מועצה אזורית שדות נגב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־08:17, 24 באפריל 2018 מאת עידו (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:מועצה_אזורית_שדות_נגב יובאה: ייבוא מוויקיפדיה העברית: ראה רשימת התורמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצה אזורית שדות נגב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 16
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 28
ראש המועצה תמיר עידאן
תאריך ייסוד 1951
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 12,575 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 11,501 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 159
  - צפיפות אוכלוסייה 111 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 228
תחום שיפוט[2] 113,410 דונם
    - דירוג ארצי 34
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 107
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4005
    - דירוג ארצי 131
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.7%
גילאי 5 - 9 11.4%
גילאי 10 - 14 11.5%
גילאי 15 - 19 9.8%
גילאי 20 - 29 13.9%
גילאי 30 - 44 16.8%
גילאי 45 - 59 13.7%
גילאי 60 - 64 3.6%
גילאי 65 ומעלה 8.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 12
תלמידים 3,265
 –  יסודי 1,936
 –  על-יסודי 1,329
מספר כיתות 144
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית שדות נגב נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
http://www.sdotnegev.org.il
בניין המועצה

מועצה אזורית שדות נגב (שנקראה בעבר "מועצה אזורית עזתה") היא מועצה אזורית בנגב הצפון מערבי, בקרבת רצועת עזה.

גאוגרפיה

סמל המועצה האזורית בשמה הקודם, "עזתה"

מועצה אזורית שדות נגב נמצאת במערב הנגב הצפוני, גובלת במועצת אשכול ממערב, מועצת מרחבים מדרום וממזרח ובמועצת שער הנגב מצפון. העיר נתיבות מוקפת ביישובי המועצה האזורית, אך אינה חלק ממנה.

היסטוריה

המועצה נוסדה בינואר 1951 תחת השם "מועצה אזורית הנגב הצפוני"[4] והיא כללה בתוכה את היישובים שובה, תקומה, סעד, יושיביה (שכונה אז מוחרקה א'), שרשרת ובית הגדי (שכונה אז נתיב המולדת), יישובי הפועל המזרחי בנגב המערבי.[5][6] לאחר מספר שנים הוסב שמה ל"מועצה אזורית עזתה".[7] שם זה נותר בשימוש עד לשנת 2002, עת הוחלט להחליפו ב"שדות נגב".[8]

בשנת 1956 הוקמה נתיבות כמרכז עירוני של המועצה ובמשך כמה שנים השתייך לשדות נגב, עד שהוקמה בה מועצה מקומית.[9] בעשור השני של המאה ה-21 היא מאגדת בתוכה 16 ישובים: 12 מושבים, שני יישובים קהילתיים ושני קיבוצים.

עם הקמתה שימש אברהם קאופמן, תושב פתח תקווה, כראש המועצה מטעם משרד הפנים. בבחירות שנערכו כמה חודשים לאחר מכן נבחר אברהם רוזנמן, תושב קיבוץ סעד, שהחזיק בתפקיד 26 שנים. במרוצת השנים היו לרוזנמן סגנים אחדים. בשנת 1965, סגנו היה ראובן רוזנבלט.

אחרי רוזנמן נבחר לתפקיד ראש המועצה מי שהיה במשך שנתיים סגנו של רוזנמן ומנהל בית הספר מעגלים, שמעון כלפה. כלפה היה תושב המושב שרשרת. בתקופת כלפה הוקם פארק תעשיות נ.ע.מ. הסמוך לצומת בית הגדי, וחודשו התשתיות במושבים בתוכנית משותפת ("מפנה 97") עם משרד ראש הממשלה, בעלות כוללת של למעלה מ-150 מיליון ש"ח. שמעון כלפה כיהן כראש המועצה במשך 18 שנה עד לפרישתו.

לאחר כלפה נבחר מאיר יפרח ששימש כיושב ראש הוועדה החקלאית של שדות נגב. יפרח המשיך בפיתוח המועצה והרחבת המושבים, וכיהן במשך 15 שנים כראש המועצה. בבחירות שנערכו בשנת 2012 נוצח יפרח, בהפרש של שלושה קולות בלבד, בידי תמיר עידאן, שהחליפו בתפקיד.תמיר עידאן עו"ד במקצועו ממשיך להוביל את המועצה מפתח את היישובים והקיבוציים מצליח לגייס תקציבים רבים לטובת חידוש ותשתיות למושבים ולבתי הספר.

נתונים עדכניים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית שדות נגב 12,575 תושבים, מתוכם 11,501 תושבי ישראל (מקום 159 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 79.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,585 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  4. דבורה הכהן, הגרעין והרחיים, עם עובד 1998, עמוד 163
  5. הוקמה מועצת הנגב הצפוני, הצופה, 7 בפברואר 1951
  6. 32 יישובים ב-4 מועצות אזוריות, דבר, 15 בינואר 1951 - במאמר מוזכרים גם בארות יצחק, שהיה נטוש, ובארי, הנמצא באזור, אך אינו יישוב של הפועל המזרחי.
  7. שמות חדשים ליישובים - כפר עזה, חרות, 10 ביוני 1953
    סמנריון לראשי המועצות האזוריות, הצופה, 20 באפריל 1955
  8. שמעון איפרגן, תושבי עזתה החליטו להיפטר מהשם, באתר ynet, 15 במאי 2002
  9. משולם עד, נתיבות - מרכז ללא נתיבה, דבר, 14 בדצמבר 1959
  10. פרופיל מועצה אזורית שדות נגב באתר הלמ"ס