רמת אשכול

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Click to Shrink Back
הר הצופיםהפקולטה למדעי החברההפקולטה למדעי החברה"הפורום" ובניין הסנאט"הפורום" ובניין הסנאטהספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)בית הכנסת ע"ש הכטבית הכנסת ע"ש הכטאולם העצמאותהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למשפטיםהפקולטה למשפטיםבית דוד וולפסון (ספריית משפטים)בית מאירסדורףבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לחינוךבית הספר לחינוךהספרייה לחינוך ולעבודה סוציאליתמכון מגידמכון מגידהמכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בוברהחוג לארכאולוגיההחוג לארכאולוגיהמכון טרומןמכון טרומןבית הללבית הללאגודת הסטודנטיםקפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בהבית הספר לתלמידי חו"לבית הספר לתלמידי חו"לבצלאלמגדל המיםאולמות טבעאולמות טבעהאמפיתיאטרוןהמכון ליהדות זמננוהמכון ליהדות זמננומכון מנדל למדעי היהדותמכון מנדל למדעי היהדותמערת ניקנורהגן הבוטני הלאומיעיסאוויהביה"ח הדסהבית הקברות הצבאי הבריטימעונות רזניקמעונות רזניקמרכז הספורט לרנרמלון דן ירושליםמעונות אידלסוןכפר הסטודנטיםהגבעה הצרפתיתואדי אל-ג'וזהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקמנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמרעמק צוריםבית אורותאוניברסיטת בריגהם יאנגמתחם אוגוסטה ויקטוריההר הזיתיםMap scopus.png


רמת אשכול היא שכונה יהודית בצפון ירושלים, שנבנתה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה וכביש "שדרות אשכול" הסמוך לה נקראים על-שם לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל. הם נבנו במסגרת תוכנית שכונות הבריח ליצירת רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית והר הצופים, אשר נותק מהעיר במלחמת העצמאות. רמת אשכול, שבנייתה החלה ב-1968, היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מעבר לקו הירוק לאחר איחוד העיר. נכון ל-תשע"ח, מתגוררים בשכונה כ-8,800 איש.[1]

מיקום ומבנה כללי

שדרות אשכול הן נתיב התחבורה העיקרי בין העיר המערבית לבין הר הצופים. שדרות אשכול מתחילים בצומת בר-אילן, שבין השכונות סנהדריה - מצפון לנתיב ושמואל הנביא - מדרום לנתיב. בהמשך סמוכות אל הנתיב, מצפון, תחילה שכונת רמת אשכול לקטע ארוך של הנתיב ואחריה שכונת גבעת המבתר לקטע קצר של הנתיב. ומדרום, תחילה שכונת מעלות דפנה לקטע קצר של הנתיב ואחריה אתר ההנצחה של גבעת התחמושת לקטע ארוך של הנתיב.

רמת אשכול בנויה, למעשה, על המורדות הצפוניים של גבעת התחמושת, כאשר אתר ההנצחה של גבעת התחמושת שוכן על פסגת הגבעה. בהמשך המורדות הצפוניים, מצפון לשכונה, מצוי נחל צופים וחורשה הנטועה סביבו (ומצפון לו, על הרכס ממול, השכונות שועפאט ורמת שלמה). בתי הספר היסודיים של השכונה ומגרש הכדורגל הסמוך להם, גן החמישה-עשר - הפארק הגדול של השכונה ששמו מנציח את חמישה עשר הלוחמים שנפלו במלחמת ההתשה בשטח בו הוקמה השכונה ורחוב רמת הגולן, תוחמים את השכונה מצפון וצופים אל נחל צופים. רחוב רמת הגולן נבנה ברובו בשיטת בנה ביתך ויחד עם בנייני שכונת גבעת המבתר הסמוכה, היה מיזם בנה ביתך הראשון בירושלים מאז תשכ"ז והראשון מזה עשרות שנים.

