מייקל יאנג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מייקל יאנג
Michael W. Young
מייקל יאנג
מייקל יאנג
לידה 28 במרץ 1949 (גיל: 74)
ענף מדעי ביולוגיה, כרונוביולוגיה
מקום מגורים ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תרומות עיקריות
מחקריו בתחום השעון הביולוגי

מייקל יאנג (אנגליתMichael W. Young; נולד ב-28 במרץ 1949) הוא כרונוביולוג אמריקאי. זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על מחקריו בתחום השעון הביולוגי, יחד עם ג'פרי סי. הול ומייקל רוסבאש.

ביוגרפיה

מייקל יאנג נולד במיאמי, פלורידה. אביו עבד בחברת "Olin Corporation" - תאגיד כימי גדול במיזורי, שם עסק בשיווק ומכירה של מטילי אלומיניום ליצרנים שונים באזור הדרום-מזרחי של ארצות הברית. אמו הייתה מזכירה במשרד עורכי דין. אף על פי שהוריו של יאנג היו חסרי השכלה מדעית ורפואית, הם עודדו את בנם ללכת בעקבות אהבתו המדעית, תוך שהם רוכשים לבנם מיקרוסקופים וטלסקופים, שסיפקו ליאנג עניין רב בילדותו. משפחתו של יאנג התגוררה בסמיכות לגן חיות פרטי, ופעמים אחדות, כמה מהחיות הצליחו להימלט ישירות אל החצר האחורית שלהם, תוך שהן מספקות ליאנג הזדמנות מלהיבה להכיר וללמוד מקרוב את עולם החי.[1]

כשהיה יאנג נער צעיר, עברה משפחתו להתגורר בדאלאס, טקסס, שם הוא למד בבית הספר התיכון. באותה תקופה, הוריו של מייקל הביאו לו את אחד מספריו של צ'ארלס דרווין. הספר תיאר שעונים ביולוגיים שהסבירו את תופעת הסגירה והפתיחה של הפרחים של צמחים כתלות במחזור היממה. אז החלה התעניינותו של יאנג בשעונים הביולוגים.[1]

בעת שעבד בתור סטודנט לתואר שני באוניברסיטת טקסס באוסטין, פגש יאנג את אשתו לעתיד לורל אקהארט. בשנת 1975 השלים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת טקסס. מאוחר יותר, שניהם עברו לאוניברסיטת סטנפורד, שם עבד יאנג כפוסט-דוקטורט, ולורל המשיכה בלימודי הדוקטורט בהנחיית פרופ' ליאונרד הרזנברג. כיום, היא פרופסור לביולוגיה במכללת האנטר בניו יורק. החל משנת 1978, יאנג הוא חבר סגל באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק.[2][3]

יאנג ואשתו, לורל, משתפים פעולה זה עם זה גם בעבודתם האקדמית. לזוג שתי בנות.[2]

הזכייה בפרס נובל

ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על גילוי המנגנונים המולקולריים שבבסיס המקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור החי להשפעות משתנות לאורך היממה. מקצב זה קובע את השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם.[4] [5]

גילוי הגן האחראי על פעילות השעון הביולוגי

בשנת 1984, שני החוקרים ג'פרי סי. הול ומייקל רוסבאש, שעבדו בשיתוף פעולה הדוק באוניברסיטת בוסטון, יחד עם מייקל יאנג, באוניברסיטת ניו יורק, הצליחו לבודד ולזהות את הגן השולט במקצב הביולוגי. החוקרים עשו שימוש בזבובי פירות בתור מודל, והצליחו להראות כי גן זה מקודד חלבון המצטבר בתאים במהלך שעות הלילה, ומתפרק במהלך שעות היום, במחזור של 24 שעות, ובסנכרון מלא עם המקצב הצירקדי. בעקבות כך, הם גילו רכיבי חלבונים נוספים המרכיבים את המערכת הזו, תוך חשיפת המנגנון השולט בשעון הביולוגי בתוך התאים עצמם.[4][5]

חשיבותה של התגלית

השעון הביולוגי ביצורים החיים משפיע על ויסות תפקודים חיוניים בגוף, ביניהם: טמפרטורת הגוף, הפרשת הורמונים, חילוף חומרים, ומצבי ערנות ושינה.

בריאותם של האורגניזמים קשורה ביכולת להשיג איזון בין הסביבה החיצונית לשעון הביולוגי הפנימי. יש רמזים לכך שחוסר איזון כרוני בין אורח החיים לבין המקצב המוכתב על ידי השעון הפנימי קשור לסיכון מוגבר להפרעות בתפקוד הקוגניטיבי, הפרעות ביפולריות, בעיות זיכרון, הפרעות שינה, דיכאון, ואף להתפרצותן של זיהומים, ומגוון מחלות שונות לרבות סרטן ומחלות ניוון.

מכאן סבורה ועדת הפרס, כי התגליות אודות השעון הביולוגי, עשויות להוביל למציאת דרכי אבחון ומניעה, ולסייע בפיתוח תרופות (ראו: תרופה ביולוגית) שבכוחן יהיה למנוע מחלות, ולסייע בהצלת חיי אדם.[4][5]

תפקידים

פרסים נבחרים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייקל יאנג בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0