עלי הכהן
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ יורשו, קודמו, תקופת שיפוט, השגים עיקריים, שבט, למניין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| עלי ושמואל. ציור מעשה ידי ג'ון סינגלטון קופלי משנת 1780 |
עלי הכהן הוא אישיות מהתנ"ך, אחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה. לאחר שמשון, שימש כשופט ומנהיג של עם ישראל במשך ארבעים שנה. עלי היה מצאצאי איתמר בן אהרן הכהן. הוא נפטר בגיל 98.
חייו
עלי חי ב-מאה התשיעית לאלף השלישי. בימיו התחוללו שלושה מאורעות בעם ישראל:
- העברת הכהונה הגדולה מבית איתמר לבית אלעזר
- נפילת ארון הברית בשבי הפלשתים
- חורבן מקדש שילה שהתרחש מיד לאחר מותו [1]
בניו
בספר שמואל מסופר כי לעלי היו שני בנים - חפני ופנחס. חפני ופנחס חטאו כאשר פעלו ככהנים וניצלו את כוחם לרעה. לעלי נודע על מעשיהם הרעים של בניו פנחס וחפני, אשר מנצלים את כוחם לרעה, אם בלקיחת החתיכה הטובה של הקורבן לעצמם, אם בכך שלקחו חלק בקרבן עוד לפני הקטרת האימורים, ואם בדרכים אחרות. עלי מנסה להתעמת עם בניו כדי לשכנע אותם להפסיק בדרכם הרעה, אך אלה אינם מייחסים לדבריו חשיבות ומזלזלים בהם, כך נכשל עלי בניסיונו להחזיר את בניו לדרך הישר. לפי פירושים מסוימים עלי לא הצליח לשכנע את בניו כי ריחם עליהם ולא הענישם במלוא החומרה שיכל. לאחר כשלונו של עלי להניא את בניו מדרך הרוע, הגיע לשילה איש אלוקים וניבא עליהם נבואת פורענות: כל זרעו של עלי יחיו בעוני, לא יזכו לשיבה טובה ואף ימותו בצעירותם. במקביל שמואל גדל ועלי מלמדו לקבל נבואה, ונבואתו הראשונה היא, שה' נשבע לקיים פורענות זו.
חז"ל במסכת שבת[2] המעיטו בחטא בני עלי ואמרו "כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה".
עלי ושמואל
בספר שמואל א' מתואר הקשר בינו לבין שמואל. בספר שמואל כתוב שעלי ראה את אמו לעתיד של שמואל, חנה מתפללת. מכיוון שבתפילתה שפתיה נעו אך קולה לא נשמע, חשב עלי שהיא שיכורה, והוכיח אותה. לאחר שהבין שחשד בה לחינם, ברך אותה שתפילתה תתגשם. לאחר הולדת שמואל, בהיותו בן שנתיים, קיימה חנה את הנדר שנדרה להביא את שמואל לשמש במשכן, ולהפוך להיות נזיר אלוקים. בהמשך מסופר כי עלי שפט מתוך היכל המזוזה במשכן שילה מכיוון שזקן היה ולכן היה מרוחק מהעם אשר היה רואה אותו רק בשלושת הרגלים, זאת לעומת שמואל הנביא ואהוד בן גרא.
עלי קיבל את התורה שבע"פ בשלמותה מפנחס [שקיבלה ממשה, פנחס האריך ימים הרבה] ומסרה לשמואל [3] ששמשו במשך 37 שנה.
פטירתו
בסוף ימיו של עלי הכריזו הפלשתים מלחמה על ישראל. הפלשתים, ניצחו ניצחון מוחץ את ישראל. בניו של עלי, חפני ופנחס, מתו במלחמה בגיל צעיר כפי שניבא איש האלוקים בעקבות מעשיהם. וארון האלוקים, הקדוש שבנכסי ישראל, נפל בידי פלשתים. כאשר בא השליח ומסר לעלי על התבוסה של בני ישראל, הוא סיפר לעלי על החדשות הקשות, וממשיך עד לחדשות הרעות ביותר, וכך התחיל בספרו על ההפסד של ישראל לפלשתים, ממשיך בידיעת המגפה שפרצה בעם, מודיע על מותם של שני בניו האהובים של עלי, חפני ופנחס, ולבסוף מדווח על הנורא מכל: ארון הברית נלקח בידי פלשתים. באומרו זאת, גרם לעלי חרדה גדולה, וזה נפל מכיסאו ושבר את מפרקתו. ספר שמואל מתאר את מות עלי (היה זה בי' באייר[4]) וכלתו, אחרי שנודע להם על הלקח ארון הברית בידי הפלשתים:
וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקִים, וַיִּפֹּל מֵעַל-הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת--כִּי-זָקֵן הָאִישׁ, וְכָבֵד; וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַרְבָּעִים שָׁנָה. יט וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת-פִּינְחָס, הָרָה לָלַת, וַתִּשְׁמַע אֶת-הַשְּׁמוּעָה אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹקִים, וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ; וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד, כִּי-נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. כ וּכְעֵת מוּתָהּ, וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ, אַל-תִּירְאִי, כִּי בֵן יָלָדְתְּ; וְלֹא עָנְתָה, וְלֹא-שָׁתָה לִבָּהּ. כא וַתִּקְרָא לַנַּעַר, אִיכָבוֹד לֵאמֹר, גָּלָה כָבוֹד, מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹקִים, וְאֶל-חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. כב וַתֹּאמֶר, גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל: כִּי נִלְקַח, אֲרוֹן הָאֱלֹקִים.
הסיפור מדגיש את סדר החשיבות של הדברים בעיני עלי, שעל אף אהבתו העזה לבניו, איבוד ארון האלוקים היה משמעותי עבורו אף יותר ממיתת בניו.
הבסת הפלשתים את ישראל ומותם של חפני ופנחס הכהנים במערכה, הגלית ארון הברית על ידי הפלשתים ולבסוף מות עלי הכהן, הובילו לכך שמשכן שילה חרב וננטש. המשכן הקדוש שלאחריו הוא משכן נוב.
קישורים חיצוניים
- הרב יעקב פלדמן "שמואל הנביא ותהליך הקמת ממלכת ישראל" לימודי הרוח והדת עמודים 2-4
- יעקב גיל סיפור עלי ושמואל בספר שמואל עמודים 3-5
- אנציקלופדיית גשר, ערך עלי, בני עלי עמוד 1.
- צילום ישן, עליו כתוב "מצבת עלי" (בצרפתית), שילה, פלשתינה.
הערות שוליים
