רבי תנחום הירושלמי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה | 1219 |
---|---|
פטירה | 1291 (בגיל 72 בערך) |
ענף מדעי | בלשנות |
תרומות עיקריות | |
פרשן מקרא, מילון רחב ומפורט על משנה תורה של הרמב"ם. |
רבי תנחום בן יוסף הירושלמי הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.
חייו ופועלו
על חייו של רבי תנחום הירושלמי לא ידוע כמעט מאומה. התגורר ונפטר במצרים לאחר שהגיע מארץ ישראל. המידע היחיד עליו הוא משיר הספד שכתב עליו בנו, המשורר יוסף בן תנחום הירושלמי. לפי קינה זו, נפטר ר' תנחום בפוסטאט (היום קהיר) שבמצרים, בכ"א בתמוז נ"א, 1291. מתוך כתביו ניתן להניח שהוא חי גם בארץ ישראל, אם כי אין לכך עדות ברורה. גם את כינויו "הירושלמי" נראה שקיבל עוד מאבותיו.[1]
ר' תנחום חיבר שני חיבורים עיקריים: כתאב אלביאן (ספר הביאור) - ביאור על נביאים וכתובים, ואלמרשד אלכאפי (המדריך המספיק) - מילון רחב ומפורט על המשנה תורה של הרמב"ם. כמו כן, כתב ר' תנחום הקדמה לספריו בשם אלכליאת (הקדמה כללית). בכתביו של ר' תנחום ניכרת התעניינות במדעים וחוכמות; ניכר שימוש במונחים מקצועיים מתחומי הרפואה והמוזיקה, וכן מעט מהאסטרונומיה והפיזיקה.
חיבוריו של ר' תנחום, שנכתבו בערבית יהודית מליצית, היו נפוצים ביותר במזרח, אך רק בשנים האחרונות החלו לתרגמם לעברית בצורה שיטתית. במקומות בהם היו ספריו נפוצים, הרבו להשתמש בהם, ומחברים רבים מצטטים אותם. ההערכה והאמון שניתנו לחיבוריו של ר' תנחום הירושלמי העניקו לו את התואר "אבן עזרא" של המזרח.
ספר הביאור

את פירושיו למקרא איגד ר' תנחום בספר הנקרא "כתאב אלביאן" (ספר הביאור) או לעיתים "כתאב אלאיג'אז ואלביאן" (ספר הפישוט והביאור). בפירושיו, מסביר ר' תנחום בעיקר על פי דרך הפשט, אך לעיתים הוא מביא גם פירושים דרשניים או אלגוריים. על אף גישתו הפשטנית הוא מתרחק מהגשמת הקל. פירושו לספר יונה הוא במיוחד פירוש ערוך ושיטתי המסביר את סיפורו של יונה בן אמיתי בצורה אלגורית כמו המשלתו של יונה לנשמת האדם ואת הדג לגוף האדם, אך גם זאת בהסתייגות שכן הוא אינו מבטל את נבואתו של יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה. עוד על ספר זה מעיר ר' תנחום כי ייתכן ולא נמצא לפנינו החיבור בשלמות שכן יש בו מספר תמיהות שקשה לתרצן.
את פירושיו המבוססים על הדקדוק מבסס ר' תנחום בעיקר על ר' יונה אבן ג'נאח, וכן גם על ר' משה אבן ג'יקטילה. בביאורי המילים במקרא טורח ר' תנחום לברר את האטימולוגיה של המילים ולהשוותן ללשון ההלכה (לעיתים תוך כדי הפניה למילונו), לארמית ולערבית. יחסו לשפה הערבית שונה מהרמב"ם שלרוב ר' תנחום נמשך אחריו והוא חולק על גישתו של זה הטוען כי ערבית היא עברית מנוונת. ר' תנחום מסביר כי השפות עברית ערבית וארמית הן שפות אחיות ובפירושיו הוא משתדל למצוא הקבלות ביניהן. עוד בפירושיו הוא מביא פרטים מתולדות תרבות ומנהגי המוסלמים במקומות שיש בהם כדי להקל את הבנת הפסוקים במקרא.
