ראזי חמד
| מדינה | הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| מקצוע | פוליטיקאי, עיתונאי |
| מפלגה | חמאס |
ראזי חַמַד[1] (בערבית: غازي حمد; תעתיק מדויק: ע'אזי חמד) הוא בכיר בחמאס, יו"ר רשות האנרגיה ברצועת עזה[2]. בעבר כיהן כסגן שר החוץ ודובר ממשלת חמאס[3], יו"ר רשות המעברים ברצועת עזה וכיועצם של אסמאעיל הנייה ואחמד ג'עברי[4]. חמד היה המתווך מטעם חמאס בעסקת שליט והתקרב לאחמד ג'עברי במהלך המשא ומתן החשאי שניהל עם ישראל[5]. שחרורו של גלעד שליט יחד עם קשריו הקרובים עם ראשי החמאס איסמעיל הנייה וח'אלד משעל העניקו לו מעמד של כבוד בתנועה וברחוב הפלסטיני[6].
חמד נחשב לאחד המנהיגים הפרגמטיים ביותר בחמאס[2].
ביוגרפיה
חמד נולד בשנת 1964 במחנה הפליטים יבנא אשר ברפיח. אביו ודודו נהרגו על ידי צה"ל ב-1967. כשהיה בן 16, הצטרף לתנועת האחים המוסלמים ועם הקמת חמאס ב-1987 הצטרף לארגון ואף ריצה חמש שנות מאסר בכלא הישראלי באשמת חברות בחמאס[7].
הוא בעל תואר ראשון ברפואה וטרינרית ומדבר בנוסף לערבית, שפת אמו, גם עברית ואנגלית[8]. חמד שימש בעבר כעורך הראשי של העיתון "אל ואטן". הוא חבר בחמאס במשך 25 שנה, והיה גם העורך הראשי לשעבר של שבועון החמאס, "אל-רסאלה"[9].
באוקטובר 2004, חמד שימש כראש מפלגת ההצלה הלאומית האסלאמית.
עמדותיו ופועלו
ראזי חמד קיבל את תפקיד דובר החמאס, בעקבות האמינות הניכרת שזכה לה עקב הפופולריות של עיתונו, ובעקבות מאסרו על ידי הרשות הפלסטינית תחת ממשל הפת"ח וכן מעצרו בישראל במשך חמש שנים עקב פעילויות הקשורות לחמאס. חמד היה עורך השבועון אלרסאלה בזמן שנסגר והוא עצמו נכלא על ידי הרשות הפלסטינית בעוון פרסום מאמרים אשר הזיקו למוניטין שלה, במיוחד בנוגע למערכת בתי הכלא שלה.
בשנת 2005 דיווח חמד, כי הארגון החליט להשעות את השימוש במחבלים מתאבדים בעקבות ביקורת בינלאומית והעברת ההתמקדות בפעולות ראווה, כמו חפירת מנהרות מתחת לעמדות ישראליות אשר זוכות לפחות גינוי[10]. באותה שנה, בתגובה על הפגזות טנקים ישראליות בבית חאנון, מהן נהרגו לפחות 18 פלסטינים ונפצעו 40, חמד צוטט כאומר "ישראל צריכה להימחק מעל פני כדור הארץ[11][12]. זו מדינה חייתית אשר לא מכירה בערך האדם[13][14]. זה סרטן שצריך להימחק"[15]. בעקבות הפגזה זו, הובאה למועצת הביטחון של האו"ם הצעת הגינוי עליה ארצות הברית הטילה וטו. חמד השיב כי הטלת הוטו האמריקני על הודעת הגינוי לישראל מהווה "סימן לכך שארצות הברית נותנת לגיטימציה למעשי טבח. ארצות הברית נותנת 'אור ירוק' לישראל לבצע מעשי טבח נוספים[16]".
