מכלולאים פעילים, אם במכלול נא להוסיף קטגוריה ערכים שנוצרו וכו', ואם בויקפדיה אז צריך לשים קרדיט.
שיחה:רבי אברהם חיים ראטה/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תבדוק בגרסאות הקודמות
זה דווקא מאמר באנגלית שקשור יותר לתולדות אהרן מאשר לשומרי אמונים אך אני סובר כי זה כתוב בלי דיוק בעובדות עם פרשנות מוטעה ולכן הסרתי אותו גם כאן וגם שם
גם בערך על החזון איש יש מקום לביוגרפיה שבראון כתב עליו, למרות שנשמעו עליו טענות רבות...
זה לא ביוגרפיה אלא כתבה שלמה של פרשנות מוטעות
לא הבנתי איפה מצאת שמסירים קישורים בגלל שלדעתך מה שכתוב בהם איננו נכון? מקסימום תמצא מאמר שכותב הפוך ותקשר גם אליו.
קובנא אני מבין בוער לך להפיץ רכילות ולשון הרע כמה שיותר להפיץ בישראל
אני לא מבין האם המכלול הוא משהו שמותאם לצבור החרדי או שצריך לדאוג לסגור את זה?
מה זה קשור לרכילות וללשה"ר? סה"כ מחקר על שומרי אמונים ותולדות אהרן.
מתייג גם את מכלולאים פעילים שיביעו את דעתם בנידון דידן.
אתה ידוע בתמימותך אולי צריך להסביר לך
אני כחסיד שומרי אמונים לא כל כך איכפת לי כי הרבי שלי זכרונו לברכה יוצא שם די מכובד, אבל אני לא חושב שראוי להביא חומר מלוכלך שכתב איזה כתב חילוני הידוע בספריו, מילא אם רוב החומר היה נכון ומדוייק
הרב הצדיק לא הבנתי או שתסביר לי כאן או שתסביר לי דרך הדוא"ל בצורה ברורה מה הבעייתיות של המאמר?
אני צריך הרבה זמן בשביל זה
אני לא לחוץ בזמן... אני מחכה מצידי גם שבועיים.
האמת שאין לי מושג על מה שבראון כתב בנושא הזה, מהתרשמותי ממנו באופן כללי הוא אדם הגון ולא אנטי, רק יש לו קצת בעיות של מי שכותב מבחוץ וגם חוסר "הבנת הנקרא התלמודי"... לכאורה אם בערך על החזון איש הוא זכה למקום של כבוד וכל הערך מביאים את דעתו בלי סוף (אולי באמת צריך לתקן את זה), לא יקרה כלום אם יביאו אותו כאן בקישורים חיצוניים.
אם כבר בבראון עסקינן דנו בזה בעבר בנושא:Vdttam5jpbee8nip.
ושמה זה הוסר מערך
זה לא היה קישור חיצוני זה היה טיעון שהסגנון של החזו"א הגיע מספרי השכלה.
מה שהוא עשה לאדמו"ר מקרלין בטולין בספרו הידוע
חסידי קרלין לא ישכחו את זה אף פעם
הוא השאיר צלקות לחסידי קרלין סטולין+פינסק קלרין+קהל חסידי ירושלים
אף אחד לא יצא שם מכובד
דווקא ספר יפה מאוד על קרלין
זאת הסיבה שאתה מתנגד שיכניסו קישורים ממנו לערך?
למה אני מתנגד?
השאלה היתה לגבריאל.
עד שיש איזשהו מחקר מעניין גם אותו אתם רוצים למחוק, אולי באמת כל הערכים פה ייראו בסוף כמו הערכים על אדמו"רי ויז'ניץ מונסי. (השם ותאריכי הנישואין שונים והשאר זהה)
אפשר לחשוב
אל תשווה, לא חסר כאן חומר בערכי שומרי אמונים/תודות אהרן
קראתי כמה עמודים, לא רואה שום בעיה.
אגב דוב - כדאי שתבדוק לפני שאתה כותב (בתקציר עריכה). בראון הוא יהודי (ואף למד בבי"ס דתי בילדותו - איני יוד מה דינו היום).
טוב היות וקראתי את המאמר באנגלית חשבתי שהוא גוי אם אתה לא רואה בעיה כנראה לא מכיר טוב את הנושא
כנראה שפשוט לא כולם נוגעים בדבר כמוך.
אני באמת לא מכיר את הנושא בכלל. ואני בטוח שכתובים שם דברים שמפריעים לקבוצות מסויימות. ואיני יודע אם הוא אדם ירא שמיים ברמה כלשהי או בכלל לא - אז אני מניח שחלק מהדברים גם לא מדוייקים בכלל. זאת לא השאלה.
השאלה היא אם הוא עבר את הדבול וכתב דברים לא ראויים וכו'
כל אדם שקורא מאמר כזה מבין שאמינותו היא לא כמו דבר תורה של רב ירא שמיים - זה מספק לדעתי.