השערת המחקר היא כי ר' תנחום כתב ביאור על כל המקרא אולם לא כל פירושיו התגלו, ולא ברור על מה הוא הספיק לכתוב ועל מה לא. מספר חוקרים פרסמו קטעים שונים מפירושיו במאה השנים האחרונות. בצורה מסודרת יצא לאור רוב פירושו לספר דניאל בתרגומו של הרב יוסף קאפח[2], פירושו לתרי עשר, בתרגומה של הדסה שי, בשנת 1992. כמו כן יצא לאור פירושו למגילת אסתר.[3]
המדריך המספיק
מילונו של ר' תנחום הירושלמי, הנקרא אלמרשד אלכאפי (המדריך המספיק) הוא מילון מפורט על ספר משנה תורה של הרמב"ם. במילון מביא ר' תנחום את משמעות המילה, משווה אותה למילים במקרא ומנתח אותה מבחינה אטימולוגית. לעיתים נדירות, מביא ר' תנחום במילונו מילים מן המקרא, על אף שאינן מוזכרות בספרות ההלכה. פעמים מספר, מפנה הוא ממילונו אל פירושיו למקרא. בפירושי המלים הוא מסתמך בעיקר על ספר הערוך ועל פירוש המשניות לרמב"ם, ומצטט גם את רס"ג, דונש בן לברט, יונה אבן ג'נאח, משה אבן עזרא ואחרים.
המילון היה נפוץ ביותר בארצות המזרח, אך הוא לא תורגם ולא הודפס עד השנים האחרונות. חלקו הראשון של המילון (עד האות כ) יצא לאור בשנת 1961 בתרגומו של הרב ברוך טולידאנו. בשנת 2006, יצא לאור מחדש המילון בשלמותו, בתרגומה של הדסה שי, במהדורת פאר על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על פי מחקרה של שי, יצר ר' תנחום מהדורה שנייה למילון הכוללת שינויים, תוספות והשמטות ביחס למהדורה הראשונה. עבודתה של שי מבוססת על כתבי יד המייצגים את המהדורה השנייה, ואילו טולידאנו השתמש בכתב יד של המהדורה הראשונה.
ר' תנחום מצר על הזנחת השפה העברית בזמנו וכותב רבות בשבחה ואומר: "כי כל אומה מאומות העולם אין לה מציאות כי אם בלשונה ואין לה ממשות אלא בשפתה".
לקריאה נוספת
- פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים, עורך : בנימין זאב קדר, עורך-משנה : צבי ברס, פרק 10 : ר' תנחום הירושלמי - הפרשן והמילונאי בן המאה הי"ג, פרופ' הדסה שי, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשל"ט, 1978.
קישורים חיצוניים
- אבי טל, "דרכי פרשנותו ר' תנחום הירושלמי לספרים מלכים ב', ישעיה, ירמיה ויחזקאל על פי כתבי-יד מספריית בודליאנה ומספריית סנט פטרסבורג" (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"), אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז.
- "תנחום בן יוסף ירושלמי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אביבה שוסמן, קווים אלגוריים, תאולוגיים ופולמוסיים בפירוש לספר יונה מאת ר' תנחום הירושלמי, פעמים 59, אביב תשנ"ד
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי תנחום הירושלמי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1376-1375, באתר HebrewBooks
- שי"ר, ר' תנחום בר' יוסף איש ירושלים, בתוך הקדמת ספרו "ערך מלין", פראג תרי"ב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ ראו: יהודית דישון, דרכי הצימוד ב"מחברת הצימודים" ליוסף בן תנחום הירושלמי, פעמים 81, סתיו תש"ס
- ↑ דניאל עם תרגום ופירוש רבינו סעדיה בן יוסף מפיומי ופירוש רבי תנחום הירושלמי, ירושלים תשמ"א.
- ↑ בתוך: אוצר מגלת אסתר, פתח תקוה, ה'תשע"ו.
פרשני המקרא בימי הביניים | ||
---|---|---|
פרשני המזרח | רס"ג • רב שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם • רבי יצחק בן שמואל הספרדי | |
פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • רבי יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין |