מרכז חסידי ויז'ניץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שוואנצנות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ. את הענף הקים רבי מנחם מנדל הגר, בנו הצעיר של רבי משה יהושע הגר. מרכז החצר בבני ברק שבישראל. ב-2016 מנתה החסידות כ-660 בתי-אב בישראל ובעולם[1]. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-986 בעלי זכות בחירה[2].

הרקע לפילוג בויזניץ

בח' בתמוז ה'תשכ"ט מינה רבי חיים מאיר הגר את נכדו הרב ישראל הגר, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק[3][4]. לאחר פטירת האמרי חיים בשנת ה'תשל"ב, מונה הרב ישראל לרב ואב"ד קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. בתקופה זו ישב גם כדיין בבית הדין, וייצג את אביו באירועים בולטים, ונסע לחו"ל לגיוס כספים למוסדות.

בשנת ה'תשמ"ד הרחיק הישועות משה את רבי ישראל ממשרתו בקריית ויז'ניץ[5], ובשנת ה'תש"ן מינה אביו במקומו את אחיו הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות.

בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיעו בשם הישועות משה על החלטתו להחזיר את רבי ישראל למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות[6]. כאשר רוב החסידים הלכו עם הרב ישראל, ומיעוטם תמכו ברב מנחם מנדל, שפתח חצר נפרדת בה'תשס"ו ברחוב אמרי ברוך ולאחר מכן בה'תשס"ט פתח את החצר המרכזית ברחוב שלמה המלך.

האדם העיקרי שהביא להחזרתו הוא רבי חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ אמיד מלונדון[7]. גם הרבנית של האדמו"ר בזיווג שני שיינדל, שנישאה אליו בה'תש"ס עודדה את המהלכים להשבת הבן.

הקמת חצר מרכז חסידי ויז'ניץ

בשנת ה'תשס"ו כשש שנים לפני פטירת אביו, שכרו החסידים מבנה בפאתי קריית ויז'ניץ ורבי מנחם מנדל קרא לו בשם "היכל ברוך", הוא החל לערוך בו "באטעס" ותפילות עצמאיות, ובכך הקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין מזה של אביו שכבר נחלש באותן שנים, אם כי היה ממשיך להגיע למעמדים אצל חצר האב כאשר אביו היה מופיע באירועים. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו

בשבועות ה'תשס"ט חנך את בית הכנסת הגדול, ברחוב שלמה המלך עזרא, על בניין בית הכנסת נכתב "מרכז חסידי ויז'ניץ", כינוי שבהמשך הפך לסימן היכר של חצרו ('מוסדות ויז'ניץ מרכז'). כמו"כ פתח שם תלמוד תורה וישיבה קטנה כבר באלול ה'תשס"ז, באלול ה'תשע"א פתח ישיבה גדולה בבנין שכור מישיבת שערי ציון, שעברה בי"ג בסיוון ה'תשע"ו לבנין חדש ברחוב שלמה המלך.

לאחר פטירת אביו בה'תשע"ב החל לכהן כאדמו"ר.  

חסידיו מכונים "הייליגערס" או "מנדליסטים" על שם רבם רבי מנדל. הכינויים נוצרו ברחוב החרדי בכדי להבדילם משאר חסידי ויז'ניץ.

בשנת תשפ"ב הביע האדמו"ר את רצונו שחסידיו יכונו בשם אחים על שם אביו (אחי"ם ר"ת חסידים אוהבים ישועות משה).

בראש חודש ניסן תשפ"ב החלה בנית בית המדרש החדש של החסידות[8].

קהילות וארגונים

בית המדרש המרכזי של החצר נמצא ברחוב שלמה המלך בבני ברק, בו נמצא גם תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה המונה כ - 180 בחורים.

כמו כן קיימים תלמודי תורה של החסידות באשדוד, אלעד, לונדון, מונטריאול ווויליאמסבורג, ישיבות קטנות קיימים בלונדון ובמונסי, וכמו גם בקיץ ה'תש"פ בתקופת הקורונה הוקמה ישיבה בלייקווד לבחורי ארה"ב.

קהילות נוספות של החצר קיימות באשדוד, אלעד, בית שמש, ירושלים, לונדון, אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק, וויליאמסבורג, לייקווד ומונסי.

לחצר בתי ספר הנמצאים בבני ברק ובאשדוד, וכן סמינר הנמצא בבני ברק.  

החסידות מפעילה קו מידע טלפוני בשם "קול ויז'ניץ" על ידי ברוך ויינברגר. בנוסף יש קווי מידע פנימיים אליהם מחוברים רק אנשי החסידות.

לחסידות קופת צדקה בשם "חיים בחסד".

על פי הוראת האדמו"ר לומדים ונבחנים החסידים באופן קבוע בספר "מנחת חינוך"[9], כמו כן הוקם מכון הנקרא "מנחת חינוך - ישועות משה" המוציא לאור את הספר "מנחת חינוך המבואר - ישועות משה"[10].

בחודש סיוון ה'תש"פ הקים האדמו"ר מערך התנדבותי להוזלת הוצאות החתונה לחסידיו ובין היתר הכשיר את היכל הטישים בחסידות לאולם שמחות.

