מחבלים משוחררי עסקאות
(הופנה מהדף עסקת חטופים)
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
 | |
| הסכם ישראל–חמאס מאוקטובר 2025 | |
| נושא | שחרור מחבלים על ידי ישראל |
|---|---|
| חותמים |
מצד ראשון: מצד שני: |
מחבלים משוחררי עסקאות הם מחבלים ששוחררו מבתי כלא בישראל במסגרת הסכמים בינה לבין ארגוני טרור.
סטטיסטיקה
מוצא
מקום שחרור
חזרה לטרור
חגיגות
פולמוס
ביהדות
ערך מורחב – פדיון שבויים
ועדת שמגר
- ערך מורחב – ועדת שמגר (פדיון שבויים ונעדרים)
היסטוריה
עסקת שמואל רוזנווסר
- ערך מורחב – חטיפת שמואל רוזנווסר#שחרור
ב-1 בינואר 1970 נחטף שומר לילה במטולה, שמואל רוזנווסר, על ידי פת"ח. יותר משנה לאחר מכן שוחרר רוזנווסר בתמורה למחמוד חיג'אזי, אסיר פת"ח בישראל, שנפצע ונתפס בהתקפה הצבאית הראשונה של פת"ח על ישראל, ב-1 בינואר 1965, ונידון ל-30 שנות מאסר. ישראל התעקשה שלא להכיר בפלסטינים ודרשה כי אף נציג בעל זיקה לפת"ח לא יהיה נוכח בחילופי השבויים. העסקה יצאה לפועל ב-28 בפברואר 1971. שמואל רוזנווסר הוחזר לישראל ומחמוד חיג'אזי הוחזר ללבנון.[1]
עסקת ג'יבריל הראשונה
- ערך מורחב – שביית החייל אברהם עמרם בלבנון#עסקת החילופין
ב-14 במרץ 1979 שחררה ישראל 76 מחבלים בתמורה לחייל החטוף בלבנון אברהם עמרם. עסקה זו נעשתה 11 חודשים לאחר חטיפתו על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית. העסקה יצאה לפועל בז'נבה שבשווייץ. עמרם הובא לשם מדמשק בירת סוריה במטוס בולגרי, שאליו עברו 66 מהמחבלים ששוחררו, והם הוטסו ללוב. עשרת המחבלים הנוספים הורשו לשוב ליהודה ושומרון. 12 מתוך המשוחררים היו נשים.
רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בעסקת ג'יבריל הראשונה (לחץ על מנת להציג)
- מרים שכשיר – הניחה בשנות השישים מטען חבלה בקפיטריה של האוניברסיטה העברית.[2]
- עישה עודה ורסמיה עודה – פיצעו את פיגוע מטען החבלה בשופרסל אגרון, בו נרצחו שני סטודנטים ישראלים.[2]
עסקת ששת שבויי הנח"ל
- ערך מורחב – שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון#שחרורם
ב-23 בנובמבר 1983 התרחשה החלפת שישה חיילי נח"ל שבויים ב-4,598 מחבלים.
עסקת ג'יבריל השנייה
- ערך מורחב – עסקת ג'יבריל
במסגרת העסקה שוחררו 1,151 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל כנגד שלושה שבויי צה"ל ממבצע שלום הגליל: חזי שי (במקור יחזקאל שחודה), שנפל בשבי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל בקרב סולטאן יעקוב, נסים סאלם ויוסף גרוף, שנשבו כחלק מקבוצה של שמונה חיילי נח"ל והועברו לידי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל. הייתה זו אחת ממספר עסקאות חילופי שבויים שביצעה מדינת ישראל עם ארגון טרור על רקע המלחמה בלבנון, במבצע ליטני ושנה וחצי קודם לכן עם אש"ף. יש המכנים אותה 'עסקת ג'יבריל השנייה' כי העסקה הראשונה עם ג'יבריל נחתמה ב-1979 - לאחר שביית החייל אברהם עמרם בלבנון.
האסירים הביטחוניים שוחררו בשלוש קבוצות, במקביל לשחרור הדרגתי של שבויי צה"ל:[3]
- 394 אסירים הוטסו לז'נבה ושוחררו שם.
- 605 אסירים שוחררו בשטחי רצועת עזה ויהודה ושומרון.
- 151 אסירים מכלא אנצאר שוחררו לסוריה במעבר קוניטרה.
על פי תנאי העסקה כמחצית מהמשוחררים גורשו, וכמחציתם שוחררו לבתיהם ביהודה, שומרון ורצועת עזה.
רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בעסקת ג'יבריל השנייה (לחץ על מנת להציג)
- קוזו אוקמוטו – אחד ממבצעי הטבח בנמל התעופה לוד שנידון לשלושה מאסרי עולם.
- אחמד יאסין – שנידון בשנת 1983 ל-13 שנות מאסר. לאחר שחרורו הקים את ארגון החמאס.
- ג'יבריל רג'וב – שנידון ב-1970 למאסר עולם על זריקת רימון לעבר משאית של צה"ל.
- מחמד סולימאן אל זקי – רוצח ילדי משפחת ארויו, שנידון למאסר עולם.
- פאוזי נימר – ערבי ישראלי שנידון ל-27 מאסרי עולם על עמידה בראש חוליית טרור שביצעה 22 פיגועים באזור חיפה ורצחה 3 יהודים.
