פרשת בלק

בלק
פסוקים	במדבר, כ"ב, ב' - כ"ה, ט'
מספר פסוקים	104
תוכן	בלק מלך מואב מבקש מבלעם לקלל את עם ישראל, אתונו של בלעם ומלאך ה', בלעם מברך את ישראל במקום לקלל, פנחס הורג אדם שזנה
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
בני כל העדות	מיכה, ה', ו' - ו', ח'

פָּרָשַׁת בָּלָק היא הפרשה השביעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק כ"ב, פסוק ב' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק ט'. בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת בלק ביחד עם פרשת חוקת.

הפרשה עוסקת בפרשת נבואותיו של בלעם בן בעור שזומן על ידי בלק מלך מואב כדי לקלל את עם ישראל.

נושאים בפרשה

ערך מורחב – פרשת בלעם ובלק

משלחת בלק אל בלעם

בלק מלך מואב מודאג מבואם של בני ישראל לתחום ארצו ושולח שליחים להזמין את בלעם לקלל את ישראל. בלעם מסרב לשליחים בטענה שה' מתנגד ללכתו איתם. בלק שולח שליחים נוספים ובלעם עונה להם: ”אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹקָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.” לבסוף יוצא בלעם לארץ מואב לאחר שקיבל את התנאי שהציב לו ה' באותו לילה, לפיו יאמר רק את אשר ישים בפיו.

אתונו של בלעם

ערך מורחב – אתונו של בלעם

בדרך למואב נשלח מלאך לעמוד בדרכו של בלעם עם חרב שלופה. בלעם אינו רואה את המלאך, אולם אתונו רואה וסוטה מהדרך, ובלעם מכה אותה על התנהגותה הלא מובנת. המלאך מוסיף וחוסם את הדרך שוב ושוב, ובכל פעם מנסה האתון להתחמק ובלעם מוסיף להכות אותה. ה' פותח את פי האתון, והיא מוכיחה אותו:

וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ. וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה וַיֹּאמֶר לֹא. וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי. וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי.

המלאך שולח את בלעם לדרכו ומזכיר לו לומר רק את דברי ה'.

משלי בלעם

בלעם נפגש עם בלק ומורה לו לבנות שבעה מזבחות ולהקריב עליהם שבעה פרים ושבעה אילים, כדי שרוח הנבואה תשרה עליו. למורת רוחו של בלק ובניגוד לתוכניותיו, מרעיף בלעם על עם ישראל נבואות ברכה ושבח במקום לקלל אותם. לאחר שבלק מביע תרעומת, מודיע בלעם שוב ושוב על כוונתו לומר רק את הדברים ששם ה' בפיו. התרחשות זו חוזרת על עצמה שלוש פעמים. לאחר שבלק מצהיר על אכזבתו בפעם השלישית, מוסיף בלעם עוד נבואה שעיקרה תחזיות על עתיד העמים באזור.

חטא בעל פעור

ערך מורחב – חטא בעל פעור

בסיום הפרשה מתואר חטא בעל פעור: בני ישראל חוטאים בקשרים לא רצויים עם בנות מואב ואף משתחווים לאלוהי מואב. בעקבות כך פורצת מגפה בעם. פינחס דוקר ברומח מנהיג ישראלי שזנה עם מדינית לעיני העם, ובעקבות כך נעצרת המגפה.

הפטרה

ההפטרה היא בספר מיכה, מפרק ה', פסוק ו' עד פרק ו', פסוק ח'. מיכה מזכיר בנבואתו את פרשת בלעם:

עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'. בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹקֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה. הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ.

— פרק ו', פסוקים ה'-ח'

ראו גם

• כתובת בלעם

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשת בלק, באתר ויקיטקסט

• פרשת בלק - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת בלק, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת בלק, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• פרשת בלק עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת בלק, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת בלק, באתר "בינינו"
• פרשת בלק, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת בלק", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת בלק באתר ישיבת הר ברכה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0