אולי אני נוגע בדבר בתור חסיד שומרי אמונים
אבל ברור שהוא פותח שם את העלילה המביכה וד"ל על בן ה'חוקי חיים' והוא פורש דבריו כשמלה
ואם המכלול אמור להיות נקי מבחינת צניעות ודברים שאינם בקדושה אז בודאי שאין מקומו כאן.
אולי כדאי אכן למחוק לחלוטין את הערך על שומרי אמונים קרית גת.
לגבי התלמידים - נא להבהיר: מה הכוונה 'תלמידיו'? הם היו חסידי שו"א שערקו ופתחו חצר משל עצמם? מובן מאליו שאין מקום להזכיר כל חסיד שערק.
לדעתי - צריך בכלל לשנות מ"תלמידיו" ל"חסידים בולטים", כמקובל בשאר חסידויות.
הכוונה שלי הם תלמידים של הרבי שלמדו אצלו תורה בזמנים שמסר שיעורים בישיבתו לפני שנים רבות
וכמו כן אדמו"רים (שחלקם גם תלמידים כהנ"ל) שהיו כפופים אליו עד סוף ימיו וראו את עצמם חסידים לכל דבר
ברור שלא הכנסתי חסדי אחד שערק.
את הסגנון החדש בניתי באותו סגנון של ערך "רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם"
יחיד ורבים הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
קודם כל, אין מה להשוות לרבי מקלויזנבורג. ה"קלויזנבורגער רב" נודע בגדלותו התורנית, ושימש רב ופוסק מובהק. אצלו שייך תלמידים, כמו שלרב וואזנר היו תלמידים.
לעומת זאת, הרבי משו"א עם כל הכבוד היה אדמו"ר ולא רב ופוסק. שמיעת שיעורים בשנות הבחרות עדיין אינה מקנה מעמד של תלמיד ברמה של לציין זאת במכלול.
אבהיר שוב: המכלול אינו עלון פנימי של החסידות, הבא לההדיר את שם האדמו"ר ולציין כי גם פלוני ופלוני למדו בבחרותם בישיבה ושמעו ממנו שיעורים אי פעם.
גם מי שהגיע לשאול אותו שאלות אינו "תלמיד" או "חסיד". אתה יודע היטב מהו ההגדרה חסיד. מי שאתה יכול להשוות אותו לר' אלחנן רבינוביץ - תכניס בכיף. כל השאר דומני שתיאלץ לוותר עליהם..
כל האדמו"רים שהכנסתי החיקות את עצמם חסידים של הרבי לכל דבר והמשיכו להגיע גם באדמורותם והשתתפו בטשיים רבים בכל השנה ופשוט שאלו אותו והתייעצו איתו בכל דבר לכן אינני רואה בזה שום בעיה
ואכן אתה יכול פשוט להשוות אותם לר' אלחנן רבינוביץ כי קח למשל את האמורים מראדזין, ספינקא רמ"א וזוטשקא השתתפו בקביעות כל שבו בטיש בבני ברק
נצטרך להשאיר זאת להכרעת מכלולאים פעילים
אוקיי
אני עומד מאחורי המלה כל אלה החזיקו את עצמם בפומבי כתלמידים מובהקים וחסידי הרבי לכל דבר כהגדרת "מורי ורבי".
גם הרבי מסטראפקוב וטמשוואר הספידוהו ככלות השנה כנציגי התלמידים באופן מפורש
"יחיד ורבים"
למה מחקת את האדמו"רים? תן לי הסבר הוגן, הרי חלקם אפילו לא למדו אצלו בישיבה רק היו חסידים מן המנין? ואפילו "חשובי החסידים"? מה הם שונים מהשאר שהשארת?
לא מבין, הרי אתה עצמך כתבת לי שהם היו תלמידים משנות הישיבה, לא כך?
ואם אתה סבור שהם היו חסידים מן המנין, אז עליך להבהיר ברורות: הם היו אדמורי"ם, או חסידים של אדמו"ר אחר?
למה אצ רבי אהרן מבעלזא אתה משאיר את האדמו"רים:
- רבי צבי הירש רוזנבוים, האדמו"ר מקרטשניף סיגט.
- רבי אברהם חיים ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים.
לא פתחתי מימיי את הערך על המהר"א מבעלזא, כך ש"השארתי" או "לא השארתי" אינו רלוונטי.
אכן מחקתי שם כעת את האדמו"ר מראחמסטריווקא ארה"ב. הוא לא היה חסיד, אלא מעריץ שלו (ככל בית ישראל).
אם אתה יודע זאת גם לגבי האדמורי"ם שציינת - זכותך למחוק בתוספת נימוק.
אין לי ענין למחוק דברים סתם.
להוי ידוע לך שכל האדמו"רים שהזכרתי אצל הרבי משומרי אמונים הם בדיוק כאלה חסידים שלו כמו האדמו"רים המוזכרים בבעלזא.
ועל כן בודאי שצריך להחזירם.
