רבי דוד משה רוזנבוים
 |
ערך ללא מקורות
| |
 | |
| לידה |
11 באוקטובר 1924 י"ג בתשרי ה'תרפ"ה |
|---|---|
| פטירה |
1 ביולי 1969 (בגיל 44) ט"ו בתמוז ה'תשכ"ט רומניה |
| מקום קבורה | רחובות |
רבי דוד משה רוזנבוים (י"ג בתשרי ה'תרפ"ה, 11 באוקטובר 1924 - ט"ו בתמוז ה'תשכ"ט, 1 ביולי 1969) היה האדמו"ר השלישי מקרעטשניף, ומקים החסידות בישראל, ברחובות, לאחר השואה.
תולדות חייו
נולד לרבי אליעזר זאב רוזנבוים האדמו"ר מקרעטשניף, ונקרא על שם רבי דוד משה מטשורטקוב. בשנת ה'תש"ד, כשנשלח עם אביו למחנה השמדה באושוויץ, הסמיכו אביו לממשיך דרכו, והבטיח לו כי ינצל מהשואה היות שעם ישראל זקוק לו ושכל ברכותיו יתקיימו[1].
לאחר השואה הגיע לעיר סיגעט, ומינו אותו תלמידיו לאדמו"ר, ובי"ג סיון ה'תש"ו נישא בעיר סערט[2] לאסתר רחל, בת גיסו האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה (נפטרה בחודש כסלו ה'תשל"ה בתאונת דרכים), בירושלים נולד לו בנו הבכור וקרא לו אליעזר זאב על שם אביו אך הוא נפטר כעבור תקופה קצרה ובשבת שבתוך ימי השבעה הבטיח לו חמיו "על חדא תרתי"[3] ושנה לאחר מכן נולדו לו תאומים[דרוש מקור].
בסוף שנת 1946 (ה'תש"ז) עלה לישראל והתגורר בירושלים. במלחמת העצמאות ביתו נהרס מהפצצות הלגיון הירדני. והוא עבר בתחילת שנות ה-50 לרחובות, בעצת החזון איש שאמר לו ששם דווקא יקים קהילה חרדית. הוא הקים בעיר את ישיבת "שער אליעזר" על שם אביו, ואת מוסדותיו. כיום המקום הפך לקריית חסידות קרעטשניף.
בחודש סיוון ה'תשכ"ט, נסע לפקוד את קברי אבותיו ברומניה, במהלך ביקורו חש ברע ונפטר בפתאומיות ביום שלישי ט"ו בתמוז. ארונו הובא ארצה, קודם הלווייתו הוכתר בנו הרב מנחם אליעזר זאב לממשיך דרכו באדמו"רות, בהלווייתו השתתפו כ-8000 איש. הוא נטמן בבית הקברות ברחובות.
משפחתו
- בנו, רבי מנחם אליעזר זאב, (נולד בכ"ד בניסן תש"ט) ממשיך דרכו כאדמו"ר מקרעטשניף רחובות.
- בנו, רבי ישראל ניסן, (כ"ד בניסן תש"ט - ט"ז בחשוון תש"פ) האדמו"ר מקרעטשניף קריית גת, הקים מוסדות וקריה חסידית על שם אביו "רמת דוד".
- בנו, רבי זיידא שמואל שמעלקא (י"ד בטבת ה'תשי"ב - כ"א באדר ב' ה'תשע"ד) האדמו"ר מביטשקוב ביפו, כיום ממלא את מקומו בנו הרב דוד רוזנבוים.
- בנו רבי מאיר, האדמו"ר מפרמישלאן.
- בנו הרב יוסף שלמה, האדמו"ר מקרעטשניף מונסי.
- בנו רבי יצחק רוזנבוים (נפטר ב' בחשוון ה'תשע"ב).
- בנו יעקב מקרית שמונה.
- חתנו, רבי שלום מאיר טברסקי, האדמו"ר מפאלטישאן, בנו של רבי אברהם שמואל טברסקי.
- חתנו, הרב יוסף דוד טייטלבוים, האדמו"ר מסאסוב בקריית ישמח משה בגני תקווה.
- חתנו, רבי מרדכי יצחק לייפער מקאליש-באניה ברמת בית שמש ג'.
- חתנו רבי פנחס הורוויץ[4] האדמו"ר משענדישוב בפלטבוש.
גיסיו היו - רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה, אחי אשתו. רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט ורבי אליעזר זאב מראחוב, היו נשואים לאחיות אשתו.
קישורים חיצוניים
- יצחק יעקבי, בחצרו של רבי, דבר, 26 בינואר 1968
- אהרן פריאל, האדמו"ר מת - יחי האדמו"ר החדש, מעריב, 3 ביולי 1969
- אודות רבי דוד משה מקרעטשניף, בקובץ "המאור" באתר היברובוקס
- יוסף גרינבוים, התרגשות בקרעטשניף: המקווה של הרבי הקודם נחשף לאחר 60 שנה, באתר חרדים10, 22 בפברואר 2018
- באר בשדה שטפנשט - ראיון עם האדמו"ר ממיאלען.
הערות שוליים
- ^ "באר בשדה" שטפנשט עלון 232 מפי האדמו"ר ממיאלען שליט"א.
- ^ ספר "מדרכי חיים" עמוד ריד
- ^ מתוך הזמר "אזמר בשבחין" של ליל שבת
- ^ בן רבי מאיר בן רבי ישראל דוד הורוויץ חתן רבי איתמר מנדבורנה.