השכונה בנויה מרחובות שמרובם מסתעפים מבואות. הרחוב הראשי של השכונה נחשב לרחוב פארן, המקביל לשדרות אשכול וכיוונו הכללי הוא מזרח למערב. מרבית מבני הציבור הגדולים בשכונה בנויים בקצה המזרחי שלה, ברחוב פארן ובמבואות המסתעפים ממנו. מבני הציבור נבנו שם כדי שייתנו שירות גם לשכונה הסמוכה ממזרח - גבעת המבתר. רחוב פארן אינו חוצה את השכונה לכל אורכה, אלא מסתיים בצומת T, עם רחוב מעבר המתלה, שכיוונו הכללי הוא מצפון לדרום. מקביל לרחוב מעבר המתלה, ממערב, נמצא רחוב משמר הגבול. שני הרחובות המקבילים, משמר הגבול ומעבר המתלה, מתחילים בצומת עם שדרות אשכול בצפון ומסתיימים בצומת עם רחוב ים סוף. קצהו המזרחי של רחוב ים סוף הוא כיכר המחברו עם רחוב מעבר המתלה ורחוב רמת הגולן. מעבר לצומת עם רחוב משמר הגבול, ממשיך רחוב ים סוף אל גבול השכונות סנהדריה וסנהדריה מורחבת.

החלק המערבי של רמת אשכול נחצה על ידי הקו הירוק.

הקמת השכונה

תכנון מתאר שכונת רמת אשכול נעשה בידי האדריכלים ישראל לויט, יצחק פרלשטיין וזאב שיינברג. רמת אשכול שימשה דוגמה ומופת תכנוני ואדריכלי לשכונות רבות שנבנו אחריה בירושלים ובמדינת ישראל. כמעט כל הבתים בשכונה בנויים באותה שפה ארכיטקטונית, תוך שהם דומים זה לזה מחד גיסא, ובעלי מאפיינים ייחודיים מאידך גיסא. האפיון הייחודי ניתן בצורת קשתות למרפסות חזית או אחור, קישוט קרמיקה, צבעי תריסים וכדומה. במבנים רבים בשכונה הדירות אינן משיקות זו לזו ואין להן קירות משותפים: ברוב בנייני 8 הדירות הבניה היא במפלסים של חצי קומה, כאשר כל דירה ממלאת מפלס; בבנייני 16 הדירות כל דירה ממלאת מפלס של רבע קומה. בצורה זו הובטחה לדיירים רמה גבוהה יותר של פרטיות ואיכות חיים מזו שנהגה בבניה הציבורית עד לאותה תקופה.

בבניית השכונה השתתפו כל החברות היזמיות והקבלניות המובילות בישראל של אותן שנים: שיכון ופתוח, שיכון עובדים, רובינשטיין, האחים גולדשטיין ורסקו. שכונה זו (ביחד עם גבעת המבתר הסמוכה) הייתה הראשונה שנבנתה בירושלים אחרי מלחמת ששת הימים. היא נבנתה כחלק משכונות הבריח במאמץ ליצור במהירות רצף התיישבותי יהודי אל הר הצופים. הבניה נערכה בין השנים תשכ"ח - תש"ל אך רשמית השכונה נחנכה בשנת תש"ל.

השכונה נבנתה ביוזמת ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול ובשל הצורך לזרז הליכים היא נבנתה בניהול משרד ראש הממשלה. השכונה נבנתה בשיתוף פעולה עם משרד השיכון ועיריית ירושלים, במאמץ תכנוני והנדסי מיוחד. בניית השכונה הביאה לידי ביטוי ידע מקצועי רב שנצבר עד לאותן שנים אצל גורמי התכנון והאיכלוס בייזום והקמת שכונות מגורים, תוך הפקת לקחים מבניית שיכונים ציבוריים בשנות ה-י' וה-כ'. עוד במהלך בניית השכונה, הבינו יוזמיה ומתכנניה כי מדובר בהצלחה שלא הייתה כדוגמתה קודם לכן בתחום השיכון הציבורי. השכונה יצרה מרקם אדריכלי מושלם, המשלב בניה פונקציונאלית, נוחה, מכובדת ואסתטית בו זמנית. בתחילה רבים מתושבי ירושלים נרתעו לרכוש דירות בשכונה בהיותה "רחוקה", אולם תוך זמן קצר המגמה התהפכה והשכונה הפכה למבוקשת.

