נשיאת מטרייה בשבת
| מקרא | ספר שמות, פרק ל"ט |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת שבת, דף קל"ז עמוד ב' |
| משנה תורה | ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"ב, הלכה ל"א |
| שולחן ערוך |
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"א שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שט"ו |
| מקורות נוספים | מכתם לדוד, יחוה דעת, שואל ומשיב, מחנה חיים |
נשיאת מטרייה בשבת היא סוגיה בהלכה הנתונה למחלוקות בין פוסקים רבים בספרות השו"ת. יש הסבורים שיש בנשיאת המטרייה בשבת איסור אהל הנובע ממלאכת בונה, ואילו אחרים מתירים.
למעשה כיום נהוג לאסור את השימוש במטרייה בשבת.
הרקע ההלכתי
הבעיה בנשיאת מטרייה בשבת נעוצה באיסור מלאכת בונה שהיא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת ושמקורה מצוי במלאכת בניית המשכן המוזכרת בספר שמות[1]. אסור מדאורייתא לעשות אוהל קבוע בשבת, ואף שאינו עומד להתקיים זמן רב כמו בנין, משום שהיא תולדת איסור בונה. וכן אסור לסתרו משום איסור סותר[2]. מדרבנן אסור לעשות אוהל עראי לכתחילה בשבת[3], גזירה שמא יעשה אוהל קבוע[4], וכן אסרו לסתרו, שמא יסתור אוהל קבוע[5]. ומכאן הדיון ההלכתי האם יש בשימוש במטרייה בשבת איסור משום אוהל ארעי או לא.
בתשובתו של הנודע ביהודה העוסקת בשאלת השימוש במטרייה בשבת, כתב כי שאלה זו נוגעת באיסור דאורייתא לדעת הרי"ף, שכתב שכל אוהל שיש ברחבו טפח אסור לעשותו מדאורייתא. אחרים כתבו על דבריו כי אוהל כזה שהוא עראי, לכל הדעות אינו אסור מדאורייתא אלא רק מדרבנן.
במספר פסיקות מחולקת השאלה בין פתיחת המטרייה בשבת - שאלה העוסקת באיסור נטיית אוהל עראי, לבין נשיאת מטריה הפתוחה כבר מערב שבת. רבים דימו את פתיחת המטרייה להיתר פתיחת כיסא טרסקל (כיסא מתקפל) בשבת, פעולה שלא נחשבת לעשיית אוהל[6], אולם אחרים[7] אסרו משום שפתיחת המטרייה בזמנם היתה כרוכה בקשירה והידוק מסובכים יותר מכסא זה. בזמננו שפתיחת המטרייה היא בקלות יתרה, היא דומה יותר לפתיחת כסא טרסקל[8], אולם בכל זאת מכיון שפשט המנהג לאסור, רוב הפוסקים לא מתירים את השימוש במטרייה בשבת גם בימינו[9].
הדיון בספרות השו"ת
הדיון בנושא פתיחת המטרייה בשבת החל לראשונה להופיע בספרות השו"ת במאה ה־18 על ידי רבי דוד חיים פארדו בוונציה בספרו "מכתם לדוד"[10]. הדיון נמשך עד לפוסקים במאה העשרים. דעות הפוסקים נחלקות לרוב בענין היתר ואיסור הנשיאה בשבת, אך עם זאת ישנן פסיקות בהן יש הבחנה בין פתיחת המטרייה בשבת ובין נשיאת מטרייה שנפתחה בערב שבת.
רבי דוד פארדו
רבי דוד פארדו היה הראשון לעסוק בסוגיית נשיאת המטרייה. בספר השו"ת מכתם לדוד אסר לפתוח מטרייה בשבת ולשאת אותה כדי להגן מפני הגשמים, מפני שהעושה כן הוא כעושה אוהל עראי. הרב פארדו פסק על פי הרי"ף שכל גג רחב טפח איסורו מן התורה, ולכן הדגיש שיש לאסור זאת ביתר שאת. ראיה לדבריו הביא גם מדין כובע ששוליו קשים ורחבים טפח או יותר, שהרמב"ם אסר ללובשו בשבת, וכך פסק בשולחן ערוך[11].
רבי יחזקאל לנדא
רבי יחזקאל לנדא, מגדולי פוסקי ההלכה במאה ה־18 כתב בספרו הנודע ביהודה, שיש לאסור פתיחת מטרייה בשבת מפאת עשיית אוהל עראי[12]. גם לדבריו, יש לחשוש בענין זה משום איסור דאורייתא לדעת הרי"ף. הוא גם התייחס לנשיאת מטרייה שהייתה פתוחה עוד מערב שבת, וקבע שאף על פי שאין איסור לנושאה בשבת, הדבר אסור משום מראית עין, כדי שהרואה לא יחשוד שפתח אותה ביום השבת.
