פסטיבל בקושטיה לזכרו של זמר הפולק המנוח פקיר ללון שאה. אנשים רבים מתאספים מדי שנה בפסטיבל הכוללים גם מערביים ואנשים ממערב הודו. ניתן לראות כי בתקופת הפסטיבל אנשים שרים מוזיקה עממית בנגלית ומעשנים מריחואנה מתוך צ'ילום בחופשיות. כל האמצעים הללו הם עבור הרגשת החיבור זה לזה מבחינה רוחנית וזיכרון בללון השאה הגדול דרך המוזיקה.
בתקופת הפסטיבל נסבלת צריכת מריחואנה והאכיפה מספקת הגנה על הפסטיבל.[61]
קמבודיה
קנאביס בקמבודיה אינו חוקי אך איסורו נאכף באופורטוניסטית.[62][63][64] מסעדות "שמחות" רבות הממוקמות בפנום פן, בסיאם ריפ ובסיהאנוקוויל מציעות בפומבי אוכל מבושל עם מריחואנה, או כקישוט צדדי. הקנאביס גדל באופן מסורתי בקמבודיה והוא מרכיב נפוץ במזון.
בשנת 1961, בהתאם לאמנה היחידה בנושא הסמים, שימוש בקנאביס נותר בלתי חוקי מבחינה טכנית אך החוק לא אוכף, ומריחואנה נמכרה בגלוי. היא נמכרת בגלוי בשווקים, מסעדות וברים כיום. "פיצה שמחה" הוא המונח לפיצה חדירת קנאביס הנמכרת לעיתים קרובות במסעדות ברחבי קמבודיה. בקרב קמבודיאים מזון עם קנאביס נתפס כמשהו שאנשים מבוגרים משתמשים בו ואינו פופולרי בקרב בני הנוער.[65] באזורים תיירותיים "פיצה שמחה" נמכרת בדרך כלל יותר בגלל הפופולריות שלה בקרב המטיילים.[66]
סרי לנקה
קנאביס בסרי לנקה נמכר באופן חוקי דרך חנויות צמחי מרפא באיורוודה, וניתן להשתמש בו למטרות רפואיות ומדעיות אם ניתן לו רישיון מטעם משרד הבריאות.[67]
ההערכה היא כי ישנם כיום כ-600,000 משתמשים בקנאביס הנוטים להגיע משכבה חברתית-כלכלית גבוהה יותר.[68] הקנאביס ממלא תפקיד מרכזי בתרבות המסורתית של האי, עם השמות הסינהליים או הסנסקריטים הספציפיים ויראפאטי ("עלים גיבורים"), קפטה ("קליל"), אננדה ("אושר"), המעידים על תכונותיו השונות, כגון גרימת אופוריה והגברת האנרגיה. ב-2008 ביקש שר הרפואה לגליזציה מוגבלת של קנאביס למטרות רפואיות. בעל התפקיד החדש בשנת 2013 הציע גם הוא לתקן את חוק האיורוודה בכדי להכיר בערך הקנאביס. ב-2017 הודיעה המדינה על כוונתה ליצור מטע חשיש בן 400 דונם ליד אינגריה, לספק קנאביס למטפלים באיורוודה ולייצוא תרופות קנאביס לארצות הברית.[69]
נפאל
בשנת 1973 ביטלה נפאל את הרישיונות של כל חנויות הקנאביס, הסוחרים והחקלאים. עם זאת, טיפוח ושימוש אישי לא הושפעו, והסחר בקנאביס נמשך שלא כדין וההפסד של 100,000 דולר בהכנסות הממשלה גרם לשיבוש.[70]
במדינה קיים מנהג של שימוש בזרעי קנאביס גם בהכנת חמוצים הנקראים, bhang ko achar" (האנג קו עכר"), זרעים המיובשים נטחנים ומעורבבים עם איילו (תפוח אדמה). מנהג זה נפוץ באזורים הררים כגון קטמנדו ופוקארה. קנאביס נחשב כמתנתו של האל ההינדי, שיווה, ונחשב כמנחה קדושה בחגיגות הפסטיבל מהא שיוורטרי. לפיכך בתקופת הפסטיבל שימושו חוקי ואינו נאכף.[71] חבר הפרלמנט מהמפלגה הקומוניסטית, בירודה חטיוואדה, לצד 47 מחוקקי מפלגות אחרות הגישו הצעה בפרלמנט בינואר 2020 בקריאה ללגליזציה של קנאביס.[72]
הפיליפינים
בעוד שבפיליפינים קנאביס נותר בלתי חוקי באופן נרחב כולל שימוש רפואי, אנשים הסובלים ממחלה קשה או סופנית רשאיים להגיש בקשה להיתר של רשות המזון והתרופות עבור סמים שאינם רשומים בפיליפינים, כולל אלה המכילים קנאביס. מאז החל מתן האישורים בשנת 1992, הוגשה בקשה אחת בלבד לבקש הסכמה לשימוש בשמן קנאביס החל מדצמבר 2018.[73] במדינה קיימת עמותה פרו-רפואית למריחואנה הנקראת הארגון הפיליפיני לרפורמה בחוקי מריחואנה (PORMAL) המבקשת לערער על החוק על מנת להכשיר את השימוש בו.[74] הנשיא רודריגו דוטרטה אמר במהלך מערכת הבחירות שלו כי הוא תומך בקנאביס רפואי, אך כי הוא ישאיר כל החלטה למחלקת הממשלה הדואגת.[75]
בשנת 2014 הוגשה הצעת חוק בקונגרס הפיליפיני כדי להכשיר את השימוש בקנאביס רפואי.[76] אחת ממחברות הצעת החוק, לאה פקיז, אמרה כי "בשלב הזה, יש לנו פיליפינים שזקוקים לטיפול, עלינו לתת להם טיפול רחום - את הקנאביס הרפואי הזה. יש הרבה תרופות, אבל הן יקרות".[77] אולם, הצעת החוק לא התקבלה בסופו של דבר במהלך הקונגרס ה-16. הצעת החוק הוגשה שוב במהלך הקונגרס ה-17 ונמצאת כעת במשאל עם.[78]
לאוס
קנאביס זמין באופן נרחב בלאוס למרות מעמדו הבלתי חוקי. במיוחד באזור התיירותי של ואנג ויינג, קנאביס נמכר בגלוי על ידי ברים כ-"ניצן מריחואנה" או כ-"פיצה שמחה".[79] בחלק מהמסעדות קיים תפריט "שמח" בו הלקוחות יכולים לקבל מגוון מאכלים חדורי קנאביס, ולעיתים יחד עם מוצרי "קסם" המכילים פטריות פסיכדליות. בגלל פתיחותו של ואנג ווינג כלפי קנאביס, פטריות פסיכדליות ואופיום, הוא הפך ליעד תיירותי מפורסם.[80]
קוריאה הצפונית
מעמדו של הקנאביס בצפון קוריאה אינו ברור בגלל היעדר מקורות העומדים לרשות העולם החיצון. יש משקיפים שאומרים כי קנאביס הוא חוקי למעשה בצפון קוריאה, או לפחות נסבל, בעוד שאחרים טוענים שמדובר בחוסר הבנה ושהסם אינו חוקי.
בשנת 2013, בהסתמך על מקורות של אתרי החדשות "NK News" ו-"Reddit", דיווח הערוץ "Vice News" כי קנאביס קיים בשימוש נרחב וסובלני בצפון קוריאה, מעושן כ-"טבק עלים" על ידי המעמדות הנמוכים כאלטרנטיבה זולה לסיגריות ולהרגעה לאחר יום עבודה.[81] על פי הרשת החברתית "MassRoots", זה הוא מצב די מקובל שצפון קוריאנים מגדלים קנאביס משלהם, או קוצרים צמחי מריחואנה שגדלים ברחבי המדינה.[82] עם זאת, תשובת העיתונאית קיגן המילטון במאמר בעיתון הגרדיאן משנת 2014 ביקשה להפריך את השמועות. היא ציטטה את מתיו רייכל מ-"פרויקט פיונגיאנג" המציין כי "טבק העלים" הקרוי בשם "Ipdambae" הוא למעשה תערובת של עשבי תיבול וטבק, הדומה באופן שטחי לקנאביס אך לא קשור אליו. קנאביס מטופח באופן תעשייתי, אך בצורה של קנבוס בעל אחוזי THC נמוכים, בעוד שיש אנשים שעשויים לטפח כמויות אישיות של קנאביס פסיכואקטיבי, אך השימוש בו עדיין אינו חוקי אם כי סביר להניח שהוא לא ייענש בחומרה.[83] שגריר שוודיה בצפון קוריאה דיווח לסוכנות הידיעות "ssociated Press" בשנת 2017 כי "לא צריך להיות בספק כי סמים, כולל מריחואנה, אינם חוקיים כאן. אי אפשר לקנות אותם באופן חוקי וזו תהיה עבירה פלילית לעשן אותם".[84]
הודו
קנביס בהודו ידוע כי נעשה בו שימוש לפחות כ-2000 שנה לפני הספירה. בחברה ההודית, המונחים הנפוצים להכנת קנאביס כוללים צ'אראס (שרף), גנג'ה (פרח) ובנג' (זרעים ועלים), כאשר המשקאות ההודים, כמו באנג לאסי ובאנגה תנדאי העשויים מבאנג הם אחד השימושים החוקיים הנפוצים ביותר. מחקר שנערך בשנת 2019 על ידי המכונים למדעי הרפואה של כל הודו דיווח כי 7.2 מיליון הודים צרכו קנאביס בשנה האחרונה.[85] גידול קנאביס למטרות תעשייתיות כמו הכנת קנבוס תעשייתי או לשימוש גנני הוא חוקי במדינה. המדיניות הלאומית בנושא תרופות נרקוטיות וחומרים פסיכוטרופיים מכירה בקנאביס כמקור לביומסה, סיבים ושמן בעל ערך רב. ממשלת הודו מעודדת מחקר וגידול של קנאביס עם תוכן THC נמוך.[86] בתור באנג, קנאביס עדיין פופולרי בהודו.[87] הוא מעורבב גם ב-"ת'נדאי", תכשיר דמוי מילקשייק ונצרך כמזון צמחוני הקרוי "פרסאדה" של האל שיווה, והוא פופולרי במיוחד בין תקופת המהא שיוורטרי להולי (פברואר – מרץ).[88] סופים הודים מוסלמים מציבים את רוחו של ח'ידר בתוך צמח הקנאביס, וצורכים אותה בבאנג.
בשנת 2015 הופיעו המאמצים המאורגנים הראשונים להכשיר מחדש את הקנאביס בהודו, עם קיום כנסי מריחואנה רפואיים בבנגלור, פונה, מומבאי ודלהי על ידי תנועת הלגליזציה הגדולה של הודו.[89] מאמרים ותוכניות רבות בתקשורת הפופולרית החלו להופיע גם כדוחפים לשינוי חוקי הקנאביס.[90] במרץ 2015 הצהיר חבר הפרלמנט סאתפתיה טאתאגאטה של לוק סבהה כי הוא תומך בלגליזציה של קנאביס והודה כי צרך את הסם מספר פעמים כשהיה במכללה. בהמשך חזר על הערותיו בטלוויזיה ובמהלך ראיונות בתקשורת.[91][92][93] בנובמבר 2015 אוטראקהאנד הכשירה גידול קנאביס למטרות תעשייתיות.[94] ב-2 בנובמבר 2016 הודיע חבר הפרלמנט של לוק סבהא, דרמביר גנדי, כי קיבל אישור מהפרלמנט להגיש הצעת חוק פרטית המבקשת לתיקון של החוק כדי לאפשר אספקה חוקית, מוסדרת ומפוקחת רפואית של חומרים משכרים "לא סינתטיים", כולל קנאביס ואופיום.[95] ביולי 2017 הציע השר לאיחוד התפתחות נשים וילדים, מנקה גנדי, לגליזציה של מריחואנה רפואית בנימוק שהיא תפחית את השימוש בסמים ותסייע לחולי סרטן בפגישתו השנייה של קבוצת השרים לבחינת טיוטת הערת הממשלה כלפי מדיניות הפחתת הביקוש לסמים.[96] כשבוע לאחר הצהרתו, ממשלת האיחוד הוציאה למועצה למחקר מדעי ותעשייתי (CSIR) את הרישיון הראשון אי פעם לגידול קנאביס למטרות מחקר, בשיתוף פעולה עם חברת קנבוס בומביי (BOHECO).[97]
בדצמבר 2017, ויקי וורורה, מייסד תנועת הלגליזציה הגדולה של הודו, כתב מכתב גלוי לראש הממשלה נרנדרה מודי ולכל חברי הפרלמנט הדוגל בצורך הדחוף להכשיר גידול קנאביס וקנבוס לשימוש רפואי ותעשייתי.[98] בפברואר 2018 שלח משרד ראש הממשלה הודעה למשרד הבריאות ורווחת המשפחה המורה למשרד לבחון את היתרונות הפוטנציאליים הכרוכים בקנאביס ולהוציא תגובה למכתב.[99] מנכ"ל פאטנג'אלי איורווד, בלקרישנה, הצהיר באותו החודש כי חברתו החלה לחקור את היתרונות של קנאביס ותמציותיו במתקן המחקר והפיתוח שלה בהרידוואר, לשימוש בתרופות החברה ובמוצרים אחרים.[100]
ביולי 2019, בית המשפט העליון בדלהי הסכים לדון בעתירה שהוגשה על ידי התנועה למען הגליזציה, וערער על איסור הקנאביס בחוק. תביעת האינטרס הציבורי טוענת כי הגדרת קנאביס עם סמים כימים אחרים במסגרת החוק היא "שרירותית, לא מדעית ולא סבירה".[101] שרת החוק של מאדהיה פרדש, פ.צ. שארמה, הצהירה בנובמבר 2019 כי המדינה שוקלת להכשיר לגידול קנאביס למטרות רפואיות ותעשייתיות.[102] הודו הצביעה בעד הסרת קנאביס ושרף הקנאביס מתוספת IV של האמנה בנושא סמים נרקוטיים משנת 1961 בוועדת האו"ם לסמים נרקוטיים (CND) בדצמבר 2020. ההחלטה התקבלה עם 27 מדינות חברות שהצביעו בעד, 25 נגד, והימנעות אחת.[103]
השר הראשי של מניפור, נ'בירן סינג, הודיע לאספת המדינה בפברואר 2020 כי ממשלתו שוקלת להכשיר לגידול קנאביס למטרות רפואיות ותעשייתיות. במרץ 2021 אמר השר הראשי של הימאצ'ל פרדש, ג'אי ראם ת'אקור, כי ממשלת המדינה מגיעה למדיניות המאפשרת גידול מבוקר של קנבוס או קנאביס במדינה. המוטיבציה העומדת מאחורי שינוי זה היא דיווחה לחיזוק הכלכלה המקומית.[104][105] באותו החודש הודיעה ממשלת טריפורה כי תקים פאנל מומחים לבחינת כדאיות לגליזציה של גידול קנאביס. מרפאת הקנאביס הרפואי הראשונה בהודו נפתחה בקורמנגלה, בנגלור בפברואר 2020 והחלה למכור טבליות ושמנים חדורי קנאביס תחת המותג "Vedi Herbals".[106][107] מחקר של חברת הנתונים הגרמנית "ABCD" מצא כי ניו דלהי ומומבאי היו הערים ה-3 וה-6 בגודלות קנאביס בעולם בשנת 2018, וצרכו כ-38.2 ו-32.4 טון קנאביס בהתאמה.[108] בנוסף, ישנן עדויות לכך שנקסליטים משקיעים בייצור לא חוקי של קנאביס בחלקים מסוימים בהודו.[109]
אירופה
צ'כיה
בינואר 1999 נכנס לתוקף תיקון של החוק הפלילי, שהיווה צורך בכדי להתאים את כללי הסמים הצ'כיים לאמנה היחידה בנושא סמים, והפליל את החזקת "כמות גדולה מזו הקטנה" גם לשימוש אישי ואילו החזקת סכומים קטנים לשימוש אישי הפכה לעוון. הנוהג השיפוטי הגיע למסקנה כי "הכמות הגדולה מקטנה" חייבת להיות גדולה פי חמישה עד עשרה (תלוי בסם) מאשר מנה בודדת רגילה של צרכן ממוצע.
בדצמבר 2009 אימצה ממשלת צ'כיה את תקנה שנכנסה לתוקף בינואר 2010, וקבעה מה המשמעות של "סכום גדול מקטן" לפי החוק הפלילי, תוך השתלטות למעשה על הסכומים שהוקמו כבר על ידי הנוהג השיפוטי הקודם. על פי התקנה, אדם יכול להחזיק עד 15 גרם מריחואנה או 1.5 גרם הרואין מבלי להתמודד עם אישומים פליליים. סכומים אלה היו גבוהים יותר (לעיתים קרובות פעמים רבות) מאשר בכל מדינה אירופית אחרת, מה שהפך את צ'כיה למדינה הליברלית ביותר באיחוד האירופי בכל הנוגע ללגליזציה של סמים, מלבד פורטוגל.[110] בצ'כיה יש גם את השכיחות הגבוהה ביותר של השימוש בקנאביס בשנים האחרונות בקרב צעירים (15–34) (18.5% בשנת 2012) בקרב 30 המחוזות המדווחים ל-"EMCDDA" - המרכז לפיקוח אירופי לסמים ולהתמכרויות לסמים.
על פי התקנה מספר 467/2009 קול, החזקת הסכומים הבאים או פחות של סמים אסורים הייתה נחשבת קטנה יותר מזו הגדולה לעניין החוק הפלילי והיה צריך להתייחס אליה כאל עבירה כפופה לקנס השווה לכרטיס חניה: מריחואנה - 15 גרם (או 5 צמחים), חשיש - 5 גרם, פטריות פסילוסיבין - 40 חתיכות, 5 צמחי פיוטה, 5 טבליות של LSD, אקסטזי - 4 טבליות, אמפטמין - 2 גרם, מתאמפטמין - 2 גרם, הרואין - 1.5 גרם, 5 צמחי קוקה, קוקאין - 1 גרם.
בשנת 2013, בית משפט מחוזי בליברץ הכריע בתיק של אדם שהואשם בעבירה פלילית בגין 3.25 גרם מתאמפטמין, בית המשפט סבר כי ביסוס החלטה על רגולציה גרידא אינו חוקתי ומפר את סעיף 39 לאמנת זכויות היסוד והחירויות הבסיסיות של צ'כיה הקובע כי "רק חוק רשאי לקבוע אילו מעשים מהווים פשע ואילו עונשים, או פוגעים אחרים בזכויות או רכוש, ניתן להטיל בגין ביצועם ולהציע לבית המשפט החוקתי לבטל את התקנה". בהתאם לטענת בתי המשפט המחוזיים, ביטל בית המשפט החוקתי את התקנה החל מ-23 באוגוסט 2013, וציין כי ניתן לייעד את "הסכום הגדול מקטן" כמשמעותו בחוק הפלילי רק באמצעות חוק פרלמנטרי ולא תקנה ממשלתית. יתרה מכך, בית המשפט החוקתי ציין עוד כי התקנה רק השתלטה על הפרקטיקה השיפוטית הקיימת כבר כיום בפרשנות של מה שנחשב "כמות גדולה מזו הקטנה" ובכך ביטולה לא באמת ישנה את עבריינות החזקת הסמים במדינה. לפיכך, הסכומים הנ"ל מהתקנה שאינה אפקטיבית נותרו כבסיס לשיקול המשטרה והפרקליטות, בעוד שבתי המשפט אינם מחויבים לדקדוקים המדויקים.
