ברצוני לפתוח בדיון חשיבות כיון שישנה כפילות עם הערך תעסוקת חרדים בישראל שהוא מקצועי לאין ערוך. אפשר, אולי, להעביר לשם את הפסקה "חובת הפרנסה ביהדות"-אחר שכתוב יסודי-דבר שאני נוטל על עצמי לעשותו אם בעלי זכות הצבעה יסכימו למחיקה.
שיחה:תעסוקה במגזר החרדי/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גם אני תהיתי לפני זמן רב על כפילות הערכים. אך בעצם יש הבדל מהותי ביניהם. הערך הנוכחי מאריך יותר בנושא מבחינת השקפה וכו' והערך תעסוקת חרדים בישראל מדבר מההיבט הטכני. כמות עובדים, סכום השתכרות וכו'
אשר על כן צריך למזג. מי יתן...
אכן צריך למזג. אם אחד מכם יוכל לקחת את זה על עצמו - יבורך.
אולי נכון יותר למזג?
לפעולה שאתה מבקש לעשות קוראים {{איחוד}}. ולפיכך זהו לא דיון חשיבות. (בהנחה שמוסכם שהבעיה לא הנושא שאינו חשוב אלא התוכן הכפול)
יש נפק"מ למעשה?
להזכירך, אם ברצונך לפתוח דיון איחוד.
הנפק"מ היא שאם זה דיון איחוד צריך לבדוק טוב מה עוד צריך להתאחד לשם. אם זה חשיבות - מוחקים הכל (חוץ מהפסקה שאמרת אולי). אז כדאי לפתוח דיון איחוד במקום.
ובכן, אחר נתינת הברכה לניטראלי על התזכורת, אבקש לפתוח דיון איחוד בין ערך זה לערך תעסוקת חרדים בישראל. בעלי זכות הצבעה
בעד
בוצע
לכל מאן דבעי.
א. לא מעביר לדף היעד את הפסקה הראשונה בקטע "שיעור התעסוקה בציבור החרדי בישראל" למעט כמה פרטים בודדים. טענותיו הגיוניות אמנם, אבל הוא כתוב כמחקר עצמאי ולא מביא מקורות.
ב. כנ"ל לגבי הקטע תחת הכותרת "שינוי מגמה" בפסקה "שיעור התעסוקה בציבור החרדי בישראל". חלק מהנתונים כתובים כמחקר עצמאי וכנ"ל, וחלק כבר כתובים בערך היעד.
אמשיך לכתוב בפסקה זו את שיקולי באיחוד הערכים לכל המעונין בכך.
Vמאירי או עורכי אספקלריה אחרים, נשאר לשכתב את הפרק הזה:
זה הטקסט הקיים - צריך לשכתב:
הבדלי מגזרים פנים חרדיים
בחברה החרדית יש שני סוגי זרמים מרכזיים, ליטאים וחסידים. הזרם ה"ליטאי" כולל בתוכו את כלל האנשים (ללא קשר לארץ מוצאם ההיסטורי) אשר השקפתם מזדהה עם המקובל בישיבות ה"ליטאיות". על פי השקפה זו, הבסיס והערך העליון עליו מושתת הכל הנו לימוד תורה. מערש לידתו יונק כל אחד ואחת כי הערך העליון והבלעדי הוא לימוד תורה ובשביל זה משנים סדרי עולם. גם אם זה כולל לימוד תורה מתוך הדחק וגם אם זה נוגד את "כל כבודה בת מלך פנימה" כיון שהחינוך הוא אבסולוטי שזו הדרך היחידה לקרבת אלוקים וזה השאיפה האוניברסלית. לכן תראה שבקרב מגזר ליטאי יש יותר נטייה להישאר בכוללים שנים רבות לפחות באידיאל לעומת זאת בזרם החסידי יותר שמים דגש על עבודת השם קרבת אלוקים קשר עם הבורא ודרך הצדיק שהוא מעביר את התפילות ואת המעשים טובים וכל העניינים אל השם, יונקים אפשרויות נוספות של דבקות וקרבת אלוקים. ויכולים לחיות עם תורה עם דרך ארץ בקלות יותר.