זה לא קשור אם יש לך ענין למחוק או לא. זה קשור למה היתה המציאות, ולכן מחקתי את מה שלא נכון. לגבי שאר האדמורי"ם שהוזכרו שם - אין לי מידע מדוייק מה היה אתם, ועד כמה הם החזיקו את עצמם חסידי בעלזא, אך בכל זאת - גם אם הם הסתובבו שם, כל עוד ב"תעודת זהות" החסידית שלהם מופיע "קרעטשניף" או "שומרי אמונים" - אי אפשר להשאיר זאת שם מבחינה אנציקלופדית. מאידך, צריך להוסיף שם את רבי שלום ברנדר, רבי אהרן מרדכי רוטנר וכדומה, ואי"ה אעשה זאת בהמשך.
אתה מבין לבד שלא נכתוב את האדמו"ר שלך כחסיד בולט אצל הבאבא סאלי (אילו היתה שם אופציה כזו..), למרות שהוא הסתובב אצלו רבות (אם אני לא טועה).
בקיצור, המסר די ברור, וזה גם המענה למה שכתבת בקטע הבא: כן הסתובבו אצלו, לא הסתובבו אצלו, כן היו בטישים, אל היו בטישים, זה לא משנה הרבה; השאלה היא מה הופיע בסעיף "לאום" בת.ז. שלהם... אם הוא ראדושיץ או ראדזין - אז הוא לא "חסיד שו"א". הוא מעריץ גדול וענק של האדמו"ר, אבל לא חלק מהחסידות הזאת. נקודה.
כל זה מבחינה אנציקלופדית כמובן. בעלון "אורות/חצר/ערכי אמונים" תכתוב מה שבא לך, ואקרא זאת בשקיקה.
ואסביר לך גם אם קשה לך לשמוע ואולי אתה לא יכול להאמין
אצל הרבי משומרי אמונים הסתובבו אדמו"רים שהיו כפופים אליו כחסידים מן המנין, ככן כן בדיוק כמו אצל הרבי מבעלזא זי"ע
אולי זה לא נשמע הגיוני אבל זאת המציאות שאין מה להתווכח על זה
לא קשה לי לשמוע או להאמין. אפשר לחשוב במי מדובר. בכמה "רעבעלעך" שבקושי יש להם מנין... אז הם הגיעו לשומרי אמונים, מה אתה עוסק עסק...
הענין הוא שהם ב"חסידות" אחרת ולא בחסידות שו"א, וכפי שכבר הסברתי חזור והסבר.
ראה כעת את עריכתי הזו, ובזה חסל סדר הויכוחים. די זמן שרפתי על כך.
הערך עדיין צריך ניטור, עקב שינויים אחרים שלך. כבר הזמנתי מנטר שיעשה את העבודה, אך כעת הוא בחופשה מכלולאית. לאחר שבועות הוא בעז"ה יעשה את העבודה.
"יחיד ורבים"
שיפצת את זה ברעיום מאד מוצלח ומקצועי
כל הכבוד!
עורכי אספקלריה: אשמח אם תפתחו את הערך לעריכה, או לחליופין תשלבו קטע זה
מדי שנה שהה בביתו בירושלים מראש חודש אלול ועד חודש חשון הכולל את תקופת החגים בחודש תשרי. כמו כן, ברוב השנים שהה בירושלים גם בימי הפורים וחג השבועות, לשם מגיעים חסידיו מהארץ ומחו"ל. חלק מחודשי החורף עשה האדמו"ר בדירת הקיט שלו במושב תפרח ובה מקווה פרטי ובית מדרש. נפטר בה' באלול תשע"ב.
עם הקטע
בתחילת שנות השישים של המאה העשרים קנה שטח סמוך למעבר מנדלבאום (שהיה אז הגבול), צפונית למאה שערים, והקים שם את קריית שומרי אמונים. בקריה הוקמו תלמוד תורה, ישיבה גדולה וישיבה לצעירים. מאוחר יותר העביר את מרכז חסידותו לבני ברק ובחודשים אלול ותשרי שהה בירושלים. מספר חודשים בחורף ובקיץ היה שוהה בתפרח.
(הקטע הופיע בערך חסידות שומרי אמונים, ואני רוצה להעביר את זה לכאן. שם שזה לא קשור).
נ.ב. בציטוטים נעלמו הקישורים הפנימיים, ואי לכך אני מביא זאת שוב:
מדי שנה שהה בביתו בירושלים מראש חודש אלול ועד חודש חשון הכולל את תקופת החגים בחודש תשרי. כמו כן, ברוב השנים שהה בירושלים גם בימי הפורים וחג השבועות, לשם מגיעים חסידיו מהארץ ומחו"ל. חלק מחודשי החורף עשה האדמו"ר בדירת הקיט שלו במושב תפרח ובה מקווה פרטי ובית מדרש. נפטר בה' באלול תשע"ב.
אכן מקומו בערך זה כמובן
פשוט הערך מוגן ואין אפשרות לכל אחד לשלב את זה שם
מזל טוב לרגל התמנותך לעורך אספקלריה.. איך הבחנת בהודעה הזו?
כנראה הוא עוקב אחרי דף השיחה.
נפתח לעריכה.
תודה
אין נושאים ישנים יותר