מחלון וכליון
מַחְלוֹן וכִלְיוֹן הם דמויות מקראיות של שני אחים המופיעים במגילת רות. השניים הם בניהם של אלימלך ונעמי. השניים נישאו לשתי אחיות: רות וערפה, שעל-פי חז"ל היו בנותיו או נכדותיו של עגלון מלך מואב. מחלון נשא את רות לאישה ואילו כיליון נשא את ערפה.[1]
משפחתם התגוררה בבית לחם ועקב הבצורת והרעב עזבה המשפחה את ארץ ישראל והתיישבו בשדה מואב.
אלימלך ושני בניו מתו במואב ואילו נעמי ורות האלמנות חוזרות לארץ ישראל, לאחר שהבצורת והרעב תמו. ערפה מחליטה להישאר במואב.
מדרש שמם
פירוש שמם הפשוט הוא מתיקות ("חילו" בערבית - מתוק) ושלמות (כליל), אך המדרש מוצא בשמם קיים רמז לגורלם המר של הבנים.[2] ילקוט שמעוני מבאר את שמם: " למה נקרא שמם מחלון וכליון? - מחלון שעשו עצמם חולין וכליון, שנתחייבו כליה".[3] מדרש רות רבה מפרש את שמם כך: "מחלון וכליון - מחלון שנימח מן העולם, וכליון, שכלה מן העולם".[4]
הערות שוליים
- ^ במגילה מסופר כי מחלון נישא לרות, ואילו כליון לערפה. רבי יוחנן דורש אפוא את שמם: "מחלון" - מלשון מחילה, שנישא לרות שהייתה מרתתת מן העבירות של ערפה כלפי חמותה. (ילק"ש רות פרק א' רמ"ז ת"ר)
- ^ יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: רות, ירושלים, מאגנס, 1990, ע"מ 48.
- ^ ילקוט שמעוני, רות
- ^ רות רבה ב' ה'
| בעז | רות המואביה | מחלון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עובד | עדאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישי | נצבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דוד המלך | אליאב | צרויה | אביגיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שלמה המלך דוד ציווה עליו להרוג את יואב | אבשלום נהרג בידי יואב | יואב שר צבא דוד | עשהאל מגיבורי דוד | עמשא נהרג בידי יואב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אבישי מגיבורי דוד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