הרב לנדא, שהיה רבה של העיר פראג, מסיים את דבריו בתיעוד: ”וכאשר הובאה מטריה זו למדינתינו, התחילו אנשים רבים לנהוג להקל לעצמם לנושאה בשבת, ותיכף ומיד מחיתי על זה בכל תוקף, ודרשתי ברבים בבית הכנסת, והודעתי להם חומר האיסור שבדבר, כך שאני חושש לאיסור סקילה, לפי דעת הרי"ף הנ"ל, ומאז התחילו רוב העם להזהר בדבר”[12].
החת"ם סופר
החת"ם סופר חלק על הנודע ביהודה וכתב שאין איסור תורה בפתיחת המטרייה כיוון שמדובר בבניין שעה ועוד שהוא מיטלטל ממקום למקום, אבל עדיין אין לפותחו בשבת אלא רק על ידי גוי וכך נוהגים במקומו.[13] נראה שהוא גם חולק בכך על התלמוד הירושלמי שמציין שבניין לשעה דינו בניין.[14]
בשל היותו של החת"ם סופר הפוסק המרכזי שהתיר כעיקרון נשיאת מטרייה בשבת, פוסקים מאוחרים ממנו שהתירו את הנשיאה נסמכו על דבריו. לעומתם, מי שרצו לאסור הביאו את דבריו כתמצית הסיבות להיתר וחלקו עליהם. כך רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שנסמך גם הוא על דברי התלמוד הירושלמי, ציין שאין הוא רואה סתירה בינו ובין הכתוב בתלמוד הבבלי.[15] בנוסף, כתב רבי מאיר שמחה מדווינסק שכבר פשט איסור נשיאת המטרייה במדינתו והעושה כן נחשב לפורץ גדר, ולכן אין להקל בזה.
החזון איש
החזון אי"ש[16] כתב שאין לאסור את פתיחת המטרייה משום איסור עשיית אהל, שהרי יש לדמותו לכיסא טרסקל (כסא מתקפל אשר הגמרא מתירה), אלא שמכל מקום יש לדון לאסור זאת משום איסור 'מתקן מנא' (תיקון כלי) כיון שבפתיחתו ראויה המטרייה לשימוש בכל מקום, ואין זה ככל פריסת אהל שאינה בכלל תיקון מנא, משום שהאהל אינו ראוי לשימוש אלא במקומו.
והוסיף החזו"א, שמאחר שהדבר נעשה לעין כל, יש לדון לאסרו גם משום 'עובדין דחול' וגרימת פרצה על ידי זה, והדבר מסור לחכמים לגדור גדר במקום הפרצה, וחמור הדבר יותר מאיסור פרטי של אדם יחיד, שהרי זה גדר לכל העם, ולדורות.
רבי עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף עסק בשו"ת יחוה דעת בנשיאת המטרייה בשבת בצורה מעמיקה תוך אזכור של פוסקים רבים לפניו שהתייחסו לנושא. בסוף הדיון סיכם: ”אסור לפתוח מטריה ולנושאה עליו בשבת להגן מפני הגשמים. ואפילו היתה פתוחה מערב שבת יש לאסור לנושאה עליו בשבת. ומכל שכן במקום שאין עירוב ברשות הרבים כדת, שבודאי שיש לאסור בהחלט נשיאת המטריה בשבת, לכל הדעות. והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר.” (שו"ת יחוה דעת, חלק ב סימן מג)
רבי משה שמשון וסרמן
בתשובה הלכתית שכתב רבי משה שמשון וסרמן בשנת תשט"ז, סקר רשימה ארוכה של אחרונים שמתירים להשתמש במטריה אם נפתחה מערב שבת, ובתנאי שיש עירוב בעיר, ובהם פרי מגדים, שו"ת גור אריה יהודה, נזר ישראל והגהות ליקוט הרימ"א. משכך הוא מסיים שברור שדעת רוב האחרונים להקל, וכך גם דעתו למעשה.[17]
מגן השבת
ערך מורחב – מגן השבת
במטרה לעקוף את הבעיות הכרוכות בנשיאת המטרייה בשבת, יצר הרב משה חזן את מטריית "מגן השבת"[18] העשויה משתי חופות: חופה ראשונה קבועה חלולה בגודל 11.5×11.5×11.5 סנטימטרים שלא ניתנת לפתיחה וסגירה כאשר שאר המטרייה מהווה רק תוספת והמשך לחופה הראשונה, דבר שלא נחשב ליצירת אהל על פי ההלכה. על החופה הכיתוב "מגן השבת" בכדי להבדילה ממטרייה רגילה. בנוסף, מעל החופה העליונה ישנה ידית עליונה נוספת. כשיורד גשם מחזיקים את המטרייה פתוחה מהידית התחתונה כרגיל. כשלא יורד גשם מחזיקים את המטרייה סגורה מהידית העליונה. כך שבכל מצב של נשיאה או של הנחה על הרצפה, נשאר תמיד אוהל קיים של מינימום טפח על טפח על טפח. הפטנט זכה להסכמת כמה רבנים.[19]
אך מספר רבנים התנגדו לו, ממספר נימוקים: כשהמטרייה הפוכה האוהל מתבטל, המטרייה אינה שונה ממטרייה הפתוחה מערב שבת אשר נאסרה בפוסקים, אנשים יבואו להשתמש במטרייה רגילה, ונימוקים אחרים.[20]
פתרון זה כבר נעשה בצורה חלקית על ידי מהר"ז כץ אב בית דין פיורדא.[21]
ראו גם
לקריאה נוספת
- רבי עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת, סימן מג
- רבי אברהם ישעיהו קרליץ חזון איש, סימן נב אות ו'
- שמירת שבת כהלכתה פרק כד הלכה טו
קישורים חיצוניים
נשיאת מטרייה בשבת
- ביאור הלכה סימן שטו ד"ה טפח
- נשיאת מטרייה לפי דעת רבי עובדיה יוסף באתר ההלכה היומית
- פורום בחדרי חרדים
- הרב יובל שרלו, מטרייה בשבת, באתר כיפה
- באתר מורשת מאת הרב יוסף אלנקווה
- הרב אברהם יוסף באתר מורשת
- שו"ת בנושאים שונים הקשורים במטרייה - ישיבת כיסא רחמים
מגן השבת[22]
- האם מותר להשתמש בשבת ב"מטריית שבת", בעלון שמעתא עמיקתא, גיליון 454 פרשת וירא תשפ"א.
