מחניים (אתר מקראי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:26, 12 באוגוסט 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "אֱלֹהִים" ב־"אֱלֹקִים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחניים היא עיר מקראית ששכנה מזרחה לירדן בערך באמצע הדרך בין הכנרת לים המלח. עיר זו מוזכרת בספר יהושע כאחת מבין 48 ערי הלויים אשר זכו בה על פי הגורל שנערך במשכן שילה.

במקרא

הלויים זכו בעיר זו מאת נחלתם של שבט גד: "וּמִמַּטֵּה גָד אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ". (ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ו)

האדם שהעניק לעיר את שמה על פי התנ"ך הוא יעקב אבינו (ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק ג'): ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹקִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם”

עיר זו שימשה עיר מלוכה של איש בשת, בנו של שאול. כמו כן שמשה עיר זו כאכסניה לדוד בברחו מפני אבשלום בנו (ספר שמואל ב', פרק י"ז, פסוק כ"ד).

קיבוץ מחניים נקרא על שם עיר זו.[1]

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.