רבי אברהם חיים ראטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אברהם חיים ראטה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ סיום כהונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ תחילת כהונה, הקודם, חסידות, מספר בשושלת, הבא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האדמו"ר משומרי אמונים
רבי אברהם חיים ראטה
הרב אברהם חיים ראטה
לידה 19 בפברואר 1924
י"ד באדר א' ה'תרפ"ד
ברהובה (ברגסז) בצ'כוסלובקיה (היום באוקראינה)
פטירה 22 באוגוסט 2012 (בגיל 88)
ה' באלול ה'תשע"ב
מקום קבורה בית הקברות בהר הזיתים בירושלים
מקום מגורים ירושלים ובני ברק
מקום פעילות בני ברק וירושלים
רבותיו אביו רבי אהרן ראטה, ורבי אהרן רוקח מבעלזא
חיבוריו אמרי קודש, חוקי חיים, עולת שבת, מקראי קודש על המועדים, שירת דודים על שיר השירים, ירח למועדים על קידוש לבנה ועוד
בת זוג בתיה חיה גולדמן
אב הרב אהרן ראטה
אם סימא ראטה
צאצאים ארבעה בנים ושש בנות

רבי אברהם חיים ראטה (קרי: רוֹט) (י"ד באדר א' ה'תרפ"דה' באלול ה'תשע"ב) היה האדמו"ר משומרי אמונים. לאחר פטירתו מכונה אצל חסידיו "החוקי חיים" על שם ספרו.

ביוגרפיה

נולד בברגסז, כיום באוקראינה, לרבי אהרן ראטה, מייסד חבורת שומר אמונים, ולסימא, כבן יחיד לאחר שנות ציפייה, כתוצאה מברכת רבו של אביו - רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב, שמסופר שהבטיח לו בן בעל נשמה גדולה ומוח גדול[1]. הוכנס בבריתו של אברהם אבינו על ברכי רב העיר סאטמר רבי אליעזר דוד גרינוולד בעל 'קרן לדוד', ונקרא על שמו של רבי אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש, גיסו של רבי צבי אלימלך שפירא, שהיה רבו הראשון של אביו.

בחודש אלול תרפ"ה, בהיותו בן שנה וחצי, עלה לראשונה לארץ ישראל יחד עם אביו וגרו בירושלים עד כ"ב באלול תרפ"ט[2], אז חזרו לעיר מגוריהם בסאטמאר שברומניה. בכ"ה בתשרי ת"ש, חזרו שוב לארץ למגורי קבע בירושלים.

נישא בירושלים בכ"ב בכסלו תש"ה, לרבנית בתיה חיה[3] בת רבי מרדכי גולדמן מזוויהל[4]. רבי יוסף צבי דושינסקיא היה מסדר הקידושין.

לאחר פטירת אביו ירש את בית מדרשו בירושלים וחלק מהחסידים פנו אליו, אולם רוב החסידים פנו לגיסו, רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות תולדות אהרן. בשנותיו הראשונות באדמו"רות כונה "האדמו"ר מבערגסאז" על שם מקום הולדתו.

הוציא לאור את ספרי אביו (לאחר פטירתו): "שומר אמונים", "שולחן הטהור", "טהרת הקודש", "נועם הלבבות" ו"מבקש אמונה".

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים קנה שטח סמוך למעבר מנדלבאום (שהיה אז מעבר הגבול), צפונית למאה שערים, והקים שם את קריית שומרי אמונים. בקריה הוקמו תלמוד תורה, ישיבה גדולה וישיבה קטנה. מאוחר יותר העביר את משכנו לבני ברק והעביר לשם את מוסדותיו.

מדי שנה שהה בביתו בירושלים מראש חודש אלול עד חודש חשון, הכולל את תקופת החגים בחודש תשרי. כמו כן, ברוב השנים שהה בירושלים עם חסידיו גם בפורים ובחג השבועות. חלק מחודשי החורף והקיץ עשה האדמו"ר בדירת הקיט שלו במושב תפרח, בה היו לו בית מדרש ומקוה פרטיים.

במהלך יום השבת נהג לדבר דברי תורה ארבע פעמים. דברי תורתו יצאו לאור לעת עתה בלמעלה מעשר כרכים על ידי מכון 'תש"א' (ת'ורת ש'ומרי א'מונים).

האדמו"ר היה בעל תפילה בעל קול ערב, והלחין מאות ניגונים במשך חייו[5].

באסרו חג שבועות תשע"ב עבר התקפת לב, ולאחר שלושה חודשים, בליל ה' באלול, נפטר. נקבר למחרת בחלקת שומרי אמונים בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.

