רבי אלעזר מנדל בידרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן (תקפ"ז - ט"ז באדר ב' תרמ"ג) היה האדמו"ר השלישי מלעלוב.

ביוגרפיה

בנם של רבי משה בידרמן ורבקה רחל בתו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. נישא למאטיל פייגא בתו של רבי צבי בן החוזה מלובלין. בשנת תרי"א עלה אביו לארץ ישראל. חמיו של רבי אלעזר התנגד לעלייתו, אך הוא החליט שיש לעלות לארץ ישראל במסירות נפש, וקיבל על כך את הסכמתו של רבי שלום מבעלז. אביו נפטר כחודשיים לאחר שעלה לארץ ישראל ורבי אלעזר מנדל הוכתר כממלא מקומו. הוא עמד בראש היישוב החסידי בירושלים, כשלצידו עומד אחיו רבי יצחק דוד.

נהג ללכת מדי יום לכותל המערבי. כמו כן הלך רבות לקבר שמעון הצדיק.

נפטר במהלך סעודת פורים שנמשכה למוצאי פורים. דברי תורתו יצאו בספר "ליקוטי דברי דוד", ירושלים תשכ"ח.

בניו היו רבי דוד צבי שלמה בידרמן, רבי ירחמיאל יוסף מללוב ורבי אלתר אברהם בצלאל מסוסנוביץ. חתניו היו רבי יהושע אהרן אדלר ורבי שמואל שמלקה הורוביץ.

לקריאה נוספת

  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.[דרושה הבהרה]
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0