- זיאד אבו עין – הורשע בהנחת פצצה שהרגה שני נערים בטבריה. מת ב-2014 מהתקף לב במהלך הפגנה נגד המאחז "עדי עד".
- דאוד תורכי – ראש רשת הריגול והחבלה היהודית ערבית שכללה גם את אודי אדיב.
- חאלד אבו עוסבה – אחד משני המחבלים שביצעו את פיגוע כביש החוף ונותרו בחיים.
עסקאות המערכה ברצועת הביטחון
- ערך מורחב – המערכה ברצועת הביטחון
במהלך המערכה ברצועת הביטחון בוצעו שלוש עסקאות בהן מדינת ישראל שחררה מחבלים מבתי הכלא שלה:
- ב-12 בספטמבר 1991, גופתו של החייל הדרוזי הישראלי סמיר אסד, הוחזרה לישראל תמורת שחרור שני חברי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. אסד נהרג סמוך לצידון ב-1983.[4]
- ב-17 ביולי 1986 נהרגו בפיגוע שני חיילים ישראלים, יוסף פינק ורחמים אלשיך, הפיגוע בוצע על ידי חזבאללה במחסום צה"ל בבית יהון שבדרום לבנון. גופותיהם הוחזקו על ידי הלבנונים ושוחררו רק ב-21 ביולי 1996, בתמורה לגופותיהם של 123 לוחמים לבנונים שהוחזקו על ידי ישראל. ארגון חזבאללה שחרר 17 חיילים מצבא דרום לבנון (צד"ל) ואילו צד"ל שחרר 45 עצורים של חזבאללה מכלא אל-ח'יאם.[5]
- ב-25 במאי 1998 הוחלפו שרידיו של חייל צה"ל איתמר איליה בתמורה ל-65 אסירים לבנונים וגופותיהם של 40 לוחמי חזבאללה וחיילי לבנון שנתפסו על ידי ישראל. בין אלה שחזרו ללבנון, היו שרידיו של האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, שנהרג במבצע נוף פראי. איליה נהרג במבצע שירת הצפצפה, שם נהרגו ב-5 בספטמבר 1997 12 חיילים מיחידת הקומנדו הישראלית "שייטת 13".[4]
פרשת טננבוים
- ערך מורחב – פרשת טננבוים
- בשנת 2003 שחררה ישראל את שרידיהם של שני חברי חזבאללה, ובתמורה תאפשר החזבאללה למתווך גרמני לבקר את אל"ם אלחנן טננבאום שהוחזק על ידי חזבאללה, לאחר שנחטף בדובאי בשנת 2000.[5]
- ב-2004 התקיימה עסקת שבויים במסגרת פרשת טננבוים עם חזבאללה במסגרתה שוחררו 450 מחבלים, ביניהם שייח עובייד ומוסטפא דיראני, בתמורה לאלחנן טננבאום וגופות שלושת חיילי צה"ל שנחטפו באירוע חטיפת החיילים בהר דב - עדי אביטן, בני אברהם ועומאר סואעד.
עסקאות נוספות עם חזבאללה
- באוקטובר 2007 הסכימו ישראל וחזבאללה להחליף את חסן עקיל, פעיל חזבאללה שנשבה בשנת 2006, ואת גופות שני לוחמי חזבאללה שנהרגו במלחמת לבנון השנייה ב-2006 והובאו לאחר מכן לישראל, בתמורה לשרידיו של גבריאל דווייט, תושב ישראל אשר טבע ב-2005 ונשטף לחוף בלבנון.[6][7]
- ב-1 ביוני 2008 שחררה ישראל את האסיר הלבנוני נסים נסר, בתמורה לכך חזבאללה העביר שרידים חלקיים של עד 20 חיילים ישראלים שנהרגו במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006.[8]
- ביולי 2008 שחררה ישראל לאחר את האסיר הלבנוני סמיר קונטאר, ארבעה לוחמי חזבאללה שנשבו במלחמת לבנון השנייה ב-2006 וגופותיהם של 199 מחבלים פלסטינים, לבנוניים וערבים שנתפסו על ידי ישראל בשלושת העשורים שקדמו לעסקה קונטאר הורשע בתפקידו בפיגוע בנהריה בשנת 1979. בתמורה שחרר חזבאללה את גופותיהם של שני חיילים ישראלים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שנתפסו בפשיטה חוצה גבולות ב-12 ביולי 2006, וכן תמורת דו"ח של החזבאללה על גורלו של רון ארד, בו טענו אנשי הארגון כי ארד ככל הנראה אינו בין החיים.[9]
עסקת שליט
- ערך מורחב – עסקת שליט
בין האסירים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה נכללו באופן חריג גם 14 תושבי מזרח ירושלים ו-6 ערבים בעלי אזרחות ישראלית.[10] כמו כן, שוחרר חוסאם בדראן, שהיה מעורב בתכנון פיגועי התאבדות אך לא הורשע ברצח. הוא נחשב לבכיר אסירי החמאס מיהודה והשומרון ששוחררו בעסקה זו, ולאחר השחרור מונה לאחד מבכירי הלשכה המדינית של חמאס.
מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, אמר שהאסירים ששוחררו במסגרת עסקת שליט היו אחראים באופן קולקטיבי לרציחתם של 569 אזרחים ישראלים.[11] על פי חיים רמון בספרו "נגד הרוח" המחבלים ששוחררו נדונו במצטבר ל-168 מאסרי עולם.
