רבי יצחק מאיר אלתר
רבי יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (ה'תקנ"ז/תקנ"ט – כ"ג אדר ה'תרכ"ו) היה האדמו"ר הראשון של חסידות גור, ומחבר ספר 'חידושי הרי"ם'.
קורות חייו
נולד לרבי ישראל רוטנברג, בכפר מגנישוב, פולין. אביו היה רב העיירה ובן למשפחה חשובה של רבנים שייחוסה מגיע עד רש"י. הראשון מבית רוטנברג הוא בעל התוספות המפורסם רבי מאיר מרוטנבורג. רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו ל'אלתר' עקב החשד להשתתפותו במרד הפולני בשנת ה'תקצ"א[1].
נישא לרבנית פייגא בתו של רבי משה ליפשיץ "חלפן" (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק). שלושה עשר ילדיו - למעט בתו אסתר - נפטרו בחייו. בנו הבכור רבי אברהם מרדכי היה מגדולי חסידי קוצק, ואף היה מחותנו של הרבי מקוצק בהיותו חמיו של בנו רבי בנימין מקוצק. רבי יצחק מאיר גידל את נכדו היתום רבי יהודה לייב בעל ה"שפת אמת", בן בנו רבי אברהם מרדכי, שהתמנה למנהיג חסידות גור ארבע שנים לאחר פטירת סבו. כמו כן גידל רבי יצחק מאיר את נכדו - בן בתו צינה פסיל - רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן בעל ה"שפתי צדיק", שנלקח כחתן אצל דודו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות בפילץ.
בצעירותו נחשב רבי יצחק מאיר ל"עילוי מוורשה". למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק, וגם היה מקורב מצעירותו למגיד מקוז'ניץ, ואחריו לבנו רבי משה מקוז'ניץ. הוא נסע אליו במשך כשלוש שנים, ואז עזב אותו לטובת רבי שמחה בונים מפשיסחה, שם היה לאחד מגדולי החסידים. רבי יצחק מאיר הפך למייצגה של חסידות פשיסחה בוורשה עקב היותו מוכר גם כגדול בתורה, ובחתונה הגדולה באוסטילה[2] - אליה התקבצו רבים מגדולי החסידות, נשלח מטעם רבו רבי שמחה בונים מפשיסחה להגן עליו מפני מתנגדיו שחפצו להחרימו במעמד זה[3]. לאחר פטירת רבי שמחה בונים בשנת תקפ"ז, קיבל עליו את מרותו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שם היה לגדול העדה. בניגוד לרוח הסוערת בקוצק, היה מתון יותר בהליכותיו, ועמד בקשרים קרובים עם רבים מרבני הדור וצדיקי החסידות האחרים. ביניהם: רבי ישראל מרוז'ין, רבי חיים מצאנז, רבי ישעיה מושקט מפראגה, רבי יצחק מוורקא, רבי אברהם מטשכנוב, רבי יצחק מאיר מז'ינקוב בן הרבי מאפטא, רבי שלמה מרדומסק בעל ה'תפארת שלמה', רבי דב בר מייזלש ורבי חיים דוידזון.
בשבע שנותיו האחרונות, לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מקוצק, עבר לעיירה גורא-קלאווריה הסמוכה לוורשה, שם הקים את חסידות גור. שנים אלו נקראו בפי חסידיו 'שבע שנות השובע', על שם השפע הגדול ברוחניות ובגשמיות שהשפיע אז על חסידיו[4].
היה מגדולי הפוסקים בדורו עד שהרבי מקוצק השווה אותו לש"ך[דרוש מקור], ורבי חיים מצאנז מזכירו בתשובה[5] כאחד המפורסמים שבין גדולי הדור. בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם כעסקן, שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים. בימי צו הלבוש של המושל איוואן פסקביץ' (החל מ-ה'תר"ו), שכפה על היהודים להמיר את ביגודם המסורתי, הסכים יחד עם רבי אברהם מצ'כנוב על פסק הלכה שלפיו הדין הוא יהרג ואל יעבור, למרות דעתו של רבו רבי מנחם מנדל מקוצק שהיה שותף לקו המתון שאחזו בו כמעט כל רבני פולין. בפועל, הצו התמסמס מאחר שהיה בלתי-ניתן לאכיפה, והיהודים ניצלו את האפשרות לבחור בלבוש רוסי שהיה חריג דיו בסביבה הפולנית וקרוב לסגנונם המסורתי. מאוחר הרבה יותר הופץ סיפור לפיו נאסר ב-ה'תרי"א בשל סירוב להיענות לדרישות המושל ושוחרר לאחר הפגנות רחוב המוניות שהביאו גם לביטול הפקודה; מאחר שמאורע כזה לא מופיע כלל ברשומות והצו נותר על כנו וחודש ב-ה'תרי"ג, הסיק ההיסטוריון גלן דיינר שמדובר בבדותא[6].