אתרים בשכונה

סמוך לשכונה נמצאת גבעת התחמושת, מאתרי הלחימה הקשים בקרבות מלחמת ששת הימים. על שם מלחמה זו נקרא רחוב ששת הימים שבשכונת גבעת המבתר הסמוכה, שחלקו משותף עם רמת אשכול. מרבית שמות הרחובות ברמת אשכול קשורים גם הם למלחמה זו, כגון רחוב מעבר המתלה, רחוב פארן ורחוב ים סוף.

בגן 'דוריס ויילר', ברחוב ים סוף 8, נמצאת מערת קבורה (מערת האשכולות) מימי בית שני. מערות קבורה נוספות מצויות בסביבת השכונה, למשל בנחל צופים הסמוך, בגבעת המבתר, ובמיוחד בשכונת סנהדריה.

בשכונה מרכז מסחרי גדול ברחוב פארן, שנבנה בשכונה בשנים תש"לתשל"ד. המרכז המסחרי והשירותים הסמוכים אליו משרתים את תושבי השכונה וכן את תושבי שכונות הסמוכות בצפון-מזרח ירושלים. בתי הספר של השכונה משרתים גם הם את ילדי השכונות השכנות.

בשכונה מצוי בית הספר יד המורה, שהוא בית ספר יסודי ייחודי בירושלים המשלב בין ילדים בעלי לקויות תקשורת, בדרך כלל אוטיזם, עם ילדים חסרי לקות.

אוכלוסייה

בסוף שנות ה-נ' החלה כניסת אוכלוסייה חרדית לשכונה, בעיקר לחלקה המערבי, הסמוך לשכונת סנהדריה. תהליך ההתחרדות הואץ בשנות ה-ס'. כיום האוכלוסייה החרדית מהווה מרכיב משמעותי מאוכלוסיית השכונה.[2] רובם המכריע של התושבים החרדים הם ממוצא אנגלוסקסי. בעקבות כניסת החרדים ורכישת בתים בשכונה, ערך הנדל"ן בשכונה זינק בעשרות אחוזים וכיום השכונה נחשבת כאחת השכונות היקרות בירושלים. בשכונה מתגוררים גם דתיים לאומיים ומעט חילונים.

בעקבות התאכלסות השכונה בקהילות חרדיות עלו תלונות רבות על פגיעה באופי השכונה, וכן פגיעה בייחוד האדריכלי על ידי בניית מרפסות סוכה שרבות מהן אושרו בעת שאורי לופוליאנסקי כיהן כראש העירייה ויהושע פולק כסגנו, בשנים תשס"ג-תשס"ט. תלונות אלו שהגיעו לבית המשפט[3] מתומצתים בפסקהּ של השופטת מוסיה ארד:

"שכונת רמת אשכול, אשר נבנתה לאחר מלחמת ששת הימים, היא שכונה ירושלמית נאה, בעלת צביון אדריכלי מיוחד. היא תוכננה בקפידה טרם הקמתה ונבנתה על פי תוכנית שכונתית כוללת ומוקפדת... אינטרס הציבור הוא לשמור צביון נאה זה... מרפסות שונות ומשונות החלו לפצוע את קירות הבתים כשהן ממוקמות בערבוביה כללית המכערת את הבתים והורסת את חזותם המקורית היפה... התהליך חייב להיעצר, ויפה שעה אחת קודם"

השופטת מוסיה ארד, עת"מ 581/05, פסק דין מיום 6 בינואר 2006

הערות שוליים

  1. שכונת רמת אשכול, האתר הרשמי של עיריית ירושלים
  2. הרכב האוכלוסייה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הקישור אינו פעיל, כ"ו תשרי תשע"ח)
  3. אלי אושרוב, כל בית צריך מרפסת? ברמות אשכול הולכים רחוק עם ההנחה הזו, באתר nrg‏, 5 באוקטובר 2009


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0