לפני שחרורם התבקשו האסירים לחתום על התחייבות להימנע מחזרה לפעילות טרור, אך רובם סירבו לכך.[12]
רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בעסקת שליט (לחץ על מנת להציג)
- יחיא סינוואר (4 מאסרי עולם) – הורשע ברציחתם של ארבעה משתפי פעולה פלסטינים עם ישראל. לאחר שחרורו הפך למנהיג חמאס בעזה, ובמסגרת זו היה מאדריכלי טבח שבעה באוקטובר, אחת ממתקפות הטרור הקטלניות בהיסטוריה בה נרצחו מעל ל-1100 ישראלים. נהרג במלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבות הטבח.
- נסר יתאימה (29 מאסרי עולם) – השתתף בביצוע הפיגוע במלון פארק, שבו נרצחו 30 ישראלים. מתגורר מאז השחרור בקטר, לצד הנהגת חמאס.[13]
- מעאד אבו שרח (19 מאסרי עולם), מג'די עמרו (19 מאסרי עולם) ופאדי ג'ועבה (18 מאסרי עולם) – שלושה ממתכנני הפיגוע בקו 37, שבו נרצחו 17 אנשים.
- עבד אל-האדי ע'נאיים (16 מאסרי עולם) – המחבל שביצע את הפיגוע בקו 405, שבו נרצחו 16 אנשים.[14]
- מוחמד דאגלס (15 מאסרי עולם) ואחלאם תמימי (16 מאסרי עולם) – השתתפו בביצוע הפיגוע במסעדת סבארו, שבו נרצחו 15 ישראלים. תמימי גורשה למולדתה ירדן, וב-2017 נכנסה לרשימת הטרוריסטים המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI.
- מוחמד טאהר אל-כרם (15 מאסרי עולם) – מעורב ישיר בתכנון ובהוצאה לפועל של הפיגוע בקו 16 בחיפה בשנת 2001.
- מאזן פוקהא (9 מאסרי עולם) – אחראי על פיגוע ההתאבדות בקו 361 בצומת מירון ב-2002 שבו נרצחו 9 נוסעים. נורה למוות ברצועת עזה במרץ 2017, בידי חבר לשעבר בזרוע הצבאית של חמאס כנקמה על הדחתו.
- נמר חמידה (6 מאסרי עולם) – ממבצעי פיגוע הירי בעין יברוד באוקטובר 2003, שבו נהרגו שלושה לוחמי צה"ל. נהרג במלחמת חרבות ברזל.[15]
- עבד עמרו (4 מאסרי עולם) – ממתכנני הפיגוע בקפה הלל, שבו נרצחו שבעה אנשים.
- מוחמד ג'ולאני (4 מאסרי עולם) – חבר חוליה שביצעה פיגועי ירי מהם נהרגו ישראלים אחדים.
- עמר סרחאן (3 מאסרי עולם) – בשנת 1990 רצח שלושה ישראלים בפיגוע דקירה.
- מוחמד שראתחה (3 מאסרי עולם) – היה מעורב ברצח החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון במהלך האינתיפאדה הראשונה.
- מאג'ד קטיש (3 מאסרי עולם), מחמוד עטון (3 מאסרי עולם) ומוסא עקארי (3 מאסרי עולם) – חברי החוליה שחטפה ורצחה את לוחם מג"ב ניסים טולדנו. לימים הפכו לחלק מהנהגת חמאס בטורקיה.[16]
- מוסטפא מסלמאי (2 מאסרי עולם), אחד מרוצחי בני הזוג בנימין זאב וטליה כהנא.
- עבד אל-עזיז צאלחה (מאסר עולם) – ממשתתפי הלינץ' ברמאללה, שבו נרצחו שני חיילי צה"ל, והתפרסם בתקשורת כאשר צולם מניף את ידיו המגואלות בדם הקורבנות.[17] נהרג ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.[18]
- זייד אל-כילאני (מאסר עולם) – מבצע פיגוע המונית בצומת מי עמי.[19]
- אמנה מונא (מאסר עולם) – פיתתה את הנער אופיר רחום והובילה לרציחתו. גורשה לטורקיה לאחר השחרור.[20]
- זאהר ג'בארין (מאסר עולם) – היה מעורב בפיגועים שבהם נהרגו ישראלים, ובין היתר היה ממתכנני חטיפת נסים טולדנו ורציחתו. לימים הפך לסגנו של סאלח אל-עארורי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון.
- ג'יהאד ירמור (מאסר עולם) – האחראי לחטיפת נחשון וקסמן. לימים הפך לראש נציגות חמאס בטורקיה.
- פואד עמרין – רצח בדקירות סכין את הלנה ראפ.[21]
- חברי חוליית סילוואד: אחמד נג'ר (מפקד החולייה), יאסר חמאד (6 מאסרי עולם) ופרח חמאד (7 מאסרי עולם) – ביצעו סדרת פיגועי ירי בהם נרצחו 3 ישראלים.
- עלי מסלמאני ועלאא ביזאן – ממשוחררי עסקת ג'יבריל ב-1985 שהקימו חוליית טרור שרצחה את זהבה בן-עובדיה ופול אפלבי ונידונו למאסר עולם ב-1986.[22][23]
- נאאֶל ברגותי (מאסר עולם) – ותיק האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי, הורשע לאחר שרצח את מרדכי יקואל בינואר 1978 יחד עם חברי חוליית פת"ח שאליה השתייך, ושוחרר במסגרת העסקה. נעצר מחדש בשנת 2014 אחרי שהפר את תנאי שחרורו, ושוחרר שוב בעסקת החטופים בינואר-פברואר 2025.