במגזר הליטאי חל היפוך תפקידים, מאחר ששאיפתה של האשה הליטאית היא שבעלה ישקוד על התורה ועל העבודה ויהיה פנוי מטרדות הפרנסה, היא לוקחת על עצמה את תפקיד המפרנסת. היפוך תפקידים זה יצר מצב בלתי מוכר בעולם המודרני, במסגרתו האשה היא זו שמתמצאת בעולם המעשה ואילו הבעל הוא פרוש באופן יחסי, וגם כשאינו עסוק בלימוד תורה הוא מטפל בגידול הילדים ובצרכי הבית כדי לאפשר לאשתו לתפקד בעולם העבודה המודרני באופן מלא. להתנהלות זו יש שרשים היסטוריים, כמו אשתו של בעל החפץ חיים שניהלה חנות מכולת וכבר בתלמוד אנו מוצאים אמוראים כמו רבי מנחם בן סימאי, שלא ידעו צורת מטבע.
יציאתן של נשים לעולם העבודה מנוגדת לתפיסה המסורתית של "כל כבודה בת מלך פנימה" והיא נובעת מצורך השעה, לאפשר לגברים החרדים הליטאים לשקוד על תורתם ולא לעסוק בענייני העולם הזה. אך היא מייצרת מספר התמודדיות. הראשונה היא התפקיד הכפול המוטל על האישה כמפרנסת ובטיפול בעול המשפחה. כמו כן נוצרה התמודדות חדשה, אשה מפרנסת בעולם עבודה מודרני מעורב, נפגשת עם גברים שאינם חרדים. החוקרת יהודית מילצקי ערכה מחקר איכותני במסגרת המכון החרדי למחקרי מדיניות בשם מפרנסות על החומה, ובו היא סוקרת את ההתמודדות של נשים חרדיות בסביבת עבודה הטרוגנית. במחקרה היא מציינת כי בעבר נטו נשים חרדיות להישאר בסביבה הומוגנית, להתפרנס מהוראה במוסדות חינוך חרדיים לבנות וכדומה, בהם הן לא נפגשות עם ציבור שאיננו חרדי או עם גברים בכלל. שינויים בעולם התעסוקה הכללי חדרו גם לציבור החרדי וגרמו לכך שיותר נשים חרדיות זונחות את המקצועות המסורתיים של מורות או גננות ועוברות לתחומים אחרים, בהם סביבת העבודה היא אכן הטרוגנית ומייצרת התמודדויות חדשות.
גם מגזר בעלי התשובה שונה ממגזר החרדים מלידה בתחום התעסוקה, בהשקפה, בערכים, בידע בסיס ובהכשרות.
לעניות דעתי הערך מגמתי ומטעה. הוא בנוי מנקודת מבט חילונית חוץ-חרדית לחלוטין.
הידעתם? מובא בירושלמי שהיה מקום שהנשים היו מפרנסות והגברים למדו תורה? (אינו תח"י)
אז, לפני שמדברים על שינוי מגמה ומהפכה חשיבתית.... נא ללמוד את הנושא.
ממליץ לסגור את כל הערך לע"ע. עד שיהיה זמן להקהות את שיניו.
אשמח שתערוך בהזדמנות את הפתיח
מכלולאים פעילים
שם הערך שונה עפ"י דף השיחה, אשמח לחוו"ד הנוספת אם ישנה התנגדות.
מצויין
אין לי מושג מי יצר את הערך הזה, ראיתי שהוא נוצר ב'מכלול', אולם הוא כתוב בצורה מוטה ומגמתית שמתאימה דווקא לויקיפדיה.
נראה שהעורך עמל ליצור תחושה אצל הקורא כאילו היה מנהגם של לומדי התורה להגות בתורה יומם ולילה מנהג חדש שהחל בדורות האחרונים בלבד. גם המקורות המובאים נכתבו כך שהם יוצרים את התחושה כאילו המציאות בה נוהגים ונהגו כלל ישראל להפוך את תורתם לאומנותם מנוגדים חלילה לתפיסתם של התנאים והאמוראים.
