בסיס תל נוף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בסיס תל-נוף)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בסיס תל נוף
בסיס חיל האוויר 8

סמל בסיס חיל האוויר תל נוף
סמל בסיס חיל האוויר תל נוף
תצלום הבסיס בשנת 1945. הצפון הוא בכיוון אופקי לצד שמאל, לאורך המסלול 36/18 שבמרכז התמונה. באזור השדות שבתחתית התמונה נמצא היום המושב בית אלעזרי
תצלום הבסיס בשנת 1945. הצפון הוא בכיוון אופקי לצד שמאל, לאורך המסלול 36/18 שבמרכז התמונה. באזור השדות שבתחתית התמונה נמצא היום המושב בית אלעזרי
נתוני השדה
קוד IATA
‏‏
קוד ICAO
‏LLEK‏
סוג השדה צבאי
מפעיל Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה רחובות
קואורדינטות 31°50′22″N 34°49′18″E / 31.83944°N 34.82167°E / 31.83944; 34.82167
גובה מעל פני הים 59 מטר (193 רגל)
בסיס תל נוף, באתר גלובל סקיוריטי
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
15R/33L 7,835 2,388 אספלט
15L/33R 7,830 2,387 אספלט
18/36 7,880 2,402 אספלט

בסיס חיל־האוויר תֵּל נוֹף (בשמו הרשמי: בסיס חיל האוויר 8. בקיצור: בח"א 8) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי. מפקד הבסיס הוא קצין בדרגת תת-אלוף הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר. באופן מסורתי מתמנה לתפקיד טייס קרב ולתפקיד סגנו מתמנה טייס מסוקים בדרגת אלוף-משנה. מפקד הבסיס המכהן הוא תת-אלוף עודד כהן.

בסיס תל נוף
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל
סוג בסיס טיסה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 17 באוגוסט 1948 – הווה (75 שנים)
פיקוד
יחידת אם Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי
יחידות בת

טייסת 106 טייסת 133 טייסת 114

טייסת 118
דרגת המפקד תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
מפקד נוכחי עודד כהן
מחנה תל נוף
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית ברנר
סוג יישוב שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר

יחידות הבסיס

בנוסף קיים בתוך הבסיס בית ספר תיכון מקבוצת אורט הקרוי בשם ״אורט תל נוף״ בית ספר מקצועי ללימוד מקצועות צבאיים של חיל האוויר.

היסטוריה

תקופת המנדט הבריטי

במהלך שנות ה-30, מרבית האדמות שעליהן הוקם הבסיס היו בבעלות ראובן שיינצויט (Schenzvit), סוחר קרקעות, איש עסקים וקבלן בניין. שיינצויט שיווק את הקרקעות באזור כאדמות עיר האמורה להיבנות במקום. לפרויקט קרא "תל נוף", על מנת שיזכיר את שמה של העיר תל אביב, שהחלה לשגשג באותה תקופה. שיינצויט, שהסתבך בפרשת רצח שהסעירה את היישוב באותם ימים, כלל לא תכנן להקים עיר על אדמות אלו אלא רק להרוויח ההון ממכירתן.

בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוקם שדה התעופה בעבור חיל האוויר הבריטי ונקרא באנגלית בשם "R.A.F Aqir", כשם הכפר הערבי עאקיר ששכן בסמוך לשדה עד למלחמת העצמאות. שדה עקיר הפך לבסיס התעופה הראשי של חיל האוויר המלכותי בארץ במלחמת העולם השנייה וגם לאחריה. בשדה הייתה גם יחידה של דאוני תובלה מסוג הורסה (Airspeed Horsa). טייסת מס' 621 עסקה גם בפטרולים אוויריים במשימות חיפוש אחר ספינות מעפילים (anti-immigrant patrols); שם הקוד לפטרולים אלו היה "Sunburn", וכל טיסת פטרול נמשכה יותר ל-12 שעות. טיסות הפטרול כיסו את שטחי מזרח הים התיכון, בין ארץ ישראל לבין מצרים וקפריסין[1]. בזמן מלחמת העולם השנייה שימש שדה התעופה עקיר לנחיתתם של כוחות של צבא ארצות הברית.

ב-28 בינואר 1946 ניסה ארגון האצ"ל לבצע פעולת תפיסה של נשק במחנה תל נוף. הלוחמים הגיעו למקום במשאית ובג'יפ המעוטרים בצבע ובסמלים של יחידת חימוש המחזיקה במחסן במחנה. הם לבשו מדי צבא בריטי ונכנסו למחנה בעזרת תעודות מזויפות. הם נגשו מיד למחסן ובאיומי אקדחים כפתו את הבריטים שהיו בו. מיד החלו להעמיס מאות כלי נשק על המשאית. זמן קצר לאחר הנסיגה, שקעה המשאית בבוץ ולא הייתה אפשרות לחלצה. כדי להימלט במהירות מהבריטים, נדחסו 17 הלוחמים לתוך הג'יפ ונמלטו בשלום[2].