מכונים והוצאות לאור

לחסידות כמה מכוני הוצאה לאור, בהם:

  • מכון "יסוד החיים" להוצאת שיחות האדמו"ר לתלמידי הישיבות, מכון "היכל מלך" להוצאת שיחות האדמו"ר שנאמרות במסגרת הטישים בליל שבת, מכון "שואלים ודורשים" המוציא לאור את הסידור והמחזור "ישועות משה" מטעם החסידות.
  • ארגון "וידעת" שמוציא לאור גיליונות למבוגרים, את הגיליון "לעבעקינד" לילדים ואת גיליון "בריליאנט" לנשים.
  • מכון פרטי של מנכ"ל המוסדות יוסף יצחק רוטנברג המוציא לאור ספרי קריאה על חייו ופעליו של הישועות משה.

ארגונים שבראשות הרבנית

לרבנית קופת צדקה פרטית המכונה "קופת המלכות".

וכן, עומדת בראשות ארגון קשר באוהל, המאגד את הפעילות לנשים בארץ ובעולם.

שיטת ה"שוואנצונעס"

החצר בראשותו מדגישה את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפיו[11]. היא מציינת את יום י"ב בשבט, התאריך שבו הקים את החצר, כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק[12]. בה'תשע"ח אמר לחסידיו שעליהם לדבוק בו ולהיות "שוואנצס" (ביידיש: "זנבות") ולא "באטשי'ס" (בהונגרית: "דודים", כלומר בעלי-בתים). הוא אף חיבר שיר בנושא שהפך למעין המנון של החצר ("השיטה הקדושה")[13]. בין היתר שרים החסידים המנון זה לפני תקיעת שופר[14] או הדלקת נרות חנוכה. יש בציבור החרדי מי ששרים את ההמנון בלעג.

בכמה מקרים נקטו קבוצות של חסידיו בפעולות מחאה על כבוד רבם כאשר סברו שכבודו נפגע[דרוש מקור]. כך למשל בדצמבר 2019 עשרות מחסידיו היו מעורבים בויכוח אלים מול תלמידי הישיבה הספרדית נחלת דן הסמוכה לישיבה של החסידות שבראשותו, לאחר שלדבריהם בחורים מהישיבה פגעו ברכבו של האדמו"ר[15].

השיטה ספגה ביקורת חריפה מצד חסידות ויזניץ המרכזית על ייחוס השיטה לבעל הישועות משה, ואף ברשתות החברתיות הורבה לעג רב על השיטה.

עם השקת השיטה בשנת תשע"ח עזבו קבוצה מהחסידים את החסידות, ביניהם גם מי שהיה איש אמונו ומקורבו של האדמו"ר, הרב יעקב ולצר, שלאחר מכן הוחזר על ידי האדמו"ר רבי ישראל הגר לתפקיד מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. פורש נוסף הוא הרב אריה הגר, שהחל לכהן לאחר פרישתו כאדמו"ר מאנטניא-הורדנקה, וכן פנחס ניימן[16].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018,  עמ' 199.
  2. ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
  3. ^ בחדרי חרדים.
  4. ^ כתב הרבנות, ניתן לזהות בין החתומים את שמו של חבר הכנסת שלמה יעקב גרוס.
  5. ^ כסף, פוליטיקה ויצרים ב"טלנובלה" חרדית בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר הארץ
  6. ^ שמחת בית השואבה בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר אנשים ישראל
  7. ^ שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2002
  8. ^ המרכז העולמי ויז'ניץ - פארענצעס
  9. ^ ביום ההילולא: מבחן 'מנחת חינוך' במרכז חסידי ויז'ניץ באתר JDN
  10. ^ כך ציינו יום 'מנחת חינוך' במרכז חסידי ויז'ניץ באתר בחדרי חרדים
  11. ^ גרוזמן חושף: מה באמת קורה בויז'ניץ?, מתוך חדשות הלילה כאן 11
  12. ^ משה ויסברג, 16 שנה להכרזה: בויז'ניץ מציינים "ראש השנה לחסידות", באתר בחדרי חרדים, 7 בפברואר 2017
    מנדי קליין, חצר הקודש ויז'ניץ מתכוננת ל"ראש השנה לחסידות", באתר כל הזמן, 1 בינואר 2019
  13. ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, תהיו 'שוואנצונעס' - לא 'באטשים' • שיטת הקודש שמנחיל הרבי מויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 21 ביוני 2018
    שאול כהנא, ‏השוואנצים מתאחדים: ללמוד מיהושע בן נון ומ"אריות הים", באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2018
    שאול כהנא, ‏תיעוד: החסידים ליוו את הרבי בשירת ה'שוואנצונעס', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2018
  14. ^ משה ויסברג, לפני התקיעות: שירת המנון ה'שיטה הקדושה', באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2018
  15. ^ עקיבא ווייס ואיתי שיקמן, תיעוד: ונדליזם ומכות בעקבות סכסוך בין ישיבות בבני ברק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בדצמבר 2019;
    וראו גם: שאול כהנא, ‏צפו בווידאו: הפוגרום החסידי בישיבת באבוב, באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2017
  16. ^ שימי שפר,הפתעה בויז'ניץ: ה'מתנגד' לשעבר סיים את הש"ס וזכה לביקור האדמו"ר כיכר השבת