מלבד זאת הניסוח בערך בחלקים רבים מוזר ומשונה, ואפילו שם הערך הוא לא נכון.
מכלולאים פעילים לטיפולכם.
כל מילה פנינה!
לפני ואחרי הכל הערך כתוב באופן עילג ומוזר,
אולי נעביר לטיוטה?
אני 
את הפרק הראשון והשני אני ערכתי מחדש בעמל רב, ולדעתי זה בסדר גמור.
השאר ממש לא.
מישהו, גם הפרק הראשון מוטה עדיין ומביא רק צד אחד של המחלוקת האם להתפרנס או ללמוד.
אצטט ברשותך קטע קטן: צורת הפרנסה ביהדות החרדית השתנתה בעשרות השנים האחרונות מימים עברו, כך שרוב הגברים בציבור זה בחרו לעסוק בתורה ולא לעבוד לפרנסתם.
טוב ויפה, אך כלל לא נכון. האם זהו תהליך שהחל בעשרות השנים האחרונות בלבד?! האם לא דורות על גבי דורות של תלמידי חכמים עסקו בתורה יומם ולילה?! האם נכון בכלל להשוות את התנאים והאמוראים שעסקו לפרנסתם אך ורק לקיום הגוף, לדורנו אנו בו השפע גדול וכל אחד יכול לשבת וללמוד כאוות רצונו כאשר הוא לעולם לא ירעב לפת לחם, ולומר שכביכול מה שקורה בדורנו הוא התפתחות חדשה ולא מה שהיה מקובל מאז ומעולם?
ציבור שרוב הגברים לא עובדים לפרנסתם זו תופעה שלא היתה מאז שבט לוי, שגם הוא היה (פחות מ) 1/12 מכל עם ישראל.
אתה מביא טענה אחרת, שהדורות השתנו, כי כל המציאות השתנתה.
טענה מצויינת, וזה גם מה שכתבתי בפנים הערך. אבל מה שצורת הפרנסה השתנתה בעשרות השנים האחרונות, זו עובדה נכונה ובלתי שנויה במחלוקת. אם כי אין בזה שום חיסרון כי כל עבודת הכפיים השתנתה וכנ"ל.
הערך נכתב במסגרת מרתון מאז עבדו עליו הרבה נא לא לחרוץ גורלו מהשרוול
כותרת מבלבלת.
אפשר תעסוקה במגזר החרדי או התנהלות כלכלית במגזר, פרנסה זה פועל יוצא.
נכון.
לכאורה תעסוקה במגזר החרדי, אבל צריך לחשוב איך זה יהיה ברור שמדובר בתעסוקה לפרנסה
זה כמעט אותו דבר. אפשר לבדוק, אם מדובר על אמצעים לפרנסה, זה תעסוקה במגזר, ואם כללית על התנהלות כלכלית, סגנון ועוד, אז התנהלות כלכלית במגזר.
ואין צורך להדגיש תעסוקה לצורך פרנסה. תעסוקה לרוב לצורך. כשזה לא, מוגדר כקריירה.
ספורט ותעסוקת פנאי הם גם כן תעסוקה. מצד שני באמת מקובל להתייחס לזה כעבודה. ראו תעסוקה (דף מפנה). אפשר לתת הבהרה בראש הערך.
מכלולאים פעילים
הצעתכם לשם הערך. אני בעד תעסוקה במגזר החרדי
לא, ספורט וכו זהו עיסוק. כשמדברים תעסוקה, כמו נתוני תעסוקה במגזר ועוד, מתכוונים לתעסוקת עבודה. עיסוקים אחרים הם עיסוק. כיום מקובל להבדיל בין תעסוקה ועיסוק.
מסכים
גא"מ
מכלולאים פעילים אנא עזרו לשפר את הערך הזה, יש בו הרבה מה לתקן.