מכירת כל סכום (לא רכישה) נותרה מעשה פלילי. החזקת "כמות גדולה מקטנה" של מריחואנה עלולה לגרום לעונש מאסר של עד שנה. בגין סמים אסורים אחרים, גזר הדין הוא עד שנתיים. עבירות סחר כמו גם ייצור (מלבד גידול עד חמישה צמחי מריחואנה) נושאים עונשים נוקשים יותר.
השימוש הרפואי בחשיש במרשם הפך לחוקי ומוסדר מאז 1 באפריל 2013.[111][112]
גרמניה
בשנת 1994 פסק בית הדין החוקתי הפדרלי של גרמניה כי התמכרות לסמים אינה פשע, וגם לא החזקת כמויות קטנות של סמים לשימוש אישי. בשנת 2000 שונה החוק הנרקוטי הגרמני בכדי לאפשר חדרי הזרקת סמים בפיקוח. בשנת 2002, התחיל מחקר פיילוט בשבע ערים גרמניות כדי להעריך את ההשפעות של טיפול בעזרת הרואין על מכורים, בהשוואה לטיפול בעזרת מתאדון. התוצאות החיוביות של המחקר הובילו לשילוב הטיפול בסיוע הרואין לשירותי ביטוח הבריאות החובה בשנת 2009.
במאי 2016 החליט הקבינט של המדינה לאשר את הצעד לקנאביס חוקי לחולים קשים שהתייעצו עם רופא ו-"אין להם אלטרנטיבה טיפולית אחרת". שר הבריאות הגרמני, הרמן גרוה, הציג בפני הקבינט את הטיוטה המשפטית בנושא לגליזציה של קנאביס רפואי שנכנסה לתוקף בתחילת 2017.[113][114][115][116][117] שימוש למטרות פנאי איננו חוקי, אך ניתן להימנע מהעמדה לדין אם החזקתו היא בכמויות קטנות ולשימוש אישי.[118][119]
צרפת
לאחר ויכוח שנוי במחלוקת, צרפת פתחה את מרכז ההזרקה בפיקוח הראשון ב-11 באוקטובר 2016. מריסול טוריין, שרת הבריאות, הכריזה כי המרכז הוא "תגובה פוליטית חזקה, למדיניות פרגמטית ואחראית המחזירה אנשים בסיכון גבוה לקראת מערכת הבריאות ולא מסטגמתת אותם".[120] המרכז נמצא בסמוך לתחנת הרכבת פריז צפון.
אירלנד
ב-2 בנובמבר 2015 הודיע אודהן או ריטורדיין, השר הממונה על אסטרטגיית הסמים הלאומית, כי אירלנד מתכננת להכניס חדרי הזרקה בפיקוח. השר גם התייחס לכך שהחזקת חומרים מבוקרים תעבור אי-הפללה אף על פישהאספקה והייצור יישארו בגדר פלילי.[121]
ב-12 ביולי 2017 דחתה ועדת הבריאות של ממשלת אירלנד הצעת חוק שתאפשר לגליזציה של קנאביס רפואי.[122]
הולנד
מדיניות השימוש התרופתי של הולנד בסמים קלים מבוססת על שני עקרונות:
- שימוש בסמים הוא נושא בריאות הציבור, ולא עניין פלילי.
- קיימת הבחנה בין סמים קשים לסמים קלים.
קנאביס נותר חומר מבוקר בהולנד, הן החזקתו והן ייצור לשימוש אישי עדיין בגדר עבירות, שעונשן נקנס. בנוסף, בתי הקופי שופ במדינה עדיין אינם חוקיים על פי התקנון.[123]
עם זאת, מדיניות של אי אכיפה הובילה למצב בו הסתמכות על אי אכיפה הפכה לנפוצה בכמות רבה, ובשל כך פסקו בתי המשפט נגד הממשלה כאשר הועמדו לדין תיקים בודדים וצריכה ומכירה בקופי שופ מורשת.[124]
לצורכי פנאי החזקה של עד 5 גרם עברה אי-הפללה וגידול של עד 5 צמחים אינו נאכף לשימוש לא מסחרי (אלא אם כן גדל במערך מקצועי).
אוקראינה
השימוש במריחואנה באוקראינה אינו אסור, אך ייצור, אחסון, שינוע ומכירה של קנאביס ונגזרותיו הם באחריות מנהלית ופלילית.[125]
הדיבור על לגליזציה של סמים קלים באוקראינה נמשך זמן רב. ביוני 2016 קיבל הפרלמנט הצעת חוק בנושא לגליזציה של מריחואנה למטרות רפואיות. הוא עסק בשינויים במעשה הנוכחי "בנושא תרופות נרקוטיות, חומרים פסיכוטרופיים ומבשרים".[126] על המסמך לבחון את הוועדה הרלוונטית ואז להגישו לממשלה. היה צפוי שזה יקרה בסתיו 2016, אך הצעת החוק לא נבחנה.
.jpg)
באוקטובר 2018 הופיעה עצומה באתר הפניות האלקטרוניות לנשיא אוקראינה וביקשה להכשיר את הקנאביס.[127] בחודש מרץ, העתירה קיבלה את כל 25,000 החתימות הנדרשות לצורך בחינת הוועדה הפרלמנטרית. לאחר מכן, הוועדה הפרלמנטרית לזכויות אדם, מיעוטים לאומיים ויחסים בין-אתניים תמכה פה אחד בעתירה והיא נרשמה בפרלמנט האוקראיני ב-20 במאי. באותו החודש הוציא השירות הממלכתי של אוקראינה בנושא סמים ובקרת סמים את הרישיון הראשון לייבוא וייצוא מחדש של חומרי גלם ומוצרים שמקורם בקנאביס. הרישיונות המתאימים התקבלו על ידי חברת "C21" האמריקאית. החברה נמצאת גם בתהליך הגשת בקשה לרישיונות נוספים, כולל גידול קנאביס.[128] בכך, שימוש רפואי במדינה הפך לחוקי אך מוגבל לתכני טטראהידרוקנאבינול ונביקסימולס.
בינואר 2019, האגודה האוקראינית לקנאביס רפואי יצרה את העצומה בגיבוי של 16 ארגונים ציבוריים באתר ורחובנה ראדה. בעתירה נאמר כי קנאביס רפואי יכול לעזור מאוד לשני מיליון אוקראינים הסובלים ממגוון רחב של מחלות, כולל אפילפסיה, סרטן והפרעת דחק פוסט-טראומטית. ממלאת מקום שרת הבריאות אולנה סופרון תמכה בעתירה וקראה לקדם לגליזציה של קנאביס רפואי.
באפריל 2019 לגליזציה של קנאביס רפואי נתמכה על ידי הנשיא וולודימיר זלנסקי בראיון ל-"RBC-אוקראינה" וב-25 באוקטובר 2020 הכריז על סקר ארצי. 64.88% מהמשתתפים הביעו תמיכה בלגליזציה של קנאביס למטרות רפואיות. שרת הבריאות לשעבר אולנה סופרון כתבה בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה כי "קנאביס צריך להיות זמין לכל החולים הזקוקים לכך. באוקראינה יש כ-2 מיליון חולים כאלה". באפריל 2021 אושרו מספר תרופות המכילות טטראהידרוקנאבינול ונביקסימולס לשימוש רפואי.[129]
פורטוגל
בשנת 2001 הפכה פורטוגל למדינה האירופית הראשונה שביטלה את כל העונשים הפליליים בגין החזקת סמים לשימוש אישי.[130] בנוסף, למשתמשים בסמים הוענק טיפול ולא עונש מאסר. מחקר שהוזמן על ידי מכון קאטו והובל על ידי גלן גרינוולד מצא כי בחמש השנים שלאחר התחלת אי-ההפללה, נרשמה ירידה בשימוש בסמים בלתי חוקיים בקרב בני נוער, ירידה בשיעור זיהומי ה-HIV בקרב משתמשי הסמים, מקרי המוות הקשורים להרואין ותרופות דומות, קוצץ ביותר ממחצית, ומספר האנשים שפנו למען טיפול בהתמכרות לסמים הוכפל. בנוסף, פיטר רויטר, פרופסור לקרימינולוגיה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק, הודה כי "אי-ההפלה בפורטוגל עמדה ביעד המרכזי שלה - אחוז השימוש בסמים לא עלה".[131]
שימוש למטרות פנאי לא מופלל עד 25 גרם עשבי תיבול או 5 גרם חשיש, שימוש רפואי הוא חוקי.
נורווגיה
בנורווגיה, ביוני 2010 המליצה ועדת סטולטנברג ליישם טיפול בעזרת הרואין ולהרחיב את אמצעי הפחתת הנזק.[132] באותו החודש הודיע קנוט סטורברגט, שר המשפטים והמשטרה, כי המשרד עובד על מדיניות סמים חדשה הכרוכה באי-הפללה על פי המודל של פורטוגל, אשר אמור היה להיות מובא לפרלמנט לפני הבחירות הכלליות הבאות.[133] עם זאת, מאוחר יותר שינה סטורברגט את הצהרותיו ואמר כי דיון אי-ההפללה הוא "עבור אקדמאים", ובמקום זאת קרא לטיפול כפוי למשתמשים.[134] בתחילת מרץ 2013 הציע שר הבריאות והשירותים יונאס גאאר סטורה להכליל את אי-ההפללה על שאיפת הרואין עד שנת 2014 כמדד להפחתת מנת יתר של סמים.[135] בשנת 2011 נרשמו 294 מנת יתר קטלנית, בהשוואה ל-170 מקרי מוות בלבד הקשורים לתחבורה.[136]
המדינה מכינה בימים אלה שינוי מדיניות מאסיבי בנוגע לאופן ההתמודדות עם שימוש בסמים והחזקת סמים לשימוש אישי. הרפורמה שכותרתה "מעונש לעזרה" אושרה על ידי ממשלת נורווגיה בשנת 2017 וכעת היא נמצאת בשלב האחרון לאישור הפרלמנט. השינויים צפויים להיות מיושמים בתחילת שנת 2021. מדיניות הרפורמה החדשה מדגישה כי להפללת השימוש בסמים אין כל השפעה משמעותית על שיעורי צריכת הסמים וכי התמכרות לסמים מטופלת בצורה טובה יותר על ידי שירותי הבריאות, ומכאן מגיעה הסיסמה "מעונש לעזרה". במקום קנסות או זמן מאסר, אדם שנתפס עם כמות סמים לשימוש אישי ייפגש כעת עם הרכב עצמאי המורכב מעובדי רפואה שידונו בסנקציות מנהליות או בשיטות טיפול בהתמכרות, בתקווה שיעודד משתמשים בעייתיים לחפש עזרה ולא לחשוש מפני העמדה לדין. בנוסף, המחוקקים מקווים כי הדבר ישפר את היחסים בין משתמשי סמים לשוטרי החוק.[137]
אמריקה הצפונית
ברחבי יבשת אמריקה הצפונית מתוך 23 כלל המדינות החברות בה, שימוש בקנאביס רפואי או למטרות פנאי איננו חוקי ב-11 מדינות ויכול להוביל לקנסות ולעונשי מאסר בהן: הונדורס, הרפובליקה הדומיניקנית, דומיניקה, קובה, איי בהאמה, אל סלוודור, גרנדה, גואטמלה, האיטי, הונדורס ופנמה.
בפנמה, צריכת קנאביס או כל אחד מהנגזרות שלו לכל מטרה שהיא אינה חוקית, אך לרוב הוא לא נאכף והשימוש בו נסבל לעיתים קרובות על ידי הציבור הרחב.[138] שימושו לצרכים רפואיים נדון בימים אלה באספה הלאומית.[139] בהאיטי, על פי דו"ח הסמים העולמי לשנת 2011, כ-1.4% מהאוכלוסייה משתמשים בקנאביס לפחות פעם בשנה.[140] בתקופתו של אוטו פרס מולינה, כנשיא גואטמלה, ניסה להוביל מהלך של לגליזצית קנאביס, וכמה מחברי הקונגרס ניסו להעביר חוקים תומכים בנושא, אך מאמצים אלה נכשלו. סקר שנערך בשנת 2012 חשף כי 41% מהגואטמלים תומכים באי-הפללה.[141] השכיחות השנתית של שימוש בקנאביס בקרב מבוגרים בגרנדה דווח בשנת 2005 כ-10.8%.[142]
על פי מחקר שפורסם בשנת 2016 על ידי כתב העת הבינלאומי למדיניות סמים, כ-17% מתושבי אל סלוודור דיווחו כי השתמשו בקנאביס. בשנת 2014, מעל 700 איש הפגינו בסן סלבדור לטובת הפחתת הפללת הצריכה והגידול האישי שלו. ההפגנה אורגנה על ידי תנועת הפעילים לה מריה גואנקה וגובתה על ידי הכנסייה הפרוטסטנטית האוונגליסטית.[143] על פי סקרים שנעשו במדינה, התמיכה הייתה הגבוהה ביותר בקרב אנשים עם רמות השכלה גבוהות יותר, ונמוכה בקרב אנשים הרואים בדת חשיבות מיוחדת בחייהם.[144] בינואר 2018 קיימה הוועדה האזורית לקהילה הקריבית ישיבה בעיריית נסאו, איי הבהאמה, בנושא אי-ההפללה של שימוש בקנאביס.[145]
קנדה
גידול הקנאביס חוקי כיום בקנדה, למעט חריגים בלבד במניטובה וקוויבק. אזרחים בוגרים יכולים להחזיק עד 30 גרם של מריחואנה בציבור ולגדל עד ארבעה צמחים לכל בית, לשימוש אישי. השימוש למטרות פנאי על ידי הציבור הרחב הוא חוקי עם הגבלות על עישון במקומות ציבוריים המשתנים לפי תחום שיפוט. מכירה של זרעי מריחואנה היא גם חוקית.[146] גיל השימוש המינימלי הוא 18, וייצור, הפצה או מכירה של קנאביס אינם חוקיים עבור קטינים.
בשנת 2001 דיווחו העיתון The Globe and Mail כי בסקר נמצא כי 47% מהקנדים הסכימו עם ההצהרה כי "יש להכשיר את השימוש במריחואנה" בשנת 2000, לעומת 26% בשנת 1975.[147] סקר שנערך לאחרונה מצא כי יותר ממחצית הקנדים תומכים בלגליזציה. עם זאת, בשנת 2007 הגישה ממשלתו של ראש הממשלה סטיבן ארפר מהמפלגה השמרנית הצעת חוק לתיקון חוק הסמים והחומרים הנשלטים, כדי להביא לחוק מגביל יותר עם עונשים מינימליים גבוהים יותר על פשעי סמים.[148]
בשנת 2015, ראש הממשלה ג'סטין טרודו והמפלגה הליברלית ערכו קמפיין של הבטחת הכשרת מריחואנה.[149] חוק הקנאביס הועבר ביוני 2018, מה שהפך את המריחואנה לחוקית ברחבי קנדה ב-17 באוקטובר 2018 ומאז, הפכה קנדה למדינה השנייה בעולם (לאחר אורוגוואי), והראשונה משבעת המדינות אשר חברות בארגון G7, שמתירה באופן חוקי שימוש בקנאביס גם למטרות פנאי וגם למטרות רפואיות.[150]
מאז הלגליזציה, המדינה הקימה מסגרת מקוונת שתאפשר לצרכנים לרכוש מגוון רחב של סחורות החל מצמחי תבלין, תמצית, כמוסות שמן וציוד. רוב המחוזות מספקים גם מקום לרכישה דרך חנויות לבנים ומרגמות.
ארצות הברית
ברחבי ארצות הברית אנשים רבים וקבוצות שונות דוחפות ללגליזציה של מריחואנה מסיבות רפואיות. ארגונים כגון "NORML" (הארגון הלאומי לרפורמה בחוקי מריחואנה) וארגון פרויקט המדיניות של המריחואנה (MPP) פועלים להפחתת ההפללה של החזקה, שימוש, גידול ומכירה של מריחואנה על ידי מבוגרים, אפילו מעבר לשימושים רפואיים.[151] בשנת 1996, 56% מהמצביעים בקליפורניה הצביעו בעד הצעת "215 של קליפורניה", בכדי להכשיר את הגידול והשימוש במריחואנה למטרות רפואיות. ההצעה יצרה מתחים משפטיים ומדיניים משמעותיים בין ממשלות פדרליות ומדינות. מאז, 33 מדינות נוספות, ו-4 טריטוריות בשליטת ארצות הברית ומחוז קולומביה אישרו חוקי מריחואנה לצורך רפואי. חוקים ממלכתיים העומדים בסתירה לחוק הפדרלי בנושא קנאביס נותרים בתוקף, ומונעים העמדה לדין ברמת המדינה, אף על פי שהקנאביס אינו חוקי על פי החוק הפדרלי.
כחול - אין צורך בהמלצת רופא
ירוק - נדרשת המלצת רופא
ירוק בהיר - שימוש מוגבל בתרופות הכוללות THC
אפור - אסור בכל צורה של שימוש רפואי
בנובמבר 2012, מדינות קולורדו ווושינגטון הכשירו את החזקת כמויות קטנות של מריחואנה לשימוש פנאי פרטי, ויצרו תהליך לכתיבת כללים להפצה חוקית ומסחרית של מריחואנה בכל מדינה. במהלך בחירות אמצע הכהונה בשנת 2014 מצביעי אורגון, אלסקה, ווושינגטון הבירה הצביעו עבור הכשרת מריחואנה לשימושי פנאי. בשנת 2016 הועברה הצעת "64 של קליפורניה", המאפשרת שימוש פרטי לצורכי פנאי של מריחואנה עבור בני 21 ומעלה במדינת קליפורניה.[152]
לאחר הצבעת האמצע לשנת 2018, מישיגן העבירה חוק לשימוש למטרות פנאי של מריחואנה באופן פרטי.[153]
בשנת 2019 אילינוי העבירה את החוק להסדרת קנאביס, מה שהפך את אילינוי למדינה הראשונה שהפכה חוקית שימוש למטרות פנאי על ידי מעשה של מחוקק המדינה. הוא נכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2020.
בשנת 2020, אורגון העבירה אי-הפללה של החזקת כל הסמים שנכללו ב-"הצבעת מדידה 110 של אורגון".[154]
נכון לאפריל 2021 בארצות הברית, שימוש רפואי בקנאביס אושר ב-38 מדינות (במתכונות שונות), 31 מדינות אישרו מדיניות של אי-הפללה (בתוספת איי הבתולה של ארצות הברית), 12 מדינות אוסרות על שימוש בקנאביס ולגליזציה מלאה חוקית ב-17 מדינות (כולל עיר הבירה וושינגטון די. סי.) בהן ניו יורק, קליפורניה, ניו ג'רזי, מיין, ורמונט, מסצ'וסטס, ורג'יניה, אילינוי, מונטנה, וושינגטון, אורגון, נבדה, אריזונה, ניו מקסיקו, אלסקה, מישיגן וקולורדו. (בתוספת גואם, איי מריאנה וצפון מחוז קולומביה).[155]
מקסיקו
באפריל 2009 אישר הקונגרס במקסיקו שינויים בחוק הבריאות הכללי, אי-הפללת החזקת סמים בלתי חוקיים לצריכה מיידית ולשימוש אישי לאדם אשר אפשרה להחזיק עד 5 גרם מריחואנה או 500 מ"ג קוקאין. המגבלה היחידה שהוצגה היא שאנשים המחזיקים בסמים לא יכולים להיות ברדיוס של 300 מטר מבתי ספר, מחלקות משטרה או מתקני תיקון. גם אופיום, הרואין, LSD ותרופות סינתטיות אחרות הוגדרו באי-ההפלה, ולא ייחשב כפשע כל עוד המינון אינו עולה על המגבלה שנקבעה בחוק הבריאות הכללי.
