ישיבת תורת החיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תורת החיים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת תורת החיים
לוגו תורת החיים.png
סמל הישיבה
תאריך ייסוד תשנ"ו (1996)
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב שמואל טל
תלמידים
200
שונות
ספרים טל חיים, תורת החיים, שירת הים, נתיבי הלכה
מיקום
מיקום נווה דקלים (המיקום המקורי)
יד בנימין (כיום)
קואורדינטות 31°47′50.75″N 34°49′12.58″E / 31.7974306°N 34.8201611°E / 31.7974306; 34.8201611
http://www.thc.org.il

ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל. הישיבה נוסדה בשנת תשנ"ו (1996) בנווה דקלים שבגוש קטיף, ובעקבות תוכנית ההתנתקות עברה בשנת תשס"ה (2005) ליד בנימין.

בישיבה לומדים כמאתיים אברכים ותלמידים, והיא מתאפיינת בהדגשת לימוד תורה בבקיאות, ועיון אליבא דהלכתא; בעבודת המידות; בנטייה לחסידות; בשילוב של חוזרים בתשובה; בחרדיות-לאומית וביחס מסויג למדינת ישראל.

היסטוריה

בשנת תשנ"ה (1995) הזמין הרב יגאל קמינצקי (שהיה רבה של נווה דקלים ורב אזורי של גוש קטיף) את הרב טל לעמוד בראשות "כולל מג"ל" בנווה דקלים. הכולל הפך בהמשך לישיבה גבוהה בראשות הרב טל. במסגרת תוכנית ההתנתקות פונתה הישיבה מנווה דקלים, ולאחר כמה חודשים במקומות זמניים התמקמה מחדש ביד בנימין.

הישיבה בתוכנית ההתנתקות

במסגרת ההכנות לתוכנית ההתנתקות סומנה הישיבה בידי מנהלת סל"ע כמוסד שפינויו בהסכמה וללא עימותים יהיה בעל חשיבות רבה להצלחת תהליך הפינוי הכולל, בעוד תלמידי הישיבה זוהו כבעלי יכולת ממשית לשבש את מהלך הפינוי. בעקבות כך יזמה המנהלת מגעים עם הנהלת הישיבה בניסיון להבטיח פינוי שקט של הישיבה בתמורה למתן הטבות מפליגות[1]. המגעים נתקלו בהתנגדות בשל החלטת ועד מתיישבי גוש קטיף כי לא ינוהל משא ומתן עם אנשי מנהלת סל"ע, כחלק ממהלכי המאבק בתוכנית ההתנתקות. משא ומתן חשאי התקיים החל מחודש מאי 2005 בתיווך הרב צבי שינובר. בעוד מנהלת סל"ע ראתה ברב שינובר נציג רשמי של הישיבה, הנהלת הישיבה והרב שינובר עצמו טענו כי המגעים נוהלו על דעתו האישית של הרב שינובר עד לימים ספורים קודם לביצוע תוכנית ההתנתקות, אז החליטה הנהלת הישיבה לקבל את הסיכומים בין הצדדים[2]. הרב שינובר המשיך לשמש כנציג הרשמי של הישיבה מול המנהלת גם לאחר הפינוי. בראיון לעלון של המועצה האזורית נחל שורק, חודשים אחדים אחרי ההתנתקות, אמר הרב טל כי "אנו הקפדנו מצדנו שלא יהיה לנו שום קשר עם המעבר ליד בנימין עד שנתקבלה החלטה בהנהגת גוש קטיף שאם חס ושלום נגורש זה יהיה המקום שיקלוט אותנו"[3].

במסגרת המשא ומתן בין הרב שינובר למנהלה סוכם כי הישיבה תקבל את ממתחם הישיבה התיכונית 'יד בנימין', ולצורך כך רכשה המדינה ביוני 2005 את המקרקעין במקום מהעמותה שניהלה את המקום ונקלעה לקשיים כספיים, והשקיעה כ-50 מיליון ש"ח בקניית ושיפוץ המבנים לצורכי הישיבה ומוסדותיה, וכן במבנים יבילים קהילת האברכים.