באוגוסט 2006, כתב מאמר לאל איאם, עיתון יומי פלסטיני, הקובע כי "רצועת עזה סובלת תחת עול האנרכיה וחרבות בריונים", ו "זה מוזר שלאחר מאמץ גדול אשר נדרש כדי לפתוח מחדש את מעבר רפיח וכדי להקל על סבלם של האנשים, ניתן לראות אחרים אשר הולכים לירות רקטות לעבר המעבר. או כאשר מישהו מדבר על הפסקת אש וחשיבותה, אתה מוצא מי שילך ולהפגיז יותר רקטות. כמובן, אני לא מכחיש שהכיבוש ביצע טבח שלא ניתן להצדיק. אבל אני תומך במשא ומתן על מה שניתן לתקן"[17]. להלן דבריו בגנות האלימות ממאמר שכתב לאותו עיתון בשנת 2006[18]:
"האם אנחנו באמת חברה אלימה? האם אנו לוקים במחלה כרונית של אלימות שגנבה את מנוחתנו וביטחוננו? האם אנו כלואים בצינוק האלימות? האם הפכנו למי שמאמינים שכל בעיותינו ייפתרו רק באמצעות אלימות: בכדור, בפגז, בכרוז צווחני ובשפה חדה? האם האלימות הפכה אצלנו לתרבות המושרשת בגופינו ובבשרינו עד שדבקה אלינו בשנתנו ובקומנו? אני חושש שנכנענו לאלימות עד כדי כך שהיא הפכה לאדון הכל-יכול בכל מקום - בבית, בשכונה, במשפחה, בשבט, בארגון ובאוניברסיטה. לא נותר מקום בטוח ממנה. האלימות השתלטה על כל דבר, כמו שד שמשתלט על בן אדם. הוא גורם לו לאבד את שכלו וכושר שיפוטו והופך אותו לתועה. שמחותינו הפכו לחסרות טעם ומשמעות אלא אם אנו יורים בהן צרורות כדורים, כאשר קול הצרורות מהדהד עם צהלות הנשים. בלוויותינו לא נפקד מקומם של הרובים של גיבורי החיל שמפלחים את האוויר במאות כדורים. ריסקנו את בתי הספר באלימות שלנו, תקפנו את הפרלמנט בנשק שלנו, שרפנו את הממשלה והנפנו את הרובים בפני חברי הפרלמנט והשרים. מה נותר לנו כאשר אנו נוקטים באלימות נגד עצמנו ונגד אזרחינו שאנו אמורים להגן עליהם? האם אנחנו לא צריכים להתבייש בעצמנו? מאז חודש ינואר שעבר נהרגו יותר מ-175 פלסטינים מאש פלסטינית, פרט למאות פצועים ונכים. אם היינו חושבים על התוצאה, לא היינו עושים את מה שעשינו. אם היינו שולטים בשכלנו - היינו חוסכים דם רב, דמעות, צער וכאב. האלימות היא תרבות, חינוך והתנהגות ולא רק הפגנה מפלגתית. ולכן, הטיפול בה לא מוטל רק על משרד ממשלתי, למרות חשיבותו. האם אנחנו כולנו נושאים באחריות? כן! האם כולנו שותפים לאשם העצום הזה? כן! האם אנחנו מסוגלים להסיר את האלימות מהמילון שלנו ולהחליפו בלשון הדיאלוג? כן! על כולנו לפעול בשדות המולדת כדי לעקור את העשב המזיק הזה. כולנו רוצים שלא לראות נשק ברחובות אלא אצל אנשי הביטחון. כולנו רוצים שהשמחות, הלוויות והעצרות שלנו יעברו ללא קורבנות... אנו רוצים להבריא מהמחלה - הסרטן - שהשחית את מוחותינו, שיתק את לבבנו וסימא אותנו. אנו רוצים לראות את רגע השלום, הידידות והרגע בו הילדים הקטנים לא ירעדו מקול היריות, והעוברים והשבים לא יימלטו מהירי התועה. הניחו לנו ללכת בשלום, לשבת בשלום ולדון בשלום"
— ראזי חמד, 'הבה ונעקור את שורשי האלימות', אל-איאם, אוקטובר 2006
בשנת 2006 בתגובה לחטיפת צלם של סוכנות הידיעות AP על ידי ארבעה חמושים פלסטינים ברצועת עזה. חמד, אמר כי "מדובר בפעולה פסולה ובפשע המשחיר את תדמיתו של העם הפלסטיני"[19][20][21]. בתגובה לירי הקסאמים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף אמר חמד כי כל ירי הוא הפרה של ההסכם ושל ההסכמה הלאומית הפלסטינית. ובראיון אחר הוסיף "כי הצלחת ההסכם להפסקת ירי הטילים מעזה תעודד הכרזה פלסטינית על 'תהדיאה' (רגיעה) מלאה עם ישראל"[22]. באוגוסט אותה שנה פרסם מאמר חמד מאמר הבוחן את טעויות הפלסטינים. חמד האשים את הנהגת חמאס שלא התכוננה כראוי ליום שלאחר ההתנתקות וכי ירי הרקטות לא הביא להישגים. לדבריו, על הפלסטינים לקחת אחריות על עתידם וגורלם ולהפסיק להשתמש בכיבוש הישראלי כתירוץ[23].
בשנת 2007, חמד הצהיר על נכונותו לקבל מדינה פלסטינית בגבולות הקו הירוק[24] וכי ארגונו אינו מתנגד להסכם מדיני עם ישראל[25]. עם זאת בשנת 2013 טען כי "אם מסתכלים על הגדה המערבית היום, היא נראית כגבינה שווייצרית", והוסיף "אני לא יודע מה נשאר בכלל למשא ומתן"[26]. במקביל הציע הניה למנות חמד לתפקיד שר הפנים[27]. באותה שנה אמר חמד הביע את הקושי של חמאס מול הנתק עם הגדה ויתר העולם וכי מבחנו של חמאס הוא במסלול המדיני[28].