יחסו למדינת ישראל

בניגוד לגיסו, רבי אברהם יצחק קאהן, שנודע כחסיד סאטמר וכמשתייך לחוגי העדה החרדית והיה מתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל, היה רבי אברהם חיים מתון יותר, היות שאביו רבי אהרן נפטר בשנת תש"ז בטרם קום המדינה, ולא הספיק להביע עמדה ברורה בענין. חלק ממוסדות שומרי אמונים נהנים מתקציבים ממשלתיים[6], וחלק מחסידיו (בעיקר תושבי בני ברק) משתתפים בבחירות לכנסת, כאשר האדמו"ר לא הורה לעשות כך אך גם לא התנגד. האדמו"ר התבטא כנגד מסירת שטחי ארץ ישראל לערבים ואמר כי "כל המנהיגים שהיו שותפים לפשע הזה (פינוי גוש קטיף), שנעשה באכזריות, לא יינקו וייענשו קשות משמיים". לדבריו, פינוי התושבים בניו אורלינס, בשל סופת ההוריקן קתרינה הוא מידה כנגד מידה על תמיכתה של ארצות הברית בפינוי יהודי גוש קטיף[7].

משפחתו

בניו

בנותיו

נכדים

  • הרב מרדכי ראטה, האדמו"ר משומרי אמונים בני ברק.
  • רבי אהרן יוסף הורונצ'יק, האדמו"ר מרדושיץ.
  • רבי יוסף משה פאנעט (חתן חתנו רבי יצחק יחיאל מיכל פאנעט ובן רבי שמואל יהודה פאנעט מדעעש), האדמו"ר מדעעש בבורו פארק.
  • רבי מרדכי שטרן, האדמו"ר מנעשכיז.
  • רבי שלום אליעזר זאב רוזנבוים, אדמו"ר ממיאלען (חתן חתנו רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק).
  • הרב אהרן צבי ראטה (בן רבי שלמה), רב קהילת "חוקי חיים - שומרי אמונים" בבית שמש.
  • הרב זושא הורונצ'יק, רב קהילת רדושיץ בית שמש.
  • הרב צבי אלימלך פאנעט, רב בית הכנסת "מנחם ציון דעעש" בבית שמש.
  • הרב אהרן גלדצהיילר, ראש ישיבת "חוקי חיים - שומרי אמונים".
  • הרב פנחס גלדצהיילר, יו"ר מפעל החסד "רחימא דאברהם".
  • מענדל ראטה (בן רבי גדליה משה), מלחין ומשפיע חסידי בסגנון קרליבכיסטי. הפיק סינגלים וקליפים מפורסמים.

חסידים בולטים

  • רבי שמואל טוביאס, רב העיר פיאטרה ניאמץ ברומניה ושכונת שביב בהרצליה.
  • רבי יצחק צבי משה מוזס, אב"ד קראלי בבני ברק.
  • הרב גמליאל הכהן רבינוביץ, מו"ץ ברחובות ומחבר ספרי "גם אני אודך".
  • הרב יהושע מאיר אברהם, מו"ץ שומרי אמונים בירושלים.
  • הרב ישראל לרר, מו"ץ שומרי אמונים בבני ברק.
  • הרב ברוך פינצבסקי, מו"ץ שומרי אמונים בירושלים.
  • הרב אלחנן יעקב דוד הכהן רבינוביץ, מו"ץ שומרי אמונים בירושלים ומחבר הספרים "מועדי קדשך" ו"עקבי דוד".
  • הרב חיים חנון, מו"ץ שומרי אמונים בירושלים.
  • הרב אליעזר הכהן רבינוביץ, מו"ץ שומרי אמונים בירושלים ובית שמש.

כמו כן הסתופפו בצילו אדמורי"ם ורבנים מחסידויות אחרות, ביניהם: רבי אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם האדמו"ר מסטראפקוב; הרב חיים לייפער האדמו"ר מטעמשוואר בבני ברק; אחיינו רבי אשר ישעיה רוזנבוים האדמו"ר מזוטשקא; הרב שלמה יוסף אנגלרד האדמו"ר מראדזין; רבי יהושע פולק אב"ד קולבסוב בירושלים (בן רבי אברהם אלטר פולק מבערגסאז-פתח תקווה); נכדו הרב אהרן יוסף הורונצ'יק האדמו"ר מראדושיץ; הרב אלתר בן ציון מאיר אביש האדמו"ר מספינקא רמת אהרן בבני ברק; הרב יעקב מאיר רוזנבוים, ראש ישיבת לב שמחה בלונדון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 'פנקס החברה' שכתב רבי אהרן ראטה.
  2. בילדותו בירושלים זכה לקבל את ברכתם של רבי מנחם נחום מראחמיסטריווקא, רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, רבי חיים שאול הכהן דוויק, רבי יעקב חיים סופר בעל "כף החיים", רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי אליהו קלאצקין הרב מלובלין, הריי"צ מליובאוויטש שביקר אז בארץ ועוד.
  3. אלי שלזינגר, הרבנית בתיה חיה ראטה ע"ה משומרי אמונים, 30 ביוני 2010, חדשות בחדרי חרדים.
  4. הנישואין התקיימו בהשתתפות הסב רבי גדליה משה מזוויהל ואביו רבי שלומק'ה זוויהלר.
  5. כמאתיים מסדרת הניגונים ותכניהם התפרסמו בפרקי מדור "היכל הנגינה" בגליונות השבועיים "אוצרות החיים" במשך השנים תשע"ד-תשע"ז
  6. עם זאת, במשך שנים רבות נמנע האדמו"ר מלקבל תקציבים כל עוד הסתדר בלעדיהם ("אוצרות החיים", תשרי תשע"ד).
  7. מצוטט כאן