עקב מורכבות הנושא ורגישותו, נראה לי שעדיף לציין נקודות לשינוי כאן בדף השיחה, ורק אח"כ לשנות את הערך עצמו
התחלתי קצת לערוך, הכותב בא להציג את השינויים האחרונים, את הדרכים לזה ואת הסיבות לזה. לא נראה שהוא בא להציג את המצב בראייה אנציקלופדית.
קראו את הטקסט המצוטט הזה (יש עוד תוכן לפניו ואחריו, אז אל תמהרו לשפוט את הכותב):
- "הערך העליון והבלעדי הוא לימוד תורה ובשביל זה משנים סדרי עולם. גם אם זה כולל לימוד תורה מתוך הדחק וגם אם זה נוגד את "כל כבודה בת מלך פנימה" כיון שהחינוך הוא אבסולוטי שזו הדרך היחידה לקרבת אלוקים וזה השאיפה האוניברסלית. לכן תראה שבקרב מגזר ליטאי יש יותר נטייה להישאר בכוללים שנים רבות לפחות באידאל לעומת זאת בזרם החסידי יותר שמים דגש על עבודת השם קרבת אלוקים קשר עם הבורא ודרך הצדיק שהוא מעביר את התפילות ואת המעשים טובים וכל העניינים אל השם, יונקים אפשרויות נוספות של דבקות וקרבת אלוקים. ויכולים לחיות עם תורה עם דרך ארץ בקלות יותר.
- "במגזר הליטאי חל היפוך תפקידים, מאחר ששאיפתה של האשה הליטאית היא שבעלה ישקוד על התורה ועל העבודה ויהיה פנוי מטרדות הפרנסה, היא לוקחת על עצמה את תפקיד המפרנסת. היפוך תפקידים זה יצר מצב בלתי מוכר בעולם המודרני, במסגרתו האשה היא זו שמתמצאת בעולם המעשה ואילו הבעל הוא פרוש באופן יחסי, וגם כשאינו עסוק בלימוד תורה הוא מטפל בגידול הילדים ובצרכי הבית כדי לאפשר לאשתו לתפקד בעולם העבודה המודרני באופן מלא. להתנהלות זו יש שרשים היסטוריים, כמו אשתו של בעל החפץ חיים שניהלה חנות מכולת וכבר בתלמוד אנו מוצאים אמוראים כמו רבי מנחם בן סימאי, שלא ידעו צורת מטבע.
- "יציאתן של נשים לעולם העבודה מנוגדת לתפיסה המסורתית של "כל כבודה בת מלך פנימה" והיא נובעת מצורך השעה, לאפשר לגברים החרדים הליטאים לשקוד על תורתם ולא לעסוק בענייני העולם הזה. אך היא מייצרת מספר התמודדיות. ".
רוב הערך עוסק בסיבות לחסמים, הדרכים לפתרונן, וההערכות לעתיד מבחינת מחפש העבודה החרדי.
צר לי. אבל לא אהבתי.
הניסוח עילג , התוכן משובש. עוד אחד מחולאי ויקיפדיה.
זה ערך שנוצר כאן,
מישהו שערך רק בנושאים כאלו. אולי הוא בנדוד של פלדשטיין :)
וזה פרק לא קשור,
אני מציג כאן למי שירצה לשלב היכנשהו:
עולם עבודה עתידי- כללי
שינויים בעולם העבודה
עם עלייתה של האוטומציה, אנחנו על סף חווית הטרנספורמציה הגדולה ביותר בעבודה מאז המעבר מחקלאות לעבודות ייצור במהלך המהפכה התעשייתית. עד שליש מכוח העבודה בשנת 2030 בארצות הברית ובגרמניה, וכמעט מחציתם ביפן, יצטרכו ללמוד מיומנויות חדשות כדי למצוא עבודה בעיסוקים חדשים, על פי דו"ח מקינזי (McKinsey report Jobs Lost, Jobs Gained).