בשנת 2008, בעקבות מבצע חורף חם, הכריז חמד כי חמאס יגיד כן להודנה, גם ללא הסכמה מידית על רגיעה באזור יהודה ושומרון[29].
בעקבות ההרס הרב שנגרם ברצועת עזה במהלך מבצע עופרת יצוקה בשנת 2009, חמד, יחד עם יועצו של הנייה, אחמד יוסף, ביקר את הנהגת החמאס. השניים נפגשו עם צמרת הארגון בדמשק, ובראשה חאלד משעל, ואמרו להם שהם המיטו אסון כבד על עזה[30]. בתגובה למבצע, כתב חמד מאמר בו הוא מבקר את תיאור המבצע כניצחון מצד החמאס, אשר לדבריו הוא תיאור שקרי[31].
ב-23 בספטמבר 2011, לאחר שאבו מאזן פנה באופן רשמי אל האו"ם בדבר הקמת מדינה פלסטינית, חמד ציין כי הוא לא התייעץ עם החמאס ולא היה מוכן כיאות למהלך[32].
במאי 2011, עת המהפכה במצרים, נפתח מעבר רפיח לראשונה מאז שנת 2007. המעבר נפתח ללא משקיפים בינלאומיים כפי שהיה בעבר אך לדברי ראזי חמד הצד הפלסטיני מעדיף שהמעבר יהיה עניין מצרי-פלסטיני בלבד[33]. חמד ייצג את חמאס במשא ומתן לפתיחת מעבר רפיח כדי לאפשר מעבר פלסטינים מרצועת עזה לשטח מצרים[34][35]. כשעלה לשלטון עבד אל-פתאח א-סיסי, יריב תנועת האחים המוסלמים, בת בריתה של חמאס, הוא סגר את מעבר רפיח למעט מקרים מיוחדים. בשבוע בו אירעה ההשתלטות הצבאית במצרים, ציין חמד כי המצרים אישרו ל-600 איש לעבור בכל יום מהרצועה לסיני לעומת 1,200 איש בזמנים רגילים. לדבריו, פלסטינים רבים שבוע לרצועה משום שהם פחדו מהנעשה במדינה ומהאווירה העוינת כלפי חמאסאליאור לוי, ההפסד הגדול של חמאס במצרים, באתר ynet, 4 ביולי 2013 ואף התבטא כי עזה הפכה לבית כלא אחד גדול[36].
ב-2012 ראזי חמד ייצג את אחמד ג'עברי מול גרשון בסקין במגעים להפסקת אש, הכוללים מנגנון שימנע מישראל ביצוע פעולות סיכול ויאפשר לחמאס להוכיח את נכונותו לפעול למניעת התקפות טרור[37]. מגעים אלו העלו חרס עם חיסולו של ג'עברי.
בשנת 2013 בראיון שנתן ל'ישראל פולס' המערכת הישראלית של אל-מוניטור, אחרי 'מבצע צוק איתן' פרסם מאמר המתנגד לאלימות בין ישראל לפלסטינים וקורא לאחדות שורות בין הפלגים הפלסטינים[38].
הסכסוך הפנים פלסטיני
ערך מורחב – עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה
בין השנים 2006–2007 אירעה סדרת עימותים אלימים בין פת"ח לחמאס ברצועת עזה ובעקבותיהן נהרגו עשרות אנשים משתי התנועות בעימותים מקומיים, בניסיונות התנקשות וחילופי אש במהומות המוניות אותן הגדיר חמד כ"אלימות מצערת"[39][40].
בשנת 2006 חמושים בעיר עזה פתחו באש לעבר רכבו של איסמעיל הנייה. הנייה לא נפגע אולם שניים משומרי ראשו ומלוויו נפצעו פצעים קלים עד בינוניים. מגורמי ביטחון פלסטינים נמסר כי הירי בוצע על ידי קרובי משפחתו של פעיל פת"ח, שנהרג בעימותים בין פת"ח חמאס. עם זאת, כאשר ראזי חמד הגיב לפרשה הוא טען כי האש לא כוונה אל עבר השיירה וכי מדובר בירי מקרי שהיה בסמיכות לרכבו של הנייה[41]. במסגרת הניסיון ליישב את הסכסוך, חמד תמך בניסיון הקמת ממשלת אחדות[42] אך אישר כי התגבשה בחמאס הסכמה להקמת ממשלת מומחים, שתקיף את כל גוני הקשת הפוליטית ותכלול אנשי מקצוע לא מזוהים פוליטית[43]. זאת לאחר שהתנגד להצעתו של נשיא מצרים דאז, חוסני מובארכ, לקיים בחירות חדשות כדי לשים קץ לסכסוך[44]. באוגוסט 2007 התפטר מתפקידו כדובר ממשלת חמאס בעקבות טענתו כי חמאס לא קיימו צעדים שיקדמו פיוס עם הפת"ח מאז השתלטות החמאס על רצועת עזה[45][46][47]. חמד התבטא כי בעד הסדר להקמת ממשלת אחדות פלסטינית והצהיר כי קיווה שהמצב לא יגיע לאן שהגיע, קרי השתלטות צבאית של חמאס על מתקני הביטחון[48].
