תורת הערך (פילוסופיה)
במדעי החברה תורת הערך (באנגלית: Value theory) כוללת גישות שונות הבוחנות כיצד, מדוע, ובאיזו מידה בני אדם מעריכים דברים והאם אובייקט או מושא הערכה הם אדם, רעיון, אובייקט או כל דבר אחר. בפילוסופיה, היא ידועה גם בשם אתיקה או אקסיולוגיה.
באופן מסורתי, חקירות פילוסופיות בתורת הערך ביקשו להבין את מושג "הטוב". במאה ה-20, עבודות מחקר בתורת הערך התייחסו יותר למדעים אמפיריים, ותיעדו מה אנשים מעריכים ומנסים להבין מדוע הם מעריכים אותה בהקשר של פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכלכלה[1].
בכלכלה אקולוגית תורת הערך מופרדת לשני סוגים: ערך מסוג תורם וערך מסוג מקלט. כלכלנים אקולוגיים נוטים להאמין ש'עושר אמיתי 'זקוק לערך שנקבע לצבירה כמדד לאילו דברים היו נחוצים כדי ליצור פריט או לייצר שירות (H. T. Odum, Accounting Environmental: Emerging and סביבתי קבלת החלטות, 1996).
בתחומים אחרים, תיאוריות המציגות את חשיבות הערכים כמשתנה עצמאי אנליטי (כולל אלה שהציגו מקס ובר, אמיל דורקהיים, טלקוט פרסונס ויורגן הברמאס). דוגמאות קלאסיות למסורות סוציולוגיות המכחישות או מפחיתות את שאלת הערכים הן מוסדתיות, מטריאליזם היסטורי (כולל מרקסיזם), ביהביוריזם, תיאוריות מוכוונות פרגמטיזם, פילוסופיה פוסט-מודרנית ותיאוריות שונות מונחות אובייקטיביזם.
ברמה הכללית, יש הבדל בין טובות מוסריות וטבעיות. טובות מוסריות הן אלה שקשורות בהתנהגות של אנשים, בדרך כלל מובילות לשבחים או להאשמה. טובות טבעיות, לעומת זאת, קשורות לחפצים, לא לאנשים. למשל, המשפט "חנה היא אדם טוב" משתמש ב"טוב" בצורה שונה מאוד מאשר בהצהרה "זהו אוכל טוב".
האתיקה מתמקדת בעיקר טובות מוסריות ולא בטובות טבעיות, בעוד שלכלכלה יש דאגה במה שטוב כלכלי לחברה אך לא לאדם אינדיבידואלי והיא עוסקות גם בטובות טבעיות. עם זאת, טובות מוסריות וטבעיות הן רלוונטיות לא פחות לתורת הערך, שהיא כללית יותר בהיקפה.
באתיקה
תיאוריות ערך הן נושא דיון חשוב באתיקה. מספר הבחנות שימושיות נעשו על ידי פילוסופים בטיפול בערך.
ערך פנימי ואינסטרומנטלי
כדאי להבחין בין ערכים אינסטרומנטליים לערכים פנימיים. הבחנה המבוססת על ההבדל בין תכונות פנימיות וחיצוניות. הציג לראשונה על ידי אפלטון ב"רפובליקה", את ה"ערך האינסטרומנטלי", אשר משמש כאמצעי להשיג משהו אחר שהוא טוב (למשל, רדיו טוב מבחינה אינסטרומנטלית כדי לשמוע מוזיקה). דבר בעל ערך מהותי, לעומת זאת, שווה לעצמו, לא כאמצעי למשהו אחר[2].
טיעון בולט באתיקה סביבתית, שהועלו על ידי סופרים כמו אלדו לאופולד והולמס רולסטון, הוא שלטבע פראי ולמערכות אקולוגיות בריאות יש ערך מהותי, לפני הערך האינסטרומנטלי שלו וכמשאבים לבני אדם ממנו, ולכן יש לשמור עליו. קו טיעון זה ניסח עוד יותר בשנים האחרונות על ידי הפילוסוף הקנדי ג'ון מק'מורטי בתוך האנציקלופדיה של מערכות תמיכה בחיים, שפורסם על ידי אונסק"ו.
פרגמטיות ותורת הערך
ג'ון דיואי (1859-1952) בספרו "תורת ההערכה", כתב שהטוב הוא תוצאה של הערכה אתית ואיזון רציף של "מטרות בטווח ראייה". מטרה בטווח ראייה היא מטרה שאפשר לאמץ אותה, אשר עשויה להיות מעודנת או דוחה, על סמך עקביותה עם מטרות אחרות או כאמצעי למטרות שכבר הוחזקו.
