אבטליון (זוגות)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבטליון
קברי שמעיה ואבטליון בגוש חלב
קברי שמעיה ואבטליון בגוש חלב
תקופת הפעילות זוג רביעי לתקופת הזוגות
רבותיו יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח
תלמידיו הלל, שמאי, מנחם
בני דורו שמעיה ויהודה בן דורתאי
אב בית דין ה־שביעי
מונרך בתקופה המלך הורדוס
שותף לשלטון שמעיה - נשיא הסנהדרין

אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, בן זוגו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין. אחריהם באו הלל ושמאי, שחתמו את תקופת הזוגות.

שמעיה ואבטליון, לפי דברי התלמוד הבבלי היו מבני בניו של סנחריב, שהיה אחד ממלכי אשור, והיו גרים[1], - הם עצמם[2], או שהיו רק בני גרים[3], יש הסבורים כי אף היו אחים[4].

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.[5]

המאמר במסכת אבות

מאמרו של אבטליון מופיע במשנה במסכת אבות:

אבטליון אומר: חכמים – הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל

.

פירוש השם

את פירוש שמו של אבטליון מביא הרב עובדיה מברטנורא:

שמעיה ואבטליון – גרי צדק היו, ומבני בניו של סנחריב הם. ושמעתי שמפני שהיה אבטליון אב בית דין נקרא בשם זה, שפירושו אב לקטנים. כי טליא בלשון ארמי – קטן...

רבי עובדיה מברטנורא בפירושו ל-משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י'

סיפורים על אבטליון

המעשה בהלל

על הלל תלמידם של שמעיה ובאבטליון מסופר:

בכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן, וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת".

הפגישה עם הכהן הגדול

התלמוד הבבלי מספר על אירוע שקרה בגמר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, כאשר במוצאי היום כל העם ליווה אותו מבית המקדש לביתו. כאשר חלפו שם שמעיה ואבטליון, רוב העם עזבו את הכהן הגדול והלכו לקראתם. בסופו של דבר הלכו שמעיה ואבטליון עם כל מלוויהם לשאול בשלום הכהן הגדול. אולם, קיים שינוי גרסאות בין התלמוד בבלי ומדרש הגדול אודות חילופי הדברים בין שמעיה ואבטליון והכהן גדול. לפי המסופר בתלמוד בבלי, הכהן גדול זלזל בכבוד שמעיה ואבטליון והם השיבו במענה שנון וחד שהיה בו כדי להעמיד את הכהן על טעותו.[6] במקביל, המדרש הגדול גורס שהכהן גדול "תיקן" את המילים של הזוגות להורות כי אין גדולת הכהן מחמת ייחוסו לאהרן הכהן, אלא מצד עשיית מעשה אהרן.[7]

לקריאה נוספת

  • בנימין לאו, "שמעיה ואבטליון: בעיצומה של מלחמת אריסטובלוס והורקנוס", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 142-137.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז עמוד ב'.
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, הקדמה, ד"ה כל המצות; פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת עדויות, פרק א, משנה ג; פרק ה, משנה ו; תוספות, מסכת ברכות, דף יט, עמוד א, ד"ה דוגמה; רבי שמעון בן צמח דוראן, מגן אבות (על מסכת אבות), פרק א, משנה י. ראו גם שו"ת נודע ביהודה, מהדורא קמא, חושן משפט, סימן א; ברכי יוסף, חושן משפט, סימן ז, ס"ק ו.
  3. ^ מהר"ל מפראג, דרך חיים (על מסכת אבות), פרק א, סוף משנה י, ד"ה והתבאר לך; תוספות יום טוב, אבות, פרק א, משנה י, ד"ה שמעיה.
  4. ^ עיין מסכת יומא, דף ל"ה עמוד ב' "אמר לו שמעיה לאבטליון, אבטליון אחי", אך יתכן לבאר שזהו לשון חיבה (כמו "אחי מאין אתם" בראשית כט ד). ובבבלי גיטין נז ב מבואר רק כי שניהם היו ממשפחת סנחריב, אמנם ב"לתולדות הסנהדרין בישראל" להרב יקותיאל יהודה גרינוולד עמ' 56 כתב מעצמו כי היו אחים, וכן נכתב בשער הגלגולים הקדמה לו ד"ה שורש אליעזר, אך יתכן שמדובר בשגרת לשון, וכן בבית הבחירה למאירי תענית יז ב נראה שגרס בגמרא שמעיה ואחיו אבטליון.
  5. ^ ר' למשל אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא" מאת ר' שמואל ב"ר שמשון (1210), עמ' 64
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"א
  7. ^ הכוונה היא להיות "אוהב שלום ורודף שלום" – מדרש הגדול לספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק כ"ה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0