בשנת 2012 שקד על הכנת סגל דיפלומטי מטעם חמאס אשר הצוערים בו יעבדו בתוך משרד החוץ בעזה ויהיו אחראים לפיתוח היחסים של ממשלת חמאס עם מדינות העולם. מה שבאותו הזמן נתפס כצעד נוסף לקראת היפרדות מוחלטת מהגדה והקמת ישות מדינית נפרדת[49]. באותה שנה סירב חמד להצעה איראנית לארח פגישות פיוס בינו לבין פת"ח בשטחה. חמד, בניגוד להצהרות חמאס בעשור האחרון ציין כי איראן היא גורם למחלוקת בין הפלגים הפלסטינים, והודה כי היחסים בין ארגונו לרפובליקה האסלאמית הידרדרו[50] בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, בהן חמאס תומך במורדים ואילו איראן מגבה את שלטונו של אסד. חמד הוסיף כי איראן קיצצה את התמיכה בארגון הן מבחינה פיננסית והן מבחינת אספקת הנשק[51].
משבר חטיפת גלעד שליט
- ערך מורחב – עסקת שליט
בבוקר ה-25 ביוני 2006 החלה הפגזה של פצצות מרגמה בגזרת מעבר כרם שלום. קודם להפגזה חדרו שבעה מחבלים מרצועת עזה לשטח ישראל דרך מנהרה סמוך למעבר כרם שלום. לאחר החדירה חברי החוליה תקפו טנק מרכבה סימן 3, באמצעות רקטת אר פי ג'י. אחד המחבלים זרק לפנים הטנק רימוני רסס ובשל העשן שיצרו הרימונים החליט סמ"ר גלעד שליט לצאת מן הטנק כשאינו חמוש. כשיצא הוא ראה מחבל מטפס על הטנק ולמעשה הסגיר את עצמו בידיו. המחבלים, שככל הנראה לא התכוונו לפעולת חטיפת חייל מלכתחילה, רצו עם שליט לכיוון הגדר, פרצו אותה באמצעות מטען חומר נפץ וזחלו איתו מתחתיה[52].
בעקבות אירוע החטיפה, ישראל פתחה במבצע גשמי קיץ להשבת החייל החטוף. את המבצע הגדיר חמד כ"הרפתקאה צבאית בלתי מוצדקת שהשלכותיה חמורות" והוסיף כי "ישראל לא תנצח כי היא לא תוכל לקבל את מה שהיא רוצה"שירות YNET, אבו-מאזן: פלישת ישראל לעזה - פשע, באתר גלובס, 28 ביוני 2006, קרא להפסקת אש[53] ותקף את ישראל בעקבות סירובה[54]. עם זאת הבהיר, כי נמשכים המגעים הדיפלומטיים למציאת פתרון[55].
ראזי חמד שקד רבות על עסקה להשבת החייל החטוף, במתווה של שחרור אסירים. כמה ימים לאחר חטיפתו של שליט, התקשר חמד עם גרשון בסקין[56], פעיל שלום ישראלי, באמצעות ממרצה באוניברסיטה האסלאמית בעזה המוכר לשניהם ושלושה חודשים לאחר מכן, הם נפגשו ברצועה[57]. לטענתו הייתה הסכמה עקרונית על מספר וסוג האסירים אך לא על השמות[58]. עם זאת, לדבריו ישראל לא הציבה קריטריונים רציניים[59] ואת אי הסכמה זו קרא חמד לפתור בסוגיית באמצעים דיפלומטיים[60]. חמד פרסם כי גלעד חי ולא עבר עינויים, ואף קיימת אפשרות שתינתן גישה לאנשי הצלב האדום לבקר אותו אך דחה את התנגדות ישראל לשחרור אסירים עם "דם על הידיים"[61]. לאחר פרסום קלטת בה הוצג גלעד, קרא חמד לישראל לנהל משא ומתן והדגיש כי המשלחת המצרית היא המתווכת בין ישראל וחמאס ולממשלה הפלסטינית אין צד בעניין[62]. ראזי חמד המשיך לקיים קשר רציף עם גרשון בסקין[63].