במחלוקת בין דפוסי ווילנא וסלאוויטא, צידד במדפיסי סלאוויטא, ואף ערך כמה מכתבים בנושא לרבי עקיבא אייגר בהם חלק על דעתו. בפולמוס שהתעורר נגד מצות המכונה, יצא בחריפות רבה כנגד הניסיון, וכינה את היוזמים 'מתלמידי ירבעם בן נבט'.
היה נשיא קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין, ועשה רבות למען תושבי ארץ ישראל.
בדרך לימודו השתדל לתרץ את בעל המאור מההשגות שעליו, ובאופן כללי לתרץ את דברי הראשונים[7]. העריך מאד את הלימוד בעיון, אך לא זנח את הבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים מן התלמוד בעל פה[8].
בחסידות דרש את האמת מחסידיו, ושם דגש רב על לימוד התורה.
נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, בעיר גור שבפולין, ונקבר באהל בבית הקברות המקומי/ לימים נקבר לצדו נכדו השפת אמת האדמו"ר השני בשושלת חסידות גור.
על שמו נוסדה ישיבת חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב. כמו כן נקראו על שמו רחובות בבני ברק ובירושלים.
| תקופת חייו של רבי יצחק מאיר אלתר על ציר הזמן |
|---|
 |
משפחתו
- רבי אברהם מרדכי אלתר (י"ט בשבט תקע"ו – כ"ו באב תרט"ו).
- בני רבי אברהם מרדכי מאשתו הרבנית חיה בת רבי יוסף מוורקה:
- רייצא אשת רבי אהרן פנחס תאומים מגור (אבי רבי יעקב משה תאומים אב"ד נאווידוואר).
- בני רבי אברהם מרדכי מאשתו הרבנית אסתר בת רבי חנוך העניך לנדשטיין:
- דבורה מלכה אשת רבי יצחק (בן רבי גבריאל) בוימגאלד מגדולי חסידי וורקא.
- הרבנית פרומטשא אשת בן דודה רבי בנימין בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
- רבי יהודה אריה לייב בעל ה'שפת אמת'.
- הרבנית הענדל לאה אשת בן דודה רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ.
- בני רבי אברהם מרדכי מאשתו הרבנית חוה בת רבי יעקב בוימגולד:
- רבי אליהו יוסף מביאלה.
- רבי שמעון חיים מוורשה[9].
- רבי שלמה מוורשה.
- צינא פעסיל אשת רבי בנימין אליעזר יוסטמן.
- לאה הדסה אשת רבי שמואל זנוויל ברודר.
- אסתר אשת רבי ישראל מאיר הכהן מביאלה (בנו של רבי הירצל כהן מביאלה, מגדולי חסידי קוצק).
- בני רבי אברהם מרדכי מאשתו הרבנית חיה בת רבי יוסף מוורקה:
תלמידים בולטים
- רבי חנוך הניך מאלכסנדר, ממלא מקומו.
- רבי שמואל משינאווא מחבר ספר 'רמתים צופים'.
- רבי אברהם מסוכטשוב, מחבר ספר 'אבני נזר'[10].
- רבי ברוך שפירא אדמו"ר בצ'יז'ב.
- רבי זאב וולף מסטריקוב[11] (בנו של רבי אברהם מטשכנוב).
- רבי אברהם לייב מבראק.
- רבי אברהם מפוריסוב.
- רבי בן ציון מאוסטרובה.
- רבי אלעזר מפולטוסק[דרוש מקור] (חתנו של רבי יעקב לורברבוים בעל ה"חוות דעת" ו"נתיבות המשפט"), מחבר הספר "חידושי מהרא"ך".
- רבי יחיאל מאיר מגוסטינין[12].