סמוך לתאריך הפינוי הנחה הרב טל את תלמידיו להתרכז בלימוד תורה ולא להשתתף בעימותים מול הכוחות המפנים, והמליץ לפתוח בהליכים לקבלת פיצויים על הפינוי. הישיבה פונתה ללא אלימות, אם כי כמה מתלמידיה שהו במעצר ממושך, בעקבות מעשים הקשורים למאבק נגד תוכנית ההתנתקות. לטענת יאיר אטינגר, קדמה להנחיות אלו פגישה חשאית עם שר הביטחון שאול מופז, שבמהלכה סוכם על פינוי שקט בתמורה לסיוע לישיבה לאחר פינוייה, וכי סיכום זה הוביל להנחיות הללו[4]. אך בשיחות לבני הישיבה חודשים קודם הפינוי וקודם תחילת המגעים בין המנהלה לרב שינובר, הסביר הרב טל לתלמידיו שאילו ניתן יהיה למנוע את הפינוי על ידי מאבק - יהיה צריך להיאבק בכל הכוח, אך במציאות בה לא ניתן למנוע את הפינוי, אין טעם להתנגדות שתכשל ותגבה מחיר כבד של פציעות וכאב, וכי עדיף לנסות להציל מה שאפשר[5].

תא"ל גרשון הכהן, ממפקדי ההתנתקות, תיאר את תחושת בני הישיבה ברגע לפני הפינוי בראיון לעיתון הארץ[6]:

הם שרו. הם בכו. הם בכו בכי נורא. היו ביניהם שנפלו והתעלפו ליד ארון הקודש. בחזרה אינסופית הם חזרו שוב ושוב על מלות התפילה: אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. ושוב. ושוב. בשיאים הולכים וגבהים... היה משהו מדהים בשירה הזאת. הייתה תחושה שהיא קורעת את תקרת הבטון של בית המדרש. אם המשיח צריך היה לבוא להציל את גוש קטיף, זה היה הרגע שבו היה צריך לבוא... זו הייתה תפילה קורעת לב. היא הייתה חזקה יותר מכל תפילת נעילה שבה השתתפתי אי פעם. הייתה בה זעקה נוראה. הייתה בה קריאה לישועה מתוך שבר. והיא יצרה תחושה של רגע נורא. של יום דין.

לאחר שהות קצרה בנצרת עילית ובבית הארחה "רמות שפירא" שבבית מאיר, עברה הישיבה ליד בנימין.

במקביל להכנות ולביצוע תוכנית ההתנתקות, שינה הרב טל את יחסו למדינת ישראל. לדבריו, המדינה החילונית על כל מוסדותיה היא תקווה שהכזיבה, ועל כן אין לחגוג ביום העצמאות, "המסמל באופן מובהק את הממלכתיות המתכחשת, מורדת ומתנגדת למלכותו יתברך"[7]. תחת זאת חוגגים תלמידי הישיבה את יום ירושלים (המכונה בפיהם "יום אתחלתא דגאולה").

לאחר ההתנתקות

באביב תשס"ח (2008) יצא הרב טל לחופשה של כשנה מראשות הישיבה ועבר עם משפחתו ליישוב בר יוחאי בגליל, בנימוק של צורך להתרכז בלימוד תורה[8]. בקיץ תשע"ה (2015) הודיע הרב טל כי יפחית את כמות השיעורים אותם הוא מעביר בישיבה, ויפנה שואלים לר"מים אחרים בישיבה, על מנת להתרכז בלימוד ובכתיבה ועריכה של ספריו[9]. בחשוון תשע"ז חזר ללמד כרגיל.

דרכה של הישיבה

לימוד תורה

בהשוואה לישיבות אחרות, מדגישה הישיבה באופן יחסי את לימוד הבקיאות. לימוד זה כולל גם לימוד על סדר הדף היומי, בשילוב עם מערכת חזרות. על מנת לאפשר הספק גבוה של דפי גמרא ניתן דגש מופחת על לימוד תוספות, בניגוד לרוב הישיבות.