בשנת 2015 בית המשפט העליון הצביע 4–1 כי האיסור על אנשים לגדל את הסם לצריכה אישית אינו חוקתי, ובשנת 2018 הוא אישר את הפסיקה מחדש.[156][157][158] אולם החל מנובמבר 2020 המחוקק עדיין לא העביר חוק לאכיפת הפסיקה, בית המשפט העליון האריך ללא הרף את המועד החוקי להעברת החקיקה.[159]
שימוש רפואי בקנאביס חוקי במדינה אם נכלל תוכן של THC מתחת ל-1%.[160]
קוסטה ריקה
שימוש בקנאביס נפוץ בכל רחבי קוסטה ריקה,[161] צריכתו לצורכי פנאי אינה חוקית באופן סמלי אך קיימת אי-הפללה.[162] צריכה אישית אינה גוררת עונשים פליליים כלשהם אולם, מכירת מריחואנה יכולה להיענש בפלילים.[163]
החל משנת 2019, השימוש בקנאביס בקוסטה ריקה עדיין נחשב מעט לטאבו, עם זאת, היא אחת המדינות באזור שמקבלות בדרך כלל את צריכתו. במרץ אותה שנה הוצע פרויקט חוק לחוקי ויסות קנאביס רפואי ושמניו במדינה. הפרויקט אמור להיבדק על ידי קונגרס הרפובליקה (האספה המחוקקת של קוסטה ריקה).[164]
ג'מייקה
.jpg)
קנאביס למטרות פנאי בג'מייקה אינו חוקי, אך החזקה בכמויות קטנות הופחתה לעבירה זעירה בשנת 2015. קנאביס מכונה מקומית כ-"גנג'ה", וצריכת קנאביס בינלאומית ממלאת תפקיד בולט בתדמית הציבורית של המדינה.[165] בעוד ששימוש בקנאביס היה נהוג בג'מייקה במשך למעלה ממאה שנה, בשנות השישים החלו חקלאים לנצל את הביקוש הגובר באירופה ובצפון אמריקה, מה שהוביל להגברת האכיפה המשטרתית, אך גם להשחתת מערכות הביטחון והמדיניות לאחר שהמסחר הבינלאומי הפך ללא חוקי.[166]
בפברואר 2015, הועברו בג'מייקה מספר תיקונים לחוקי הקנאביס במדינה,[167]
- החזקת עד 2 אונקיות (57 גרם) היא עבירה מזערית ולא תביא לרישום פלילי.
- מותר לגדל עד חמישה צמחים.
- העוסקים באמונת ראסטפארי רשאים להשתמש בקנאביס למטרות דתיות.
- תיירים עם מרשם למריחואנה רפואית רשאים לבקש אישורים לרכישת סכומים קטנים.
- התיקונים פותחים את האפשרות של רשות הרישוי להתמודד עם טיפוח והפצה של מריחואנה רפואית.
- ג'מייקה תמשיך להעמיד לדין סוחרים ולמקד את הסחר הבינלאומי בקנאביס.
באפריל 2015 שתלה ג'מייקה את צמח הקנאביס החוקי הראשון שלה בקמפוס מונה באוניברסיטת איי הודו המערבית.[168]
במרץ 2018 פתח בלראם וסוואני, תומך ותיק של לגליזציה של קנאביס, את מכון המריחואנה הרפואי החוקי הראשון, קאיה הרבהאוס, באולם דרקס, סנט אן.
גשמים עזים בעונת ההוריקנים של שנת 2020, ואחריהם בצורת קשה, עלייה בצריכה וירידה במספר הקמעונאים גרמו למחסור במריחואנה בתחילת שנת 2021.[169]
נכון לשנת 2021, רשות הרישוי לקנאביס בג'מייקה אישרה כ-29 מטפחים ו-73 מובילים, מעבדים, קמעונאים ואחרים. מריחואנה נמכרה על ידי קמעונאים חוקיים (המכונים "בתי עשבים") בערך פי חמישה עד עשרה מהקנאביס שנמכר שלא כדין ברחוב.[170]
סנט קיטס ונוויס
בפברואר 2019 הודיע ראש ממשלת סנט קיטס ונוויס, טימותי האריס, כי הקבינט שלו קיבל את ההמלצות פה אחד מהוועדה הלאומית לקנאביס ויכנס חקיקה לחוקי קנאביס רפואי ואי-הפללה לשימוש למטרות פנאי לאנשים מעל גיל 18. אנשים שנמצאו עם פחות מ-15 גרם של קנאביס או גידול של פחות מ-5 צמחים יקבלו כרטיס אזהרה בלבד.[171][172]
במאי 2019 קבע השופט אדי ונטוז כי ראסטאפרים ומבוגרים מעל גיל 18 יכולים להשתמש בקנאביס, להחזיק בו ולטפח אותו באופן פרטי וכי לממשלה יש 90 יום לשנות את חוקי הקנאביס במדינה.[173] ביולי 2019 הועברה הצעת חוק על ידי האספה הלאומית אי-הפללה של עד 15 גרם קנאביס, שעונשה קנס של 50 דולר. בשימוש ציבורי הקנס הועמד על 1000 דולר.[174]
סנט לוסיה
ב-3 במרץ 2020, שימוש למטרות פנאי של קנאביס עבר אי-הפללה בסנט לוסיה.[175] חלק משמעותי מיצורו במדינה נשלח למדינות בדרום אמריקה כגון קולומביה וונצואלה.[176]
טרינידד וטובגו
בספטמבר 2018 הודיע ראש ממשלת טרינידד וטובגו כי הוא נמצא בדיונים עם היועץ המשפטי לממשלה פאריס אל-רועי על סקירת חקיקת הקנאביס במדינה עם האפשרות שמפלגת השלטון, התנועה הלאומית העממית, עשויה להעביר אי-הפללה על ייצור, החזקה וצריכה שלו.[177][178][179] בדצמבר 2019 הממשלה העבירה הצעת חוק בפרלמנט של אי-הפללה של גידול והחזקת כמויות קטנות של קנאביס בהן עד 30 גרם וגידול של 4 צמחים למבוגר. ההצעה הוכרזה כחוק בדצמבר 2019 על ידי הנשיאה פולה-מיי ויקס.[180]
בליז
השימוש בקנאביס בבליז נפוץ ונסבל במידה רבה.[181] בשנת 2012 הודיעה הממשלה כי היא שוקלת להעביר אי-הפללה של החזקת כמויות קטנות של קנאביס.[182] בשנת 2017 הצהיר מנהיג האופוזיציה, ג'ון בריסניו, כי "הגיע הזמן שנפסיק לנעול את הצעירים שלנו למקל של עשב. הגיע הזמן שננקה את הפללת עישון המריחואנה ונכין את המחקר הדרוש לנוע ללגליזציה של מריחואנה למטרות רפואיות ובכמויות קטנות".[183] במאמר שנערך באותה שנה אמרה הסנטורית לשעבר ליסה שומן כי "אין שום תירוץ רציונלי לסרב לעבור אי-הפללה ללגליזציה של שימוש אישי למבוגרים".[184] באוקטובר 2017 העביר בית הנבחרים תיקון לחוק שימוש לרעה בסמים אשר לא מפליל החזקה או שימוש של 10 גרם או פחות בשטחים פרטיים.[185] הצעת החוק נחתמה בתחילת נובמבר על ידי המושל הכללי.[186]
ברבדוס
קנאביס אינו חוקי לשימוש פנאי בברבדוס, אך בכל זאת קיים עבורו ביקוש רב. הקנאביס במדינה מופק בעיר מסנט וינסנט וג'מייקה ומועבר על ידי סוחרים מקומיים המאגדים משאבים לרכישת משלוחי הסם, באמצעות סירות מהירות.[187] השימוש הרפואי בקנאביס אושר בנובמבר 2019 באמצעות הצעת חוק לתעשיית קנאביס רפואי.[188][189] הצעת חוק שנייה בנושא שהתקבלה, מאפשרת שימוש רוחני בקנאביס על ידי רסטאפרים רשומים למטרות דתיות.[190][191]
אנטיגואה וברבודה
קנאביס באנטיגואה וברבודה אינו חוקי אך עבר אי-הפללה לשימוש למטרות פנאי.[192][193]
ריאן ג'ונסון, מנסח החקיקה שעברה במרץ 2018 ועורך העיתון הרשמי של הממשלה, הצהיר כי הצעת חוק חדשה נמצאת בעבודה שתאפשר מכירת קנאביס בנסיבות מסוימות.[194]
סנט וינסנט והגרנדינים
שימוש בקנאביס בסנט וינסנט והגרנדינים בעבר היה ידוע כבלתי חוקי, אך כעת עבר אי-הפללה של עד 56 גרם.[195][196] משתמשים שיתפסו עם 56 גרם או פחות מהסם לא יהיו כפופים לכליאה. במקום זאת, הם ייקנסו בסך 500 דולר לכל היותר ויהיו כפופים לאמצעים אחרים, לרבות התחלת חומר חינוכי אודות קנאביס, ייעוץ וטיפול שיקומי. הוראות אלה היו בין כמה תיקונים שהוכנסו לחוק התיקון לסמים בשנת 2018 אשר הועבר בפרלמנט ב-25 ביולי. התיקון קובע כי וינסנטיאנים יכולים לעשן קנאביס בפרטיות בתיהם ובמקומות פולחן לאמונה הרסטפארית ללא עונש. בתיקון נאמר גם כי השר רשאי לקבוע רשימה של שטחים ציבוריים בהם ניתן להתיר עישון קנאביס.
במדינה יש חוקי מריחואנה רפואיים חוקיים. הפרלמנט העביר בדצמבר 2018 שני חוקים, האחד הקים תעשיית קנאביס רפואי בסנט וינסנט והגרנדינים והשני הציע חנינה למגדלי מריחואנה מסורתיים.[197] הפרלמנט העביר חקיקה של הגנה על הקניין הרוחני של מגדלי זני צמחים חדשים בשנת 2019 אשר קובעת את המסגרת המשפטית בה אנשים אלה יוכלו לצבור את הזכויות, כיצד זכויות אלה יוגנו, כיצד יפורסמו כך שאנשים בחברה כולה, בבית המשפט ובעולם ויוכלו להיות מודעים לקשיים שלהם.[198]
קנאביס גדל באופן נרחב באופן בלתי חוקי על האי והוא התוצר החקלאי היקר ביותר במדינה שמוגדרת כיצרנית הפורה ביותר של קנאביס באיים הקריביים, מאחורי ג'מייקה.[199]
אמריקה הדרומית
ברחבי יבשת אמריקה הדרומית מתוך 12 כלל המדינות החברות בה, שימוש בקנאביס רפואי או למטרות פנאי איננו חוקי ב-3 מדינות בהן: סורינאם, ונצואלה ובוליביה.[200] עם זאת, בשבוע החקלאות בקריביים בשנת 2005 הצהיר שר החקלאות הסורינמי כי "אנו יודעים שיש לנו בעיות באדמה פורייה. אנו יודעים שחשבון ייבוא המזון שלנו גבוה מדי. אז כשאנחנו מדברים על מריחואנה באופן אישי לשימוש בסורינאם, אני לא מסכים כרגע לומר לתת לחקלאים שלנו להתחיל לייצר מריחואנה. מה שאנחנו שואפים זה לייצר מזון לעמנו.[201] בבוליביה, קנאביס איננו חוקי אך מטופח באופן בלתי חוקי, בעיקר לצריכה מקומית.[202] החוק למלחמה בסמים משנת 1988 מחייב שיקום וטיפול למשתמשים בסמים ואינו שולח אותם למאסר בכך, קיימת אי-הפללה בפועל כתוצאה ממחסור בתשתיות השיקום הציבורי שמובילה לשחרור אלה הנמצאו עם כמות קטנה של קוקאין או מריחואנה על ידי המשטרה.[203] בוונצואלה, קנאביס אינו חוקי והחל מספטמבר 2010 אחזקה של עד 20 גרם מריחואנה או 5 גרם מריחואנה מהונדסת גנטית, אם הוכח כי אינה מיועדת לצריכה רפואית או אישית, דינה עונש מאסר של שנה עד שנתיים לפי שיקול דעתו של השופט. אם היא תחשב לצריכה אישית, המשתמש כפוף לאמצעי אבטחה הכרוכים בהליכי שיקום וניקוי רעלים.
ארגנטינה
באוגוסט 2009 הכריז בית המשפט העליון בארגנטינה בפסק דין כי אין זה חוקתי להעמיד לדין אזרחים בגין החזקת סמים קלים לשימושם האישי באומרו כי, "מבוגרים צריכים להיות חופשיים לקבל החלטות באורח החיים ללא התערבות המדינה".[204] ההחלטה השפיעה על הפסקה השנייה של סעיף 14 בחקיקה למניעת סמים במדינה המענישה החזקת סמים לצריכה עצמית במאסרי עונש של מאסר שנע בין חודש לשנתיים (אם כי אמצעי חינוך או טיפול יכולים להוות עונשים תחליפיים). אי-חוקתיות המאמר נוגעת למקרים של החזקת סמים לצריכה עצמית שאינם משפיעים על אחרים.[205][206]
ב-29 במרץ 2017, אישר הסנאט הארגנטינאי את השימוש הרפואי בקנאביס,[207] ונכנס לתוקף בכול המדינה ב-21 בספטמבר 2017.[208] ב-12 בנובמבר 2020 חתם הנשיא אלברטו פרננדס על צו המתיר לגידול עצמי ומסדיר מכירות וגישה מסובסדת של קנאביס רפואי, והרחיב את הצעת החוק של שנת 2017.
ברזיל
בשנים 2002 ו-2006 עברה המדינה שינויי חקיקה, שהביאו להפללה חלקית של החזקת סמים קלים לשימוש אישי. עונשי מאסר כבר לא הוחלו והוחלפו באמצעים חינוכיים ובשירותים קהילתיים.[209] עם זאת, החוק מ-2006 אינו מספק אמצעים אובייקטיביים להבחין בין משתמשים או סוחרים. קיים פער בין האי-הפללה של שימוש בסמים לבין הענישה המוגברת של מכירת סמים, העונש הם עונשי מאסר מרביים של חמש שנים בגין מכירת כמויות קטנות מאוד של סמים. מרבית הכלואים בסחר בסמים הם עבריינים שנתפסו מוכרים כמויות קטנות של סמים, ביניהם משתמשי סמים שמוכרים סמים למימון הרגלי הסמים שלהם.[210]
מאז 2015 ניתן לרשום תרופות קנאביס המכילות כמות גבוה מ-0.2% של THC לחולים סופניים או למי שמיצו אפשרויות טיפול אחרות.[211] בתחילה ניתן היה לייבא תרופות אלו רק באישור מיוחד, אך בשנת 2019 הכללים הוקלו כדי לאפשר מכירות בבתי מרקחת. כעת, ניתן לרשום מוצרים עם פחות מ-0.2% של THC עם פחות הגבלה.[212]
בינואר 2017 הוציאה ברזיל את הרישיון הראשון שלה לתרופה מבוססת על קנאביס, המאפשרת מכירה של תרסיס אוראלי של מבטיל (המכונה בינלאומית כ-"Sativex").
במרץ 2020 הוציאה מדינת פרנמבוקו את הרישיון הלאומי הראשון לשתילה ביתית של מריחואנה לצרכים רפואיים.[213]
קולומביה
בשנת 2009 קבע בית המשפט העליון בקולומביה כי החזקת קנאביס וסמים אחרים לשימוש אישי היא חוקית, וציטט החלטה של בית המשפט החוקתי במדינה מ-1994.[214] בשנת 2012 הציע נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס לגליזציה של סמים קלים במטרה להתמודד עם כישלון המלחמה בסמים, שנאמר כי הניב תוצאות גרועות בעלות אדירה.[215] באותה שנה, הוציאה ממשלת קולומביה את אי-ההפללה על החזקת עד 20 גרם חשיש.[216] בשנת 2015 קבע בית המשפט העליון בקולומביה כי מותר לגדל עד 20 צמחי קנאביס.[217]
אקוודור
על פי חוקת אקוודור משנת 2008, בסעיף 364, המדינה אינה רואה בצריכת סמים פשע אלא רק עניין בריאותי.[218] מאז יוני 2013 פרסם המשרד הרגולטורי לתרופות "CONSEP" טבלה הקובעת כמויות מקסימליות המובלות על ידי אנשים בכדי להיחשב בבעלות חוקית כאשר אותו אדם אינו מוכר תרופות.[219] המשרד קבע באספה הכללית האחרונה כי הכמויות הבאות נחשבות כמויות הצרכן המקסימליות: 10 גרם מריחואנה או חשיש, 4 גרם אופיאדים, 100 מיליגרם הרואין, 5 גרם קוקאין, 0.020 מיליגרם LSD, ו-80 מיליגרם של מתאמפטמין או MDMA.[220] שימוש בקנאביס למטרות רפואיות אושר על ידי האספה הלאומית של אקוודור בשנת 2019 בהצבעה של 83 תומכים מול 23 מתנגדים.
אורוגוואי
אורוגוואי היא אחת המדינות הבודדות שמעולם לא הפלילו את החזקת הקנאביס לשימוש אישי. מאז 1974 החוק לא קובע מגבלות כמות, והותיר אותו לשיקול דעתו של השופט לקבוע אם הכוונה היא לשימוש אישי. לאחר שקבע השופט כי הסכום שברשותו נועד לשימוש אישי, אין סנקציות.[221]
ביוני 2012 הודיעה ממשלת אורוגוואי כי היא מתכננת להכשיר חוקי מכירות מריחואנה בשליטת המדינה במטרה להילחם בפשעים הקשורים לסחר לא חוקי בסמים. הממשלה גם הצהירה כי תבקש מהמנהיגים העולמיים לעשות זאת בנוסף.[222]
ב-31 ביולי 2013 אישר בית הנבחרים הצעת חוק להכנת ייצור, הפצה, מכירה וצריכה של מריחואנה בהצבעה של 50 בעד ו-46 נגד. החוק עבר אז בסנאט, שם קואליציית הרוב השמאלנית של מפלגת החזית הרחבה, החזיקה ברוב נוח. הצעת החוק אושרה על ידי הסנאט בתאריכים 16 עד 13 בדצמבר 2013. הצעת החוק הוגשה בפני הנשיא חוסה מוג'יקה, גם הוא מהקואליציה של החזית הרחבה, שתמך בלגליזציה מאז יוני 2012. התייחסות להצבעה זו ללגליזציה של מריחואנה בשנת 2012 נרשמה על ידי ארצות הברית. במדינות קולורדו וושינגטון, ג'ון וולש, מומחה למדיניות סמים של משרד וושינגטון באמריקה הלטינית, אמר כי "העיתוי של אורוגוואי נכון. בגלל הצבעות בשנה שעברה של קולורדו ומדינת וושינגטון ללגליזציה, ממשלת ארצות הברית אינה יכולה להחזיר את אורוגוואי או אחרים שעשויים לעקוב אחריה למצב הקודם".[223]
ביולי 2014 הודיעו גורמים ממשלתיים כי חלק מיישום החוק (מכירת קנאביס דרך בתי מרקחת) נדחה לשנת 2015 כתוצאה מ-"קשיים מעשיים". הרשויות הודיעו כי יגדלו את כל הקנאביס שניתן למכור כחוק ושריכוז ה-THC יהיה 15% ומטה.[224] באוגוסט 2014 מועמד לנשיאות האופוזיציה, שלא נבחר בבחירות לנשיאות בנובמבר 2014, טען כי החוק החדש לעולם לא יוחל, מכיוון שהוא אינו בר ביצוע. עד סוף 2016 הודיעה הממשלה כי המכירה דרך בתי המרקחת תיושם במלואה במהלך 2017.
