הרב אליעזר זאב רוזנבוים (נדבורנה)
.jpg) | |||||
| בשיחה | |||||
| לידה |
23 ביולי 1958 (גיל: 65) ו' באב ה'תשי"ח | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מקום מגורים | קריית נדבורנה, בני ברק, ישראל | ||||
| צאצאים | ראו בהמשך | ||||
| |||||
הרב אליעזר זאב רוזנבוים (נולד בו' באב או בה' ה'תשי"ח, 23 ביולי 1958) הוא האדמו"ר מנדבורנה בבני-ברק.
ביוגרפיה
נולד בבני ברק לרבי יעקב ישכר בער רוזנבוים ולרבקה (בת רבי משה הערש מאראד - רומניה), הבכור מבין אחד-עשר ילדיהם, נקרא על שם סב-אביו רבי אליעזר זאב רוזנבוים. למד בתלמוד תורה בעלזא בבני ברק ובישיבת "מאמר מרדכי" נדבורנה, שנוסדה על ידי סבו האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים.
בשנת ה'תשל"ט התחתן בארצות הברית עם שרה רבקה, בת הרב אהרן צבי וויצנער ששימש כרבה של העיר פשעמישל בגליציה לפני מלחמת העולם השנייה. תקופה קצרה לאחר נישואיו חזר לישראל.
בשנת ה'תשנ"ב במהלך טקסי חנוכת הבית למרכז חסידי נדבורנה בבני ברק, הוכתר לרב הקהילה.
בז' באדר ה'תשע"ב נפטר אביו, ובמהלך הלווייתו הוכתר למלא את מקומו לפי צוואת האב. שלושה מאחיו מונו לאדמו"רים בירושלים, ביתר עילית ואלעד.
הנהגותיו
הוא משמש כבעל קורא בקביעות כמנהג אבותיו. אך משמש כבעל תפילה בתפילות הימים הנוראים ובמנחה בערב שבת בלבד.
בשונה מהמקובל אצל שאר אדמור"י השושלת, הוא אינו לובש בגדי אדמו"רים, אלא קפוטה שחורה בלבד.
מקבל קהל ליעוץ במשך שעות רבות עד השעות הקטנות של הלילה[דרוש מקור]. בטישים מוסר שיחה כמחצית שעה בדברי תורה וחסידות. דברי תורתו יוצאים לאור על ידי מערכת "נדברה נא" ומערכת "אמרי קודש".
החסידות בהנהגתו
החסידות בהנהגתו מונה כמה מאות משפחות[1][2], חלקן בקריית נדבורנה בבני ברק. קהילות נוספות בהנהגתו קיימות בירושלים, ביתר עילית, אלעד, קרית גת.
המוסדות בבני ברק כוללים: גני ילדים, ומעונות יום, תלמוד תורה "תכלת מרדכי", מתיבתא לצעירים "תכלת מרדכי", ישיבה גדולה "מאמר מרדכי", ישיבה גבוהה "קדושת מרדכי", רשת כוללים, מקווה טהרה וארגוני חסד. מרבית המוסדות נקראים על שם זקנו רבי מרדכי מנדבורנה.
בין מקורביו: הרב יוסף מוגרבי רב קריית שרת וראש ישיבת תפארת בנים בחולון, הרב נתן נטע לנדמן רבה של חולון לשעבר, הרב מנחם קליין, רבה של פרנקפורט (לשעבר), הרב משה ברוך פכטר - רבה של מטולה לשעבר (נפטר בתשע"ט), הרב חיים דוד קובלסקי ראש מאורות הדף היומי. הסופר החסידי מרדכי גרליץ, הד"ר מיכאל פקטרוביץ'.
באדר א' תשע"ד לקראת חתונת בתו עם נכד האדמו"ר מהאלמין, ביקש מחסידיו לחבוש לילדיהם כובע קסקט לשבת ויו"ט[3], בחסידות אף פירסמו עלון הסברה בנושא.
משפחתו
בניו
- חיים מרדכי, נשוי לחיה מלכה, בת הרב יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק.
- יוסף דוד, נשוי לרבקה זלאטא, בת הרב חיים שאול טאוב - האדמו"ר ממודז'יץ.
- ישראל, נשוי להינדא, בת הרב איתמר רוזנבוים רב קהילת קרעטשניף בבני ברק ובנו של האדמו"ר מקרעטשניף.
בנותיו
- יוכבד ברכה, נשואה לברוך, בן הרב נפתלי ראובן קורנרייך, האדמו"ר מקוסוב-ויז'ניץ, חתנו של רבי אליעזר הגר, האדמו"ר הקודם מסערט ויז'ניץ.
- פרומט רויזא, נשואה לאברהם, בן הרב שלמה לייב רוקח האדמו"ר מיערוסלאב.
- מלכה, נשואה ליעקב יוסף, בן הרב יהודה אליעזר דוד ניישלאס אב"ד סערדהלי בית שמש.
- חיה רחל, נשואה ליהודה, בן הרב דוד הורוביץ, האדמו"ר מראצפערט ברזיל.
- חנה, נשואה ליחיאל מיכל, בן הרב נפתלי צבי רוטנברג, האדמו"ר מקאסאן, ורב קהילת קהל חסידים בבית שמש.
- זיסל בתיה, נשואה לישראל, בן הרב יוחנן בידרמן, האדמו"ר מלעלוב בית שמש.
- מרים, נשואה לנתן דוד, בן הרב ניסן משה גרוס, רב קהילות החסידים בקרית ספר, ובנו של האדמו"ר מהאלמין.
- פייגא, נשואה לחיים אליעזר, בן הרב יצחק אייזיק לאבין האדמו"ר מזידיטשוב בני ברק.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45–50
קישורים חיצוניים
- משה ויסברג, הצוואה • "בני בכורי יקבל ההנהגה, ואין פוצה פה", באתר בחדרי חרדים, 4 במרץ 2012
הערות שוליים
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