- הרב משה חזן, קונטרס מגן השבת - נימוקים הילכתיים והסכמות
- נדב גדליה, הסוף להירטבות בדרך לבית הכנסת, עולם קטן[23]
הערות שוליים
- ^ שמות, ל"ט
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י', הלכה ט"ו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ה עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל"ב עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"ב, הלכה כ"ז.
- ^ שולחן ערוך אורח חיים שטו ה
- ^ נודע ביהודה, וכך כתב גם בביאור הלכה (שטו ח ד"ה טפח). דומה לכך היא דעת החזון איש המובאת להלן, שהגם שלדעתו מדין איסור אוהל הרי זה דומה ממש לדין כסא טרסקל שמותר, יש לאסור מדין מתקן כלי.
- ^ וכך גם מובא בספר "שולחן שלמה" (שט"ו ס"ק ט"ז) בשם רבי שלמה זלמן אוירבך. ויתכן שבזה גם לדעת החזון איש אין איסור תיקון כלי
- ^ למשל, ראו לקמן את דברי החזון איש
- ^ אורח חיים, סימן א'
- ^ רמב"ם הלכות שבת כב לא, שולחן ערוך אורח חיים שא מ
- ^ 12.0 12.1 הרב יחזקאל סג"ל הלוי לנדא, נודע ביהודה מהדורא תנינא, הלכה ברורה, ירושלים, 1960
- ^ שו"ת חת"ם סופר, או"ח סימן עב. כאן משתמש החת"ם סופר במילה פאראסל לציון מטרייה
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, הלכה ב
- ^ אור שמח - הלכות שבת, פרק י, הלכה יב
- ^ חזון איש, אורח חיים סימן נב אות ו
- ^ הרב משה שמשון וסרמן, שו"ת שאילת משה, סימן ב
- ^
אתר האינטרנט הרשמי של מגן השבת
- ^ ביניהם: הרב הראשי לישראל דוד לאו (מובא גם באתר חדשות רוטר), אריה רלב"ג - בד"ץ ארצות הברית וקנדה, בד"ץ שערי שלום (המכתב ניתן לצפייה בקובץ ההסכמות), אברהם יפה שלזינגר, יצחק יהודא ירוסלבסקי, אייל קרים, אברהם שלוש, רפאל אייפרס, יצחק ארנברג, שלמה בן חמו, רא"ם הכהן, חיים דרוקמן, יהושע מגנס, חיים בזק, אליקים לבנון, אברהם שטינברג, ברוך גיגי, אורי שרקי, נריה גוטל, דוד סתיו, רונן לוביץ, אפרים זלמנוביץ, שלמה ריסקין, אביחי אפל, יעקב ורהפטיג, אבי גיסר ועוד.
- ^ גדליהו אקסלרוד (פסק האיסור הובא כאן) יהודה דרעי (שו"ת אבני עזר חלק ח תשובה כז), שלמה משה עמאר, שלמה אבינר, מיכה הלוי, ורבני ארץ חמדה (מובא בשו"ת במראה הבזק) ועוד.
- ^ מובא בהערות לשו"ת חתם סופר מהדורת מכון המאו"ר חלק אורח חיים תשובה עב
- ^ מקורות נוספים ראו: הרב ברוך אפרתי, פסיקת הלכה ציבורית, תגובה לדברי נדב גדליה, עולם קטן;
התייחסות למטריית מגן השבת, בביצוע הרב רצון ערוסי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:15:44); מטרית מגן השבת, בביצוע הרב יהודה לייב נחמנסון, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 33:06); מטרייה מגן השבת - האין בזה זילותא דשבתא? דיון בפורום לתורה; דיון עם הרב שמעון ללוש בפורום מורשת מרן; פולמוס המטריות החדשות, דיון בפורום אוצר החכמה
- ^ תוכן הכתבה הועלה כאן באתר בחדרי חרדים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
