אתה הוא ה' לבדך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתה הוא ה' לבדך

[נוסח ספרד: ה: וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה:]

ו: אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: ז: אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹקים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם: ח: וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ
וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי לָתֵת לְזַרְעוֹ וַתָּקֶם אֶת דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה: ט: וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף: י: וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה: יא: וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים:

אתה הוא ה' לבדך הוא קטע תפילה, חלק מפסוקי דזמרא הנאמר בכל תפילת שחרית.

קטע תפילה זה נאמר מיד לאחר אמירת ויברך דויד.

תוכן התפילה

בקטע זה נאמרים מספר פסוקים מספר נחמיה (פרק ט', פסוקים ו'-י"א) המתארים בקצרה את השתלשלות ההיסטוריה של העולם, הכל מבריאת העולם, בחירתו של אברהם אבינו, ועד הצלת עם ישראל משעבוד מצרים וקריעת ים סוף. פסוקים אלו נאמרים כהקדמה ל"שירת הים".

בנוסח ספרד, מוסיפים את חציו המסיים של פסוק ה', מהמילים 'ויברכו שם כבודך':

וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה קוּמוּ בָּרֲכוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה

מקור אמירתו

בספר הרוקח כתב שקודם התקנה היה נוסח התפילה עד 'לשם תפארתך, ולאחריו ישתבח, ובתקנה מאוחרת יותר תיקנו הוספות שונות:

וקורא ברוך ה' לעולם, ופרשה מדברי הימים לך ה' הגדולה עד לשם תפארתך, ושם היו מניחין ומתפללים ישתבח. אך לאחר מכאן תקנו לומר פרשה שבעזרא "אתה הוא ה' לבדך" עד "במים עזים", "ויושע" עד "לעולם ועד", "כי לה' המלוכה", "ועלו מושיעים", "והיה ה' למלך על כל הארץ", ועומד החזן ואומר ישתבח".

הרוקח, סימן ש"כ

ובטור כתב ”ובתקון הגאונים, יש נוהגין לומר "ויברך דויד את ה' לעיני כל הקהל" עד "ומהללים לשם תפארתך" כאשר הוא בספר דברי הימים, "ויברכו שם כבודך" עד שירת הים, כאשר הוא בספר עזרא[1], ושירת הים.”

במחזור מנהג בני רומא מסיימים "ואתה מחיה את כולם וצבא השמים לך משתחווים", וממשיכים לפסוק "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, ויושע ה'...".

אמנם בנוסח סדר רב עמרם גאון לא מופיעים הפסוקים החל מ'אתה הוא ה' לבדך', וגם לא פסוקי שירת הים.

מנהגים

וכרות עמו הברית

בסידורים תפילה רבים תפילה זו מופיעה כשני חלקים, כשהחלק השני מתחיל במילים 'וכרות עמו הברית', אף שהוא באמצע פסוק.

לדעת חוקרי התפילה הסיבה לכך הוא במנהג קדום, שבימים בהם נערכה ברית מילה בבית הכנסת, נהוג שהמוהל ואבי הבן לחלק ביניהם את אמירתם של הפסוקים שבקטע זה, כשחלקו האחד של הפסוק נאמר על ידי המוהל וחלקו השני על ידי אבי הבן. או שהמוהל אומר חצי פסוק והקהל ממשיך את הפסוק[2].

מנהג זה נזכר במגן אברהם[3], אך הוא תמה על כך מאחר שלדעתו יש בכך איסור לפסוק פסוק אחד לשנים, על פי דברי התלמוד 'כל פסוק דלא פסקיה משה באורייתא, לא פסקינן'. וכתב ליישב שמתחילה נאמרה פרשה זו בצורה כזו על ידי משה ובני ישראל.

אמנם יש שכתבו באופן דומה שמנהג הוא שהמוהל אומר בקול רם פסוק אחד, והסנדק פסוק אחר[4].

במחצית השקל כתב שכפי ששמע, כך הוא מנהג אשכנז.

עמידה

בדרכי משה ועוד כתבו כי יש לעמוד בשעה שאומר ויברך דוד, אמנם לא התבאר עד היכן יש לעמוד. ובשער הכוונות נכתב בשם האר"י כי ”צריך לקום מעומד מן ויברך דיד וכו' עד אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם וכו' ועד בכלל להיות כי שם אהיה רמוז בר"ת אתה הוא ה' האלקים וכו' וכל אהיה הוא בכתר ולכן צריך לקום מעומד עד סוף ארבעה תיבות הנז' בלבד” (פרע"ח שער הזמירות פ"ו, מ"א סק"ט)[5].

לקריאה נוספת

  • הרב נתן דוד שפירא, 'מנהגים בנוסחאות התפילה' קובץ תורה שבעל פה מא, תש"ס, עמ' קט
  • הרב אליהו יוחנן גוראריה, 'מנהגי קהילת קודש ברלין' קובץ זכור לאברהם (חולון) תשנ"ו, עמ' תקמב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נראה שהוא ט"ס, שפסוקים אלו נזכרים בספר נחמיה, וראו פרישה
  2. אוצר התפילות א קכ ע"א.
  3. מגן אברהם על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"א, סעיף ט'.
  4. מנהגות וורמייזא, ברית מילה.
  5. הובא בכף החיים, אורח חיים סימן נא, מג.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אתה הוא ה' לבדך41150386Q4812644