פרגוואי
קנאביס בפרגוואי אינו חוקי, אך המדינה היא אחת מיצרניות הקנאביס הגדולות בעולם. החזקת 10 גרם או פחות למטרות פנאי הועברה כחלק ממדיניות אי-הפללה בשנת 1988. המדינה היא יצרנית הקנאביס השנייה בגודלה באמריקה הלטינית, בעקבות מקסיקו.[225] פרגוואי היא המקור העיקרי לקנאביס עבור ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה, ועל פי דו"ח משנת 2008, ייצרה כ-5900 טון בשנה.[226] בדצמבר 2014 הציע מחוקק בפרלמנט הצעת חוק לאי-הפללת החזקת מריחואנה ושימושה, והתרת החזקה של עד 30 צמחים. בתחילת 2015 הצהיר הסנאטור בלאס לאנו כי הוא תומך בלגליזציה, ובכך נהפך לפוליטיקאי עם הדירוג הגבוה ביותר של תמיכה בנושא במדינה.
פרו
קנאביס בפרו אינו חוקי לשימוש למטרות פנאי, אך קיימת אי-הפללה של עד 8 גרם ונחשבת כשימוש אישי.[227] טיפוח, ייצור או מכירה נענשים במאסר של 8 עד 15 שנים.[228]
בשנת 2017 הכריזה ממשלתו של הנשיא פדרו פבלו קוצ'ינסקי על תוכנית להכשרת קנאביס רפואי. ההודעה באה בעקבות פשיטה, בה השבתה המשטרה מבצע שהפיק תרופות קנאביס עבור 80 אזרחים שילדיהם סבלו מאפילפסיה ומחלות אחרות.[229] מאוחר יותר באותה שנה, בהצבעה של 68 בעד ו-5 נגד, הכשיר הקונגרס קנאביס רפואי.[230]
צ'ילה
קנאביס בצ'ילה אינו חוקי לכל ייצור וצריכה ציבורית, אם כי מותר לצרוך אותו בבתים פרטיים. הקנאביס במדינה נצרך באופן נרחב, עם השימוש הגבוה ביותר לנפש באמריקה הלטינית.[231] בשנת 2014 החלו מטפחים באישור ממשל לשתול חממות של קנאביס רפואי בצ'ילה והמדינה החלה בניסויים קליניים במריחואנה רפואית. בשנת 2015 הצעת חוק שמאפשרת לצ'יליאנים לגדל עד 6 צמחים בבית מסיבות "רפואיות, פנאי או רוחניות" עברה בבית התחתון של הקונגרס, עם 68 תומכים ו-39 מתנגדים,[232]
בשנת 2012, סנאטור המפלגה הסוציאליסטית פולביו רוסי הודה בפומבי כי השתמש בקנאביס, מה שהביא לסערה ציבורית כלשהי, ואילו רוסי ניצל את ההזדמנות והציע שינויים משמעותיים בחוקי הקנאביס והמדיניות של צ'ילה.[233]
ארגון צ'יליאני מקיים הפגנות שנתיות ב-20 באפריל בכול שנה מאז 2005 לתמיכה בלגליזציה של קנאביס.[234]
אוקיאניה
ברחבי יבשת אוקיאניה מתוך 14 כלל המדינות החברות בה, שימוש בקנאביס רפואי או למטרות פנאי איננו חוקי ויכול להוביל לקנסות ועונשי מאסר ב-11 מדינות בהן: פלאו, פפואה גינאה החדשה, סמואה, איי שלמה, טונגה, טובאלו, פיג'י, קיריבטי, איי מרשל, מיקרונזיה ונאורו. עם זאת, פפואה גינאה החדשה ופיג'י נחשבות כיצרניות העיקריות של קנאביס באוקיאניה. בטונגה, קנאביס אינו חוקי, אך מטופח באופן בלתי חוקי. איי שלמה וטובאלו, כמו מדינות אי אחרות במערב האוקיינוס השקט, משמשות כנקודת מבנה בסחר הסמים הבלתי חוקי בין דרום מזרח אסיה לאוקיאניה. בפלאו, דווח כי המשטרה מתעלמת בפועל מהצריכה הציבורית.[235]
אוסטרליה
בשנת 2016 אוסטרליה אישרה קנאביס מרפא ברמה פדרלית.
מאז 1985, הממשלה הפדרלית ניהלה "מלחמה בסמים" מוצהרת, ובעוד שבתחילה אוסטרליה הובילה את העולם בגישה של "מזעור נזקים", אך הם פיגרו מאז.
באוסטרליה מספר מפלגות פוליטיות המתמקדות ברפורמת הקנאביס, מפלגת עזרה בסיום איסור המריחואנה (HEMP) הוקמה בשנת 1993 ונרשמה על ידי ועדת הבחירות בשנת 2000. מפלגת הלגליזציה של סם הקנאביס של קווינסלנד הוקמה בשנת 2020.
מספר קבוצות אוסטרליות ובינלאומיות קידמו רפורמה בכל הקשור למדיניות הסמים האוסטרלית של המאה ה-21, כגון ארגונים כמו הקבוצה הפרלמנטרית האוסטרלית בנושא רפורמה בחוק הסמים, בחירה אחראית, הקרן לרפורמה בחוק הסמים האוסטרלי, הארגון הלאומי לרפורמה בחוקי מריחואנה באוסטרליה, שותפות לפעילות אכיפת החוק של אוסטרליה (LEAP) ורפורמה בחוק הסמים באוסטרליה הדוגלים ברפורמה ללא תועלת במימון ממשלתי. החברות בכמה מארגונים אלה היא מגוונת ומורכבת מהציבור הרחב, מעובדים סוציאליים, מעורכי דין ורופאים, והוועדה העולמית למדיניות סמים היוותה השפעה מכוננת על מספר ארגונים אלה.
בשנת 1994 כוח המשימה הלאומי האוסטרלי בנושא קנאביס שהוקם תחת מועצת השרים בנושא אסטרטגיית סמים ציין כי הפגיעה החברתית באיסור קנאביס גדולה יותר מהפגיעה בקנאביס עצמו. מדיניות האיסור הכוללת לא הצליחה להפחית את השימוש בסמים וגרמה לכך פגיעה חברתית משמעותית, כמו גם עלויות אכיפת חוק גבוהות יותר, השימוש בקנאביס נפוץ באוסטרליה וכי ההשפעות הבריאותיות השליליות שלו מזעריות ומשפיעות לכאורה רק על המשתמשים.[236]
בשנת 2012 פרסם צוות החשיבה האוסטרליף דו"ח על הפחתת הפללה של סמים במדינה וציין כי "על ידי הגדרת השימוש וההחזקה האישית של סמים פסיכואקטיביים מסוימים כמעשים פליליים, ממשלות נמנעות מכל אחריות להסדיר ולפקח על איכות החומרים הנמצאים בשימוש נרחב". והוסיף כי "האיסור מטפח את התפתחותה של התנהגות עבריינית".[237] הדו"ח הדגיש גם את העובדה ש-"כמו שהאלכוהול והטבק מוסדרים להבטחת איכות, הפצה, שיווק ומיסוי, כך גם סמים אסורים, בלתי מוסדרים כיום, צריכים להיות מוסדרים".
באוסטרליה התקיימו מספר פניות בנוגע ללגליזציה של קנאביס ולסמים אסורים אחרים. בשנת 2019 הנחתה ממשלת קווינסלנד את ועדת הפריון של קווינסלנד לערוך חקירה בנושא מאסר ופעילות חוזרת של וועדת "QLD", הדו"ח הסופי נשלח לממשלתה ב-1 באוגוסט 2019 ושוחרר בפומבי ב-31 בינואר 2020. הוועדה מצאה כי "כל הראיות הקיימות מראות כי המלחמה בסמים אינה מגבילה את השימוש או האספקה" וכי "אי-הפללה תשפר את חייהם של משתמשי הסמים מבלי להגדיל את קצב השימוש בסמים".[238] כאשר הוועדה המליצה בסופו של דבר לממשלת קווינסלנד להכשיר קנאביס,[239] ה-"QPC" אמר כי המערכת גם הזניקה שוק לא חוקי, במיוחד עבור מתאמפטמין. אף על פי שמפלגת הלייבור של קווינסלנד בפלאשצ'וק הובילה את ממשלת המדינההיא דחתה את המלצות הוועדה שלה ואמרה כי אין בכוונתה לשנות חוקים כלשהם בנוגע לקנאביס,[240] החלטה שספגה ביקורת קשה של תומכי אי-ההפללה והלגליזציה.
בשנת 2019 המכללה המלכותית של אוסטרליה לרופאים (RACP) וסנט וינסנט הבריאות האוסטרלי קראו לממשלת ניו סאות' ויילס לפרסם בפומבי את ממצאי הוועדה המיוחדת לחקירה על אי-הפללת שימוש הסמים, באומרם כי אין "שום תירוץ" לעיכוב.[241] הדו"ח היה שיא של חודשים של עדויות מצד מומחים בתחום הבריאות והשיפוט, כמו גם משפחות וקהילות שנפגעו מחומרים מסוג אמפטמין ברחבי ניו סאות' ויילס. הדו"ח העלה 109 המלצות שנועדו לחזק את תגובת ממשלות ניו סאות' ויילס בנוגע לתרופות מבוססות אמפטמין כגון קריסטל. המלצות עיקריות כללו חדרים המשמשים לשימוש בסמים, תוכנית להחלפת מחטים ומזרקים, בדיקות חומרים בפיקוח קליני כלל-מדיני, כולל בדיקת גלולות ניידות בפסטיבלים, אי-הפללה של סמים לשימוש אישי והפסקת השימוש בכלבי גילוי סמים. הדו"ח קרא גם לממשלת ניו סאות' ויילס לאמץ מדיניות מקיפה של סמים ואלכוהול, כאשר מדיניות הסמים והאלכוהול האחרונה פגה לפני למעלה מעשור. נציב הדיווחים אמר כי גישת המדינה לשימוש בסמים הייתה לקויה ביותר ואמרה כי הרפורמה תדרוש "הנהגה פוליטית ואומץ". והוסיף כי החוקים הנוכחיים "מאפשרים לנו אישור להעלים עין מהגורמים המניעים את השימוש בסמים הבעייתיים ביותר הכוללים התעללות בילדים, אלימות במשפחה ומחלות נפש".[242] ממשלת ניו סאות' ויילס דחתה את ההמלצות העיקריות בדוחות ואמרה כי תשקול את ההמלצות האחרות שנותרו. מנהל התוכנית המדיניות למדיניות של סמים (DPMP) במרכז המחקר למדיניות חברתית של סידני באוניברסיטת UNSW אמר כי ממשלת ניו סאות' ויילס החמיצה הזדמנות לבצע רפורמה בתגובת המדינה לסמים על סמך ראיות.[243] ממשלת ניו סאות' ויילס טרם הגיבה לחקירה באופן רשמי החל מנובמבר 2020, הודעה שפורסמה מהממשלה המציינת את כוונתה להגיב עד סוף 2020.[244]
בטריטוריית הבירה האוסטרלית, לאחר שהתקבלה הצעת חוק ב-25 בספטמבר 2019, נכנסו לתוקף חוקים חדשים ב-31 בינואר 2020 שאפשרו להחזיק עד 50 גרם חומר יבש, 150 גרם חומר רטוב וגידול של שני צמחים לאדם ועד ארבעה צמחים למשק בית. ובכך, הפך לחוקי החזקה וגידול של קנאביס במסגרת ACT. עם זאת, מכירה ואספקה של קנאביס וזרעי קנאביס עדיין אינם חוקיים, כך שההשפעות של החוקים מוגבלות והם גם סותרים את החוקים הפדרליים. עדיין לא חוקי לעשן או להשתמש בקנאביס במקום ציבורי, לחשוף ילד או צעיר לעשן קנאביס, לאחסן קנאביס במקום בו ילדים יכולים להגיע אליו, לגדל קנאביס באמצעות הידרופוניקה או גידול מלאכותי, לגדל צמחים שאליהם ניתן לגשת הציבור, לשתף או לתת קנאביס במתנה לאדם אחר, לנהוג עם כמות קנאביס במערכת הדם, או החזקה וגידול של קנאביס לאנשים מתחת לגיל 18. ההחזקה והגידול האישי של כמויות קטנות של קנאביס נותרו למטרות שאינן רפואיות אסורות בכל רישום אחר באוסטרליה אך עם אי-הפללה בצפון ודרום המדינה.[245]
ניו זילנד
ב־18 בדצמבר 2018 הודיעה הממשלה בראשות מפלגת הלייבור של ניו זילנד על משאל עם ארצי ומחייב על חוקיות הקנאביס לשימוש אישי למטרות פנאי, שייערך במסגרת הבחירות הכלליות בניו זילנד 2020.[246] זה היה תנאי של המפלגה הירוקה שנתנה אמון ואספקה לממשלה.[247][248] ב-7 במאי 2019 הודיעה הממשלה כי משאל העם של קנאביס בניו זילנד יערך ב-2020 ויהיה שאלה של כן / לא לחקיקת חקיקה שטרם נוצרה. למרות ההתחייבות הקודמת, משאל העם היה לא היה מחייב, והיה צורך להכניס את הצעת החוק של לגליזציה ולבקרה בקנאביס לפרלמנט ולהעבירו כמו כל חקיקה אחרת. לפיכך, הממשלה לא הייתה קשורה למעשה לתוצאות משאל העם.[249] התוצאות הרשמיות לבחירות ולמשאל העם פורסמו ב-6 בנובמבר 2020.[250] משעל העם נכשל בהפרש של 50.7% מנגדים מול 48.4% תומכים.[251]
שימוש בקנאביס רפואי חוקי במדינה מאז 2018.[252] באוגוסט 2018 "Hikurangi Cannabis" הפכה לחברה הניו זילנדית הראשונה שהוציאה רישיון לגידול קנאביס למטרות רפואיות.[253] גוף בתעשיית הקנאביס הרפואי, המועצה לקנאביס רפואי בניו זילנד, הוקמה בספטמבר 2018.[254]
ונואטו
קנאביס בונואטו אינו חוקי למטרות פנאי אך הוא חוקי למטרות רפואיות ותעשייתיות. דו"ח חדשות משנת 2018 ציין כי מערכת הבריאות הלאומית של ונואטו שוקלת ניסויים קליניים בתרופה מבוססת קנאביס לטיפול בסוכרת.[255] ב-20 בספטמבר 2018 הוציאה מועצת השרים של הממשלה החלטה המאפשרת הקמת תעשיות לייצור קנאביס רפואי.[256]
אפריקה
ברחבי יבשת אפריקה מתוך 54 כלל המדינות החברות בה, שימוש בקנאביס רפואי או למטרות פנאי איננו חוקי ויכול להוביל לקנסות ועונשי מאסר ב-46 מדינות בהן: אלג'יריה, אנגולה, בנין, בוטסואנה, בורקינה פאסו, בורונדי, קמרון, כף ורדה, הרפובליקה המרכז אפריקאית, צ'אד, קומורו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקת קונגו, ג'יבוטי, מצרים, גינאה המשוונית, אריתריאה, אסוואטיני, אתיופיה, גבון, גמביה, חוף השנהב, קניה, ליבריה, מאלי, מדגסקר, מרוקו, ניגריה, רואנדה, סנגל, סיירה לאון, סומליה, סודאן, טנזניה, טוגו, תוניסיה, מזומביק, ניז'ר, דרום סודאן, סאו טומה ופרינסיפה, מאוריציוס, גינאה ביסאו, לוב, גינאה, מאוריטניה ונמיביה.
כבר בשנת 1996 דיווח "Nairobi Standard" כי אנשי מלחמה בסומליה מטפחים קנאביס לתמיכה בפעולות צבאיות, בהיקף קציר שנתי של 160 טון בשווי 272 מיליון דולר.[257] במהלך ועדת האמת והפיוס של סיירה לאון בשנת 2003, הצהיר רפוא מקומי כי "קנאביס נמצא בשימוש או שימוש לרעה כל כך בסיירה לאון... כך שאני לא חושב שאנשים רואים בזה פשע יותר להשתמש בו... כפי שאתה יכול לראות, הוא גדל כמעט בכל מקום במדינה כיום. אתה יכול להשיג אותו בכל עת ובכל מקום, בחינם או בתשלום נמוך".[258]
ברואנדה, בשנת 2010 שר הבריאות הציע חוק שיאפשר שימוש בקנאביס למטרות רפואיות במדינה.[259][260] בתחילת 2019 הציע מושל מדינת אנדו בניגריה, רוטימי אקרדולו, לגליזציה של גידול קנאביס במדינתו לשימוש רפואי.[261] הוא חזר על הבקשה בתחילת 2020.[262] קנאביס במדגסקר אינו חוקי, אך מיוצר ונצרך מבתים באופן רחב.[263] בשנת 2017, קבוצת חברי פרלמנט הודיעה כי לגליזציה של קנאביס באסוואטיני עשויה להוסיף למשק 1.63 מיליארד דולר, מה שעלול להכפיל את התוצר המקומי הגולמי.[264] בשנת 2001 דיווחה רשת השידור הבריטית BBC כי קמרון תעשה לגליזציה של קנאביס מרפא, ותייבא את אספקתה מקנדה.[265]
דרום אפריקה
בבית המשפט החוקתי בדרום אפריקה, צריכה עצמית של קנאביס על ידי מבוגרים באופן פרטי עברה אי-הפללה.[266] בטרם בוטל האיסור על הצמח בשנת 2018 לחצו התומכים על הממשלה לשנות את חוקיה, שהגבילו לראשונה את הקנאביס בשנת 1922, כדי לאפשר פטורים לשימוש רפואי, מנהגים דתיים ומטרות אחרות. סביר להניח שקנאביס הוחל באפריקה על ידי סוחרים ערבים מוקדמים או הודים, והוא היה כבר בשימוש פופולרי במדינה על ידי הילידים קויקוי ובנטו לפני ההתיישבות האירופית בשנת 1652, והוא שימש באופן מסורתי על ידי קבוצות סוטו כדי להקל על לידה.[267] מחקרים של המועצה למחקר רפואי (MRC) מדווחים כי מספר המשתמשים בקנאביס בדרום אפריקה היה 2.2 מיליון בשנת 2004, ו-3.2 מיליון בשנת 2008. בשנת 2003, אינטרפול דירגה את דרום אפריקה כיצרנית הקנאביס הרביעית בגודלה בעולם, והמכון למחקרי אבטחה דיווח כי מרבית הקנאביס שבממלכה המאוחדת ושליש בעולם מקורו בדרום אפריקה.[268] בשנת 2014, דוח של הברית למלחמה בסמים בדרום אפריקה טען כי הפללת קנאביס "יצרה קורבנות ולא פתרונות", והמליצה על לגליזציה.[269] האיחוד לזכויות האזרח במשטרה ובתי סוהר המליץ מאז 2009 להכשיר קנאביס במדינה בטענה כי הדבר יפנה את המשטרה לעבודה אחרת, ויאפשר לממשלת דרום אפריקה להנות מקנאביס על ידי מיסוי מכירותיו.[270][271]
לאחר שהכריזו על החלטתם להכריע בעניין, חבר השופטים המלא התכנס ב-18 בספטמבר 2018 בבית המשפט החוקתי ביוהנסבורג עם השופט הראשי ריימונד זונדו שקרא את מה שהוא תיאר כהחלטה פה אחד. בפסק דינו נאמר:
- אדם מבוגר רשאי, להשתמש או להחזיק ברשותו קנאביס באופן פרטי לצריכתו האישית באופן פרטי.
