רבי אברהם יעקב פרידמן (השני)
 | |||||
| רבי אברהם יעקב פרידמן (השני) | |||||
| לידה | ח' באב ה'תרמ"ד | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ה' בטבת ה'תשכ"א (בגיל 76) תל אביב | ||||
| מקום קבורה | תל אביב | ||||
| מקום פעילות | סדיגורה, וינה, תל אביב | ||||
| מקום מגורים | סדיגורה, וינה, תל אביב | ||||
| חיבוריו | אביר יעקב | ||||
| רבותיו | אביו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה | ||||
| בת זוג | בלומה רייזל העשיל | ||||
| אב | רבי ישראל פרידמן מסדיגורה | ||||
| אם | בת שבע פרידמן | ||||
| |||||
_gravestone.jpg)
רבי אברהם יעקב פרידמן (מכונה ה"אביר יעקב" על שם ספרו; ח' באב תרמ"ד, 30 ביולי 1884 – ה' בטבת תשכ"א, 24 בדצמבר 1960), היה האדמו"ר מסדיגורה, עלה לארץ ישראל והיה בין אדמו"ריה הבולטים של תל אביב.
ביוגרפיה
נולד לרבי ישראל מסדיגורה (בן רבי אברהם יעקב מסדיגורה בנו של רבי ישראל מרוז'ין) מאשתו השנייה, בת שבע, בערב תשעה באב, והוכנס לברית מילה בט"ו באב. אביו השקיע רבות בחינוכו, והפקיד את זקני החסידים ללמדו את אורחות החסידות, ומינה את החסיד משה דוד גוטמן, ששימש כגבאי אצל רבי אברהם יעקב הראשון מסדיגורה, שישהה עמו מדי יום בצהרים ויספר לו מסיפורי הצדיקים. היה לומד בנעוריו בכל יום מהשעות המוקדמות של הבוקר ועד חצות הלילה, ונכנס להיבחן על לימודיו אצל אביו.
בהיותו בן אחת-עשרה שנים התארס עם בלומא רייזל, בתו של רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, והחתונה הייתה בי"ז באב תרס"ב בקופיטשניץ. בי"ג בתשרי תרס"ז נפטר אביו, וחלק גדול מהחסידים הכתירוהו כרבם, על אף שהיה בן 23 שנים בלבד. שבע וחצי שנים אחר כך, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נדד יחד עם רוב אדמו"רי בית רוז'ין לווינה ושהה בה במשך 22 שנים. לאחר האנשלוס, אילצו הנאצים אותו ורבנים נוספים לטאטא את רחובות העיר וינה כדי להשפילם. באותו זמן הבטיח שאם יעלה לארץ ישראל יטאטא את רחובותיה, ואכן כשגר בתל אביב היה מטאטא קטע מהמדרכה שסמוכה לביתו מדי בוקר, ורק כשראה שחסידיו מבחינים במעשיו, הפסיק. חסידיו פעלו להשגת ויזה לארץ ישראל, ומיד בבואו לארץ, בכ"ג באלול תרצ"ח קבע את ביתו בתל אביב, בנמקו שבעיר זו אין נשמעים פעמוני כנסיות. גידל שתי אחייניות שלו, בנות גיסו רבי אברהם יהושע השיל, בת שבע (לימים אשת הרב אהרן דוד פלינטשטיין) ובת נוספת לימים אשת הרב אהרן למברגר.
נפטר בה' בטבת תשכ"א, ונטמן בבית הקברות נחלת יצחק שבגבעתיים, בלי להותיר אחריו צאצאים. במגוריו בתל אביב גידל את הרב יצחק מאיר פלינטנשטיין בנה של אחייניתו בת שבע, כיום הוא ממלא את מקום זקנו כאדמו"ר מקופיטשניץ, ובעקבות כך בית מדרשו בירושלים נקרא על שם רבי אברהם יעקב מסדיגורה. נכד נוסף של גיסו, הרב מרדכי אוירבך (חתן הרב אהרן למברגר, ובנו של רבי שלמה זלמן אוירבך) מכהן ברבנות בית מדרשו בתל אביב.
