פעולת סמוע
 | ||||||||||||||||||
| לוחמי הצנחנים על גבי זחל"מים במבואות הכפר סמוע בדרום הר חברון | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 13 בנובמבר 1966 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | סמוע, הגדה המערבית | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
שורה שנייה: סא"ל קלמן מגן, סא"ל שמואל גונן ומנחם מרום
פעולת סמוע או מבצע מגרסה הייתה פעולת תגמול שערך צה"ל בכפר הפלסטיני, שהיה אז בשלטון ירדן, א-סמוע (מדרום לחברון), ב-13 בנובמבר 1966.
זו הייתה הפעולה הגדולה ביותר מסוגה מאז מבצע קדש, והראשונה שבוצעה לאור היום.
המניע לפעולה
הפעולה בוצעה בעקבות סדרת פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות, אך המניע הישיר היה מותם של שלושה לוחמי גדוד 890 שנהרגו ממוקש שהוטמן ליד הר בדר שבמדבר יהודה.[1], כאשר יומיים קודם לכן רכבם עלה על מוקש. עקבות המחבלים הובילו לכפר א-סמוע, והרמטכ"ל, יצחק רבין, הציע לבצע פעולת תגמול בכפר[2].
קומנדקר של צה"ל אשר עלה על מוקש ליד ערד
מיקוש קומנדקר בדרך הפטרולים בדרום הר חברון ב-12 לנובמבר 66'
מהלך הפעולה
הפעולה הקרקעית
בפעולה (שבוצעה בין השעות 6 ו-10 בבוקר) פשטו כוחות שריון, וצנחנים[3] בפיקוד אל"ם רפאל איתן, וסיירת מטכ"ל[4] בפיקוד דב תמרי[5][6]. על הכפר א-סמוע שמדרום לחברון, ופוצץ בתים. מה שסיבך את המבצע הייתה התערבות צבא ירדן, שלא נחזתה מראש בידי אמ"ן. בקרב עם כוחות צה"ל נהרגו 14 מחייליו של הגדוד הירדני שחש לסמוע, 37 חיילים נפצעו ושני חיילים נוספים נשבו[7]. במבצע נהרג מפקד גדוד 202, יואב שחם, ונפצעו 10 חיילים, בהם, מתן וילנאי[8], אשר שימש כמפקד פלוגה בגדוד 202.
בדו"ח שחיבר ראש מטה משקיפי האו"ם, אוד בול, ואשר הוקרא בפני מועצת הביטחון של האו"ם ב-16 בנובמבר, נאמר שבכפר נהרסו 125 בתים וכן בית הספר התיכון והמרפאה[9]. בנוסף נהרסו בכפרים סמוכים כמה עשרות בתים.
הקרב האווירי
במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר בין כשמונה מטוסי הוקר הנטר של חיל האוויר הירדני לבין שני מטוסי מיראז' 3 ושני מטוסי אוראגן (מטייסת הצרעה) של חיל האוויר הישראלי. במהלך קרב האוויר הפיל רן פקר את אחד ממטוסי ההנטר[10]. טייסו של המטוס הירדני נטש את המטוס, אך נהרג כאשר כיסא המפלט התנגש בדופן הוואדי.[11] טייס המטוס היה מואפק סאלטי, מפקד טייסת ההנטרים. לחיל האוויר הישראלי היה פצוע אחד, סרן יוחנן רוזר, שאיבד את אחת מעיניו כתוצאה מפגיעה במטוס האוראגן שלו. זו הייתה המשימה המבצעית הראשונה בה השתתף.[12]
השפעה מדינית
הפעולה היוותה נקודת מפנה ביחסו של המלך חוסיין כלפי ישראל: הוא פירש את הפעולה ככוונה למוטט את משטרו או לכבוש את הגדה המערבית, והדבר השפיע ככל הנראה על הצטרפותו למלחמת ששת הימים.[13]
ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, דיבר לאחר ביצוע הפעולה על ההרתעה שהיא אמורה להשיג: ”אנו מקווים כי הלקח יובן על ידי שלטונות דמשק, וכי אלה שבידיהם ההשפעה ייעצו לממשלת דמשק לשמור על השקט בגבולות.”[14].
הרמטכ"ל יצחק רבין התייחס בחומרה לאיום לוחמת הגרילה, שבו מצאה סוריה מפלט לרצונה לתקוף את ישראל מבלי להיכנס למלחמה כוללת. מאוחר יותר העריכו דוד בן-גוריון ומשה דיין באוזני רבין שפעולה זו הייתה הזרז העיקרי לפרוץ מלחמת ששת הימים. הפעולה הפתיעה את ירדן, וגרמה להתקוממות עממית נגד המלך חוסיין, שנאלץ לדכאה בעזרת טנקים. גם ארצות הברית הביעה מורת רוח מן הפעולה. אחת הסיבות להפתעה הירדנית היא העובדה שהאשמה בחדירות המחבלים היא סוריה, שנתמכה על ידי ברית המועצות. הפעולה אף חשפה את נאצר בפני העולם הערבי כמי שמחויב מילולית להשמדת ישראל, אך אינו עושה דבר, לעומת סוריה התומכת במחבלי פת"ח ומפגיזה חקלאים ישראלים לאורך גבול ישראל-סוריה. בעקבות זאת פנה[דרושה הבהרה] רבין לסוריה, ולאחר אחת מהפגזות אלה, תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מטוסים סוריים והפילו אחדים מהם מעל דמשק.[15]
מפות ותרשימים
הפעולה נגד סמוע ומשטרת רוג`ום אל-מדפע
פעולת הסיירת
מפת הפעולה נגד החרבות - ג'נבא ומרכז
פעילות גדוד 202 והכוחות הנלווים אליו
תנועת תגבורות הצע"י
מערך האויב
.jpg)
לקריאה נוספת
- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד-1994, עמ' 350-347.