- השימוש, לרבות עישון, בקנאביס בפומבי או בנוכחות ילדים או בנוכחות אנשים מבוגרים שאינם מסכימים לכך אינו מותר.
- השימוש או החזקה של קנאביס באופן פרטי שלא על ידי מבוגר לצריכתו האישית אינם מורשים.
- גידול קנאביס על ידי מבוגר במקום פרטי לצריכתו האישית באופן פרטי אינו עוד עבירה פלילית.
הוא לא הציב מגבלות על כמויות שמבוגרים יורשו לשאת, לצרוך או לגדל ואמר כי יהיה זה על הפרלמנט להחליט ברגע שגיבוש הצעת חוק שתתאים לשינויים המומלצים הללו. לממשלה ניתנה תקופה של 24 חודשים ליישום ממצאי פסיקת הדרך.[272]
זימבבואה
באפריל 2018 זימבבואה הפכה למדינה האפריקאית השנייה שמאפשרת לגליזציה של מריחואנה למטרות רפואיות ומדעיות.[273][274]
בהודעה לעיתונות שפורסמה בדו"ח העסקי ב-30 באפריל 2017 תוארה כיצד רשאים כעת זימבבווים "להגיש בקשה לרישיונות בגידול קנאביס במיוחד לצורך רפואה ומחקר" משך הרישיונות הוא חמש שנים לכל היותר ומתחדש בהתאם המאפשר למגדלים להחזיק, למכור ולהעביר קנאביס בצורות יבשות ורטובות. המבקשים נדרשים לציין תוכניות לאתר הגידול יחד עם כמות לייצור ומכירה וכן תקופת הייצור. באותה שנה ציין השר המקרו-כלכלי לתכנון וקידום השקעות, ד"ר אוברט מפופו, כי חברה קנדית הגישה בקשה לטיפוח קנאביס רפואי בזימבבואה, וקבע כי הממשלה "שוקלת ברצינות את הבקשה". לחקלאים הוצעה בעלות של 100% על אדמתם לגידול מריחואנה מרפאת במאי 2020.[275]
מצרים
_-_front_-_TIMEA.jpg)
עדויות הראו כי קנאביס היה קיים במצרים מאז 3000 שנה לפני הספירה.[276] בספר שנכתב בשנת 1980 נאמר כי גידול קנאביס התרחש במדינה "כמעט אלף שנה",[277] ובמהלך תקופה זו שימש לייצור חבלים וטופח גם לשימוש כסם למטרות פנאי.[278] נאמר כי חשיש הוכנס למצרים על ידי "מטיילים אסלאמיים מיסטיים" מסוריה במהלך השושלת האיובית במאה ה-12 לספירה.[279]
במהלך פלישתו של נפוליאון בונפרטה למצרים בשנת 1798, אלכוהול לא היה זמין לכל מצרים מכיוון שהיא מדינה אסלאמית.[280] במקום אלכוהול, נקטו חייליו של בונפרטה להשתמש בחשיש, אשר הם מצאו לטעמם.[281] כתוצאה מהצריכה הבולטת של חשיש על ידי הכוחות, עישון חשיש וצריכת משקאות המכילים אותו נאסרו באוקטובר 1800, אם כי הכוחות התעלמו לרוב מהפקודה. לאחר מכן, בתי קפה מצריים אסרו על משקאות המכילים חשיש ומקומות אשר מכרו אותם הושבתו ובעליהם נכלאו.[282] במהלך תקופה זו, חשיש שיובא ממדינות אחרות הושמד בשריפה.[283] עם תום הכיבוש בשנת 1801, הכוחות הצרפתים החזירו איתם אספקת חשיש לצרפת.[284] בשנת 1877, השלטון העות'מאני בקונסטנטינופול המליץ על השמדת כל החשיש במצרים, ובשנת 1879 נאסר ייבוא של קנאביס.[285][286] ב-1882 כבשו הבריטים את מצרים, שנותרה באופן פרובינציאלי מחוז עות'מאני אוטונומי, אך בפועל הבריטים שלטו. זמן קצר לאחר שממשלת מצרים הוציאה איסור על גידול בשנת 1884, אף על פי שהפקידים הורשו להחרים ולייצא חשיש שנתפס במקום להרוס אותו. למרות צעדים אלה, הייצור והמכירה של הקנאביס נמשכו, כאשר הרשויות השביתו באופן שגרתי את המקום בו נצרך קנאביס, עד המאה ה-20.[287] קנאביס גדל במהלך השנה בחצי האי סיני ובמצרים העליונה.[288] הסחר מתמקד בעיקר בסיני, והאזור היה היעד העיקרי למאמצי ההשמדה, כאשר 7 מיליון צמחי קנאביס (יחד עם 10.3 מיליון צמחי אופיום) חוסלו בו בשנת 1994.[289] כיום, השימוש לרוב לא נאכף והרשעות לשימוש אישי הן נדירות.[290]
גאנה
קנאביס נותר הסם הבלתי חוקי הפופולרי ביותר בגאנה.[291] גאנה מדווחת כאומה הגבוהה ביותר בשימוש בקנאביס באפריקה, והשלישית בעולם. בשנות התשעים התפשט הקנאביס שהיה בעבר תופעה אורבנית בברים ובמועדוני לילה גם לאזורים כפריים.[292] קנאביס נקשר לבני נוער המעורבים בתרבות הרסטפארי, ולסטודנטים שהאמינו כי השימוש בקנאביס ישפר את יכולתם ללמוד.[293] קנאביס מגאנה מועבר למדינות אחרות במערב אפריקה, כמו גם לאירופה.[294]
קנאביס רפואי במדינה חוקי לאחר רישיון של שר הבריאות ועבור שימוש עם תוכלת THC של פחות מ-0.3%.[295][296] [297]
לסוטו
קנאביס בלסוטו אינו חוקי לכל שימוש, אך נסבל במידה רבה.[298] קנאביס מיוצר באופן נרחב במדינה, בהיותו יבול המזומנים המשמעותי ביותר.[299] בשנות האלפיים הוערך כי 70% מהקנאביס בדרום אפריקה מקורו בלסוטו.[300] בשנת 2017 לסוטו הפכה למדינה האפריקאית הראשונה שהעניקה רישיון לגידול קנאביס רפואי. השימוש של קנאביס באזורה מתוארך מהמאה ה-16, כאשר ילידי שבטי "קונה" סחרו בקנאביס לשבטי "הסן" המקומיים בתמורה לאדמה בסביבות שנת 1550. עד המאה ה-19, הקנאביס היה יבול בסיסי בממלכה.[301] במבצע משותף של דרום אפריקה-לסוטו בשנת 2006 נתפסו כ-47 טון קנאביס. טיפוחו לרוב נסבל בגלל שיעור העוני הגבוה במדינה והיתרונות הכלכליים שמספק.[302] קנאביס מעובד כמעט בכל מקום בלסוטו, כולל עיר הבירה, אך הגידול העיקרי הוא באזורי ההרים המרכזיים ובגבעות המערביות.[303] בשנת 2017, משרד הבריאות של לסוטו קיבל רישיון לחברה דרום אפריקאית לגדל קנאביס בלסוטו למטרות רפואיות ומדעיות, המוסד המורשה הראשון באפריקה.[304]
בסוף שנת 2017, ממשלת לסוטו העניקה לחמש חברות רישיון לייצר מריחואנה רפואית. שלוש מהחברות הללו נרכשו באופן חלקי או מלא ברובן על ידי יצרנים מורשים קנדיים:
- "Verve Dynamics" - כ-30% בעלות על ידי "Aphria" (קנדה).[305]
- "MediGrow Lesotho" - כ-10% נרכשו על ידי "Supreme Cannabis" (קנדה).[306]
- "Daddy-Cann" נרכשה ב-100% על ידי "Canopy Growth" (קנדה).[307]
- "Medi-Kingdom" כ-100% בבעלות של "Medi-Kingdom" (הממלכה המאוחדת).[308]
- "Pharmaceuticals Development Corp (PDC)" - כעת בבעלות "Corix" (ארצות הברית).[309]
- "Bophelo Bioscience and Wellness PTY" נרכשו ב-20% על ידי "Halo Labs Inc" (קנדה).[310]
מלאווי
קנאביס למטרות פנאי לא חוקי במלאווי אך נעשה בו שימוש רב ומיוצר לשימוש ביתי ובייצוא בינלאומי,[311] הוא ידוע בעולם כאחד מזני הסאטיבה המשובחים ביותר אפריקה,[312] והוכתר על פי דו"ח של הבנק העולמי בין זני המריחואנה "הטובים ביותר בעולם".[313] הפופולריות של זן זה הובילה לעלייה עמוקה בתיירות המריחואנה וברווח הכלכלי במדינה.[314] בצ'יצ'ובה הוא מכונה מקומית כ-"צ'מבה". עבור רבים ממעשני מריחואנה, הזן "מלאווי גולד" הגיע כמעט למעמד פולחן. ישנם אתרים ובלוגים שהוקדשו לשבחו של הצ'מבה.[315] אגדות ומיתוסים התפתחו סביב עוצמתו, כגון, סיפור פופולרי על מבקרים שהגיעו למלאווי, אשר ניסו צ'מבה ו-"איבדו את רצונם לחזור לארץ מוצאם".
בפברואר 2020, הפרלמנט של מלאווי הכשיר גידול ועיבוד של קנאביס לשימושים תעשייתיים ורפואיים, אך לא הביא לאי-הפללת השימוש למטרות פנאי במדינה.[316][317]
מרוקו
קנאביס במרוקו היה בלתי חוקי מאז עצמאות המדינה בשנת 1956, ועבר איסור מוחלט ב-1974 על ידי המלך מוחמד החמישי, אך הוא נסבל בחלקו במדינה ולעיתים קרובות לא נאכף.[318][319] קנאביס מעובד במרוקו במשך מאות שנים והמדינה היא כיום בין יצרני החשיש המובילים בעולם. החל משנת 2016, היא הספקית הגדולה בעולם של קנאביס.[320]
בהיותה מדינה אשר מייצרת חלק ניכר מהחשיש בעולם, היא הוגדרה כמפיקה הגדולה ביותר שלו בין השנים 2002–2010 לפני שמחקר שנערך בשנת 2012 הציב את אפגניסטן כמפיקה המובילה. הייצור של מרוקו בשנת 2010 עמד על 760 טון שרף קנאביס.[321] בשנת 2003, 70% מהחשיש שנצרך באירופה הופק במדינה.[322] יבול זה סיפק הכנסה יציבה ליותר מ-90,000 משקי בית. עם צריכת הקנאביס המתפרסמת יותר ויותר ברחבי העולם, אזרחי מרוקו ניצלו את היתכנות הייצור של סם זה באזור הריף ההררי, כמו גם את העניין בקנאביס מצד תיירים. האזור עצמו אינו מייצר הרבה יבולים מלבד "כיף", השם המרוקאי לקנאביס, מה שיוצר מקום רב לסיורים באזור. הערים צ'פצ'און וקטאמה הפכו בעשורים האחרונים למוקד לתיירות קנאביס.
בזמן פקידי החוק במרוקו ממשיכים להתווכח על החוקיות של ייצור קנאביס לשימוש ציבורי, הייצור החל להיות פחות פלילי מכיוון שהממשלה המרוקאית נאלצה להכיר בכך שגידולים אחרים לא צומחים באזור ההררי מלבד קנאביס, ונאלצה לאפשר לחקלאים להמשיך בעסקי הייצור הקטנים שלהם. ייצור חשיש לייצוא אירופי ותיירים מבקרים מספק צורת תעסוקה והכנסה עקבית עבור החקלאים באזור הריף.[323] עלויות הפצה ותמחור משתנים בהתאם למיקום והקרבה לערים הגדולות. ככל שמקום הייצור נמצא מערים רחוק יותר, יש צורך בפחות מפיצים, ובכך להקצות את כל הכספים מהמכירות למגדלים עצמם. הזינוק של הביקוש לקנאביס גם הגדיל מאוד את רלוונטיות הסחר להישאר עסק מצליח בכל נמלי וגבולות מרוקו. לפני ההתפתחות הבינלאומית של סחר הקנאביס, נצרך "כיף" מרוקאי באופן מקומי, עושן בצינור סבסי ארוך או התערבב במאכלים, ושימש לעיתים גם בטקסים דתיים סופים.
קנאביס נאסר במרוקו בעקבות עצמאותה, אולם הסובלנות המסורתית לייצורו באזור הריף, בתוספת ההכרה בכך שקנאביס מהווה חלק גדול מכלכלה הלאומית, הובילו לדיון בעד הלגליזציה שלו. בשנת 2009, פואד עלי אל חיממה זכה לתמיכה רב-מפלגתית בקרב פוליטיקאים מרוקאים בהצעתו למתג מחדש את הקנאביס כסם מרוקאי מסורתי ולא כסם מסוכן, וקרא לדיון לאומי ולהפחית את העמדתם לדין של החקלאים.[324] בשנת 2014 הציעה מפלגת האותנטיות והמודרניות טיוטת חוק שתשמור על צריכת קנאביס פנאי בלתי חוקית, אך תרשה ותסדיר מגדלים ותפנה את תפוקתם למוצרי קנאביס רפואי ותעשייתי.[325][326] אמנם הדיבורים על לגליזציה של קנאביס במרוקו היו טאבו במשך עשרות שנים, אך יותר ויותר נפוץ למצוא דיון ותמיכה בנושא בשנים האחרונות.[327]
במרץ 2021, אישרה ממשלת מרוקו טיוטת חוק לחוקיות השימוש הרפואי בקנאביס, שתאושר סופית על ידי הפרלמנט.[328]
זמביה
קנאביס בזמביה אינו חוקי לשימוש פנאי. אולם, בדצמבר 2019, בהחלטה פה אחד הוא אושר למטרות יצוא ורפואה.[329] עם זאת, לא נעשו מחקרים על ידי מדענים מקומיים או מומחים בתחום הבריאות על מידת העשב הזמבי ובכך, רוב הצעירים הזמבים מעדיפים לעשן עשבים מיובאים מקונגו.
במרץ 2017 הבהיר השר לענייני פנים, סטיבן קמפיונגו, כי זה חוקי לטפח קנאביס לשימוש רפואי אם מתקבל רישיון משר הבריאות.[330] עם זאת במאי 2017, שר הבריאות, ד"ר צ'יטלו צ'ילופיה, הצהיר כי אין בכוונתו להוציא רישיונות עיבוד כלשהם.[331][332]
אוגנדה
ייצוא הקנאביס לצרכים רפואיים אושר על ידי משרד הבריאות באוגנדה בינואר 2020, שקבע בין היתר כי על כל יצואני הקנאביס להיות בעלי הון מינימלי של 18.3 מיליון שילינג אוגנדי או 5 מיליון דולר. בנוסף, "Industrial Hemp Uganda", חברה פרטית הממוקמת בהימה, מחוז קסזה, כבר ייצאה קנאביס מרפא לגרמניה וסין.[333]
סיישל
.jpg)
קנאביס בסיישל אינו חוקי, כאשר גידול, החזקה ומכירה של החומר אסורה. עם זאת, נתונים סטטיסטיים המצביעים על כך שיותר מרבע מאוכלוסיית המדינה משתמשים בו, כמו גם שימוש בולט בקרב מתבגרים.[334] לאחרונה המאבק ללגליזציה של קנאביס כלל עצומה הקוראת ללגליזציה שנחתמה על ידי 5-10% מאוכלוסיית המדינה ותיק בית משפט קרא לממשלה לאפשר שימוש רפואי.[335]
השינוי האחרון בחוקי הקנאביס של סיישל היה בחוק שימוש לרעה בסמים בשנת 2016. חקיקה זו הועברה בהצבעה פה אחד באספה והחליפה פעולה משנת 1990. המעשה ביקש לתת יותר סמכויות להילחם בסחר בסמים ובשימוש לרעה בהם ולהפוך את חקירת עבירות הקשורות לסמים והעמדה לדין קלה יותר. החוק גם שם דגש משמעותי על הצורך לקדם טיפול, חינוך, שיקום, החלמה ושילוב חברתי מחדש של אנשים הסובלים מהתמכרות.
בפברואר 2020, תקנות שהוצעו בשימוש לרעה בסמים (מוצרים המבוססים על קנאבידיול למטרות רפואיות), יהפכו את הקנאביס לחוקי למטרות רפואיות, ויקבעו את אופן ביצוע הייבוא של הקנאביס הרפואי, הנחיות למומחים רפואיים לאשר למטופל שימוש במוצרים מבוססי קנאביס רפואי וכללים לגבי גישה, אחסון וניהולו של הסם. החקיקה תעסוק גם בסוגיות שונות הנוגעות לקנאביס מרפא, כולל איסורים המוצעים על פרסום קנאביס מרפא ומוצריו הקשורים אליו.[336]
מפלגות פוליטיות
מפלגות פוליטיות רבות תומכות, בדרגות שונות ומסיבות שונות, בלגליזציה בחוקי בקרת הסמים, החל ממפלגות ליברליות ועד תנועות שמאל, כמו גם כמה אנשי רוח ימניים פרגמטיים. לגליזציה של סמים היא סעיף במצע בסיסי של רוב המפלגות הליברטריאניות. ישנן גם מספר רב של מפלגות מריחואנה עם גיליון יחיד המוקדש להתרת לגליזציה של קנאביס באופן בלעדי.
בין השנים 1999–2006 נרשמה בממלכה המאוחדת מפלגת הלגליזציה של ברית הקנאביס (LCA), עם אלון באפרי כמנהיג המטרה שלה לרישום בלבד, שהציבה מועמדים בבחירות לבית נציגות הפרלמנט של המדינה ולמועצות השלטון המקומי. המפלגה ביטלה מאוחר יותר את רישומה כמפלגה פוליטית וממשיכה לעבוד כקבוצת לחץ על הפוליטיקאים לקידום הלגליזציה. קמפיין לגליזציית הקנאביס (LCC) שנוסד בסוף שנות ה-60, שימש כקבוצת לחץ לאורך כל שנות ה-70 וה-80 וסיפק ערוץ תמיכה לביטויים פוליטיים מאוחרים יותר. מפלגת הלגליזציה של ברית הקנאביס התמודדה על 21 מחוזות בחירות בבחירות הכלליות בשנת 2005.
המפלגה שינתה את שמה בשנת 2011 לרפורמה בחוק הקנאביס (CLEAR). עם שינוי זהות זה חל בה גם שינוי מדיניות, דוברים, לוגו, סמלים, עלונים ומטרות. היא הייתה מפלגה פוליטית רשומה בין השנים 2011–2013 ופועלת כעת כקבוצת לובי. קנאביס יותר בטוח מאלכוהול (CISTA) הייתה מפלגה פוליטית שהוקמה בשנת 2015. בבחירות הכלליות בשנת 2015 הם פעלו למען ועדה מלכותית לבדיקת חוקי הסמים במדינה הנוגעים לקנאביס. החל משנת 2016, המפלגה הליברל-דמוקרטית, המפלגה הירוקה של אנגליה ווילס והמפלגה הסקוטית הירוקה תומכים בלגליזציה של קנאביס.[337][338][339]
בברזיל הושק מניפסט מפלגת הקנאביס הברזילאית, קנאביסטה, באוגוסט 2019 אשר אימצה מדיניות של לגליזציה של מריחואנה כמטרתה העיקרית. החל משנת 2015 היו ניסיונות מתמשכים להקמת מפלגת קנאביס רשמית ביוון, אך הם עדיין לא הביאו להקמת מפלגה פוליטית רשומה.[340] באירלנד היו ניסיונות להקים מפלגת לגליזציה של קנאביס אולם הממשלה עד כה סירבה לאפשר הרשמה של כל צד כזה. מספר אנשים, ביניהם העיתונאי אולף טייארנסן ומארגן הפסטיבל של פארק הפניקס, יובי דווייר, התמודדו בבחירות שונות (ארציות, מקומיות ואירופיות) כמועמדים עצמאיים בפלטפורמת לגליזציית קנאביס. הצלחה נראתה בנושא כאשר תומך הלגליזציה לוק מינג פלנגן נבחר לחבר בדאל אירן בבחירות הכלליות בשנת 2011. בישראל מפלגת עלה ירוק זכתה לתמיכה משמעותית בקרב צעירים והשתתפה בשש מערכות בחירות אך לא עברה את אחוז החסימה.