באפריל 2011 מונה בכיר המוסד, דוד מידן, למתאם מטעם ראש הממשלה לנושא השבויים והנעדרים אשר בניגוד לקודמיו הטה אוזן לבסקין. בעקבות זאת, נוצר ציר תקשורת קצר אשר חיבר את דוד מידן עם אחמד ג'עברי באמצעות אנשי הקשר של השניים גרשון בסקין וראזי חמד[64][65], באמצעות ציר זה העביר ג'עברי ב-20 ביוני 2011 מסמך ראשון עם הצעת חמאס שהציג עמדה מקסימליסטית[66][67]. ביולי 2011 קיבל ביסקין מחמד מסמך נוסף שכלל הגמשה משמעותית בעמדות החמאס והביא את ישראל להשלים את העסקה[68][69][70].
במלאת שנה לעסקת שליט, אמר ראזי חמד טען עסקת שליט היא "ללא ספק ההישג הכי גדול של חמאס עד כה"[71].
אחרי צוק איתן
ב-8 ביולי 2014, בעקבות רצח שלושת הנערים ביהודה ושומרון ומבצע שובו אחים, יחד עם התגברות ירי הרקטי וחפירת המנהור ההתקפי לעבר שטח ישראל, החל מבצע צוק איתן. המבצע גרם לנזק רב ברצועה במהלכו תקף צה"ל 6,231 מטרות, 10,590 מבנים נפגעו מתוכם 4,024 מבנים נהרסו כליל. בנוסף, 32 מנהרות טרור הושמדו[72], בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נטשו את בתיהם[73] בין 2,125 ל-2,203 פלסטינים נהרגו ומעל ל-11,000 נפצעו[74] (ראו הרוגים פלסטינים) עד שהסתיים המבצע ב-26 באוגוסט.
טרם המבצע, ועל רקע הסכם הפיוס הפנים-פלסטיני, הצהיר חמד שהארגון חותר למדינה בגבולות 67', התנגד למשא ומתן עם ישראל וסירב להתחייב להפסקת האלימות[75]. ושבועיים לאחר סיום המבצע אף הודה שהארגון שיגר רקטות מריכוזי אוכלוסין[76].
במלוא שנה לתום המבצע העניק חמד ריאיון לרשת ב' ובו אמר כי ארגונו אינו מעוניין במלחמה חדשה עם ישראל וכי יש לו אינטרס לשמור על שקט מעזה. עם זה, הכחיש כי מתנהל משא ומתן על הארכת הרגיעה. הוא סירב לומר אם מתנהלים מגעים להשבת שרידי גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין[77] באותו ראיון הוסיף כי אין שום אפשרות שהזרוע הצבאית של חמאס תיזום הסלמה בשטח בניגוד לעמדת הנהגת הארגון[78]. בעקבות הנזק הרב שנגרם ברצועה במהלך המבצע שימש חמד כדובר הוועדה הלאומית העליונה למעקב אחר פעילות בית הדין הפלילי הבינלאומי. לטענתו, קבלת החלטה על ידי בית המשפט לפתוח בחקירה של פשעי מלחמה אינו עניין פשוט. בראיון לעיתון "פלסטין" אמר כי הרשות הפלסטינית מתמקדת בנושא ההתנחלויות ובהתנהלות במבצע צוק איתן[79][80]. באותה שנה, האשים חמד, בריאיון ל-BBC את תנועת החמאס בכך שהיא זו אשר מטילה את הסגר על עזה בסירובה למסור את השליטה במעברים לידי אבו מאזן, ושפריחת דאעש ברצועה היא תוצאה של פעילות מנגנוני הביטחון של החמאס[81].
ביולי 2016, על רקע יום השנה השני למבצע צוק איתן, פרסם מאמר המבקר גורמים פלסטינים העוסקים במלחמה הבאה של עזה עם ישראל אשר לדבריו, מעידים על פזיזות ורדידות. לדבריו על הפלסטינים להעדיף את המשך המאבק נגד ישראל באמצעות פעולות התנגדות עורפיות, מהירות ומפתיעות, על פני מלחמה חזיתית כוללת. לדבריו, בשלוש הלחימות בעזה, "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן" ספגו הפלסטינים מכות קשות בנפש וברכוש, בעוד ישראל כמעט ולא ניזוקה. לעומת זאת, הסכינאות בישראל, מכאיבות ומתישות אותה ויוצרות עליה לחץ ציבורי רב, אך המחיר שהצד הפלסטיני קטן יותר[82]. באותה שנה נפגש עם הקונסול השווייצרי, פול גרנייה, בניסיון להגיע להפסקת אש של חמש עד חמש עשרה שנים, להסרת הסגר על רצועת עזה ובניית נמל ימי ושדה תעופה[83] אך הכחיש התקדמות כלשהי בנושאים אלו מול ישראל[84]. בפנאל משותף עם סאיב עריקאת קרא חמד לעימות מזוין מול ישראל ושלל לחלוטין את המשא ומתן עמה. לדבריו, ישראל אינה מבינה את שפת הדיפלומטיה בלבד ואם לא תחוש בכאב – לא תעשה ויתורים מדיניים[85][86].