המשא ומתן עם אש"ף
2013.
ההסכם הראשון במלחמת חרבות ברזל
- ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)
הסכם חמאס–ישראל הראשון במלחמת חרבות ברזל נכנס לתוקף ב-24 בנובמבר 2023. במסגרתו שחרר ארגון הטרור חמאס 80 ישראלים שחטף בטבח שבעה באוקטובר. תמורתם, שחררה מדינת ישראל 240 אסירים, בהם 83 מחבלות ו-157 מחבלים קטינים. המחבל הצעיר ביותר היה בן 14 עת כליאתו.[24] 155 מהמחבלים התגוררו ביהודה ושומרון, 72 במזרח ירושלים, שניים התגוררו בתוך ישראל ואחד נוסף ברצועת עזה.[24]
אותם מחבלים נכלאו בישראל בגין עבירות הקשורות לביטחון המדינה, בהן איום על ביטחון המדינה, כניסה לישראל ללא היתר, יידוי אבנים, תמיכה בטרור, חברות בארגון טרור, הנחת מטען חבלה וניסיון רצח במסגרת פיגוע.[24] לפחות 55 אחוזים מתוך 117 האסירים הפלסטינים אשר שוחררו במהלך שלושת הימים הראשונים לעסקה היו כלואים עקב פשעים אלימים, ביניהם עשרה בגין ניסיון לרצח, 13 בגין גרימת חבלה גופנית חמורה, 19 בגין הנחת מטען חבלה או השלכת מטען נפץ, שבעה בגין ירי על בני אדם, חמישה בגין תקיפה ועשרה בגין יידוי אבנים. 21% מן האסירים המשוחררים נכללו ברשימות כמקושרים לארגוני טרור, ביניהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחזית העממית לשחרור פלסטין.[24]
75% מבין המחבלים המשוחררים נכלאו בין 2021 ל-2023, והשאר עוד קודם לכן. 37 מהמחבלים המשוחררים נעצרו בעוטף עזה, בשטח ישראל, במהלך טבח שבעה באוקטובר.[24]
רשימת חלקית של המחבלים ששוחררו בהסכם הראשון במלחמת חרבות ברזל (לחץ על מנת להציג)
- מייסון מוסא אל-ג'לי (נידונה ל-15 שנים) – נכלאה ב-2015 בגין ניסיון רצח, לאחר שדקרה חיילת בת 20 במחסום בבית לחם ופצעה אותה קשה.
- נורהאן עוואד (נידונה ל-13.5 שנים) – נכלאה ב-2016 כשהיא בת 17, בגין ניסיון לדקור חייל ישראלי במספריים.
- נאפז חמאד (נידון ל-12 שנים) – המחבל הצעיר ביותר ששוחרר. הוא נעצר בשנת 2021, בהיותו בגיל 14, לאחר שדקר ופצע באורח קשה אם יהודיה שהייתה שכנתו בירושלים. שוחרר כעבור פחות משנתיים וחזר להתגורר בסמוך לקורבן שלו.
- מראח בשיר (נידונה ל-8.5 שנים) – מקושרת לחמאס. נעצרה באוקטובר 2015, בעודה בגיל 16, לאחר שדקרה קצין במשמר הגבול.
- אסראא ג'עבאס – מבצעת פיגוע בעזרת מכונית תופת סמוך למעלה אדומים ב-2015. גרמה לפציעתו של שוטר.
- רוואן נאפז מוחמד אבו מטר – נכלאה בגין דקירה של חייל צה"ל ב-2015.
- שורוק דוויאת – דקרה אזרח ישראלי ב-2015.
- מלאק סלמאן – חברה בג'יהאד האסלאמי. נעצרה בפברואר 2016, בעודה בת 16, כאשר ניסתה לדקור קצין במשמר הגבול בשער שכם.
- עאישה אפגאני – נכלאה ב-2016 לאחר פיגוע שביצעה בעיר העתיקה של ירושלים, בו ניסתה לדקור ישראלים.
- אמאני האשם – נכלאה מאז דצמבר 2016 בגין גרימת חבלה גופנית חמורה במסגרת פיגוע והחזקת כלי נשק.
- רג'א אבו קיאס (נידון ל-5 שנים וחודשיים) – מחבל המקושר לפת"ח, שנעצר ביולי 2021, בעודו בגיל 16, לאחר שפתח באש על יהודים. שהה בכלא כשנתיים בלבד.
- מאג'ד פריחאת (נידון ל-18 חודשים) – נכלא בגין אישומים חמורים של שימוש בנשק וקשרים לגי'האד האסלאמי.
- וולאא' ח'אלד פאוזי טנג'י – נכלאה מאז אוגוסט 2022 בגין פיגוע שביצעה, בו ניסתה לרצוח ישראלי, ובנוסף על החזקת נשק וחומרי נפץ.
- רודה אבו אגמייה – נכלאה באשמת מגע עם ארגון עוין, שהייה בלתי חוקית, הפרת הוראה חוקית, סיכון ביטחון המדינה, והפרה של חוק הכניסה לישראל. שוחררה לאחר שישה חודשים בכלא הישראלי.
- סעדי אבו עדי – מקושר לחמאס. נעצר באפריל 2023, בעודו בגיל 17 בגין פתיחה באש על יהודים. שהה בכלא פחות מחצי שנה.