ב-22 בספטמבר 2009, מפלגת הקנאביס הנורווגית (DnC) נרשמה בסטוונגר. בספרד, השתתפה מפלגת הקנאביס הספרדית בבחירות הכלליות בספרד בשנת 2004, על ידי הצגת מועמדים מתמדת למושבים בקורטס בשלוש פרובינציות, (ולנסיה, אליקנטה וואיאדוליד). הם השיגו בין 0.35% ל-1.11% מהקולות. בדרום אפריקה, מפלגת הדגגה של דרום אפריקה היא המפלגה הראשונה הקוראת ללגליזציה מלאה של קנאביס במדינה. קבוצה זו גם תומכת בפעילים ותומכים שנעצרו, מואשמים או כלואים בגין החזקת דגגה (המילה במדינה אשר מתארת קנאביס) ואשומים קשורים.[341][342] בנוסף במשך השנים ד"ר מריו אוריאני-אמברוסיני. חבר פרלמנט בדרום אפריקה, אובחן כחולה סרטן ובעקבותיו החל תהליך ללגליזציה של מריחואנה רפואית. הוא הרחיק לכת ופנה לכל הפרלמנט היושב בקייפטאון בבקשה נלהבת לחברי הפרלמנט לשקול לגליזציה של מריחואנה רפואית. הוא נפטר זמן קצר לאחר מכן, אך הודות לו ולפעילים אחרים, השימוש בקנאביס רפואי הוא חוקי, אך לא קיימת מערכת להפצת קנאביס מרפא במדינה.[343][344]
בין המפלגות הפוליטיות הפעילות של קנאביס בארצות הברית כוללות את מפלגת הכשרת עשב הקנאביס, מפלגת לגליזציית מריחואנה עכשיו, מפלגת לגליזציית מריחואנה ומפלגת המריחואנה של ארצות הברית. גם המפלגה הליברטריאנית, המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הירוקה דוגלות בלגליזציה של מריחואנה.[345] מפלגות פוליטיות אחרות בתחום הקנאביס שהיו פעילות בעבר כללו את המפלגה נגד האיסור, מפלגת הרפורמה במריחואנה ומפלגת הנוער הבינלאומית.
היסטוריה של מפלגות פוליטיות בקנאביס ברחבי ארצות הברית:
שנות ה-1960–1970
מפלגת הנוער הבינלאומית, שהוקמה בשנת 1967 כדי לקדם את התרבות הנגדית של שנות השישים, הריצה לעיתים קרובות מועמדים לתפקיד ציבורי. דגלה מתוארת ככוכב בעל חמש פינות מחודדות על גבי עלה קנאביס.[346]
שנות ה-1970–1980
מפלגת העשב הוקמה במינסוטה בשנת 1986 והריצה מועמדים רבים למשרדים ממלכתיים ופדרליים. המפלגה הייתה פעילה באיווה, מינסוטה, ורמונט. המפלגה הריצה מועמדים בכל בחירות לנשיאות בין השנים 1988 ל-2000.[347][348] מפלגת מריחואנה חוקית עכשיו הוקמה במינסוטה בשנת 1998.[349] בשנת 1998, מועמד עצמאי, אדוארד פורצ'יון, התמודד לקונגרס מניו ג'רזי כמועמד מפלגת לגליזצית מריחואנה. מאז, פורצ'יון התמודד מספר פעמים למספר משרדים, תחת מפלגה זו.[350] מפלגת הרפורמה במריחואנה הוקמה בניו יורק, בשנת 1998, וניהלה שם מועמדים גוברטוריים גם בשנת 1998 וגם בשנת 2002.[351]
שנות ה-2000
מפלגת המריחואנה של ארצות הברית, שאורגנה בשנת 2002, מקדמת מעורבות בחירות על ידי תומכי לגליזציה למריחואנה. בשנת 2012, הקבוצה אישרה את הליברטריאן גארי ג'ונסון לנשיאה. המפלגה נגד האיסור הריצה מועמדים לתפקיד במדינת ניו יורק למחזור בחירות בשנת 2010.[352] בשנים 2010 ו-2012, המועמד העצמאי קריס אריקסון היה מועמד בקלפי למספר משרדים בוורמונט תחת התווית מפלגת המריחואנה האמריקאית.[353] המפלגה הפוליטית "עשב" שינתה את שמה בשנת 2014 למפלגת הקנאביס לגראסוטליזליזציה.[354] בשנת 2016, מפלגת מריחואנה חוקית עכשיו הציבה את מועמדיה לנשיאות להצבעה בשתי מדינות.[355][356]
מדינות בארצות הברית עם מפלגות פוליטיות פעילות עבור לגליזציית קנאביס:
- איווה: לגליזציית מריחואנה עכשיו.[357]
- מינסוטה: מפלגת הקנאביס לגראסוטליזליזציה, ומפלגת מריחואנה חוקית עכשיו.[358]
- נברסקה: מפלגת מריחואנה חוקית עכשיו.[359]
- ניו ג'רזי: מפלגת לגליזציית המריחואנה.[360]
- ורמונט: מפלגת המריחואנה האמריקאית.[361]
בניו זילנד, מפלגת לגליזציית הקנאביס התמודדה לראשונה בשנת 1996. מעולם לא היו להם חברי פרלמנט, אך הם עמדו בממוצע על 1% מהקולות הפופולריים - חמישית ממה שנחוץ בכדי להשיג חברי פרלמנט תחת הפרופורציות הפרופורציונליות של ניו זילנד. למפלגה היו מועמדים בבחירות הכלליות ב-2008. המפלגה הירוקה של ניו זילנד אמרה כי אם תקים ממשלה בבחירות 2017 היא תאשר חוקי קנאביס. על פי הצעתה, "אנשים יוכלו לגדל באופן חוקי ולהחזיק מריחואנה לשימוש אישי". המפלגה גם הודיעה כי "נתקן את החוק בדחיפות כך שאנשים חולים המשתמשים במריחואנה רפואית לא יענשו".[362] המנהיג לשעבר של מפלגת ACT דון בראש התבטא בעד הפיכת הפללה לקנאביס.[363]
בדנמרק, לאחר האירוע בפריטאון כריסטיאניה, בו השוטרים השמידו דוכנים וניקו אותם מקנאביס, המפלגה הדנית הליברלי-סוציאלית דנה בעמדתה בנושא זה והגיבה כי היא בעד קנאביס מוסדר ממלכתי ברחבי הארץ. מפלגת הקנאביס של דנמרק הוקמה בשנת 2001, המפלגה התמודדה בכל הבחירות המוניציפליות מאז הקמתה, כמו גם הבחירות למועצות אזוריות בשנים 2009 ו-2013.[364] מספר מפלגות וחבריהן התבטאו בתמיכה עבור לגליזציה מלאה של קנאביס במדינה:
- מפלגת הברית הליברלית - "אני רוצה מכירה מוסדרת של קנאביס ממלכתית, כמו שהמדינה מסדירה אלכוהול וסיגריות. בדרך זו יש לנו שליטה טובה יותר על אילו סמים קיימים בשוק ושהם לא נמכרים לילדים" - כריסטינה אגלונד.
- מפלגת האלטרנטיבה - "זו דרך נהדרת לנקוט עמדה נגד כנופיות פושעות, להעביר אי-הפללה עבור הדנים הרגילים ולהבטיח כי לא יתווספו כימיקלים מסוכנים" - ג'וזפין פוק.
- מפלגת העם הסוציאליסטית - "כיום יש אנשים שמעשנים יותר מדי קנאביס ומקבלים בעיות, אבל אנחנו לא עוזרים להם בכך שאנחנו מענישים אותם, כאשר הם למעשה זקוקים לעזרה. עלינו להתייחס לקנאביס כמו לאלכוהול, ולהתמקד בזה שמתמכר" - ליסבת בק פולסן.
- מפלגת הברית האדומה-ירוקה - "לגליזציה תבטיח שעבריינים לא יכולים להרוויח כסף מהיבוא, וגם לא להרוויח כסף ממכירה לא חוקית של קנאביס. הכסף שהמדינה מבצעת מהמכירה ישמש במקום לצורך מידע, טיפול למכורים והטבות רווחה, במקום מתן הכסף לפושעים" - רונה לונד.
דרכים להשגת לגליזציה
ניתן לנסות להשיג לגליזציה של סמים קלים על ידי בחירת פוליטיקאים ונציגי מפלגות פוליטיות התומכות בלגליזציה של סמים במטרה לנסות ליישם שינוי באמצעות העברת חקיקה באמצעות הצבעת הרוב בבית המחוקקים במדינה. אם לא קיים רצון פוליטי ברשות המחוקקת לצורה מסוימת של לגליזציה של סמים קלים, ניתן לנסות לשנות זאת באמצעות צורות של תהליכים דמוקרטיים ישירים יותר, כגון יוזמות ומשאלי עם.[365] יוזמות פתקי הצבעה ללגליזציה של חוקי הסמים הצליחו במספר מדינות בארצות הברית, כמו יוזמת ההצבעה בקליפורניה בשנת 2016, שהצליחה להכשיר קנאביס במדינה.[366]
ראו גם
- קנאביס רפואי
- קופי שופ
- רשימת מדינות בהן יש לגליזציה או דה-קרימינליזציה, חלקיות או מלאות (לכל הפחות דה-קרימינליזציה של שימוש או גידול)
קישורים חיצוניים
- פקודת הסמים המסוכנים
- הרשות הלאומית למלחמה בסמים - לגליזציה ודה קרימינליזציה
- מרכז המידע והמחקר של הכנסת, תשובה לח"כ טלב אלסאנע בנושא דה-קרימינליזציה
- חוקיות הקנאביס במדינות העולם - מפה מתעדכנת
- יעל טייב, לגליזציה ודה-קרימינליזציה של סם הקנביס ותוצריו, באתר הכנסת - הלשכה המשפטית, 2 ביוני 2014
הערות שוליים
- ^ Drug Policy Reform in Practice, Transnational Institute, 2009-08-25 (באנגלית)
- ^ Tobacco regulation: saving lives vs personal freedom
- ^ <img src="//2 bp blogspot com/_3LRMPDzPeNc/SqV3-4vTWeI/AAAAAAAAAAk/sWrtFFV5hMM/S45-s35/logo png" width="35" height="35" class="photo" alt="">, Reformers are not 'pro-drug' Mr Costa
- ^ Samuel Blackstone, Portugal Decriminalized All Drugs Eleven Years Ago And The Results Are Staggering, Business Insider (ב־American English)
- ^ Let's Quit the Drug War, Cato Institute, 1988-03-17 (באנגלית)
- ^ Caitlin Elizabeth Hughes, Alex Stevens, The effects of the decriminalization of drug use in Portugal, kar.kent.ac.uk, 2007-12 (באנגלית)
- ^ kanopiadmin, The Economics of Prohibition, Mises Institute, 2006-07-31 (באנגלית)
- ^ Bernd Debusmann, Einstein, insanity and the war on drugs, Reuters Blogs, 2008-12-03
- ^ The Budgetary Impact of Ending Drug Prohibition, Cato Institute, 2010-09-27 (באנגלית)
- ^ AP IMPACT: After 40 years, $1 trillion, US War on Drugs has failed to meet any of its goals, Associated Press, 2015-03-27 (ב־American English)
- ^ שי פרידמן, חוקי הקנאביס במדינות ארה"ב - 2021 (לגליזציה, אי הפללה, רפואי), באתר https://www.xn--4dbcyzi5a.com/
- ^ 12.0 12.1 חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018
- ^ חדשות 2, ינון מגל: "לא להפליל מעשני סמים קלים", באתר מאקו, 18 בינואר 2015.
- ^ השר ארדן הודיע: "עוברים לאי-הפללה של צרכני סמים קלים", 26 בינואר 2017
- ^
הגר שיזף, ראש ממשלת הסטלנים. ריאיון עם האיש ששינה את שוק המריחואנה בישראל, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2017
- ^ מורן אזולאי, נתניהו בודק אפשרות לגליזציה לקנאביס: "תשובה בקרוב", באתר ynet, 11 במרץ 2019
- ^ יהונתן ליס, מרצ תומכת, החרדים מתנגדים ובכחול-לבן שותקים: עמדת המפלגות לגבי לגליזציה, באתר הארץ, 13 במרץ 2019
- ^ ציוצים של בצלאל סמוטריץ' בטוויטר, 12 במרץ 2019
- ^ לגליזציה של קנאביס בישראל עברה בוועדת השרים לחקיקה, באתר מגזין שותים, 21 ביוני 2020
- ^ מורן אזולאי ונינה פוקס, "חוקי הקנאביס" אושרו בכנסת בקריאה טרומית, באתר ynet, 24 ביוני 2020
- ^ חתימת מפלגת מרצ על הסכם ליגלייז 21, נבדק ב-2021-04-26
- ^ חתימת מפלגת כחול לבן על הסכם ליגלייז 21, נבדק ב-2021-04-26
- ^ חתימת תקווה חדשה על הסכם ליגלייז 21, נבדק ב-2021-04-26
- ^ מגזין קנאביס, לפיד: "תומכים בלגליזציה במודל קולורדו", באתר https://www.xn--4dbcyzi5a.com/
- ^ Limited, Bangkok Post Public Company. "Medical marijuana trials to start soon". Bangkok Post. נבדק ב-2021-04-21.
- ^ Andre Bourque, Thailand's Legalization Of Medical Cannabis Proves One Very Important Thing, Forbes (באנגלית)
- ^ Marijuana News, Where do Thai lawmakers stand on legalizing medical marijuana?, 420 Intel, 2018-11-09 (באנגלית)
- ^ The Strategist, www.thestrategist.media
- ^ Subscribe to read | Financial Times, www.ft.com
- ^ Daniel Tudor, James Pearson, North Korea Confidential: Private Markets, Fashion Trends, Prison Camps, Dissenters and Defectors, Tuttle Publishing, 2015-04-14, מסת"ב 978-1-4629-1512-5. (באנגלית)
- ^ Chris Duvall, Cannabis, Reaktion Books, 2014-11-15, מסת"ב 978-1-78023-386-4. (באנגלית)
- ^ Korean lawmaker pushes to legalize medical marijuana, KBR, 2018-02-05 (בקוריאנית)
- ^ Matt Lamers, South Korea legislature passes medical cannabis law, first in East Asia, MJBizDaily, 2018-11-26 (ב־American English)
- ^ Subscribe to read | Financial Times, www.ft.com
- ^ Is Korea becoming a pot haven? – The Korea Times (ב־American English)
- ^ Robert Connell Clarke, Hashish!, Red Eye Press, 1998, מסת"ב 978-0-929349-05-3. (באנגלית)
- ^ France Ministère des affaires étrangères, ... Rapport sur la situation de la Syrie et du Liban ..., Imprimerie nationale., 1925. (בצרפתית)
- ^ "Illicit cannabis farming thrives in Lebanon". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-10-25. נבדק ב-2021-05-04.
- ^ Martin Booth, Cannabis: A History, Macmillan, 2015-06-16, מסת"ב 978-1-250-08219-0. (באנגלית)
- ^ Evans, Laila Bassam, Dominic (2014-05-20). "Lebanon's cannabis farms flourish while army looks away". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-05-04.
- ^ Richard Hall in Brital, Budding business: how cannabis could transform Lebanon, the Guardian, 2018-07-18 (באנגלית)
- ^ Zeina Khodr, Lebanon to consider legalising medicinal cannabis, www.aljazeera.com (באנגלית)
- ^ Tamara Qiblawi CNN, Lebanon preparing to legalize growing cannabis, says House speaker, CNN
- ^ Richard Hall in Brital, Budding business: how cannabis could transform Lebanon, the Guardian, 2018-07-18 (באנגלית)
- ^ Lebanon becomes first Arab country to legalise cannabis for medical use, The National, 2020-04-21 (באנגלית)
- ^ Staff, Reuters (2020-04-21). "Lebanon legalizes cannabis farming for medicinal use". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-05-04.
- ^ Jason Lemon On 4/21/20 at 4:25 PM EDT, Lebanon passes legislation legalizing medical marijuana cultivation as economy struggles amid coronavirus fallout, Newsweek, 2020-04-21 (באנגלית)
- ^ In ‘landmark decision’, Pakistan approves industrial use of cannabis and hemp, Hindustan Times, 2020-09-03 (באנגלית)
- ^ In a first, govt allows industrial and medical use of cannabis extract, The Express Tribune, 2020-09-01 (באנגלית)
- ^ Mia Touw, The Religious and Medicinal Uses of Cannabis in China, India and Tibet, Journal of Psychoactive Drugs 13, 1981-01-01, עמ' 23–34 doi: 10.1080/02791072.1981.10471447
- ^ In conservative Pakistan, everybody must get stoned, The World from PRX (באנגלית)
- ^ Cannabis in Pakistan – Laws, Use, History, and Other Info, Sensi Seeds (ב־British English)
- ^ A Visit to Peshawar and the Tribal Areas of Pakistan, Cannabis Culture, 2009-11-18 (ב־American English)
- ^ Doing hash? Think again, The Express Tribune, 2014-02-17 (באנגלית)
- ^ Franz Rosenthal, زهر العريش في احكام الحشيش: Haschish Versus Medieval Muslim Society, Brill Archive. (באנגלית)
- ^ Türkiye'de 19 ilde kenevir yasallaştı, www.cumhuriyet.com.tr (בטורקית)
- ^ Cannabis in Turkey – Laws, Use, History, and Other Info, Sensi Seeds (ב־British English)
- ^ Burch, Jonathon (2010-03-31). "Afghanistan now world's top cannabis source: U.N." Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-05-04.
