המטבח הירדני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:10, 25 במרץ 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "{{מחפש מקורות}}" ב־"{{מקורות|רמה=מחפש}}")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המטבח הירדני הוא המטבח המסורתי של ממלכת ירדן. מטבח זה התפתח לאורך השנים מהמוצרים המקומיים הגדלים באזור, ובשל השפעות אזוריות של המדינות השונות ששלטו באזור.

רקע

באזור ממלכת ירדן התגלו בחפירות ארכאולוגיות יישובים מלפני 4,000 שנים ויותר. החקלאות האזורית והמטבח המקומי, כבר בעת העתיקה, התבססו על שמן זית, ועל תבלינים כגון שום ובצל.

מאפיינים עיקריים

המאכלים העיקריים המאפיינים את המטבח הירדני דומים לאלה המאפיינים את יתר המטבח הערבי והמטבח הים תיכוני. המתאבן הפופולרי ביותר הוא החומוס, המכיל טחינה, לימון ושום. מתאבן פופולרי נוסף הוא הפול (פול מודאמס).

בתחילת הארוחה מקובל לאכול מגש מזה המכיל מספר מתאבנים: קובה, לבנה, באבא גנוש, טבולה, זיתים כבושים, ומלפפונים חמוצים.

לאחר מגש המזה מוגשת המנה העיקרית. המנסף נחשבת למנה העיקרית המסמלת את המטבח הירדני.

בסיום הארוחה נהוג להגיש מיני מאפים מזרחיים כגון: בקלווה, כנפה, קטאיף; או דברי מתיקה כגון חלווה או מלבי.

בנוסף, בתום הארוחה נהוג לשתות קפה שחור או תה עם נענע.

תרבות האכילה

האכילה יחד מהווה חלק חשוב בתרבות הירדנית. באזורים הכפריים נהוג לאכול את הארוחות בחיק המשפחה, כאשר כל בני המשפחה נוכחים, ולעיתים אף המשפחה המורחבת. גם בערים מפגשים חברתיים נערכים במסעדות או בעת הזמנה לארוחה ביתית.

מאכלים ירדניים

מנות עיקריות

מגש מזה ירדני

ארוחת בוקר ירדנית כוללת חומוס, פלאפל, סלט ירקות, חמוצים ופיתה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המטבח הירדני בוויקישיתוף


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0