על פי אותו דו"ח מקינזי, עסקים יהיו בחזית של מקום העבודה ככל שהוא משתנה. 62% מהמנהלים מאמינים שהם יצטרכו לאמן מחדש או להחליף יותר מרבע מכוח העבודה שלהם בין השנים עכשיו ועד 2023, בגלל האוטומציה והדיגיטציה. 70% מהמנהלים בחברות גדולות (להן יותר מ 500 מיליון דולר הכנסות שנתיות) רואים את האפקט הטכנולוגי במשך 5 השנים הבאות משפיע על יותר מרבע מכוח העבודה שלהם.
כיצד לספק הכשרה מתמשכת לעתיד העבודה
להישאר בחזית של מיומנויות שיתפתחו בעתיד
במקום רק לבחון את מיומנויות העובדים הנוכחיות או לברר את צרכי הלמידה שלהם, מחלקות למידה ופיתוח בארגון תצטרכנה להניע את השיחה לכיוונים של פערי מיומנויות והכשרות מתאימות. מחלקות משאבי אנוש והכשרה ופיתוח ישחקו תפקיד חשוב בהבנת מגמות מיומנויות חיצוניות וצפי למה הארגון עשוי להזדקק ב־5 השנים הקרובות. יש שפע של נתונים לגבי מיומנויות וטרנדים של למידה שהמחלקות הללו יכולות לעשות בהם שימוש, כדי להישאר בחזית המיומנויות המתפתחות.
פרישה מחדש של עובדים לתפקידים חדשים
הטכנולוגיה תיצור סוגים חדשים של מקומות עבודה, בדיוק כפי שהיא תיקח משם אחרים. עם מיומנויות חדשות שיותר ויותר קשה למצוא, חברות משגשגות יהיו אלו שיש להם אסטרטגית הכשרה ופיתוח מחדש לעובדים במקומות העבודה. במקרים מסוימים, זה יכול להיעשות פשוט באמצעות העברת עובדים אשר מאבדים את האוטומציה לתפקידים חדשים לתפקידים פנימיים אחרים. במקרים אחרים, זה עלול מתכוון לצמיחה מתמדת של העובדים שלכם כדי שיוכלו לרכוש מיומנויות חדשות וכך תטפלו במחסור הכישרונות הקיים.
הכשרה מהירה של עובדים ע"פ מיומנויות נדרשות
לאחר שמחלקות משאבי אנוש והכשרה ופיתוח יזהו אילו מיומנויות חדשות תידרשנה לארגון כדי להתקדם ולאחר שביצעו פרישה של עובדים קיימים לתפקידים פנימיים, השלב הסופי יהיה להכשיר במהירות עובדים למיומנויות נדרשות. צוותי הכשרה ופיתוח יצטרכו לגשת לאימונים בדרכים חדשות. עם שינוי מיומנויות מסיבי, לא יהיה זמן "לבזבז" עם מחזורי יצירת קורס ארוך או למידה בכיתה סטטית שנמשך מספר שעות. במקום זאת, הצוותים יצטרכו להסתמך יותר ויותר על טקטיקות למידה זריזות, כגון מינוף ספקים חיצוניים המספקים תוכן למידה מעודכן בזמן אמת ויישום טכניקות פיתוח אג'יליות כדי לקצר מחזורי יצירה. הבינה המלאכותית והלמידה הממוחשבת יכולה גם לעזור לצוותים להתאים אישית את הלמידה, כך שהעובדים יקבלו קורסים רלוונטיים ושבילי למידה המתאימים למסעם. בסופו של דבר, רק בזמן למידה או לתת לעובדים ללמוד על העבודה עם קטעי בגודל נגיסה יאפשר להם ללמוד מה שהם רוצים, כאשר הם צריכים את זה. זה יכול לחזק למידה פורמלית ולעזור לעובדים המעבר לתפקידים חדשים. "
הערך ברובו (למעט ההקדמה) עוסק בפרנסה במגזר החרדי בישראל. ההתפתחויות המתוארות בערך פחות אופייניות לקהילות החרדיות בחו"ל.
לעניות דעתי, כדאי לשנות את השם, ולהוסיף את המילה "בישראל"
נכון לגמרי.
תודה על התייחסותך.
עדיף תעסוקה במגזר החרדי.
פרנסה זה רק פועל יוצא.
אין נושאים ישנים יותר