ב-2015 פרסם חמד כי חמאס משקיע עשרות אלפי דולרים בסרטוני תעמולה באיכות גבוהה, ברשתות החברתיות ובניו־מדיה לצורך לוחמה פסיכולוגית[87][88].
באוגוסט 2016 התלונן משמר זכויות האדם כי הרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת עזה עוצרות עיתונאים ואקטיביסטים המותחים עליהן ביקורת בדרכים לא אלימות, מתעללות בהם ומעמידות אותם לדין. חמד הכחיש כי אנשי כוחות הביטחון עינו עצירים או כפו על אדם כלשהו לחתום על התחייבויות להימנע מפרסום עלבונות או ביקורת אחרת על אנשי ממשלה או צבא. לדבריו, הם התירו לצלב האדום הבינלאומי ולנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם לבקר אסירים ולפקח על היחס לו הם זוכים. הוא הוסיף כי הרשויות ברצועת עזה אינן עוצרות אנשים בשל פעילותם הפוליטית. לדברי חמד: "אנחנו עוצרים אנשים על עבירות פליליות. לאנשים יש חופש להאמין ולתמוך במה שהם רוצים" והוסיף שהרשויות "רגישות למעצר של עיתונאים"[89]. עו"ד שרי בשי, מנהלת תחום ישראל/פלסטין בארגון, שיבחה את הנכונות של חמד לענות על שאלות הארגון ולדבריה הם קיבלו תשובות מקיפות, אך שאינן מספקות מבחינת התוכן והמהות[90].
במרץ 2017 התמנה חמד ליושב ראש רשות האנרגיה ברצועת עזה, כמענה להפגנות בעניין מצוקת החשמל, הדלק והגז[2].
הערות שוליים
- ^ הגיית השם בערבית: חמד, במלעיל (ההטעמה בהברה הראשונה).
- ^ 2.0 2.1 2.2 שלומי אלדר, בישראל מרוצים ממינויו של ד"ר ראזי חאמד ליו"ר רשות האנרגיה בעזה, 02 במרץ 2017
- ^ חושך ותהום: עזה בין ישראל, מצרים וחמאס, 10 בדצמבר 2013
- ^ הדוור: על השותף השקט במגעים לעסקה
- ^ שלומי אלדר, היום שאחרי ג'עברי, 17 בנובמבר 2012
- ^ שלומי אלדר, ראזי חמד: חמאס מסכימה למדינה בגבולות 67', 04 באפריל 2013
- ^ "לא תנצחו אותנו באמצעים צבאיים"
- ^ אנשיל פפר, ברק רביד וג'קי חורי, IDF Refrains From Response to Gaza Rocket Fire as Border Violence Cools, 11 באפריל 2011 (באנגלית)
- ^ David Schenker, The Palestinian Authority, a Hybrid Creation (באנגלית)
- ^ החמאס מוכן להפסקת אש, באתר nrg, 2005/01/09
- ^ חגי הוברמן ושמעון כהן, סנה: אזרחים בני ערובה בידי החמאס, באתר ערוץ 7, 08 בנובמבר 2006
- ^ יוסי גורביץ, צה"ל הרג 19 אזרחים ברצועה; חמאס מבטיח פיגועים, באתר של "רשת 13", 08 בנובמבר 2006 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ Israeli shelling kills 18 in Gaza, 8 בנובמבר 2006 (באנגלית)
- ^ Ali Waked, Hamas: Israel must be wiped out, 08 בנובמבר 2006 (באנגלית)
- ^ פינחס ענברי, ברש”פ: מגמה של הקצנת עמדות -בצה”ל מבקשים ליצור דפוס פעולה אחר, 08 בנובמבר 2006
- ^ יצחק בן-חורין, וטו אמריקני הציל את ישראל מגינוי באו"ם, באתר ynet, 11 בנובמבר 2006
- ^ From Hamas Figure, an Unusual Self-Criticism (באנגלית)
- ^ רועי נחמיאס, וידוי בחמאס: סרטן האלימות השחית אותנו, באתר ynet, 21 באוקטובר 2006
- ^ גלובס, צלם סוכנות הידיעות איי.פי נחטף בעזה, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2006
- ^ רויטרס, שוחרר הצלם הספרדי שנחטף בעזה, באתר וואלה!, 25 באוקטובר 2006
- ^ רועי נחמיאס והסוכנויות, צלם סוכנות הידיעות איי.פי נחטף בעזה, 24 באוקטובר 2006
- ^ ראזי חמד: ירי הטילים הוא הפרת ההסכמה הלאומית, 26 בנובמבר 2006
- ^ ניר יהב, גם הפלסטינים יודעים לעשות חשבון נפש, באתר וואלה!, 07 באוקטובר 2008
- ^ Ghazi Hamad, 31 במאי 2007 (באנגלית)
- ^ מערכת וואלה! NEWS, חמד: איננו מתנגדים להסכם מדיני עם ישראל, באתר וואלה!, 27 בפברואר 2007
- ^ יוני הרש, "47% מהאמריקנים, מצביעי אובאמה, לא משלמים מסים", באתר ישראל היום, 19 בספטמבר 2012
- ^ מערכת וואלה! NEWS, אירן לחמאס: המשיכו במאבק בישראל, באתר וואלה!, 03 ביוני 2007
- ^ עידן יוסף, רימון התפוצץ במהלך לוויה, 14 בדצמבר 2007
- ^ עלי ואקד וסוכנויות הידיעות, "חמאס יגיד כן להודנה, עם לו"ז להרחבה לגדה", באתר ynet, 24 באפריל 2008
- ^ אבי יששכרוף, אנשי חמאס להנהגה בדמשק: הרסתם את עזה, באתר הארץ, 16 בינואר 2009.