דברי תורתו כונסו אחרי פטירתו על ידי האדמו"ר רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין מקופיטשניץ לספר "אביר יעקב", מהדורה ראשונה ירושלים תשכ"ד, ומהדורות רבות נוספות. כמו כן יצא לאור ספר מתולדותיו בשם "אביר המלכות".
פעילותו הציבורית
רבי אברהם יעקב נמנה בין ראשוני ראשי אגודת ישראל, ועוד קודם לכן יסד יחד עם אדמו"רים נוספים לבית רוז'ין את "אגודת החרדים" בצ'רנוביץ. משך שנים רבות נמנה בין חברי מועצת גדולי התורה ומשך תקופה קצרה כיהן כנשיאה. ושאף לאחדות בין כל שומרי התורה, והיה מרבה לנאום בדבר חשיבות קירובם של חברי תנועת המזרחי[דרוש מקור]. היה מחווה את דעתו בכל הנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, וראה את הדבר כחובתו האישית.
עמדתו ביחס להקמת המדינה
כאדמו"רים אחרים מאדמו"רי בית רוז'ין - ראה בהקמת המדינה השגחה משמים ואתחלתא דגאולה, ובישיבות מועצת גדולי התורה בתש"ז דרש מדינה יהודית ציונית על פי תורה ('מקטוביץ ועד ה' אייר' - יחסי אגודת ישראל והמדינה). הוא הרבה לבקש ששומרי מצוות ירבו לעלות לארץ כדי לעצב את דמותה הרוחנית על יסודות התורה, ובנאומו בכנסייה הגדולה הרביעית, בשנת תשי"ד, אמר שמן הראוי שכל יהודי העולם יתיישבו בארץ ישראל. במיוחד חיבב את הר הכרמל והיה שוהה שם מספר שבועות מדי שנה.
לקריאה נוספת
- אביר יעקב, מכון שפתי צדיקים, תשכ"ד.
- אריה בנקרוט, אביר המלכות, ירושלים, תשס"ד (2 חלקים)
קישורים חיצוניים
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' אברהם יעקב פרידמאן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 103, באתר HebrewBooks
- חיבת ארץ ישראל של האדמו"ר מסדיגורה, בית יעקב, גיליון 79–80, כסלו תשכ"ו, באתר היברובוקס
- הרב אליעזר מלמד, האדמו"ר מתל אביב
- עבדי יעקב - מתולדות חייו של הרה"ק בעל "אביר יעקב" מסדיגורא זי"ע.
שושלת סדיגורה
| רבי ישראל מרוז'ין "הרוז'ינר" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מסדיגורה | רבי אברהם יעקב פרידמן "האדמו"ר הזקן מסדיגורה" | רבי דב בער פרידמן רבי דוב מליאובה | רבי מנחם נחום פרידמן האדמו"ר משטפנשט | רבי דוד משה פרידמן האדמו"ר מצ'ורטקוב | רבי מרדכי שרגא פרידמן האדמו"ר מהוסיאטין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק פרידמן מייסד חסידות בוהוש | רבי מנחם נחום דב בער פרידמן "רבי נחום בער'ניו"[1] | רבי אשר פרידמן | רבי שלמה פרידמן | רבי יצחק פרידמן מייסד חסידות בויאן | רבי ישראל פרידמן ה"אור ישראל" | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי אהרן פרידמן ה"קדושת אהרן" | רבי שלום יוסף פרידמן אדמו"ר בצ'רנוביץ' | רבי אברהם יעקב פרידמן ה"אביר יעקב" | רבי יצחק פרידמן האדמו"ר מרימנוב | רבי שלמה חיים פרידמן "רבי שלמה'ניו מסדיגורה" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן ה"כנסת מרדכי" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי אברהם יעקב פרידמן ה"עקבי אבירים" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי ישראל משה פרידמן ה"עטרת ישראל" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (השני) האדמו"ר מסדיגורה בירושלים | הרב אהרן דב בער פרידמן האדמו"ר מסדיגורה בלונדון | הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן האדמו"ר מסדיגורא בני ברק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין
| ענף אדמו"רי קופיטשניץ | ענף אדמו"רי בוהוש | ענף אדמו"רי פשקאן | ענף אדמו"רי בויאן | ענף אדמו"רי סדיגורה | ענף אדמו"רי שטפנשט | ענף אדמו"רי צ'ורטקוב | ענף אדמו"רי הוסיאטין | ענף אדמו"רי וסלוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||
| חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל | ||
|---|---|---|
| חברי המועצת לפני השואה | נשיא המועצת: רבי חיים עוזר גרודז'נסקי ♦ חברי המועצת: רבי אברהם מרדכי אלתר מגור • החפץ חיים • רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר • רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש • רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב • רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב • רבי חיים סולובייצ'יק • רבי יצחק אייזיק הלוי • רבי מאיר שמחה מדווינסק • רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין • רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב • רבי אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה • רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מפשעמישל • רבי אלחנן וסרמן • רבי מאיר שפירא מלובלין • רבי איצלה מפוניבז' • רבי שלמה זלמן ברויאר • רבי זאב פיילכנפלד מפוזן • רבי דוד צבי הופמן • רבי קופל רייך מבודפשט • רבי קלמן וובר מפישטיאן • רבי אברהם מנדל שטיינברג מברוד • רבי משה מרדכי אפשטיין • רבי מאיר דן פלוצקי • רבי מאיר אריק • רבי אהרן לוין מריישא • רבי אהרן קוטלר • הרב בן ציון יועזר מטורדה (נשיא לשכת התאחדות קהילות החרדים ברומניה) • הרב דוד בר אב"ד אוזרקוב • רבי משה בלום אב"ד זמושץ' • רבי זלמן סורוצקין • יהודה לייב צירלסון • רבי יוסף צבי דושינסקי • רבי מנחם זמבה • רבי מרדכי רוטנברג (אנטוורפן) • רבי עקיבא סופר מפרשבורג • רבי שמואל דוד אונגר מנייטרא • רבי ישעיה פירסט. | |
| חברי המועצת בארץ ישראל בעבר | נשיאי המועצת: רבי איסר זלמן מלצר • רבי זלמן סורוצקין • רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין מאוז'רוב • רבי שמחה בונים אלתר מגור • רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ ♦ חברי המועצת: רבי אברהם יעקב מסאדיגורה • רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ • רבי ברוך הגר מסרט ויז'ניץ • רבי דב בריש ויידנפלד • רבי יוסף שלמה כהנמן • רבי מאיר קרליץ • רבי אברהם יצחק קליין • רבי ישראל אלתר מגור • רבי אליעזר יהודה פינקל • רבי יחזקאל סרנא • רבי יחיאל מרדכי גורדון • רבי משה חברוני • רבי אלעזר מנחם מן שך • רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים • רבי שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ • רבי אברהם יעקב פרידמן מסאדיגורה פשעמישל • רבי יחיאל יהושע רבינוביץ' מביאלה • רבי פנחס מנחם אלתר מגור • רבי משה שמואל שפירא • רבי שמחה זיסל ברוידא • רבי אברהם יעקב זלזניק • רבי ברוך שמעון שניאורסון • רבי יוחנן סופר מערלוי • רבי נסים קרליץ • רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר • רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ • רבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון • רבי אפרים פישל רבינוביץ • רבי יצחק פלקסר • רבי אהרן ברנשטיין • רבי מרדכי יפה שלזינגר • רבי בנימין יהושע זילבר • רבי ישראל משה פרידמן מסדיגורה • רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ • הרב בן-ציון רבינוביץ מביאלה. | |
| חברי המועצת בהווה | הרב יעקב אריה אלתר מגור • הרב ישכר דב רוקח מבעלז • הרב ישראל הגר מויז'ניץ • הרב צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז • הרב שמואל ברזובסקי מסלונים • הרב נחום דב ברייאר מבויאן • הרב חיים שאול טאוב ממודז'יץ • הרב מנחם מנדל הגר מויז'ניץ • הרב יעקב הגר מסרט ויז'ניץ • הרב משה סופר מערלוי. | |
- ↑ נועד לרשת את אביו ודודו (שהוא חמיו), אך נפטר לפני חמיו