גישתו האמפיריסטית של דיואי מוכיחה הכחשת קיומו של ערך מהותי מוחלט; כלומר אי קבלת ערך פנימי כנכס מובנה או מתמשך של דברים. במקום זאת, דיואי רואה במראה של ערך פנימי תוצר הזוי של הפעילות הערכית המתמשכת שלנו כיצורים מכוונים. בנוסף להכחשת קטגוריות כמו ערך פנימי, דיואי החזיק באותה עמדה ביחס לערכים מוסריים - עבור דיואי, ערכים מוסריים מבוססים גם הם על תהליך למידה, ואף פעם אינם מהותיים או מוחלטים.
תרומה נוספת של הפרגמטיות לתורת הערך היא הרעיון של טובין תורמים עם תנאי תורם. לאלה יש אותן תכונות כמו הדבר הטוב, אך הן זקוקות למאפיין כלשהו של מצב עניינים שלם כדי להיות טוב. לדוגמה, מלח הוא מזון בפני עצמו, אך הוא טוב בהרבה כחלק מארוחה מוכנה. במילים אחרות, סחורות כאלה הן "טובות" רק כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. זאת בניגוד לסחורות אחרות, שעלולות להיחשב כ"טובות "במגוון רחב יותר של מצבים.
קאנט: סחורות היפותטיות וקטגוריות
החשיבה של עמנואל קאנט השפיעה רבות על הפילוסופיה של המוסר. הוא חשב על ערך מוסרי כנכס ייחודי וניתן לזיהוי אוניברסלי, כערך מוחלט ולא ערך יחסי. הוא הראה כי סחורות מעשיות רבות טובות רק במצבי עניינים המתוארים במשפט המכיל סעיף "אם", למשל במשפט, "שמש טובה רק אם אינך גר במדבר". יתר על כן, סעיף ה"אם" תיאר לעיתים קרובות את הקטגוריה שבה ניתנה השיפוט (אמנות, מדע וכו'). קאנט תיאר אלה כ"סחורות היפותטיות ", וניסה למצוא "טוב" קטגורי שיפעל על פני כל קטגוריות השיפוט מבלי להיות תלוי בסעיף"אם-אז".
תוצאה משפיעה על החיפוש של קאנט הייתה הרעיון של רצון טוב שיהיה הטוב הפנימי היחיד. יתר על כן, קאנט ראה רצון טוב כפועל בהתאם לפקודה מוסרית, "הציווי הקטגורי": "פעל לפי אותם מקסימום שאתה יכול לרצות להיות חוק אוניברסלי"[3]. אך אין להתבלבל עם האתיקה של הדדיות או כלל הזהב. בעוד כלל הזהב קובע ש"אדם צריך להתייחס לאחרים כפי שהיו רוצים שאחרים יתייחסו לעצמו", קאנט מבקש מאיתנו לנתח האם ניתן לבצע פעולה בו זמנית על ידי כולם ללא יוצא מן הכלל. לדוגמה, לא ניתן לבצע רצח בו זמנית על ידי כולם, קבוצה אחת של אנשים תצטרך לחיות והשנייה תמות. הפער הזה הוא יוצא מן הכלל. לא ניתן לבצע את המעשה ללא יוצא מן הכלל, ולכן הוא נכשל בציווי הקטגורי. הניחו זאת עם כלל הזהב שהוא סובייקטיבי ליחיד. בעקבות ההיגיון של כלל הזהב, אם הייתי רוצה שמישהו יהרוג אותי, אז זה יהיה מקובל עלי להרוג אחרים, כי הייתי עושה לאחרים מה שאני רוצה שיעשה לי. חשוב מאוד לזכור זאת מכיוון שהציווי הקטגורי של קאנט נמנע מפגם זה. מתוך כך, ועוד כמה אקסיומות, קאנט פיתח מערכת מוסרית שתחול על כל "אדם ראוי לשבח".
הפילוסופים הקאנטיאנים מאמינים שכל הגדרה כללית של טוב חייבת להגדיר טובין שהם קטגוריים במובן שאליו התכוון קאנט.
בסוציולוגיה
ערך מורחב – ערך (סוציולוגיה)
בסוציולוגיה תורת הערך עוסקת בערכים אישיים המוחזקים על ידי קהילה, וכיצד ערכים אלה עשויים להשתנות בתנאים מסוימים. קבוצות שונות של אנשים עשויות להחזיק או לתת עדיפות לסוגים שונים של ערכים המשפיעים על התנהגות החברתית שלהם.
שיטות המחקר נעות בין סקרי שאלונים לתצפית במשתתפים של ניסוי. ניתן לייחס ערכים למאפיינים חברתיים. מה שהקהילה תופסת כמשמעותית עבורם מציין או מפענח את התכונות החברתיות שלהם.