הלימוד בעיון בישיבה מתנהל 'אליבא דהלכתא' - היינו, לימוד מן הסוגיה ועד להלכה. במרכז הלימוד עומד שיעורו השבועי של ראש הישיבה הסובב לרוב סביב הבנה הלכתית בפסיקת הרמב"ם וראשונים נוספים. שיעורים אלה יוצאים לאור בסדרת ספרי "טל חיים". לתלמידי השנים הראשונות קיימים תוכניות עיון נפרדות עם שיעור יומי מפי הר"מ של השיעור. חלק מתלמידי הישיבה הולכים במשך שעות היום כשהם מעוטרים בתפילין, לא רק במהלך הלימוד אלא גם בזמן עיסוקם היום-יומי, כפסיקת ראש הישיבה.

בישיבה ניתן דגש על פיתוח יכולת כתיבה תורנית, ופעמיים בשנה נדרשים התלמידים לכתיבת מאמר מקיף על סוגיה הלכתית. המאמרים נבדקים בידי רבני הישיבה. הישיבה מפעילה גם תוכנית בשם "יגדיל תורה", שמשתתפיה כותבים מאמרים בסגנון ספרי טל חיים. במסגרת זו יצא בשנת תשע"ו כרך בשם "תורת חיים", ובו סוגיות בנושא חול המועד, כולל פסקים הלכה למעשה, אשר עברו הגהה של הרב טל[10].

בישיבה תוכנית הכנה למבחני הרבנות הראשית לישראל. דפי הלימוד של התוכנית, שנכתבו על ידי הרב הלל מרצבך שעמד בראשה והוגהו על ידי חברי התוכנית, יצאו לאור בסדרת ספרי "שירת הים". עד עתה יצאו לאור חמישה כרכים: שבת, איסור והיתר, נידה ומקוואות, אבלות, חופה וקידושין[11]. הספרים זכו בפרס הרב מלכה מטעם עיריית פתח תקווה לשנת תשע"ח[12].

בלימודי מחשבת ישראל ('אמונה') נלמד מצד אחד ספרו של ה"חזון איש", "אמונה וביטחון", המדגיש את חשיבות ההלכה באורחות החיים, כמו גם ספרי המחשבה של הרמב"ם וראשונים אחרים, ומצד שני מושם דגש על לימודי כתבי החסידות, בדגש על הדורות המוקדמים של החסידות. לימוד החסידות בא כתחליף חלקי ללימוד כתבי הרב קוק, שהיה מקובל בתחילת דרכה של הישיבה.

עבודת ה' ודגשים חברתיים

בישיבה מושם דגש על "התבוננות", זמן קצוב בכל יום שבו מתמקד התלמיד בתיקון המידות באופן אישי, בהשראת תהליך דומה המתואר בספר מסילת ישרים. בישיבה קיים מערך של "מדריכי התבוננות" שהוכשרו לסייע לתלמידים שמתקשים בכך, ואף הוציאה חוברת הדרכה בעניין זה, שהופצה גם לציבור הרחב.

הישיבה מדגישה את עבודת ה' מתוך אהבה בין התלמידים ("דיבוק חברים"). הדבר בא לידי ביטוי בהתוועדויות ואירועים חברתיים. מדי שבת, מאז היווסדה של הישיבה, שרים כל התלמידים את השיר "אדרבה". הישיבה מתאפיינת בריבוי שירה וריקודים. לעיתים רוקדים התלמידים לפני תפילת מנחה של יום חול, ללא סיבה מיוחדת. בראש חודש אדר נאמרת קריאת ההלל באירוע מיוחד עם זמר וכלי נגינה. לתפילה זו באים רבים מחוץ לישיבה.