- רבי בנימין מורגנשטרן, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
- רבי משה ירוחם מורגנשטרן, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
- רבי צבי הירש מטומושוב[13].
- רבי שמואל לייב ז"ק, רבה של ביאלה ומחבר ספר 'רמזי דחכמתא'.
- רבי יצחק פייגנבוים, ראב"ד וורשה.
- רבי שאול משה זילברמן, רבה של ויירושוב, ראב"ד לודז' ובסוף ימיו בארץ ישראל.
- רבי פנחס אליהו רוטנברג מפילץ (בן אחיו).
- רבי יהודה לייב אייגר מלובלין[14].
חיבוריו
- חידושי הרי"מ (רי"מ: רבי יצחק מאיר) על התלמוד
- חידושי הרי"מ על סדר השולחן ערוך (מלבד לחלק אורח חיים)
- חידושי הרי"מ על התורה - ירושלים, תשמ"ה, באתר HebrewBooks
- שו"ת הרי"מ – שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך. בסוף הספר נדפסו חידושיו על מסכת שבועות. יזופוב, תרכ"ז, באתר HebrewBooks
- ספר הזכות - חיבור קצר על סדר התורה. שם הספר ניתן לדבריו משום "שעל פי רוב הוא לימוד זכות, וגם שיהיה לי לזכות לפני השי"ת". פיטרקוב, תרפ"ג, באתר HebrewBooks
כמאה שנים לאחר פטירתו, נלקטו מאמריו על התורה, ויצאו לאור תחת השם "חידושי הרי"מ עה"ת". בשנת תש"ע נערכו מחדש כל דברי תורתו בשתי כרכים מורחבים תחת השם "ליקוטי הרי"מ".
לקריאה נוספת
- מאיר עיני הגולה - מאת הרב אברהם יששכר בנימין אליהו אלתר.
- יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, ירושלים תשמ"ב.
- תפארת שבתפארת - מאת הרב ד"ר יצחק אלפסי
- הרב ישראל דנדרוביץ, על הדפסת חידושי הרי"ם וגור אריה, בתוך: אסופות, גיליון ז - אדר תש"ע, עמודים: 44-49.
קישורים חיצוניים
- יצחק מאיר מגור (בעל חידושי הרי"ם), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ספר חידושי הרי"מ, hebrewbooks
- רבי יצחק מאיר אלתר בעל החידושי הרי"ם, באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
- ש. בן מנחם, מייסדה של חסידות גור, הצופה, 18 ביוני 1948
הערות שוליים
- ↑ 'ערים ואמהות בישראל' (חלק ג, ירושלים תש"ח, עמ' 85-86).
- ↑ כינוי בפי חסידים לשמחת נישואין לצאציהם של אחדים מצדיקי החסידות, שנערכה בעיר אוסטילא.
- ↑ ספר 'מאיר עיני הגולה'.
- ↑ פורום אוצר החכמה Re: תורת חידושי הרי"מ על התורה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=10088#p94159
- ↑ שו"ת 'דברי חיים'.
- ↑ Glenn Dynner, The Garment of Torah: Clothing Decrees and the First Gerer Rebbe, עמ' 119.
- ↑ מאיר עיני הגולה
- ↑ שפתי צדיק, שבועות אות סא: "וכן היה דרכו (של רבי יצחק מאיר אלתר) להזהיר לכל אחד שישקוד במשניות או במסכת עד שיהיה שגור בפיו לכל הפחות כ' דפין גמרא" ומעין זה כתב בשו"ת רבי שאול משה סימן קטו.
- ↑ חותנם של אחיינו רבי משה בצלאל אלטר ושל רבי אברהם יהושע השיל מחלם בנו של רבי יצחק יעקב מביאלה.
- ↑ אביר הרועים, פיוטרקוב תרצ"ה, עמ' נב-נג.
- ↑ זר זהב, תל אביב תשט"ו, עמ' צג-צד.
- ↑ רבי אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, ירושלים תשט"ז, חלק יא עמ' נה-נו.
- ↑ רבי יהודה ליב גרויבארט, ספר זכרון, לודז תרפ"ו, עמ' 139.
- ↑ יהודה לקדשו, תל אביב תשנ"ט, עמ' לט.
| אדמו"רי גור | |
|---|---|
|