במרץ 1948 הוציאו הבריטים את הבסיס למכירה במכרז[3], והוא נרכש על ידי דוד נוטמן בשם הקרן הקיימת[4]. באמצע מרץ 1948 פונה הבסיס, והתנהל קרב בין כוחות יהודיים לכוחות ערביים על השליטה בו[5] והבסיס עבר לשליטת "ההגנה".

מלחמת העצמאות

במלחמת העצמאות במבצע בלק החל מיום 12 במאי 1948 ("בלק 2") נחתו במקום מטוסי תובלה עם משלוחי נשק שהגיעו מצ'כוסלובקיה, ואשר בעזרתו נלחם צה"ל במלחמת העצמאות. בימי הרכבת האווירית הזו מצ'כוסלובקיה כונה שדה התעופה בשם "שדה עקרון".

ב-20 במאי 1948 נחת במקום מטוס תובלה מסוג "סקיימסטר" (Douglas C-54 Skymaster), "בלק-5" שבבטנו מטוס הקרב הראשון, אוויה S-199 מפורק, פצצות, כדורי תותח, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם בצ'כוסלובקיה בהם עזר ויצמן ומודי אלון[6]. מטוסי קרב נוספים הגיעו כשהם מפורקים, ואז החלה בבסיס מלאכת ההרכבה של ארבעת מטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר.

ב-29 במאי 1948 יצאה מתל נוף הטיסה המבצעית הראשונה של טייסת 101, טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי, כאשר ארבעה מטוסי אוויה S-199 תקפו את הטור המצרי באזור ג'סר איסדוד (גשר אשדוד), הגשר ששמו כיום הוא גשר עד הלום.

פתיחת בסיס תל נוף

ב-17 באוגוסט 1948 נפתח תל נוף כבסיס חיל האוויר הישראלי בטקס חגיגי במעמד ראשי המדינה, הצבא וחיל האוויר. היה זה טקס חנוכה ראשון מסוגו של בסיס מבצעי בחיל האוויר. במסגרת ההכנות לטקס, עיצב מפקד הבסיס אלכס זילוני סמלים ודרגות לבסיס ולמשרתים בו. ברם, הסמלים והדרגות לא אומצו בסופו של דבר בחיל. יוצא דופן הוא הדגל שעוצב על ידי אדריכל הבסיס, שמואל רוזוב, ונרקם על ידי אשתו רבקה, אשר התנוסס בטקס ואומץ כדגלו הרשמי של חיל האוויר.

מלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם רן רונן (פקר). במהלך המלחמה פעלו בבסיס שבע טייסות טיסה: טייסת 119 ("העטלף") שהפעילה מטוסי F-4 פנטום; טייסת 115 ("הדרקון המעופף") וטייסת 116 ("הכנף המעופפת", לימים שונה שמה ל"מגיני הדרום") שהפעילו מטוסי A-4 סקייהוק; טייסת 118 ("דורסי הלילה") שהפעילה מסוקי CH-53 סי סטאליון; טייסת 114 ("טייסת הסופר פרלון", לימים שונה שמה ל"מובילי הלילה") שהפעילה מסוקי סופר פרלון; טייסת 124 ("החרב המתהפכת") שהפעילה מסוקי בל 205; וטייסת 103 ("הפילים") שהפעילה מטוסי נורד נוראטלס.

הגעת מטוסי ה-F-15

ביום שישי ה-10 בדצמבר 1976 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר הישראלי, ובכך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם, מחוץ לארצות הברית, שברשותה מטוסי F-15. המטוסים נקלטו בטייסת 133 ("טייסת אבירי הזנב הכפול") שהוקמה כבר ב-1 ביוני 1976 לקראת קבלת המטוסים. בגלל איחור בנחיתת המטוסים התאחר טקס קבלתם, והסתיים בסמוך לכניסת השבת. עקב כך, חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת. חילול השבת גרם למשבר ממשלתי, ובסופו של דבר להתמוטטות הקואליציה של ממשלת יצחק רבין הראשונה.

שנות ה-80 של המאה העשרים

בשנת 1982, עם פתיחת בסיס נבטים, הועברו אליו שתי טייסות ה-A-4 סקייהוק, טייסת 115 וטייסת 116.

ב-13 ביוני 1982 נפתחה בבסיס טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום: "טייסת חוד החנית") עם הגעת מטוסי F-15 נוספים.

בעקבות תוכנית הקיצוצים בחיל האוויר, ומתוך מטרה לאחד תשתיות הועברה לבסיס ב-19 ביוני 1988 טייסת 201 ("האחת") מבסיס חצור.