השקפה ואידאולוגיה

הרב טל הוביל את הישיבה למהפך אידאולוגי שהושלם בעקבות תוכנית ההתנתקות, אשר בעקבותיו עזבה למעשה הישיבה את השקפת העולם הציונית שאפיינה אותה בעבר, ועברה לקו של התנגדות למדינה ולתרבות החילונית, שאותם היא רואה כמנוגדים בתכלית לאלוקות וקבלת עולה. הישיבה אינה מציינת את יום העצמאות, אך מציינת את יום ירושלים כ"יום לציון אתחלתא דגאולה", בתפילה חגיגית ובאמירת הלל. עוד קודם לכן כיוונה הישיבה את תלמידיה לשירות צבאי במסגרת נח"ל חרדי (ולא במסגרת ישיבת הסדר) בעקבות שילוב גובר של חיילות בצה"ל, ורק לאחר 3 שנות לימוד בישיבה[13], וכיום גם לשירות אזרחי. מיעוטם מתגייס גם דרך הסדר מרכז.

הישיבה רואה בציבור החילוני 'תינוק שנשבה' בהשפעת המדינה והתרבות החילונית, ומנסה להביאו לידי חזרה בתשובה באמצעות פעולות שונות, כדוגמת העברת שיעורים ולימוד משותף עם אנשי הישיבה.

החל משנת תשס"ח החלה הישיבה בתהליך של קליטה ושילוב של חוזרים בתשובה. במסגרת זו הוקמו ישיבה לבעלי תשובה, מדרשה לבעלות תשובה, אתר אינטרנט[14], ואף קהילה[15]. בהמשך מתוכננת הקמה של מוסדות לימוד לילדי החוזרים בתשובה, המתאימים לצורכיהם הייחודיים.

כצעד נגד לתרבות החילונית, שאותה רואה הישיבה כמנוגדת לחלוטין לתורה, פועלת הישיבה להכשרת אנשי מקצוע בתחומים כדוגמת תקשורת ופסיכולוגיה. הכשרות אלו מבוססות בעיקר על תכנים תורניים.

הישיבה שואפת לקידום התרבות היהודית בכל הערוצים, והיא מעודדת את תלמידיה להכשרה מקצועית ולעבודה בתחומים שונים. לאור זאת הוקמו מוסדותיה של הישיבה, כמתואר להלן.

כיום מלמדים בישיבה בעיקר ר"מים שצמחו בה, לצד רבנים נוספים, ובהם הרב אשר וייס והרב משה צוריאל.

הישיבה וחלק ממוסדותיה מנוהלים באמצעות עמותת 'תורת החיים - נווה דקלים'[16]

דו"ח המבקר על המגעים עם הישיבה

בדו"ח מבקר המדינה בנושא תוכנית ההתנתקות נאמר כי הישיבה לא שיתפה פעולה באופן מלא עם מנהלת סל"ע והעבירה לה מספר רשימות שונות באשר למספר התלמידים והאברכים שהיו בישיבה. הישיבה נימקה זאת בשינויים בלתי צפויים במצבת התלמידים בעקבות העקירה מגוש קטיף[1].

לדברי המבקר, הישיבה קיבלה שטח ומבנים גדולים ויקרים יותר מאלו שהיו לה בנווה דקלים, שאף היו בבעלות המועצה האזורית ולא בבעלות הישיבה, ומבני מגורים שופצו ונמסרו לאברכי הישיבה, אף שהיו קודם לכן שוכרים ולא בעלי דירות, ועל כן לא היו זכאים לפי חוק ההתנתקות לפתרון דיור. מבקר המדינה ראה בפעולות אלו אפליה לטובה בהשוואה לכללים שנהגו כלפי שאר מפוני גוש קטיף[1].

מוסדות הקשורים בישיבה

הישיבה הקימה מוסדות נוספים:

  • מדרשת טהר - בראשות הרב זאביק הראל
  • מדרשת "טהר הלב" לבעלות תשובה בראשות הרב רועי אביחי
  • תלמוד תורה לבנים בשיטת זילברמן - בהנהלתו החינוכית של הרב אליקים צדוק[17]
  • ישיבה תיכונית בראשות הרב אריאל פרג'ון
  • בית ספר (יסודי) תורני לבנות - בהנהלתו החינוכית של הרב אליקים צדוק
  • אולפנה לבנות בראשות הרב נעם כרמיאל
  • ישיבה לבעלי תשובה בראשות הרב דוד מירון
  • ישיבה לתלמידים חרדים "דרכי איש" בראשות הרבנים טל ליברמן ואשר יחיאל קסל

על יד הישיבה פועלים בתי ספר הפתוחים לציבור הרחב, תוך שמירה על הפרדה מלאה בין המינים:

הישיבה מפעילה מכון להוצאת ספרים העוסק בהוצאת ספרי הרב טל, סדרת טל חיים, וספרים וחוברות נוספים. קהילת הישיבה מפעילה גם את תנועת ההחזרה בתשובה "תנועת ה' הוא המלך - התנועה למלכות ה'" הפועלת כעמותה עצמאית.