- אחמד אל-סלאימה – מחבל בן 14 שנכלא במאי 2023 בגין יידוי אבנים לעבר ישראלים בירושלים.
- נוח בסיסו – נכלא ב-2023 בגין יידוי אבנים והשלכת מטעני נפץ לעבר חיילים.
- עהד תמימי – מחבלת המסיתה נגד חיילי צה"ל. נעצרה שלושה שבועות קודם שחרורה במסגרת ההסכם.
- אחמד מרזוק – נכלא בגין תקיפת שוטר, הצתה והחזקת כלי נשק. שוחרר במסגרת ההסכם ארבעה חודשים לאחר כליאתו.
- אחמד אבו נעים – נכלא בגין יידוי אבנים לעבר כוחות ביטחון ישראליים במהלך התנגשויות אלימות, וריצה תקופת מאסר של 12 וחצי חודשים. בהמשך נכלא שוב על השלכת פצצה או מטען חבלה. היה זה מעצרו השלישי תוך שנה אחת.
- פאטמה שאהין – נעצרה בגין ניסיון רצח של ישראלי.
- מרוות אל-עזה – מחבלת המסיתה נגד ישראל במרשתת ומזדהה עם טרור.
- טארק דאוד – לאחר שחרורו היה ראש התארגנות טרור בקלקיליה, וחוסל באוגוסט 2024 בידי כוחות צה"ל בהובלת מפקד חטיבת אפרים, לאחר שביצע פיגוע ירי על אזרח ישראלי שנכנס לקלקיליה.
ההסכם השני במלחמת חרבות ברזל
- ערך מורחב – הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025)
הסכם חמאס–ישראל השני במלחמת חרבות ברזל נכנס לתוקף ב-19 בינואר 2025. במסגרתו שחרר ארגון הטרור חמאס 30 ישראלים חיים ושמונה גופות שחטף בטבח שבעה באוקטובר. תמורתם, שחררה מדינת ישראל 737 מחבלים[25][26] ו-1,167 עזתים שהוחזקו בבתי מעצר בישראל אך לא הוגדרו כאסירים ביטחוניים.
מכלל האסירים הביטחוניים ששוחררו – 200 מחבלים הם אסירי עולם שהורשעו ברצח. 47 הם מחבלים ששוחררו בעסקת שליט, חזרו לטרור, ונכלאו מחדש. בין האסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת ההסכם מספר מנהיגים בכירים בארגוני הטרור הפלסטינים.
רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בהסכם השני במלחמת חרבות ברזל (לחץ על מנת להציג)
- מוחמד אבו ורדה (48 מאסרי עולם): מחבל חמאס שאחראי על הפיגועים בקו 18 בירושלים ב-1996, שבהם נהרגו 45 בני אדם, ועל הפיגוע בצומת אשקלון שבו נרצחה חיילת ו-36 נוספים נפצעו.
- ואאֶל קאסם (35 מאסרי עולם), ויסאם עבאסי (26 מאסרי עולם), מוחמד עודה (תשעה מאסרי עולם): חברי חוליית סילוואן של חמאס, אחראים בין היתר על הפיגועים שבוצעו ב-2002 בקפה מומנט בירושלים, במועדון השפילד בראשון לציון ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
- עַמָּאר א-זבן (27 מאסרי עולם): מראשי גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס ביהודה ושומרון. אחראי למספר פיגועים שבהם נרצחו 27 ישראלים.
- עות'מאן בילאל (27 מאסרי עולם): ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס בשכם. הורשע בגין סדרת פיגועים שהובילו לרציחתם ולפציעתם של עשרות ישראלים.
- נסים זעתרי, מג'די זעתרי ועבדאללה שרבאתי (23 מאסרי עולם): פעילי חמאס שהורשעו בהוצאה לפועל של הפיגוע בקו 2 בירושלים ב-2003 שבו נרצחו 23 בני אדם.
- ת'אבת מרדאווי (21 מאסרי עולם): מראשי הג'יהאד האיסלאמי בג'נין, היה מעורב ברצח של 20 ישראלים וגרם לפציעתם של כ-150. בין השאר, מערכת הביטחון ייחסה למארדאווי מעורבות בשורת פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה, ובהם: הפיגוע בתחנת הרכבת בבנימינה, פיגוע הירי בחדרה והפיגוע באוטובוס בוואדי עארה.
- סאמי ג'רדאת (21 מאסרי עולם): בכיר בג'יהאד האסלאמי, הורשע בגין אחריותו על הפיגוע במסעדת מקסים שבו נרצחו 21 ישראלים.
- רמדאן מַשאהרה, פהמי משאהרה (20 מאסרי עולם): מחבלי חמאס שהורשעו במעורבות בביצוע פיגוע ההתאבדות באוטובוס בקו 32א', שגבה את חייהם של 19 בני אדם וגרם לפציעתם של עשרות.
- איאד אבו שח'יידם (18 מאסרי עולם): שימש כסגנו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס בחברון עימאד קוואסמה. עומד מאחורי הכנת המטענים ותכנון הפיגוע הכפול בבאר שבע באוגוסט 2004, שבו נרצחו 16 בני אדם ונפצעו כ-100.
- נור ג'אבר (17 מאסרי עולם): מחבל הג'יהאד האסלאמי, אחראי על הפיגוע בציר המתפללים בחברון ב-2002 שבו נרצחו 12 ישראלים, ועל הפיגוע בישיבת עתניאל באותה שנה, שבו נרצחו ארבעה תלמידי ישיבה.