- רן פקר ודני שלום, נץ בשחקים, תל אביב: הוצאת הוצאת משכל - הוצאה לאור – ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשס"ב-2002, עמ' 164-155.
קישורים חיצוניים
- פעולת סמוע - מבצע "מגרסה", באתר ארכיון צה"ל
- אלי לנדאו, דיווח על מהלך הקרב, מעריב, 14 בנובמבר 1966
- שמשון עופר, צה"ל פוצץ יותר מ-40 בתים בכפרים שבהר חברון, דבר, 14 בנובמבר 1966, המשך
- שמשון עופר, בעמדת תצפית מול אזור הפעולה, דבר, 14 בנובמבר 1966, המשך
- זכי שלום, אבן מחכה לאשכול, באתר הארץ, 15 במאי 2007
פעולת תגמול סמוע - ארכיון צה"ל ומעהב"ט, סרטון באתר יוטיוב - סרט שצולם במהלך המבצע, בערוץ היו-טיוב של ארכיון צה"ל- ירון דרוקמן ואיתמר אייכנר, כשצה"ל פוצץ 40 בתי פלסטינים ביום. השבוע לפני, באתר ynet, 21 בנובמבר 2015
- ד"ר אורי מילשטיין, מה באמת קרה במבצע שהפר עשור של שקט והצית את מלחמת ששת הימים?, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2017
- תא"ל ד"ר דני אשר, השיבר שגזר את דין הכפר, מבט מל"מ, גיליון 66, יוני 2013, עמוד 42.
- אפרים לפיד, ה"רובד" המודיעיני בעקבות המבצע בסמוע, ישראל דיפנס, 17 בנובמבר 2016.
- ירדן - תגובות למבצע סמוע: כרך א', כרך ב', כרך ג', ארכיון המדינה
- פעולת סמוע - תקרית הר חברון - מגעים עם המעצמות, ארכיון המדינה
- אל"ם אברהם איילון, מבצע-מגרסה-סמוע, מערכות 262-261, אפריל 1978
הערות שוליים
- ^ כשצה"ל פוצץ 40 בתי פלסטינים ביום, סקירת עיתונות היסטורית.
- ^ זכי שלום, אבן מחכה לאשכול, באתר הארץ, 14 במאי 2007.
- ^ יוני נתניהו, "מכתבי יוני", הוצאת ספרית מעריב, מהדורה מיוחדת לכבוד 30 שנים למבצע אנטבה, 2006, עמודים 124-125.
- ^ רוני הדר, יוסי ג'ינו, הנועז בעורף האויב, באתר הארץ, 28 בפברואר 2006.
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, "תקופת דב תמרי", עמוד 30.
- ^ אבנר שור, "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן", אור יהודה: כנרת, 2008, עמוד 245.
- ^ עמוס גלבוע, מר מודיעין, אהר'לה, אלוף אהרון יריב, ראש אמ"ן, הוצאת "ידיעות ספרים" והמרכז למורשת המודיעין, עמ' 216
- ^ מתן וילנאי - סגן שר הביטחון, באתר גלובס, 30 במרץ 2009.
- ^ שמואל שגב, 125 בתים נהרסו בכפר סמוע - מוסר גנרל בול בדו"ח לאו תאנט, מעריב, 17 בנובמבר 1966
- ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 93, "זמן קצר קודם לפתיחת קורס המובילים שלנו הפיל רן מטוס הנטר ירדני, בקרב אוויר שכראוי לאיש כמוהו היה הקרב הקשה והמסוכן ביותר בהיסטוריה של חיל־האוויר".
- ^ אהוד יונאי, עליונות אווירית : סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, הוצאת כתר, 1995, עמ' 175–176
- ^ חגי גלבוע, אחרון גיבורי הפעולה, באתר חיל האוויר הישראלי, בטאון חיל-האוויר, 1.8.2001
- ^ חגי ארליך, מיכאל אפל, יוסף נבו, המזרח התיכון בימינו, האוניברסיטה הפתוחה, 2009-2003 עמ' 123
- ^ אשכול: אנו מקווים כי הלקח יובן על ידי שלטונות דמשק, דבר, 14 בנובמבר 1966
- ^ שלמה אהרונסון, תורת הביטחון של הרמטכ"ל יצחק רבין והדרך למלחמת ששת-הימים, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2005