עד שנת תשע"ב הפעילה הישיבה תנועת נוער לבנים בשם "בני דוד", ביישובים יד בנימין ובני ראם, ותנועה מקבילה לבנות, "בנות ציון", ביד בנימין בלבד. בשנת תשע"ב הצטרפו הסניפים לתנועת הנוער אריאל. בשנת תשע"ו החל שיתוף פעולה בין הישיבה לתנועת אריאל, במסגרתו תלמידי הישיבה מלווים את סניפי התנועה ומסייעים בכתיבת חומרי הדרכה.

בשנת תשע"א הוקם על ידי בוגרי הישיבה ובתמיכתה גרעין תורני בנצרת עילית. הגרעין מונה כשלושים משפחות והוא מפעיל מדרשה לבנות, מועדון נוער וכולל אברכים. אנשי הגרעין פעילים בתחומי הרווחה והיהדות בעיר.

בשנת תשע"ג הקימה הישיבה שלוחה ליד קבר דוד המלך בהר ציון, בשם "ישיבת דוד המלך". בראש השלוחה עומד הרב דביר טל, בנו של הרב טל. וכן הוקמה על ידה גם ישיבה קטנה. הישיבה עברה כמה מקומות, ובשנת תשע"ז עברה לחוות מעון.

בכלל מוסדות תורת החיים לומדים למעלה מ-1600 תלמידים[18].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 דו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לשנת 2007, פרק רביעי תוכנית ההתנתקות, עמ' 383-446.
  2. ^ הרב שחצה את הקווים, תחקיר "המקור", באתר נענע 10.
  3. ^ דפי שורק, גיליון 19.
  4. ^ יאיר אטינגר, הסכם חשאי קדם לפינוי ישיבת נוה דקלים בשקט, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2005
  5. ^ השיחה ניתנה בישיבה בתאריך כ' באדר א' תשס"ה, 1 במרץ 2005
  6. ^ ארי שביט, היהודי החדש, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005
  7. ^ הרב שמואל טל, מדינת היהודים אינה יהודית, באתר ynet, 31 במאי 2007
  8. ^ אפרת רוט-הלוי, ‏הרב טל חוזר, באתר כיפה, 5 באוגוסט 2009
  9. ^ הרב שמואל טל לתלמידי 'תורת החיים': אפסיק ללמד בישיבה, 01.06.15, אתר 'סרוגים'
  10. ^ כתבה על הספר "תורת החיים - חול המועד" באתר עולם הספר
  11. ^ דוגמה מתוך ספר "שירת הים" על הלכות שבת
  12. ^ טקס הענקת הפרס לספרות תורנית ע"ש הרב מלכה זצ"ל תשע"ח באתר פתח תקוואי, י״ט באדר תשע״ח, 6 במרץ 2018
  13. ^ ניר חסון‏, בגוש קטיף חוששים מישיבת "תורת החיים", באתר וואלה!‏, 30 במרץ 2005
  14. ^ אתר טל חיים לחוזרים בתשובה
  15. ^ שתי כתבות וידאו על קהילת תורת החיים לחוזרים בתשובה
  16. ^ העמותה הוקמה ב־1990 בשם 'מג"ל - מכון להכשרת רבנים להתיישבות', ושינתה את שמה לשמה הנוכחי ב־2003, דו"ח כספי של העמותה לשנת 2008, אתר גיידסטאר ישראל
  17. ^ אתר התלמוד תורה
  18. ^ ארנון סגל, קוצק, סניף יד בנימין - ראיון עם הרב טל בעלון עולם קטן, ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017