- שאדי עמורי (17 מאסרי עולם): מחבל הג'יהאד האסלאמי, הורשע בעקבות רכישת והכנת מכונית התופת לפיגוע בצומת מגידו ב-2002, שבו נרצחו 17 איש.
- סלים חג'ה (16 מאסרי עולם): בכיר חמאס מהכפר בורקה, מעורב בפיגוע התאבדות בקו 16 בחיפה בדצמבר 2001.
- אחמד ברגותי (13 מאסרי עולם): היה מפקד הזרוע הצבאית של פת"ח ברמאללה. הורשע בשליחת מחבלים למספר פיגועים קטלניים, ביניהם הפיגוע בסי פוד מרקט במרץ 2002.
- מוחמד מצלח (תשעה מאסרי עולם): פעיל תנזים, הורשע בגין השתתפותו בלינץ' ברמאללה באוקטובר 2000 ובהשתתפות ובתכנון של שורת פיגועים נוספים באזור צפון ירושלים שבהם נרצחו שמונה ישראלים ונפצעו יותר מ-50.
- מחמוד שרייתח (שבעה מאסרי עולם), אשרף זוגייר (שישה מאסרי עולם): ממנהיגי חמאס ביהודה ושומרון, ששילחו את המחבל המתאבד לפיגוע בקו 4 ברחוב אלנבי בתל אביב בספטמבר 2002 שבו נרצחו שישה אנשים ונפצעו 84 נוספים.
- אחמד עובייד ונאאֶל עובייד (שבעה מאסרי עולם): חברי חוליית חמאס ממזרח ירושלים שסייעה למחבל המתאבד בפיגוע בקפה הלל שבו נרצחו שבעה אנשים ונפצעו 57 נוספים. נאאל עובייד נהרג לאחר שנפל מגג ביתו בעיסאוויה ב-22 בפברואר 2025 (שבוע לאחר שחרורו).[27]
- מוחמד קאסם עארדה (שלושה מאסרי עולם): פעיל הג'יהאד האסלאמי שהורשע במעורבות בפיגוע בקו 823 בשנת 2001, אחד הנמלטים מכלא גלבוע בשנת 2021.
- עבד א-נאסר עיסא (שני מאסרי עולם): בכיר הזרוע הצבאית של חמאס. נחשב לתלמידו של "המהנדס" יחיא עיאש, והורשע בגין מעורבותו בפיגועים שבהם נרצחו 12 ישראלים ונפצעו עשרות – בהם הפיגוע בקו 20 ברמת גן ביולי 1995 והפיגוע בקו 26 בשכונת רמת אשכול בירושלים באוגוסט 1995.
- נאאֶל ברגותי (מאסר עולם): ותיק האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי, הורשע לאחר שרצח השתייך את מרדכי יקואל בינואר 1978 יחד עם חברי חוליית פת"ח שאליה השתייך, ושוחרר במסגרת עסקת שליט באוקטובר 2011. נעצר מחדש בשנת 2014 אחרי שהפר את תנאי שחרורו.
- זכריא זביידי (5 שנות מאסר): היה מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בג'נין[28] ואחד הנמלטים מכלא גלבוע בשנת 2021.
- ח'אלדה ג'ראר (מעצר מנהלי): מנהיגת החזית העממית לשחרור פלסטין ביהודה ושומרון, פוליטיקאית פלסטינית חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית שהוחזקה במעצר מנהלי באשמת "תמיכה בטרור" מאז דצמבר 2023.[29]
ההסכם השני במלחמת חרבות ברזל
- ערך מורחב – הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025)
הסכם חמאס–ישראל השני במלחמת חרבות ברזל נכנס לתוקף ב-19 בינואר 2025. במסגרתו שחרר ארגון הטרור חמאס 30 ישראלים חיים ושמונה גופות שחטף בטבח שבעה באוקטובר. תמורתם, שחררה מדינת ישראל 737 מחבלים[30][31] ו-1,167 עזתים שהוחזקו בבתי מעצר בישראל אך לא הוגדרו כאסירים ביטחוניים.
מכלל האסירים הביטחוניים ששוחררו – 200 מחבלים הם אסירי עולם שהורשעו ברצח. 47 הם מחבלים ששוחררו בעסקת שליט, חזרו לטרור, ונכלאו מחדש. בין האסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת ההסכם מספר מנהיגים בכירים בארגוני הטרור הפלסטינים.
רשימה חלקית של המחבלים ששוחררו בהסכם השני במלחמת חרבות ברזל (לחץ על מנת להציג)
- מוחמד אבו ורדה (48 מאסרי עולם): מחבל חמאס שאחראי על הפיגועים בקו 18 בירושלים ב-1996, שבהם נהרגו 45 בני אדם, ועל הפיגוע בצומת אשקלון שבו נרצחה חיילת ו-36 נוספים נפצעו.
- ואאֶל קאסם (35 מאסרי עולם), ויסאם עבאסי (26 מאסרי עולם), מוחמד עודה (תשעה מאסרי עולם): חברי חוליית סילוואן של חמאס, אחראים בין היתר על הפיגועים שבוצעו ב-2002 בקפה מומנט בירושלים, במועדון השפילד בראשון לציון ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
- עַמָּאר א-זבן (27 מאסרי עולם): מראשי גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס ביהודה ושומרון. אחראי למספר פיגועים שבהם נרצחו 27 ישראלים.