- ^ שמעון כהן, בכיר חמאס: די לשקר לעצמנו. הפסדנו, באתר ערוץ 7, 25 באוגוסט 2009
- ^ Top Hamas official criticizes Palestinian bid for statehood, 23 בספטמבר 2011 (באנגלית)
- ^ דורון פסקין, הרשות מציעה: מטרו בין רצועת עזה לרפיח המצרית, באתר כלכליסט, 30 במאי 2011
- ^ רויטרס, פלסטינים הסתערו על מעבר רפיח הסגור - המצרים פתחו אותו מחדש, באתר של "רשת 13", 04 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ חדשות nana10, אחרי ארבעה ימים - מעבר רפיח נפתח היום מחדש, באתר של "רשת 13", 08 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ אריק גרינשטיין, עוף בשקל": המצור האכזרי על רצועת עזה", 19 באוגוסט 2013
- ^ גרשון בסקין, חיסול ההזדמנות לרגיעה, באתר "העוקץ", 17 בנובמבר 2012
- ^ אהוד יערי ממאמרו של ראזי חמד, בכיר חמאס: לא השגנו כלום באלימות, 23 בדצמבר 2014
- ^ אבי יששכרוף והסוכנויות, הרוג נוסף בחילופי האש בין חמאס לפתח, 02 באוקטובר 2006(הקישור אינו פעיל)
- ^ אבי יששכרוף וסוכנויות הידיעות, התחדשו חילופי האש בין חמאס לפתח בעזה; אבו מאזן: מלחמת אזרחים - קו אדום, באתר TheMarker, 02 באוקטובר 2006
- ^ רועי נחמיאס, איסמעיל הנייה ניצל מהתקפת ירי על רכבו, באתר ynet, 20 באוקטובר 2006
- ^ ניר יהב, דובר הממשלה הפלשתינית: "הצענו תוכנית מדינית", 27 בפברואר 2007
- ^ אפרת פארי, חמאס מתגמש: הארגון שוקל ממשלת מומחים, באתר של "רשת 13", 18 באוקטובר 2006 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ יואב שטרן, מובארק: פתרון אפשרי למשבר ברשות - בחירות, באתר הארץ, 06 באוקטובר 2006
- ^ רועי נחמיאס, דובר ממשלת חמאס ראזי חמד התפטר מתפקידו, באתר ynet, 24 באוגוסט 2007
- ^ דיווח: דובר ממשלת חמאס בעזה, ראזי חמד, התפטר
- ^ יואב שטרן, דובר חמאס התפטר במחאה על המדיניות בעזה, באתר וואלה!
