יאיר הגלעדי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ למניין, קודמו, השגים עיקריים, יורשו, שבט, תקופת שיפוט ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
יָאִיר הַגִּלְעָדִי היה השופט השביעי ששפט את ישראל בתקופת השופטים[1].
מוצאו של יאיר הוא משבט מנשה.
פועלו של יאיר
יאיר נזכר בשלושה פסוקים בספר:
וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן
יאיר שייך לקבוצת "השופטים השקטים", שבעיקר ידוע שמם, אך פועלם נסתר. האויב מולו נלחם יאיר אינו נזכר בפסוקים ולכן אינו ידוע.
השופט השמיני היה יפתח הגלעדי, אף הוא מהגלעד.
חוות יאיר
מיקומם של "חוות יאיר" שנקראו על שמו שונה ממיקום חוות יאיר המוזכר בתורה על שם יאיר בן מנשה (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק מ"א) הכובש בעבר הירדן המזרחי בתקופת התנחלות השבטים.
בתקופת שלמה המלך, נכללו "חוות יאיר" אלו בתוך שטח הנציבות השישית - שהיא נציבות רמות גלעד (ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ג).
סוף ימיו
יאיר נקבר בקמון. ישנן השערות רבות ביחס למקום זה כיום.
יאיר בספרות הישראלית
ספר על יאיר הגלעדי נכתב על ידי סופר הילדים צבי ליברמן ויצא בהוצאת עמיחי. קורות חיו של השופט המתוארים בספר זה, הם פרי המצאתו של הסופר.
לקריאה נוספת
- יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, גם כך לא כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים 2004. פרק כא' 'אשר לא יזבח לבעל ימות':השופט יאיר בספר קדמוניות המקרא. עמ' 237–249.
- דף הספר של צבי ליברמן, באתר סימניה
הערות שוליים