- עות'מאן בילאל (27 מאסרי עולם): ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס בשכם. הורשע בגין סדרת פיגועים שהובילו לרציחתם ולפציעתם של עשרות ישראלים.
- נסים זעתרי, מג'די זעתרי ועבדאללה שרבאתי (23 מאסרי עולם): פעילי חמאס שהורשעו בהוצאה לפועל של הפיגוע בקו 2 בירושלים ב-2003 שבו נרצחו 23 בני אדם.
- ת'אבת מרדאווי (21 מאסרי עולם): מראשי הג'יהאד האיסלאמי בג'נין, היה מעורב ברצח של 20 ישראלים וגרם לפציעתם של כ-150. בין השאר, מערכת הביטחון ייחסה למארדאווי מעורבות בשורת פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה, ובהם: הפיגוע בתחנת הרכבת בבנימינה, פיגוע הירי בחדרה והפיגוע באוטובוס בוואדי עארה.
- סאמי ג'רדאת (21 מאסרי עולם): בכיר בג'יהאד האסלאמי, הורשע בגין אחריותו על הפיגוע במסעדת מקסים שבו נרצחו 21 ישראלים.
- רמדאן מַשאהרה, פהמי משאהרה (20 מאסרי עולם): מחבלי חמאס שהורשעו במעורבות בביצוע פיגוע ההתאבדות באוטובוס בקו 32א', שגבה את חייהם של 19 בני אדם וגרם לפציעתם של עשרות.
- איאד אבו שח'יידם (18 מאסרי עולם): שימש כסגנו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס בחברון עימאד קוואסמה. עומד מאחורי הכנת המטענים ותכנון הפיגוע הכפול בבאר שבע באוגוסט 2004, שבו נרצחו 16 בני אדם ונפצעו כ-100.
- נור ג'אבר (17 מאסרי עולם): מחבל הג'יהאד האסלאמי, אחראי על הפיגוע בציר המתפללים בחברון ב-2002 שבו נרצחו 12 ישראלים, ועל הפיגוע בישיבת עתניאל באותה שנה, שבו נרצחו ארבעה תלמידי ישיבה.
- שאדי עמורי (17 מאסרי עולם): מחבל הג'יהאד האסלאמי, הורשע בעקבות רכישת והכנת מכונית התופת לפיגוע בצומת מגידו ב-2002, שבו נרצחו 17 איש.
- סלים חג'ה (16 מאסרי עולם): בכיר חמאס מהכפר בורקה, מעורב בפיגוע התאבדות בקו 16 בחיפה בדצמבר 2001.
- אחמד ברגותי (13 מאסרי עולם): היה מפקד הזרוע הצבאית של פת"ח ברמאללה. הורשע בשליחת מחבלים למספר פיגועים קטלניים, ביניהם הפיגוע בסי פוד מרקט במרץ 2002.
- מוחמד מצלח (תשעה מאסרי עולם): פעיל תנזים, הורשע בגין השתתפותו בלינץ' ברמאללה באוקטובר 2000 ובהשתתפות ובתכנון של שורת פיגועים נוספים באזור צפון ירושלים שבהם נרצחו שמונה ישראלים ונפצעו יותר מ-50.
- מחמוד שרייתח (שבעה מאסרי עולם), אשרף זוגייר (שישה מאסרי עולם): ממנהיגי חמאס ביהודה ושומרון, ששילחו את המחבל המתאבד לפיגוע בקו 4 ברחוב אלנבי בתל אביב בספטמבר 2002 שבו נרצחו שישה אנשים ונפצעו 84 נוספים.
- אחמד עובייד ונאאֶל עובייד (שבעה מאסרי עולם): חברי חוליית חמאס ממזרח ירושלים שסייעה למחבל המתאבד בפיגוע בקפה הלל שבו נרצחו שבעה אנשים ונפצעו 57 נוספים. נאאל עובייד נהרג לאחר שנפל מגג ביתו בעיסאוויה ב-22 בפברואר 2025 (שבוע לאחר שחרורו).[27]
- מוחמד קאסם עארדה (שלושה מאסרי עולם): פעיל הג'יהאד האסלאמי שהורשע במעורבות בפיגוע בקו 823 בשנת 2001, אחד הנמלטים מכלא גלבוע בשנת 2021.
- עבד א-נאסר עיסא (שני מאסרי עולם): בכיר הזרוע הצבאית של חמאס. נחשב לתלמידו של "המהנדס" יחיא עיאש, והורשע בגין מעורבותו בפיגועים שבהם נרצחו 12 ישראלים ונפצעו עשרות – בהם הפיגוע בקו 20 ברמת גן ביולי 1995 והפיגוע בקו 26 בשכונת רמת אשכול בירושלים באוגוסט 1995.
- נאאֶל ברגותי (מאסר עולם): ותיק האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי, הורשע לאחר שרצח השתייך את מרדכי יקואל בינואר 1978 יחד עם חברי חוליית פת"ח שאליה השתייך, ושוחרר במסגרת עסקת שליט באוקטובר 2011. נעצר מחדש בשנת 2014 אחרי שהפר את תנאי שחרורו.
- זכריא זביידי (5 שנות מאסר): היה מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בג'נין[32] ואחד הנמלטים מכלא גלבוע בשנת 2021.