- ^ Administrator, History of the Afghan Strains, Seed City (ב־British English)
- ^ Struan Stevenson, Stalin's Legacy: The Soviet War on Nature, Birlinn, 2012-09-06, מסת"ב 978-0-85790-236-8. (באנגלית)
- ^ Dhaka, Bangladesh Marijuana Prices, Laws, Buying & Information For Weed In Dhaka, Bangladesh, web.archive.org, 2017-09-25
- ^ Saing Soenthrith, Foreigners Arrested in Siem Reap Marijuana Bust, The Cambodia Daily, 2013-03-15 (ב־American English)
- ^ Taking drugs in Cambodia, Move to Cambodia (ב־American English)
- ^ Ethan Harfenist, Bennett Murray, The high life, www.phnompenhpost.com (באנגלית)
- ^ Cannabis Cambodia: smoker's paradise, Cannabis Culture, 1998-11-01 (ב־American English)
- ^ Marissa, Forget Amsterdam, This Asian City Is The New Weed Capital, Culture Trip
- ^ C. G. Uragoda, Traditions of Sri Lanka: A Selection with a Scientific Background, Vishva Lekha Publishers, 2000, מסת"ב 978-955-96843-0-5. (באנגלית)
- ^ Cannabis in Sri Lanka – Laws, Use, Attitudes and Other Info, Sensi Seeds (ב־British English)
- ^ Harriet Pavey, Sri Lanka launches first cannabis plantation to export to the US, www.standard.co.uk, 2017-09-14 (באנגלית)
- ^ Martin Booth, Cannabis: A History, Random House, 2011-09-30, מסת"ב 978-1-4090-8489-1. (באנגלית)
- ^ Pot Laws Relaxed For Festival, HuffPost, 2013-03-11 (באנגלית)
- ^ Nepali lawmakers push marijuana legalization, Nikkei Asia (ב־British English)
- ^ Patricia Lourdes Viray, Fact check: Is medical marijuana already allowed in the Philippines?, Philstar.com
- ^ Citing its medicinal value, NGO pushes for marijuana legalization, GMA News Online (באנגלית)
- ^ Jessica F, Presumptive President of the Philippines, Duterte, Says Yes to Medical Marijuana, Nature World News, 2016-05-24 (באנגלית)
- ^ Jessica F, Presumptive President of the Philippines, Duterte, Says Yes to Medical Marijuana, Nature World News, 2016-05-24 (באנגלית)
- ^ Jessica F, Presumptive President of the Philippines, Duterte, Says Yes to Medical Marijuana, Nature World News, 2016-05-24 (באנגלית)
- ^ House of Representatives Press Releases, www.congress.gov.ph (ב־American English)
- ^ Travel Tips Laos for planning and on the go, Rough Guides (באנגלית)
- ^ How a Remote Laotian Village Became Asia's Cancun, www.vice.com (באנגלית)
- ^ North Korea Smokes Weed Every Day, Explaining a Lot, www.vice.com (באנגלית)
- ^ Lexi de Coning, Global Marijuana Policies: 4 Countries with Unexpected Regulations, MassRoots, 2016-02-15 (ב־American English)
- ^ Shearlaw, Maeve; experts, North Korea (2014-05-13). "Mythbusters: uncovering the truth about North Korea". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2021-05-06.
- ^ North Korea is a bad trip if you're looking to get high, AP NEWS, 2017-01-11
- ^ After alcohol, India has a rising cannabis addiction problem, warns AIIMS study, Business Insider
- ^ Suneera Tandon, India’s cannabis economy has a new hope—Patanjali, Quartz (באנגלית)
- ^ Leslie L. Iversen, The Science of Marijuana, Oxford University Press, 2007-12-07, מסת"ב 978-0-19-979598-7. (באנגלית)
- ^ TNN / Feb 27, 2014, 22:27 Ist, Mahashivaratri: Bhang, thandai market booms | Varanasi News - Times of India, The Times of India (באנגלית)
- ^ Falah FaisalFalah Faisal / Updated: Apr 29, 2015, 04:00 Ist, City to host country’s first ‘legalise marijuana’ meet, Bangalore Mirror (באנגלית)
- ^ Why India Should Legalise Marijuana, 2016-06-10 (ב־British English)
- ^ Make cannabis consumption legal; ban is turning people alcoholic: BJD chief whip Tathagata Satpathy, The Indian Express, 2015-12-11 (באנגלית)
- ^ Deeptiman Tiwary / TNN / Mar 29, 2015, 12:34 Ist, Cannabis ban is elitist. It should go: Tathagata Satpathy | India News - Times of India, The Times of India (באנגלית)
- ^ BJD MP Tathagata Satpathy Tells How to Score Weed, The New Indian Express
- ^ Uttarakhand To Become First Indian State To Legalise Cannabis Cultivation, IndiaTimes, 2015-11-27 (ב־)
- ^ Bill for legalised supply of opium, marijuana cleared for Parliament, Hindustan Times, 2016-10-19 (באנגלית)
- ^ TNN / Jul 31, 2017, 04:50 Ist, Maneka Gandhi: Make marijuana legal for medical needs | India News - Times of India, The Times of India (באנגלית)
- ^ Anurit Kanti, Bombay Hemp Company To Develop Cannabis Based Medicine, BW Businessworld (באנגלית)
- ^ היכנס/י לפייסבוק, באתר Facebook
- ^ Check benefits of cannabis, Prime Minister’s office tells health ministry, Hindustan Times, 2018-02-17 (באנגלית)
- ^ Suneera Tandon, India’s cannabis economy has a new hope—Patanjali, Quartz (באנגלית)
- ^ Abhinav Garg / TNN / Updated: Jul 20, 2019, 06:19 Ist, Delhi HC to examine plea to legalise cannabis use | Delhi News - Times of India, The Times of India (באנגלית)
- ^ Madhya Pradesh govt to legalise cannabis cultivation, Deccan Herald, 2019-11-21 (באנגלית)
- ^ Explained: The implications as UN removes cannabis from its ‘most dangerous drug’ category, The Indian Express, 2020-12-10 (באנגלית)
- ^ Himachal Pradesh mulls legalising cannabis cultivation: Here's why, Deccan Herald, 2021-03-23 (באנגלית)
- ^ News Headlines, English News, Today Headlines, Top Stories, Hindustan Times (באנגלית)
- ^ Barkha KumariBarkha Kumari / Updated: Feb 9, 2020, 07:40 Ist, India's first cannabis clinic in Koramangala has benefited several Bengalureans, Bangalore Mirror (באנגלית)
- ^ India’s First Medical Cannabis Clinic Is Finally Here, www.vice.com (באנגלית)
- ^ Niharika Sharma, Delhi consumes more weed than Los Angeles, Mumbai more than London, Quartz (באנגלית)
- ^ Siva G. / TNN / Aug 7, 2020, 11:33 Ist, Maoists into cultivation of ganja now, say Vizag cops | Visakhapatnam News - Times of India, The Times of India (באנגלית)
- ^ New drug guidelines are Europe's most liberal, Prague Post (ב־American English)
- ^ Czech Republic Pharmacies Began Selling Medical Cannabis, web.archive.org, 2013-06-20
- ^ HuffPost - Breaking News, U.S. and World News, HuffPost (באנגלית)
- ^ Joshua Berlinger CNN, Germany to legalize medicinal marijuana by 2017, CNN
- ^ France-Presse, Agence (2016-05-03). "Germany to legalise cannabis for medicinal purposes". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2021-04-26.
- ^ Kade, Claudia (2016-05-03). "Gröhe: Cannabis gibt es ab 2017 auf Kassenrezept". DIE WELT. נבדק ב-2021-04-26.
- ^ Cannabis als Medizin, Bundesgesundheitsministerium (בגרמנית)
- ^ tagesschau.de, Aktuelle Nachrichten - Inland Ausland Wirtschaft Kultur Sport - ARD Tagesschau, tagesschau.de (בגרמנית)
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), 5 facts about cannabis laws in Germany | DW | 10.03.2018, DW.COM (ב־British English)
- ^ Cannabis in Germany – Laws, Uses, and More Info, Sensi Seeds (ב־British English)
- ^ Staff, Reuters (2016-10-11). "France opens its first supervised injection center for drug users". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-04-21.
- ^ Kitty Holl, Injection rooms for addicts to open next year in drug law change, says Minister, The Irish Times (באנגלית)
- ^ Jack Power, Health committee rejects Bill to legalise medical cannabis, The Irish Times (באנגלית)
- ^ Landelijke wetgeving, web.archive.org, 2004-12-12
- ^ Travel writer Gavin Haines, Everything you need to know about marijuana smoking in the Netherlands, The Telegraph (ב־British English)
- ^ В ООН посчитали употреблявших марихуану украинцев, korrespondent.net (ברוסית)
- ^ Конопля против мака: состоится ли в Украине легалайз?, 24 Канал (ברוסית)
- ^ С просьбой о легализации марихуаны обратились к президенту., Днепр Инфо (ברוסית)
- ^ Финансы bigmir)net, Украина впервые выдала лицензию на производство продуктов из марихуаны, Финансы bigmir)net, 2018-11-13 (ברוסית)
- ^ "В Україні легалізували використання медичного канабісу, але не всього". Українська правда _Життя. נבדק ב-2021-04-26.
- ^ Caitlin Elizabeth Hughes, Alex Stevens, The effects of the decriminalization of drug use in Portugal, kar.kent.ac.uk, 2007-12 (באנגלית)
- ^ Drug policy profiles — Portugal | www.emcdda.europa.eu, www.emcdda.europa.eu
- ^ NORWEGIAN COMMISSION RECOMMENDS DRUG POLICY REFORM - Encod.org, web.archive.org, 2015-09-24
- ^ Storberget vil ikke straffe narkotikabruk, dagbladet.no, 2010-06-18 (בנורווגית)
- ^ NTB, Tiger Woods tar pause fra golfen, www.abcnyheter.no, 2009-12-12 (בנורווגית)
- ^ Støre vil gjøre det lovlig å røyke heroin - Dagsavisen, web.archive.org, 2013-05-04
- ^ Støre vil gjøre det lovlig å røyke heroin - Dagsavisen, web.archive.org, 2013-05-04
- ^ Helse-og omsorgsdepartementet, Rusreformutvalget, Regjeringen.no, 2018-03-23 (בנורווגית)
- ^ GESE-La Estrella de Panamá, ‘Sí al cannabis medicinal, pero no al cultivo de la planta en Panamá', La Estrella de Panamá (בספרדית)
- ^ Desmantelan red que supuestamente se dedicaba a la venta de marihuana líquida | La Prensa Panamá, www.prensa.com, 2019-10-19 (בספרדית)
- ^ World Drug Report 2011, United Nations : Office on Drugs and Crime (באנגלית)
- ^ Plan de legalizar droga coincidió con conexión Z – Prensa Libre (ב־)
- ^ Graeme R. Newman, Crime and Punishment around the World [4 volumes: [Four Volumes]], ABC-CLIO, 2010-10-19, מסת"ב 978-0-313-35134-1. (באנגלית)
- ^ El Nuevo Diario, El Nuevo Diario, El Nuevo Diario (בספרדית)
- ^ José Miguel Cruz, Rosario Queirolo, María Fernanda Boidi, Determinants of Public Support for Marijuana Legalization in Uruguay, the United States, and El Salvador, Journal of Drug Issues 46, 2016-10-01, עמ' 308–325 doi: 10.1177/0022042616649005
- ^ Bahamas Explores Marijuana Decriminalization, TravelPulse
- ^ Department of Justice Government of Canada, Cannabis Legalization and Regulation, www.justice.gc.ca, 2018-06-20
- ^ Canada: Support Grows For Legalizing Marijuana, Media Awareness Project
- ^ Health Canada, Canadian drugs and substances strategy, aem, 2017-10-20
- ^ CNN, Bani Sapra,. "Canada becomes second nation in the world to legalize marijuana". CNN. נבדק ב-2018-09-11.
{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) - ^ "מהיום הקנאביס בקנדה חוקי לגמרי". מגזין שותים. 2018-10-17.
- ^ NORML Policy on Personal Use - NORML, web.archive.org, 2008-10-05
- ^ Proposition 64 | Official Voter Information Guide | California Secretary of State, web.archive.org, 2018-02-20
- ^ Michigan Proposal 1, Marijuana Legalization Initiative (2018), Ballotpedia (באנגלית)
- ^ Allen Kim CNN, Oregon becomes the first state to decriminalize small amounts of heroin and other street drugs, CNN
- ^ שי פרידמן, חוקי הקנאביס במדינות ארה"ב - 2021 (לגליזציה, אי הפללה, רפואי), באתר https://www.xn--4dbcyzi5a.com/
- ^ "Mexico court ruling could eventually lead to legal marijuana". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-11-04. נבדק ב-2021-04-27.
- ^ Amelia McDonell-Parry, Amelia McDonell-Parry, Did Mexico Just Legalize Pot?, Rolling Stone, 2018-11-02 (ב־American English)
- ^ FAQ: Mexico Legalized Cannabis? Not Exactly, Leafly, 2018-11-01 (ב־American English)
- ^ Marijuana Legalization rushed by activists in Mexico, The Yucatan Times, 2020-07-20 (ב־American English)
- ^ Michelle Janikian, Michelle Janikian, Legal Pot In Mexico: Everything You Need to Know, Rolling Stone, 2017-09-14 (ב־American English)
- ^ Marijuana in Costa Rica: Laws, History and Potential - The Costa Rica News, web.archive.org, 2016-11-10
- ^ Chinchilla ve complicado legalizar la marihuana - EL PAÍS - La Nación, web.archive.org
- ^ Landmark ruling upholds de facto marijuana decriminalization in Costa Rica | Extract, web.archive.org, 2016-11-23
- ^ Tcrn Staff, A Project Proposes Legalizing Essential Oils of Marijuana for Medical Purposes in Costa Rica ⋆ The Costa Rica News, The Costa Rica News, 2019-03-28 (ב־American English)
- ^ Michael Veal, Dub: Soundscapes and Shattered Songs in Jamaican Reggae, Wesleyan University Press, 2013-08-15, מסת"ב 978-0-8195-7442-8. (באנגלית)
- ^ Ansley Hamid, The Ganja Complex: Rastafari and Marijuana, Lexington Books, 2002, מסת"ב 978-0-7391-0360-9. (באנגלית)
- ^ Associated Press in Kingston, Jamaica decriminalises marijuana, the Guardian, 2015-02-25 (באנגלית)
- ^ Jamaica just planted its first legal marijuana plant, Curaçao Chronicle, 2015-04-21 (ב־American English)
- ^ Jamaica faces marijuana shortage as farmers struggle, AP NEWS
- ^ Jamaica faces marijuana shortage as farmers struggle, AP NEWS
- ^ St Kitts & Nevis moves to decriminalise marijuana for medical use, www.looptt.com (באנגלית)
- ^ Marijuana soon to be decriminalized in St Kitts • NEWS784, NEWS784, 2019-02-21 (ב־)
- ^ Kimberly Lawson, St. Kitts And Nevis Court Rules Adults Can Legally Use Marijuana In Private, Marijuana Moment, 2019-05-13 (ב־American English)
- ^ Editor, St. Kitts and Nevis decriminalises cannabis, The St Kitts Nevis Observer, 2019-08-05 (ב־American English)
- ^ Joshua St Aimee, Cannabis to be decriminalized!, The St. Lucia STAR, 2019-03-16 (ב־American English)
- ^ William R. Brownfield, International Narcotics Control Strategy Report: Volume I: Drug and Chemical Control, DIANE Publishing, 2011-05, מסת"ב 978-1-4379-8272-5. (באנגלית)
- ^ Decriminalisation of marijuana in T&T by June 2019 says Rowley, www.looptt.com (באנגלית)
- ^ Trinidad and Tobago to examine marijuana use legislation – Prime Minister Rowley, CARICOM Today, 2018-09-10 (ב־American English)
- ^ PM: Government to review marijuana legislation in 2019, www.looptt.com (באנגלית)
- ^ Merry Christmas: Weed decriminalisation law to be proclaimed December 23, Trinidad Express Newspapers (באנגלית)
- ^ Don't Get Locked Up Abroad in Thailand: Know the Drug Laws, TripSavvy (באנגלית)
- ^ Wayback Machine, web.archive.org
- ^ Caye Caulker group says decriminalizing marijuana will improve the economy, The San Pedro Sun, 2017-04-29 (ב־American English)
- ^ B. B. N. Staff, Marijuana - Time to legalize it!, Belize News and Opinion on www.breakingbelizenews.com, 2017-04-20 (ב־American English)
- ^ 7 News Belize, 7newsbelize.com
- ^ Weedmaps News - The Latest Marijuana & Cannabis News Today, Weedmaps News (ב־American English)
- ^ William R. Brownfield, International Narcotics Control Strategy Report: Volume I: Drug and Chemical Control, DIANE Publishing, 2011-05, מסת"ב 978-1-4379-8272-5. (באנגלית)
- ^ New law clears hurdle in Parliament for marijuana in Barbados, MJBizDaily, 2019-12-03 (ב־American English)
- ^ Jamaica Observer Limited, Jamaica Observer
- ^ New law clears hurdle in Parliament for marijuana in Barbados, MJBizDaily, 2019-12-03 (ב־American English)
- ^ Barbados Tiptoes Ahead With Cannabis Plans—Carefully, Cannabis Wire (ב־American English)
- ^ Matt Lamers, After decriminalizing cannabis, Antigua preps full legalization, MJBizDaily, 2018-04-19 (ב־American English)
- ^ Antigua to Legalize Marijuana – Urges other Countries to Follow Suit – HTS News 4orce | Cannabis After Dark, web.archive.org, 2018-10-27
- ^ Matt Lamers, After decriminalizing cannabis, Antigua preps full legalization, MJBizDaily, 2018-04-19 (ב־American English)
- ^ Sara Brittany Somerset, Saint Vincent And The Grenadines Decriminalizes Marijuana, Forbes (באנגלית)
- ^ No arrest for two ounces or less of cannabis, Searchlight, 2019-08-02 (ב־American English)
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2019-12-23
- ^ MP concerned about local ganja as SVG gets plant breeders’ law – iWitness News, www.iwnsvg.com (ב־British English)
- ^ Helen A. Regis, Caribbean and Southern: Transnational Perspectives on the U.S. South, University of Georgia Press, 2006-01-01, מסת"ב 978-0-8203-2832-4. (באנגלית)
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2012-03-19
- ^ Suriname wants focus on food security, not marijuana, Dominica News Online, 2014-10-14 (ב־American English)
- ^ William R. Brownfield, International Narcotics Control Strategy Report: Volume I: Drug and Chemical Control, DIANE Publishing, 2011-05, מסת"ב 978-1-4379-8272-5. (באנגלית)
- ^ Andean Information Network, Where does Bolivia Stand on Drug Decriminalization and Legalization? – ANDEAN INFORMATION NETWORK (ב־American English)
- ^ The war on drugs is immoral idiocy. We need the courage of Argentina | Simon Jenkins, the Guardian, 2009-09-03 (באנגלית)
- ^ Argentina’s supreme court “Arriola” ruling on the possession of drugs for personal consumption, Transnational Institute, 2009-09-01 (באנגלית)
- ^ Argentina: Reform on the way?, Transnational Institute, 2010-07-15 (באנגלית)
- ^ Argentina Medical Cannabis Law Approved, but Not Without Criticism, TalkingDrugs (באנגלית)
- ^ 22 de Septiembre de 2017, El Gobierno reglamentó la ley de cannabis medicinal, infobae (ב־European Spanish)
- ^ Drug law reform in Brazil, Transnational Institute, 2015-01-01 (באנגלית)
- ^ Search results, Transnational Institute (באנגלית)
- ^ Brazil Regulates Sale Of Medical Marijuana Products, Benzinga, 2019-12-03 (ב־)
- ^ Brazil approves sale of medical cannabis in pharmacies, news.yahoo.com (ב־American English)
- ^ Diario de Pernambuco, Diario de Pernambuco, [https://www.diariodepernambuco.com.br/noticia/vidaurbana/2020/03/defensoria-consegue-primeira-autorizacao-definitiva-para-plantio-de-ma.html Defensoria consegue primeira autoriza��o definitiva para plantio de maconha em PE], Diario de Pernambuco, 2020-03-27 (ב־Brazilian Portuguese)
- ^ Latin American Herald Tribune - Colombia’s High Court Says Drug Consumption Not a Crime, www.laht.com
- ^ Jorge G. Castaneda, Opinion: The summit of muted intentions, www.aljazeera.com (באנגלית)
- ^ Colombia decriminalizes cocaine, marijuana, The World from PRX (באנגלית)
- ^ colombiareports, Colombia decriminalizes private marijuana cultivation, Colombia News | Colombia Reports, 2015-08-12 (ב־American English)
- ^ La nueva tabla para consumo de drogas es una guía para jueces, web.archive.org, 2013-06-22
- ^ La nueva tabla para consumo de drogas es una guía para jueces, web.archive.org, 2013-06-22
- ^ Ecuador could regulate the drug industry, archive.is, 2013-06-24
- ^ Uruguay, www.druglawreform.info
- ^ "Uruguay government aims to legalise marijuana". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-06-21. נבדק ב-2021-04-27.