בכלכלה
ניתוח כלכלי מדגיש את הסחורה המבוקשת בשוק ונוטה להשתמש בבחירות הצרכן כראייה (העדפה נגלית) לכך שלמוצרים שונים יש ערך כלכלי. לפי תפיסה זו, מאבק דתי או פוליטי על אילו "סחורות" זמינות בשוק הוא בלתי נמנע, והסכמה על כמה שאלות ליבה על הגוף והחברה והסביבה המושפעות מהעסקה, הן מחוץ לסחורות השוק, כל עוד אינן בבעלותן[4].
עם זאת, נראה כי סחורות טבעיות מסוימות הן גם טובות מוסריות. לדוגמה, דברים שאמורים להיות בבעלותו של אדם הם אומנם סחורות טבעיות, אך עליהם עשויים להיות טענות מוסריות. לכן יש צורך בהבחנה נוספת: בין טובות מוסריות ובין לא מוסריות. טוב לא מוסרי הוא דבר שרצוי למישהו כזה או אחר; למרות השם ההפוך, הוא עשוי לכלול טובין מוסריים. טוב מוסרי הוא כל דבר ששחקן נחשב מחויב מבחינה מוסרית לשאוף אליו.
כאשר דנים בסחורות שאינן מוסריות, ניתן להבחין בין שימושי לטבע ובין חומרים בשוק (או ערך החליפין שלהם), לעומת סחורות מהותיות וחוויתיות נתפסות לקונה. מודל כלכלי קפדני של כלכלת שירותים משתדל להבחין בין הסחורות לבין ערבויות השירות לשוק, לבין השירות והניסיון של הצרכן.
לפעמים, טובות מוסריות וטבעיות עלולות להתנגש. הערך של "סחורות" טבעיות מאותגר על ידי נושאים כמו התמכרות. סוגיית ההתמכרות מעלה גם את ההבחנה בין טובין כלכליים למוצרים, כאשר טוב כלכלי הוא כל מה שמעורר צמיחה כלכלית. למשל, יש הטוענים כי סיגריות הן "טוב" במובן הכלכלי, שכן ייצורן יכול להעסיק מגדלי טבק ורופאים המטפלים בסרטן ריאות. אנשים רבים יסכימו כי עישון סיגריות אינו "טוב" מבחינה מוסרית, ואינו מטבעו "טוב", אך עדיין מכירים בכך שהוא טוב מבחינה כלכלית, כלומר, יש לו ערך חליפין, למרות שהוא מוצר ציבורי שלילי או אפילו רע לגוף האדם.
בכלכלה אקולוגית תורת הערך מופרדת לשני סוגים: ערך מסוג תורם וערך מסוג מקלט. כלכלנים אקולוגיים נוטים להאמין ש'עושר אמיתי 'זקוק לערך שנקבע על ידי התורם כמדד לדברים הנדרשים לצורך יצירת פריט או יצירת שירות (H. T. Odum, Accounting Accounting: Emerging and קבלת החלטות סביבתיות, 1996). דוגמה לערך מסוג כונס הנכסים הוא 'שווי שוק', או 'נכונות לשלם', שיטת החשבונאות העיקרית הנהוגה בכלכלה נאו-קלאסית. לעומת זאת, תורת הערך של מרקס והתפיסה המתעוררת נתפסים כערך מסוג תורם. תאורטיקנים אמרגיים מאמינים שלתפיסת ערך זו יש רלוונטיות לכל הפילוסופיה, הכלכלה, הסוציולוגיה והפסיכולוגיה, כמו גם למדעי הסביבה.
הכלכלן סילביו גסל הכחיש את תורת הערך בכלכלה. הוא חשב שתורת הערך אינה מועילה ומונעת מכלכלה להפוך למדע, וכי ניהול מטבע המונחה על ידי תורת ערך נידון לעקרות וחוסר פעילות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Mario Bunge. (1989). “Treatise on Basic Philosophy”, Vol 8. Ethics: The Good and the Right. Dordrecht: D. Reidel Publishing Company
הערות שוליים
- ^ David Detmer (1988). Freedom as a Value: A Critique of the Ethical Theory of Jean-Paul Sartre. Open Court Publishing. ISBN 978-0812690835.
- ^ Dewey, J (1939). Theory of Valuation. University of Chicago USA. ISBN 978-0226575940.
- ^ Immanuel Kant & Gary Banham (Authors) plus other contributors (1787–2007). The Critique of Pure Reason. Macmillan. ISBN 978-0230013384.
{{cite book}}:|author=has generic name (עזרה) - ^ Debreu, G (1972). Theory of Value: An Axiomatic Analysis of Economic Equilibrium. Cowles Foundation - Yale University. ISBN 978-0300015591.