- ח'אלדה ג'ראר (מעצר מנהלי): מנהיגת החזית העממית לשחרור פלסטין ביהודה ושומרון, פוליטיקאית פלסטינית חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית שהוחזקה במעצר מנהלי באשמת "תמיכה בטרור" מאז דצמבר 2023.[33]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ "כוס מים, בבקשה", אמר השומר הנרגש רוזנוואסר בשובו לישראל, מעריב, 1 במרץ 1971
- ^ 2.0 2.1 אמיר בוגן, ניו יורק, הטעות שעלתה לרוצחת הישראלים בגירוש מארה"ב, באתר ynet, 2 בספטמבר 2017
- ↑ חיים רביד, דוד גולן, איזה עצבים, חדשות, 21 במאי 1985
- ^ 4.0 4.1 Background on Israeli POWs and MIAs, mfa.gov.il
- ^ 5.0 5.1 "سجل لعمليات تبادل الاسرى بين العرب واسرائيل" (באנגלית בריטית). 2008-07-13. נבדק ב-2021-04-07.
- ↑ אחיה ראב"ד ורוני סופר, עסקה בלבנון: גופת ישראלי ומידע תמורת גופות, באתר ynet, 15 באוקטובר 2007
- ↑ Israel frees one of 5 Hezbollah guerillas, two bodies of militants, Haaretz.com (באנגלית)
- ↑ Retrieved remains: Forensic Institute identifies body tissue of 5 IDF soldiers, Ynetnews, 2 ביוני 2008 (באנגלית)
- ↑ רוני סופר, דו"ח חיזבאללה על רון ארד: כנראה אינו בחיים, באתר ynet, 12 ביולי 2008
- ↑ עמיר רפפורט, "שחרור ערבים ישראליים-נזק", באתר "IsraelDefense"
- ↑ Haaretz, 2011-10-20
- ↑ רוב האסירים שהשתחררו לא הבטיחו להימנע מטרור, חדשות 2
- ↑ רענן בן צור, נתניהו במלון שבו אירע הפיגוע בליל הסדר: נחוש להבטיח שזה לא יחזור, באתר ynet, 11 במרץ 2015
- ↑ מורן אזולאי, נפגעי קו 405 נקרעים: "הדם, האפר, זועק אלינו", באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
- ↑ צה"ל מאשר: המחבל שהרג 3 לוחמים באוקטובר 2003 חוסל בעזה, באתר ynet, 21 ביולי 2024
- ↑ נדב שרגאי, ארדואן מציג: חיזור אחרי ישראל - וחיבוק לידידי חמאס בירושלים, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2022
- ↑ אביאל מגנזי, מבצע הלינץ' ברמאללה ישוחרר: "ברק שיקר", באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
- ↑ דבר, עבד אל-עזיז צאלחה, המחבל מהלינץ' ברמאללה, חוסל ברצועת עזה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוקטובר 2024
- ↑ רועי מנדל, המחבל ישוחרר, שותפתו היהודיה תרצה כל עונשה, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
- ↑ ניר יהב, אמנה מונא: "הופתעתי מקבלת הפנים החמה בטורקיה", באתר וואלה, 8 בנובמבר 2011
- ↑ רועי מנדל, הפיגוע שהפיל את ממשלת שמיר. רצח הלנה ראפ, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
- ↑
טלי בן עובדיה, הסוף ידוע מראש, באתר "ידיעות אחרונות", 5 ביולי 2016
- ↑ רע"ב 328/15 נידאל בן עבד אלרזאק זלום נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־3 בדצמבר 2015
- ^ 24.0 24.1 24.2 24.3 24.4 ג'ניפר תיל, מיהם האסירים הפלסטינים, שישראל שחררה בנובמבר 2023?, באתר הביטחוניסטים, 14 בפברואר 2024
- ↑ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים ביטחוניים במסגרת מתווה לשחרור חטופים באתר משרד המשפטים
- ↑ אלינור שירקני-קופמן, שחר קליימן, 735 מחבלים: פורסמה רשימת האסירים שישוחררו בפעימה הראשונה בעסקה, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2025
- ^ 27.0 27.1 עינב חלבי, מחבל ששוחרר בעסקה נפל מגג בעיסאוויה - ומת, באתר ynet, 22 בפברואר 2025
- ↑ המחבל זכריא זביידי ישוחרר במסגרת עסקת החטופים, באתר ynet, 18 בינואר 2025
- ↑ ליעד אוסמו, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, צעדו 5 ק"מ עד המעיין: זו מנהיגת הארגון שממנו יצאו רוצחי רנה שנרב, באתר ynet, 18 בדצמבר 2019
רשימת המשוחררים, באתר משרד המשפטים - ↑ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים ביטחוניים במסגרת מתווה לשחרור חטופים באתר משרד המשפטים
- ↑ אלינור שירקני-קופמן, שחר קליימן, 735 מחבלים: פורסמה רשימת האסירים שישוחררו בפעימה הראשונה בעסקה, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2025
- ↑ המחבל זכריא זביידי ישוחרר במסגרת עסקת החטופים, באתר ynet, 18 בינואר 2025
- ↑ ליעד אוסמו, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, צעדו 5 ק"מ עד המעיין: זו מנהיגת הארגון שממנו יצאו רוצחי רנה שנרב, באתר ynet, 18 בדצמבר 2019
רשימת המשוחררים, באתר משרד המשפטים
מחבלים משוחררי עסקאות42029446Q136509928