- ^ חגי הוברמן, דובר חמאס: פגשתי אנשי אקדמיה מישראל
- ^ אליאור לוי, קורס צוערים בעזה: חמאס מכין סגל דיפלומטי, באתר ynet, 05 בספטמבר 2012
- ^ משבר? חמאס מסרב לקיים פגישה באיראן
- ^ רויטרס, בחמאס מודים: "יחסינו עם איראן נפגעו עקב המשבר בסוריה", 19 ביוני 2016 (ארכיון)
- ^ בן כספית, הסיפור האמיתי: כל מה שסיפר שליט לחוקריו בצה"ל אחרי שחזר מהשבי, באתר מעריב השבוע, 25 במרץ 2013
- ^ מערכת וואלה! NEWS, דובר ממשלת חמאס קרא להפסקת אש, באתר וואלה!, 15 ביוני 2006
- ^ עומר שיקלר, ישראל דוחה את הצעת הרגיעה של הנייה, 08 ביולי 2006
- ^ עלי ואקד, אבו-מאזן: הפלישה היא פשע; תושבים נסים על נפשם, באתר ynet, 28 ביוני 2006
- ^ הערוץ החשאי לשחרורו של גלעד שליט
- ^ ברק רביד, הישראלי שסייע מאחורי הקלעים, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2011
- ^ דובר ממשלת חמאס: התקדמות ניכרת במו"מ לשחרור שליט
- ^ ניר יהב, אריאל שמידברג, ברגותי לא נכלל ברשימת האסירים, 11 באפריל 2007
- ^ סוכנויות הידיעות, דובר ממשלת חמאס: לפתור המשבר בדיפלומטיה, באתר ynet, 03 ביולי 2006
- ^ יעל ערבה, לא תנצחו אותנו באמצעים צבאיים, 29 במאי 2007
- ^ חדשות 10, החמאס: הזדמנות לישראל לחזור למו"מ, באתר של "רשת 13", 26 ביוני 2007 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ ישי קרוב, כך הצלחנו לשחרר את גלעד שליט, באתר ערוץ 7, 17 באוגוסט 2013
- ^ ישראל היום, ליברמן התנגד, ותוקף: "עיסקת שליט מעודדת טרור", באתר ישראל היום, 21 באפריל 2012
- ^ ניר חסון, הפעיל שסייע בשחרור שליט: ג'עברי עמד לחתום על הפסקת אש קבועה עם ישראל, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2012
- ^ מירון ארונוביץ, איש הקשר מול חמאס, 03 באוגוסט 2014
- ^ המסמך שפרץ את הדרך לעסקה הועבר לישראל לפני 3 חודשים
- ^
רונן ברגמן, בצינורות הלא־מקובלים, באתר "ידיעות אחרונות", 21 באוקטובר 2011 (הקישור אינו פעיל)
- ^ חשיפה: המסמך שהעביר החמאס לישראל והוביל לעסקת שליט
- ^ גוף המסמך
- ^ ניר יהב, בכיר חמאס א-זהאר: האסירים ששוחררו מלמדים אותנו עליכם, באתר וואלה!, 12 באוקטובר 2012
- ^ מטרה אחר מטרה: האירועים המרכזיים של "צוק איתן", באתר דובר צה"ל
- ^ עמירה הס, מספר העקורים בעזה עומד על 485 אלף, באתר הארץ, 30 ביולי 2014
Humanitarian Emergency in Gaza, July 2014, סרטון של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), 28 ביולי 2014 - ^ דו"ח המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם' ספטמבר 2014
- ^ אליאור לוי ואטילה שומפלבי, בכיר חמאס ל-ynet: "המשך ההתנגדות וירי טילים מהגדה? נדון עם פתח על כל הנושאים", באתר ynet, 24 באפריל 2014
- ^ עמית ולדמן, בחמאס מודים: "ירינו מריכוזי אוכלוסייה", באתר מאקו, 12 בספטמבר 2014
- ^ גל ברגר, ראזי חמד: לחמאס אינטרס לשמור על שקט מעזה, 07 ביולי 2015
- ^ גל ברגר, איש חמאס-עזה ראזי חמד: לא רוצים מלחמה חדשה, שומרים על השקט, 07 ביולי 2015
- ^ דלית הלוי, הפלסטינים נתקלים בקשיים בבית הדין בהאג, באתר ערוץ 7
- ^ מבזקים, אבו-מאזן הקים ועדה שתרכז את התביעות לבית הדין הבין לאומי בהג, 08 בפברואר 2015 (ארכיון)
- ^ עידן יוסף, "האחריות למצור על עזה - על החמאס", 12 באוגוסט 2015
- ^ ממרי, בכיר בחמאס, ר'אזי חמד: ההתרברבות בניצחון במלחמה נוספת עם ישראל היא טעות גדולה, 03 באוגוסט 2016
- ^ בנימין ברגר, חמאס מעביר מסרים לישראל: מעוניינים בהסכם רגיעה למספר שנים, 09 במרץ 2016
- ^ דלית הלוי, נמל ימי ושדה תעופה ברצועת עזה?, באתר ערוץ 7, 15 במרץ 2015.
- ^ שמעון סימן טוב, "שקט, יורים"., 04 באוקטובר 2015
- ^ הראיון המקורי, 04 באוקטובר 2015
- ^ אבי יששכרוף, האו"ם לחמאס: הפסקת אש ארוכת טווח בתמורה לשיקום הרצועה, באתר וואלה!, 09 במרץ 2015
- ^ אסף גבור, בכיר חמאס ל-nrg: "הסרטונים זו לוחמה פסיכולוגית"
- ^ משמר זכויות האדם, פלסטין: צעדי דיכוי נגד עיתונאים ואקטיביסטים, 29 באוגוסט 2016
- ^ כתב "העין השביעית", מפרים אמנות בינלאומיות, רודפים יריבים פוליטיים, באתר העין השביעית, 20 בספטמבר 2016
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