העשור הראשון של המאה העשרים ואחת

בעקבות ההחלטה בשנת 2003 להוציא את מטוסי ה-F-4 פנטום משירות בחיל האוויר הישראלי עזבו את הבסיס שתי טייסות הפנטום - טייסת 119 ו-טייסת 201 (שתי הטייסות נפתחו לאחר מכן כטייסות F-16I בבסיס רמון).

סמלי הבסיס

מפקדי הבסיס

שם תקופת כהונה הערות
אלכס זילוני מאי 1948 - אוקטובר 1948
בנימין בונה (בוניסלבסקי) אוקטובר 1948 - אוקטובר 1949
ויליאם כץ אוקטובר 1949 - יוני 1950
אל"ם גדעון אלרום (גורדון) יוני 1950 - פברואר 1951
אל"ם שלמה להט (לנדאו) פברואר 1951 - אוקטובר 1951, פברואר 1957 - אוגוסט 1958
סא"ל יוסף (ג'ו) רענן דצמבר 1955 - פברואר 1957
אל"ם אברהם יפה אוגוסט 1958 - ספטמבר 1963
אל"ם מנחם בר ספטמבר 1963 - מאי 1965
אל"ם ישעיהו גזית (שוורצמן) מאי 1965 - מרץ 1967
אל"ם שמואל שפר (שטופר) מרץ 1967 - יולי 1970 מפקד הבסיס בזמן מלחמת ששת הימים
אל"ם דוד עברי יולי 1970 - אפריל 1973 לימים מפקד חיל האוויר וסגן הרמטכ"ל
אל"ם רן רונן (פקר) אפריל 1973 - פברואר 1977 פיקד על הבסיס בזמן מלחמת יום הכיפורים; במהלך פיקודו על הבסיס קודם לדרגת תא"ל
תא"ל עמוס עמיר פברואר 1977 - ספטמבר 1979
תא"ל אביהו בן-נון ספטמבר 1979 - פברואר 1982 לימים מפקד חיל האוויר
תא"ל יפתח ספקטור פברואר 1982 - אוקטובר 1984
תא"ל גיורא רום אוקטובר 1984 - פברואר 1987
אל"ם אביאם סלע פברואר 1987 - אפריל 1987 נאלץ לפרוש מתפקידו עקב לחץ אמריקני בעקבות מעורבותו בפרשת פולארד
תא"ל צבי קנור אפריל 1987 - יולי 1990
תא"ל בנימין צינקר יולי 1990 - אוקטובר 1992
תא"ל עוזי רוזן נובמבר 1992 - ספטמבר 1995
תא"ל חיים גופן ספטמבר 1995 - יולי 1998
תא"ל ישראל (רליק) שפיר יולי 19982001
תא"ל אמיר אשל 20012003 לימים מפקד חיל האוויר
תא"ל בנימין צוקר 20032006 מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה
תא"ל רונן דן 20062009 מפקד הבסיס במבצע עופרת יצוקה
תא"ל עמיקם נורקין 20092012 לימים ראש אג"ת, מונה למפקד חיל האוויר באוגוסט 2017
תא"ל תומר בר פברואר 2012 - יוני 2014 מונה למפקד חיל האויר באפריל 2022
תא"ל אורי זייפרט יוני 2014 - 17 בספטמבר 2017
תא"ל פלג ניאגו 17 בספטמבר 2017 - 24 בספטמבר 2019
תא"ל עודד כהן 24 בספטמבר 2019 - מכהן

שיכון משפחות

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה תל נוף, הנמנה עם יישובי המועצה האזורית ברנר. בשיכון פועלת תנועת הנוער בני המושבים.

פארק הפסלים

בשטח המחנה ממוקם גן פסלים, ובו 13 פסלים ופסל סביבתי המורכב מארבעה סלעי בזלת. מרביתם מסוף שנות ה-80. בין היוצרים נמנים אמנים ישראלים בולטים:

גלריה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק הפסלים בתל נוף בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בסיס תל נוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ The RAF in Palestine
  2. ^ מנחם מלצקי: אמת אחת ולא שתיים, הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 92–95, 1995
  3. ^ מכירת רכוש הצבא וחיל התעופה המלכותי בא"י, על המשמר, 5 במרץ 1948
  4. ^ יוסף ויץ, שינוי ערכין בדרכי התנחלותינו בתש"ח, דבר, 3 באוקטובר 1948
  5. ^ העיתונים הערביים מודיעים על קרב לכבוש עקיר, מעריב, 17 במרץ 1948
  6. ^ אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית־מעריב, 1990, עמ' 50-52
  7. ^ לדוגמה: גלגל השיניים צריך להיות סימטרי ושיניו צריכות להיות רבועות.
  8. ^ קורות חיים, באתר cms.education.gov.il


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0