- ^ Romero, Simon (2013-08-01). "Lawmakers in Uruguay Vote to Legalize Marijuana". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-04-27.
- ^ Uruguay marijuana sales delayed until 2015: president - World News, Hürriyet Daily News (באנגלית)
- ^ Paraguay deploys anti-narco top guns to combat economic need for weed | Laurence Blair, the Guardian, 2015-06-25 (באנגלית)
- ^ Mexico, Paraguay top pot producers, U.N. report says - CNN.com, edition.cnn.com
- ^ Seguridad Ciudadana, web.archive.org, 2012-10-15
- ^ Legalización de la marihuana en Perú a debate | Actualidad | Peru21, web.archive.org, 2016-03-04
- ^ Peru is considering legalising medical marijuana, The Independent, 2017-02-09 (באנגלית)
- ^ Medical marijuana is now legal in Peru, The Independent, 2017-10-21 (באנגלית)
- ^ Olivia Crellin | August 10, 2012, Marijuana Debate Rages in Chile, Americas Quarterly (ב־American English)
- ^ "Chile lawmakers approve marijuana decriminalisation bill". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-07-08. נבדק ב-2021-05-01.
- ^ Olivia Crellin | August 10, 2012, Marijuana Debate Rages in Chile, Americas Quarterly (ב־American English)
- ^ Olivia Crellin | August 10, 2012, Marijuana Debate Rages in Chile, Americas Quarterly (ב־American English)
- ^ Geoffrey W. G. Leane, Barbara Von Tigerstrom, International Law Issues in the South Pacific, Ashgate, 2005, מסת"ב 978-0-7546-4419-4. (באנגלית)
- ^ Australian task force reported in 1994 that cannabis prohibition causes "significant social harm", Pondering Pot, 2020-11-12 (ב־Australian English)
- ^ Australia 21 | Shaping the Future, web.archive.org, 2013-03-30
- ^ QLD Government Has "No Intention of Altering" Cannabis Laws, Pondering Pot, 2020-05-26 (ב־Australian English)
- ^ Cheryl Goodenough, Cannabis, MDMA should be legalised: report, The Canberra Times, 2020-01-31 (ב־Australian English)
- ^ Cooked QLD Government Rejects Recommendations to Decriminalise Drugs, friendlyaussiebuds.com, 2020-02-15GMT+100012:25:11+10:00 (ב־American English)
- ^ Kate Aubusson, 'No excuse': Doctors urge immediate release of ice inquiry report, The Sydney Morning Herald, 2020-02-16 (באנגלית)
- ^ NSW Government rejects major recommendations from its own inquiry into the drug ice, www.abc.net.au, 2020-02-27 (ב־Australian English)
- ^ z3531452, UNSW academics say government response to Ice inquiry ‘disappointing’, UNSW Newsroom, 2020-02-28
- ^ Special Commission of Inquiry into 'Ice' report released, NSW Government, 2020-03-04 (ב־Australian English)
- ^ Everything You Need To Know About The Plan To Legalise Cannabis In Australia, Lifehacker Australia, 2018-04-20 (ב־Australian English)
- ^ Binding referendum on legalising cannabis for personal use to be held at 2020 election, RNZ, 2018-12-18 (ב־)
- ^ Greens promised referendum on legalising the personal use of cannabis, Stuff, 2017-10-19 (באנגלית)
- ^ "New Zealand to hold cannabis referendum within three years". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-10-20. נבדק ב-2021-04-28.
- ^ Cannabis referendum: A simple yes or no question on reform at 2020 General Election, Stuff, 2019-05-06 (באנגלית)
- ^ About the 2020 General Election | Vote NZ, web.archive.org, 2020-10-10
- ^ Official referendum results released | Elections, elections.nz (ב־)
- ^ New Zealand passes laws to make medical marijuana widely available, the Guardian, 2018-12-11 (באנגלית)
- ^ "Medicinal cannabis cultivation licence issued to East Coast business for first time". Newshub (באנגלית). נבדק ב-2021-04-28.
- ^ NZ Medical Cannabis Council - Home, nzmedicalcannabiscouncil.wildapricot.org
- ^ Research seeks cannabis treatment for diabetes - Vanuatu Independent, web.archive.org, 2018-10-11
- ^ Vanuatu legalizes medical cannabis - Vanuatu Independent, web.archive.org, 2018-11-13
- ^ Mohamed Haji Mukhtar, Historical Dictionary of Somalia, Scarecrow Press, 2003-02-25, מסת"ב 978-0-8108-6604-1. (באנגלית)
- ^ Ann-Charlotte Nilsson, Children and Youth in Armed Conflict, Martinus Nijhoff Publishers, 2013-12-05, מסת"ב 978-90-04-26026-9. (באנגלית)
- ^ Neil C. M. Carrier, Africa and the war on drugs, London ; New York : Zed Books in association with African Institute, Royal African Society, World Peace Foundation., 2012, מסת"ב 978-1-84813-967-1
- ^ Ill and need marijuana? Head south to Rwanda, The East African (באנגלית)
- ^ Ondo to tap into legal Marijuana market, The Guardian Nigeria News - Nigeria and World News, 2019-05-14 (ב־American English)
- ^ Akeredolu in Aso Rock, invites Buhari to commission N5bn flyover in Ondo | Premium Times Nigeria, 2020-02-04 (ב־British English)
- ^ Gabriella Harriet Schmelzer, Ameenah Gurib-Fakim, PROTA Foundation, Medicinal Plants, PROTA, 2008, מסת"ב 978-90-5782-204-9. (באנגלית)
- ^ Swazi Observer, new.observer.org.sz
- ^ Martin Booth, Cannabis: A History, Macmillan, 2015-06-16, מסת"ב 978-1-250-08219-0. (באנגלית)
- ^ Mia Lindeque, ConCourt upholds ruling that private use of dagga is legal, ewn.co.za (באנגלית)
- ^ The war on dagga sobers up, The Mail & Guardian, 2014-02-27 (ב־)
- ^ South African cannabis now dominates illegal trade, the Guardian, 2003-11-02 (באנגלית)
- ^ The war on dagga sobers up, The Mail & Guardian, 2014-02-27 (ב־)
- ^ PressReader.com - Your favorite newspapers and magazines., www.pressreader.com
- ^ Bush Radio 89.5 fm Newsroom: IFP criticises Popcru’s efforts to legalise dagga (באנגלית)
- ^ ConCourt rules that law banning dagga use in private is unconstitutional, www.iol.co.za (באנגלית)
- ^ Staff, Our Foreign (2018-04-28). "Zimbabwe legalises marijuana for medical and scientific use". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2021-05-01.
- ^ Zimbabwe legalises medicinal marijuana, The Independent, 2018-04-28 (באנגלית)
- ^ Robert Tapfumaneyi, Zimbabwe: Govt Offers Mbanje Growers 100 Percent Farm Ownership, allAfrica.com, 2020-05-26 (באנגלית)
- ^ Robert Clarke, Mark Merlin, Cannabis: Evolution and Ethnobotany, Univ of California Press, 2013-09-01, מסת"ב 978-0-520-95457-1. (באנגלית)
- ^ Robert Clarke, Mark Merlin, Cannabis: Evolution and Ethnobotany, Univ of California Press, 2013-09-01, מסת"ב 978-0-520-95457-1. (באנגלית)
- ^ Robert Clarke, Mark Merlin, Cannabis: Evolution and Ethnobotany, Univ of California Press, 2013-09-01, מסת"ב 978-0-520-95457-1. (באנגלית)
- ^ "Timeline: the use of cannabis" (באנגלית בריטית). 2005-06-16. נבדק ב-2021-05-01.
- ^ Martin Booth, Cannabis: A History, Macmillan, 2015-06-16, מסת"ב 978-1-250-08219-0. (באנגלית)
- ^ Martin Booth, Cannabis: A History, Macmillan, 2015-06-16, מסת"ב 978-1-250-08219-0. (באנגלית)
- ^ Martin Booth, Cannabis: A History, Macmillan, 2015-06-16, מסת"ב 978-1-250-08219-0. (באנגלית)
- ^ Martin Booth, Cannabis: A History, Macmillan, 2015-06-16, מסת"ב 978-1-250-08219-0. (באנגלית)
- ^ Martin Booth, Cannabis: A History, Macmillan, 2015-06-16, מסת"ב 978-1-250-08219-0. (באנגלית)
- ^ India Hemp Drugs Commission, 1893-1894, Marijuana: Report of the Indian Hemp Drugs Commission, 1893-1894, Thos. Jefferson Publishing Company, 1969. (באנגלית)
- ^ E. L. Abel, Marihuana: The First Twelve Thousand Years, Springer Science & Business Media, 2013-06-29, מסת"ב 978-1-4899-2189-5. (באנגלית)
- ^ E. L. Abel, Marihuana: The First Twelve Thousand Years, Springer Science & Business Media, 2013-06-29, מסת"ב 978-1-4899-2189-5. (באנגלית)
- ^ William R. Brownfield, International Narcotics Control Strategy Report: Volume I: Drug and Chemical Control, DIANE Publishing, 2011-05, מסת"ב 978-1-4379-8272-5. (באנגלית)
- ^ DIANE Publishing Company, International Narcotics Control Strategy Report, 1995, DIANE Publishing, 1995-08-XX, מסת"ב 978-0-7881-2057-2. (באנגלית)
- ^ Egypt's Pot Problem? A Marijuana Shortage - The World Newser, web.archive.org, 2011-03-01
- ^ Anita Kalunta-Crumpton, Pan-African Issues in Drugs and Drug Control: An International Perspective, Routledge, 2016-03-03, מסת"ב 978-1-317-08433-4. (באנגלית)
- ^ Paul V. Daly, The Supply of Illicit Drugs to the United States: The Nnicc Report, DIANE Publishing, 1996-07-XX, מסת"ב 978-0-7881-3942-0. (באנגלית)
- ^ Emmanuel Akyeampong, Allan G. Hill, Arthur Kleinman, The Culture of Mental Illness and Psychiatric Practice in Africa, Indiana University Press, 2015-05-01, מסת"ב 978-0-253-01304-0. (באנגלית)
- ^ Paul V. Daly, The Supply of Illicit Drugs to the United States: The Nnicc Report, DIANE Publishing, 1996-07-XX, מסת"ב 978-0-7881-3942-0. (באנגלית)
- ^ David Jagielski, Ghana Legalizes Cannabis -- but Only the Hemp Variety, The Motley Fool, 2020-03-23 (באנגלית)
- ^ 'Cannabis is legal in Ghana but …' - Lawyer, GhanaWeb, 2016-02-27 (באנגלית)
- ^ Ghana Officially Legalizes Weed...Kind Of?, The Green Fund, 2020-04-20 (ב־Australian English)
- ^ Cannabis in Lesotho – Laws, Use, History, and More Info, Sensi Seeds (ב־British English)
- ^ Jean Grugel, Daniel Hammett, The Palgrave Handbook of International Development, Springer, 2016-06-10, מסת"ב 978-1-137-42724-3. (באנגלית)
- ^ Isidro Marín Gutiérrez, Cannabis: el movimiento cannábico en España, Popular, 2010, מסת"ב 978-84-7884-465-4. (בספרדית)
- ^ Alain Labrousse, Laurent Laniel, The World Geopolitics of Drugs, 1998/1999, Springer Science & Business Media, 2013-06-29, מסת"ב 978-94-017-3505-6. (באנגלית)
- ^ Cannabis in Lesotho – Laws, Use, History, and More Info, Sensi Seeds (ב־British English)
- ^ Alain Labrousse, Laurent Laniel, The World Geopolitics of Drugs, 1998/1999, Springer Science & Business Media, 2013-06-29, מסת"ב 978-94-017-3505-6. (באנגלית)
- ^ Lesotho Just Granted Africa's First Legal Marijuana License, OkayAfrica, 2017-09-13 (באנגלית)
- ^ Aphria Inc, Aphria Forms Landmark Venture with South African Company Verve Group of Companies, www.newswire.ca (באנגלית)
- ^ Matt Lamers, Lesotho attracts another major medical cannabis investment, MJBizDaily, 2018-03-21 (ב־American English)
- ^ Canopy Growth Corporation, Canopy Growth Corporation announces entry into the African market with acquisition of Daddy Cann Lesotho, www.newswire.ca (באנגלית)
- ^ Medi Kingdom Ltd The African Pioneers Poised To Become Leader In Legal Cannabis Production, iGrow (ב־American English)
- ^ Weedmaps News - The Latest Marijuana & Cannabis News Today, Weedmaps News (ב־American English)
- ^ Halo Labs to Expand Globally and Acquire Bophelo Bioscience, www.businesswire.com, 2019-06-17 (באנגלית)
- ^ BBC News | AFRICA | Malawi Rastas' marijuana struggle, news.bbc.co.uk
- ^ Marijuana Wikipedia : Malawi Gold, web.archive.org, 2011-07-14
- ^ Malawi’s Chamba valued at K1. 4 billion, web.archive.org, 2012-01-12
- ^ What Will the Cannabis Economy Mean for Africa? | Project CBD, www.projectcbd.org (באנגלית)
- ^ UDF factions 'agree', web.archive.org, 2011-07-08
- ^ Malawi legalises cannabis amid hopes of fresh economic growth, the Guardian, 2020-02-28 (באנגלית)
- ^ Malawi Parliament Okays Cultivation of Cannabis | Voice of America - English, www.voanews.com (באנגלית)
- ^ Tourists roll up for Morocco's cannabis trail, CTVNews, 2017-12-04 (באנגלית)
- ^ Everything You Need to Know About Smoking Kif in Morocco, TripSavvy (באנגלית)
- ^ "Some Arab governments are rethinking harsh cannabis laws". The Economist. 2017-04-12. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2021-05-02.
- ^ Staff Writer, Morocco, no longer the World’s Largest Producer of Cannabis- UN report, Morocco World News, 2012-06-28 (ב־American English)
- ^ Ketama Gold puts Morocco top of Europe's cannabis league, the Guardian, 2003-05-27 (באנגלית)
- ^ Paul Schemm, Smail Bellaoualli, Breaking taboo, Morocco may okay pot in nod to struggling farmers, www.timesofisrael.com (ב־American English)
- ^ James Roslington, Jason Pack, Morocco’s growing Cannabis debate, Foreign Policy (ב־American English)
- ^ "Morocco, top hash provider, mulls legislation to break marijuana taboo and legalize growing". נבדק ב-2021-05-02.
- ^ Brian Preston, Pot planet : adventures in global marijuana culture, New York : Grove Press, 2002, מסת"ב 978-2-12-614791-3
- ^ Cannabis in Tunisia – Laws, Use, History, and Other Info, Sensi Seeds (ב־British English)
- ^ Morocco government backs legalising cannabis for medical use, France 24, 2021-03-11 (באנגלית)
- ^ Zambia legalizes cannabis, kind of, thegrowthop (ב־Canadian English)
- ^ Zambia : Cultivation of Cannabis for Medicinal purposes is Legal in Zambia-Home Affairs Minister, LusakaTimes.com, 2017-03-02 (ב־British English)
- ^ Zambia : Health Ministry has no intention of giving out medical marijuana green light, there are better alternatives around, LusakaTimes.com, 2017-07-07 (ב־British English)
- ^ Medical Marijuana Laws in Zambia, Marijuana Doctors (באנגלית)
- ^ CONRAD AHABWE | PML Daily Senior Correspondent, Govt finally approves marijuana growing, releases tough rules for firms, PML Daily, 2020-01-27 (ב־American English)
- ^ Agency for the Prevention of Drug Abuse and Rehabilitation -Archive -Seychelles Nation, www.nation.sc
- ^ Legalisation of medical cannabis in Seychelles takes step forward, www.seychellesnewsagency.com
- ^ Legalisation of medical cannabis in Seychelles takes step forward, www.seychellesnewsagency.com
- ^ Liberal Democrats become first major party to back cannabis legalisation, The Independent, 2016-03-13 (באנגלית)
- ^ Scotland can support people addicted to drugs:, Scottish Greens (באנגלית)
- ^ Caroline Allen: UK drugs legislation 'is failing us all' | The Green Party, www.greenparty.org.uk
- ^ Ιδρύεται το... «Κόμμα Κάνναβης Ελλάδας»!, www.zougla.gr (ביוונית)
- ^ היכנס/י לפייסבוק, באתר Facebook
- ^ #DaggaSpringbok: The Dagga Party of South Africa enters the fray, Roodepoort Record, 2016-09-05 (ב־American English)
- ^ Paul Herman News24, IFP welcomes 'giant step forward' for medical cannabis use, News24 (ב־American English)
- ^ Ill MP to introduce dagga bill, www.iol.co.za (באנגלית)
- ^ OPINION EXCHANGE | Counterpoint: Third- or even fourth-party candidates can play key roles, Star Tribune
- ^ James Reston Jr, Collision at Home Plate: The Lives of Pete Rose and Bart Giamatti, U of Nebraska Press, 1997-02-01, מסת"ב 978-0-8032-8964-2. (באנגלית)
- ^ 1996 -- Presidential Votes by State, www.ballot-access.org
- ^ Federal Elections 2000, FEC.gov (באנגלית)
- ^ Q & A with the Legal Marijuana Now Party of Minnesota, web.archive.org, 2017-05-10
- ^ Kevin Shea | For NJ.com, NJ Weedman's long, strange trip as marijuana advocate, nj, 2016-04-30 (באנגלית)
- ^ Worth, Robert F. (2002-11-07). "THE 2002 ELECTIONS: SMALLER PARTIES; Liberal Party and Others Fall Short of Votes to Stay on Ballot". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-05-01.
- ^ 2010 Northeast Cannabis Voters' Guide from MaMaMoJo - the MassachusettsMarijuanaMovementJournal, Shadowproof, 2010-10-05 (ב־American English)
- ^ 2010 Northeast Cannabis Voters' Guide from MaMaMoJo - the MassachusettsMarijuanaMovementJournal, Shadowproof, 2010-10-05 (ב־American English)
- ^ Richard Winger, Minnesota Candidate Filing Closes | Ballot Access News (ב־American English)
- ^ Alex Hanson, Weekly politics wrap-up, Iowa State Daily (באנגלית)
- ^ Stassen-Berger: Don’t like Trump or Clinton? You have choices, Twin Cities, 2016-08-24 (ב־American English)
- ^ Alex Hanson, Weekly politics wrap-up, Iowa State Daily (באנגלית)
- ^ Stassen-Berger: Don’t like Trump or Clinton? You have choices, Twin Cities, 2016-08-24 (ב־American English)
- ^ SPIKE JORDAN Staff Reporter, Legalize Marijuana Now advocates petition to get pro-marijuana third-party on the ballot, starherald.com (באנגלית)
- ^ Kevin Shea | For NJ.com, NJ Weedman's long, strange trip as marijuana advocate, nj, 2016-04-30 (באנגלית)
- ^ 2010 Northeast Cannabis Voters' Guide from MaMaMoJo - the MassachusettsMarijuanaMovementJournal, Shadowproof, 2010-10-05 (ב־American English)
- ^ Legal cannabis in NZ? Green Party offers green light to pot smokers, Stuff, 2016-12-08 (באנגלית)
- ^ Let Mutu Speak! - Brash | ACT New Zealand, archive.is, 2012-07-11
- ^ Hampepartiet.dk - Forside, web.archive.org, 2016-01-16
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), New Zealand to vote on cannabis legalization | DW | 07.05.2019, DW.COM (ב־British English)
- ^ California, Nevada and Massachusetts vote to legalize recreational marijuana, the Guardian, 2016-11-09 (באנגלית)
